שורה 16: |
שורה 16: |
| * '''[[התחממות עולמית]]''', לאו דווקא הנושא הכי חשוב אבל הכי מוכר. הסכנה הגדולה שלה היא לא עליית פני הים, אלא שיבוש מחזור הגשמים, שיפריע ל[[חקלאות]] ולכן למזון - ראו [[התחממות עולמית וחקלאות]]. | | * '''[[התחממות עולמית]]''', לאו דווקא הנושא הכי חשוב אבל הכי מוכר. הסכנה הגדולה שלה היא לא עליית פני הים, אלא שיבוש מחזור הגשמים, שיפריע ל[[חקלאות]] ולכן למזון - ראו [[התחממות עולמית וחקלאות]]. |
| * '''[[משבר הרעלים|הרעלה עולמית]]''' - בעיקר בגלל עשרות אלפי כימיקלים שכבר נמצאים בגוף שלנו במינון נמוך. בניגוד לבעיית האקלים, שניתן לפתור אותה באמצעות שתילת עצים או באמצעות פתרונות מטורפים (כמו להציב מסך בין כדור הארץ לבין השמש - חלק מ[[הנדסת אקלים]]), אם פתאום יתחילו למות ילדים בני 4 מ[[סרטן]] בגלל [[זיהום]] לא יהיה לנו הרבה מה לעשות בנושא. | | * '''[[משבר הרעלים|הרעלה עולמית]]''' - בעיקר בגלל עשרות אלפי כימיקלים שכבר נמצאים בגוף שלנו במינון נמוך. בניגוד לבעיית האקלים, שניתן לפתור אותה באמצעות שתילת עצים או באמצעות פתרונות מטורפים (כמו להציב מסך בין כדור הארץ לבין השמש - חלק מ[[הנדסת אקלים]]), אם פתאום יתחילו למות ילדים בני 4 מ[[סרטן]] בגלל [[זיהום]] לא יהיה לנו הרבה מה לעשות בנושא. |
− | * '''בעיות הקשורות לניהול המים והחקלאות''' כמו בעיות [[עיבוד יתר]] של הקרקע, [[משבר המים העולמי]], [[סחף קרקע]] - ראו [[חקלאות בת קיימא]]. | + | * '''בעיות הקשורות לניהול המים והחקלאות''' כמו בעיות [[עיבוד יתר]] של הקרקע, [[משבר המים העולמי]], [[סחף קרקע]] - ראו [[חקלאות בת קיימא]]. |
| * '''הרס של [[מגוון ביולוגי|המגוון הביולוגי]]''' - בנוסף להפסד העצום לטבע, זה מסוכן גם לקיומנו, כי פירוש הדבר פגיעה בחקלאות (למשל פגיעה במאביקים או פגיעה באויבים הטבעיים של החרקים המזיקים לחקלאות, שבלעדיהם יש צורך בהגדלת הריסוס עוד ועוד, היות ומזיקים לחקלאות מגלים [[פיתוח עמידות לחומרי הדברה|עמידות]]). | | * '''הרס של [[מגוון ביולוגי|המגוון הביולוגי]]''' - בנוסף להפסד העצום לטבע, זה מסוכן גם לקיומנו, כי פירוש הדבר פגיעה בחקלאות (למשל פגיעה במאביקים או פגיעה באויבים הטבעיים של החרקים המזיקים לחקלאות, שבלעדיהם יש צורך בהגדלת הריסוס עוד ועוד, היות ומזיקים לחקלאות מגלים [[פיתוח עמידות לחומרי הדברה|עמידות]]). |
| * '''[[מלחמה על המשאבים]]''', בעיקר על [[השפעות גאו פוליטיות של נפט|נפט]], שאנו משתמשים בו גם ב[[חקלאות תעשייתית]]. | | * '''[[מלחמה על המשאבים]]''', בעיקר על [[השפעות גאו פוליטיות של נפט|נפט]], שאנו משתמשים בו גם ב[[חקלאות תעשייתית]]. |
שורה 23: |
שורה 23: |
| | | |
| ==השפעת גידול האוכלוסין על בעיות קיימות של מזון== | | ==השפעת גידול האוכלוסין על בעיות קיימות של מזון== |
