שינויים

'''המהפכה הירוקה''' הוא כינוי לתהליך של שינוי פני ה[[חקלאות]] תוך שימוש במיכון, [[תיעוש]], [[דשן כימי|דשנים כימיים]], ו[[חומרי הדברה]] מחקלאות מסורתית ל[[חקלאות תעשייתית]]. תהליך זה הוביל לעליה משמעותית ביבולים וכתוצאה מכך ל[[גידול אוכלוסין]] כלל עולמי. מצד שני הדבר הפך את החקלאות לתלויה ב[[משאבים מתכלים]] (במיוחד [[גז טבעי]], [[שיא תפוקת הזרחן|זרחן]] ו[[אשלג]]), להרס טיב הקרקע, ל[[סחף|סחף קרקע]] כמו גם לפגיעה ב[[מגוון ביולוגי|שונות הגנטית]] של הגידולים ול[[בעיות סביבתיות]] וחברתיות נוספות. תהליך זה החל את דרכו בין השנים 1940 ל-1960, כתוצאה מתוכניות של מחקר חקלאי, ובניית תשתיות שוממנו על ידי [[קרן רוקפלר]] יחד עם [[קרן פורד]] וסוכנויות גדולות אחרות.<ref>[http://wparks.myweb.uga.edu/ppt/green/ Defining the Green Revolution]</ref>

'''המהפכה הירוקה''' הוא כינוי לתהליך של שינוי פני ה[[חקלאות]] תוך שימוש במיכון, [[תיעוש]], [[דשן כימי|דשנים כימיים]], ו[[חומרי הדברה]] מחקלאות מסורתית ל[[חקלאות תעשייתית]]. תהליך זה הוביל לעליה משמעותית ביבולים וכתוצאה מכך ל[[גידול אוכלוסין]] כלל עולמי. מצד שני הדבר הפך את החקלאות לתלויה ב[[משאבים מתכלים]] (במיוחד [[גז טבעי]], [[שיא תפוקת הזרחן|זרחן]] ו[[אשלג]]), להרס טיב הקרקע, ל[[סחף|סחף קרקע]] כמו גם לפגיעה ב[[מגוון ביולוגי|שונות הגנטית]] של הגידולים ול[[בעיות סביבתיות]] וחברתיות נוספות. תהליך זה החל את דרכו בין השנים 1940 ל-1960, כתוצאה מתוכניות של מחקר חקלאי, ובניית תשתיות שמומנו על ידי [[קרן רוקפלר]] יחד עם [[קרן פורד]] וסוכנויות גדולות אחרות.<ref>[http://wparks.myweb.uga.edu/ppt/green/ Defining the Green Revolution]</ref>

<ref>[http://www.gatesfoundation.org/GlobalDevelopment/Agriculture/RelatedInfo/AfricanFarmers.htm New Hope for African Farmers-The Gates Foundation]</ref>

<ref>[http://www.gatesfoundation.org/GlobalDevelopment/Agriculture/RelatedInfo/AfricanFarmers.htm New Hope for African Farmers-The Gates Foundation]</ref>

[[קובץ:Wheat harvest.jpg|ממוזער|350px|שדה חיטה בארצות הברית. היכולת למכן את החקלאות ולאחר מכן ליצור דשנים כימיים וחומרי הדברה הובילה ליצירת שדות [[מונוקלצ'ר]] (גידול יחיד) בגדול אלפי קמ"ר רבועים ובעלי תנובה משופרת. עם זאת שדות אלה מגבירים את הרגישות של מערכת המזון העולמית לשינויים בתנאי הסביבה כמו בצורת בארצות הברית.]]

[[קובץ:Wheat harvest.jpg|ממוזער|350px|שדה חיטה בארצות הברית. היכולת למכן את החקלאות ולאחר מכן ליצור דשנים כימיים וחומרי הדברה הובילה ליצירת שדות [[מונוקולטורה]] (גידול יחיד) בגדול אלפי קמ"ר רבועים ובעלי תנובה משופרת. עם זאת שדות אלה מגבירים את הרגישות של מערכת המזון העולמית לשינויים בתנאי הסביבה כמו בצורת בארצות הברית.]]

חלק מהאגרונומים טוענים כי המהפכה הירוקה איפשרה לאנושות לספק מספיק מזון כדי לעמוד בגידול [[אוכלוסיית העולם|האוכלוסייה העולמי]]; עם זאת מחקרים מדעים וסוציולוגיים אחרים טוענים כי שיטות חקלאות פחות הרסניות יכלו להשיג תוצאות טובות יותר ברמה העולמית. בכל מקרה למהפכה הירוקה היו השפעות חברתיות וסביבתיות משמעותיות. היות וגופים עשירים כמו [[קרן גייטס]] ממשיכים לתמוך בתוכנית, סביר שקווי המדיניות של התוכנית ימשיכו להתקיים גם בשנים הבאות.  