− | לפי ארליך בעיית האוכלוסין [[אי-לינאריות|אינה לינארית]] שכן בני האדם הם בעלי חיים חכמים. תפסנו כבר לפני אלפי שנים את האיזורים העשירים במשאבים כמו דלתות של נהרות , אדמות פוריות לחקלאות וכו'. כך שאם לפני 10 שנים נוספו מיליון אנשים לישראל וכיום נוספים מליון אנשים, הבעיה שלנו גדולה יותר: | + | לפי ארליך בעיית האוכלוסין [[אי-לינאריות|אינה לינארית]] שכן בני האדם הם בעלי חיים חכמים. תפסנו כבר לפני אלפי שנים את האיזורים העשירים במשאבים כמו דלתות של נהרות, אדמות פוריות לחקלאות וכו'. כך שאם לפני 10 שנים נוספו מיליון אנשים לישראל וכיום נוספים מליון אנשים, הבעיה שלנו גדולה יותר: |
| * יש צורך להאכיל עוד מיליון אנשים, אבל לעשות את זה באמצעות אדמות פחות פוריות. | | * יש צורך להאכיל עוד מיליון אנשים, אבל לעשות את זה באמצעות אדמות פחות פוריות. |
| * פרוש הדבר שימוש בעוד דשנים ועוד דלק לכל יחידת קרקע. | | * פרוש הדבר שימוש בעוד דשנים ועוד דלק לכל יחידת קרקע. |
| * השפעה גדולה יותר של כל בן אדם נוסף על האקלים ועל המגוון הגנטי, ככל שהמצב האקולוגי מחמיר. | | * השפעה גדולה יותר של כל בן אדם נוסף על האקלים ועל המגוון הגנטי, ככל שהמצב האקולוגי מחמיר. |
| | | |
− | לטענת ארליך, ההנהגה שלנו בורה לחלוטין בבעיות האלה, למרות שיש קונצנזוס כמעט מלא בין מדענים שעוסקים בנושא. המדענים מתווכחים האם הסיכוי שיש לנו לשרוד הוא 10% או רק 1%. למרות ש"הסיפור של המזון" צריך להיות דבר שכל ילד בן 6 מכיר. סקרים שעושים בקרב חברי סגל ממדעי החברה באוניברסיטה בשאלה "מאיפה מגיע המזון" מראה שמעל 90% מהאנשים עונים - "מהסופרמרקט". מצד שני יש דברים במדעי החברה שהם בלתי צפויים כמו קריסת ברית המועצות. | + | לטענת ארליך, ההנהגה שלנו בורה לחלוטין בבעיות האלה, למרות שיש קונצנזוס כמעט מלא בין מדענים שעוסקים בנושא. המדענים מתווכחים האם הסיכוי שיש לנו לשרוד הוא 10% או רק 1%. למרות ש"הסיפור של המזון" צריך להיות דבר שכל ילד בן 6 מכיר. סקרים שעושים בקרב חברי סגל ממדעי החברה באוניברסיטה בשאלה "מאיפה מגיע המזון" מראה שמעל 90% מהאנשים עונים - "מהסופרמרקט". מצד שני יש דברים במדעי החברה שהם בלתי צפויים כמו קריסת ברית המועצות. |
| | | |
| == ביקור ארליך בישראל== | | == ביקור ארליך בישראל== |
| בשנת 2012 התארח ארליך בישראל בכנס שארגנה לכבודו [[האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה]] | | בשנת 2012 התארח ארליך בישראל בכנס שארגנה לכבודו [[האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה]] |
| | | |
− | לדברי ארליך, גם [[ישראל]] וגם מדינות אחרות עוסקות הרבה בנושא [[בטחון צבאי]], וסוגיות ציבוריות רבות אחרות כמו הפלות, [[אי שוויון]] או חוב לאומי, אלא שדברים אלה הן בעיות טריוולאיות יחסית, מכיוון שאפשר לפתור אותן על ידי הסכם חברתי. לדוגמה, חובות ניתן לפתור מכיוון שיש גם [[אשראי]]. זה יהיה כרוך באי נעימות חברתית אבל זה ניתן לפתרון, לעומת זאת הבעיות שלנו מול הטבע אינן נתונות למשא ומתן. הן מוחלטות ואינן ברות מיקוח. יש מספר בעיות של [[קיימות]] שהן בעצם בעיות בטחון חמורות מהבטחון הצבאי של ישראל. | + | לדברי ארליך, גם [[ישראל]] וגם מדינות אחרות עוסקות הרבה בנושא [[בטחון צבאי]], וסוגיות ציבוריות רבות אחרות כמו הפלות, [[אי שוויון]] או חוב לאומי, אלא שדברים אלה הן בעיות טריוויאליות יחסית, מכיוון שאפשר לפתור אותן על ידי הסכם חברתי. לדוגמה, חובות ניתן לפתור מכיוון שיש גם [[אשראי]]. זה יהיה כרוך באי נעימות חברתית אבל זה ניתן לפתרון, לעומת זאת הבעיות שלנו מול הטבע אינן נתונות למשא ומתן. הן מוחלטות ואינן ברות מיקוח. יש מספר בעיות של [[קיימות]] שהן בעצם בעיות בטחון חמורות מהבטחון הצבאי של ישראל. |
| | | |
| ==פתרונות מוצעים== | | ==פתרונות מוצעים== |
− | לדעת ארליך צריך להפוך את האוניברסיטאות לרלוונטיות עבור העולם. כיום הן מחולקות לדיספילינות נפרדות, כשכל אחד עובד בהן על משהו אחר, ולא רלוונטיות לפתרון רוב הבעיות הפרקטיות. צריך לשתף פעולה עם מדעי החברה ועם מדעי הרוח בפתרונות של הבעיות ([[קונסיילנס]]). לדוגמה איזה הודעות פסיכולוגיות עובדות על אנשים כדי שיפחיתו צריכת משאבים. ארליך מעורב עושים בדברים דומים בשנים האחרונות בסטנפורד . לדוגמה מחקר שמצא כי: | + | לדעת ארליך צריך להפוך את האוניברסיטאות לרלוונטיות עבור העולם. כיום הן מחולקות לדיספלינות נפרדות, כשכל אחד עובד בהן על משהו אחר, ולא רלוונטיות לפתרון רוב הבעיות הפרקטיות. צריך לשתף פעולה עם מדעי החברה ועם מדעי הרוח בפתרונות של הבעיות ([[קונסיילנס]]). לדוגמה איזה הודעות פסיכולוגיות עובדות על אנשים כדי שיפחיתו צריכת משאבים. ארליך מעורב עושים בדברים דומים בשנים האחרונות בסטנפורד. לדוגמה מחקר שמצא כי: |
| | | |
| אם אומרים לאדם במלון- "אנא השתמש במגבת שוב", זה לא עוזר, גם להגיד "אנא הצל את הסביבה" כמעט לא עוזר. | | אם אומרים לאדם במלון- "אנא השתמש במגבת שוב", זה לא עוזר, גם להגיד "אנא הצל את הסביבה" כמעט לא עוזר. |
שורה 52: |
שורה 52: |
| ==קישורים חיצוניים== | | ==קישורים חיצוניים== |
| * [http://en.wikipedia.org/wiki/The_Population_Bomb פצצת האוכלוסין] בוויקיפדיה האנגלית | | * [http://en.wikipedia.org/wiki/The_Population_Bomb פצצת האוכלוסין] בוויקיפדיה האנגלית |
− | * [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1875624 תביאו פחות ילדים, או צפו לגרוע מכל] נטע אחיטוב בראיון עם פול ארליך, הארץ 01.12.2012 | + | * [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1875624 תביאו פחות ילדים, או צפו לגרוע מכל] נטע אחיטוב בראיון עם פול ארליך, הארץ 01.12.2012 |
− | * [http://www.haaretz.co.il/news/world/1.1692634 פיצוץ אוכלוסין, מקרה מבחן] על פיצוץ אוכלוסין בניגריה, אליזבת רוזנטל, ניו יורק טיימס , 24.4.2012 | + | * [http://www.haaretz.co.il/news/world/1.1692634 פיצוץ אוכלוסין, מקרה מבחן] על פיצוץ אוכלוסין בניגריה, אליזבת רוזנטל, ניו יורק טיימס, 24.4.2012 |
| * [https://en.wikipedia.org/wiki/Simon%E2%80%93Ehrlich_wager התערבות סיימון-ארליך] בוויקיפדיה האנגלית | | * [https://en.wikipedia.org/wiki/Simon%E2%80%93Ehrlich_wager התערבות סיימון-ארליך] בוויקיפדיה האנגלית |
| | | |
− | {{תבנית:אוכלוסין}} | + | {{אוכלוסין}} |
| [[קטגוריה:אוכלוסין]] | | [[קטגוריה:אוכלוסין]] |
| [[קטגוריה:ביולוגים]] | | [[קטגוריה:ביולוגים]] |