חלק מהאגרונומים טוענים כי המהפכה הירוקה איפשרה לאנושות לספק מספיק מזון כדי לעמוד בגידול [[אוכלוסיית העולם|האוכלוסייה העולמי]]; עם זאת מחקרים מדעים וסוציולוגיים אחרים טוענים כי שיטות חקלאות פחות הרסניות יכלו להשיג תוצאות טובות יותר ברמה העולמית. בכל מקרה למהפכה הירוקה היו השפעות חברתיות וסביבתיות משמעותיות. היות וגופים עשירים כמו [[קרן גייטס]] ממשיכים לתמוך בתוכנית, סביר שקווי המדיניות של התוכנית ימשיכו להתקיים גם בשנים הבאות.  

תפוקת [[דגנים|הדגנים]] ב[[מדינות העולם השלישי]] גדלה ביותר מפי 2 בין השנים 1961-1985. התנובה של [[אורז]], [[תירס]] ו[[חיטה]] עלתה באופן יציב בתקופה זו. העליה בתנובה מיוחסת בצורה שווה פחות או יותר ל[[השקיה]], שימוש ב[[דשן|דשנים]], ו[[פיתוח זרעים חדשים]], לפחות במקרה של האורז האסיאתי. <ref name=conway1> Conway, 1997 chpt. 4.</ref>

תפוקת [[דגנים|הדגנים]] ב[[מדינות העולם השלישי]] גדלה ביותר מפי 2 בין השנים 1961-1985. התנובה של [[אורז]], [[תירס]] ו[[חיטה]] עלתה באופן יציב בתקופה זו. העליה בתנובה מיוחסת בצורה שווה פחות או יותר ל[[השקיה]], שימוש ב[[דשן|דשנים]], ו[[פיתוח זרעים חדשים]], לפחות במקרה של האורז האסיאתי. <ref name=conway1> Conway, 1997 chpt. 4.</ref>

סך תנובת [[דגנים|הדגנים]] הגיעה בשנת 1961 ל-0.8 מיליארד טונות (מטר מעוקב), התנובה הכפילה עצמה ל- 1.6 מיליארד טונות כעבור 25 שנה בשנת 1985. עד 2011 כמות הדגנים הגיעה ל-2.3 מיליארד טונות כלומר גידול של פי 3 בתוך 50 שנה.[http://faostat.fao.org/site/567/DesktopDefault.aspx?PageID=567#ancor]  

סך תנובת [[דגנים|הדגנים]] הגיעה בשנת 1961 ל-0.8 מיליארד טונות (מטר מעוקב), התנובה הכפילה עצמה ל-1.6 מיליארד טונות כעבור 25 שנה בשנת 1985. עד 2011 כמות הדגנים הגיעה ל-2.3 מיליארד טונות כלומר גידול של פי 3 בתוך 50 שנה.[http://faostat.fao.org/site/567/DesktopDefault.aspx?PageID=567#ancor]  

עליה זו התרחשה בעיקר תודות לשיפור [[הפריון החקלאי]] ליחידת שטח ולא עקב הגדלת השטח החקלאי. ביחס ל[[אוכלוסיית העולם]] כמות הדגנים לנפש גדלה ונשארה יציבה. בשנת  היו 260 ליטר דגנים לאדם, וב- 1971 נתון זה עלה ל- 310 ליטר לאדם ונשאר ברמה דומה עד היום למרות [[גידול אוכלוסין|גידול באוכלוסיית העולם]]. בשנת 2011 יחס זה עמד על 338 ליטר לאדם.  

עליה זו התרחשה בעיקר תודות לשיפור [[הפריון החקלאי]] ליחידת שטח ולא עקב הגדלת השטח החקלאי. ביחס ל[[אוכלוסיית העולם]] כמות הדגנים לנפש גדלה ונשארה יציבה. בשנת  היו 260 ליטר דגנים לאדם, וב-1971 נתון זה עלה ל-310 ליטר לאדם ונשאר ברמה דומה עד היום למרות [[גידול אוכלוסין|גידול באוכלוסיית העולם]]. בשנת 2011 יחס זה עמד על 338 ליטר לאדם.  

===ביטחון תזונתי===

===ביטחון תזונתי===

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים}}

{{הערות שוליים}}

{{תבנית:חקלאות}}

{{חקלאות}}

{{תבנית:אוכלוסין}}

{{אוכלוסין}}

[[קטגוריה:מזון]]

[[קטגוריה:מזון]]