47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 46:
שורה 46: − + + + − גישה זו נתקפה על ידי [[ג'ואן רובינסון]] במסגרת [[מחלוקת קיימברידג' על ההון]]. רובינסון טענה כי מחיר ההון (של כלל ההון במשק) תלוי בשיעור- הרווח ושיעור הרווח כבר כולל, במבנה שלו, את כמות ההון. הרווח לפי התפישה הנאו-קלאסית, תלוי ב'פריון ההון', וזה האחרון הינו פרופורציונלי לכמות ההון. רובינסון טענה שיש כאן הסבר מעגלי. שכן מחיר ההון תלוי בשיעור הרווח, אלא שהרווח לפי הנאו-קלאסיים תלוי בפריון ההון וכאן נכנסים ללולאה אינסופית. + + +
←מדידת כמות ההון
===מדידת כמות ההון===
===מדידת כמות ההון===
חלק ממשוואת קוב-דאגלס הוא נסיון למדוד את כמות ההון התעשייתי שמעורבת בתהליך הייצור. השאלה היא כיצד מודדים כמות כזו, לדוגמה כיצד מודדים את כמות ההון שיש למפעל שיש לו מספריים, טרקטור וסככה? כלכלנים נאו-קלאסיים מנסים להתמודד עם בעיה זו על ידי מדידת "הערך הראלי" של כלל המכונות הציוד והמבנים המעורבים בתהליך הייצור. גישה כזו נכונה גם למודל מאקרו כלכלי של המשק.
{{הפניה לערך מורחב| מחלוקת קיימברידג' על ההון}}
חלק ממשוואת קוב-דאגלס הוא נסיון למדוד את כמות ההון התעשייתי שמעורבת בתהליך הייצור ומסומנת באות K.
הכלכלנית [[ג'ואן רובינסון]] שלאה בשנת 1953 את השאלה הבאה – באיזה יחידות מודדים את ההון? בכך הציתה רובינסון את [[מחלוקת קיימברידג' על ההון]]. מבחינה מיקרו כלכלית ומאקרו כלכלית מוצרי הון הם מוצרים הטרוגניים (שונים זה מזה) שלכל אחד מהם יש מאפיינים טכנולוגיים שונים. לדוגמה כיצד מודדים את כמות ההון שיש למפעל שיש לו מספריים, טרקטור וסככה? מסיבה זו לפי רובינסון אי אפשר להציג מאגר של מוצרי הון כיישות פיזית הומוגנית.[http://college.holycross.edu/RePEc/eej/Archive/Volume31/V31N3P427_445.pdf]
כלכלנים נאו-קלאסיים מנסים להתמודד עם בעיה זו על ידי מדידת "הערך הראלי" של כלל המכונות הציוד והמבנים המעורבים בתהליך הייצור. גישה כזו מאומצת גם ביחס לכלל ההון התעשייתי שיש במשק במסגרת "[[פונקציית ייצור מצרפית]]".
גישה זו נתקפה על ידי רובינסון ועמיתה. הטענה היא כי מחיר ההון (של כלל ההון במשק) תלוי בשיעור- הרווח ושיעור הרווח כבר כולל, במבנה שלו, את כמות ההון. הרווח לפי התפישה הנאו-קלאסית, תלוי ב'פריון ההון', וזה האחרון הינו פרופורציונלי לכמות ההון. רובינסון טענה שיש כאן הסבר מעגלי. שכן מחיר ההון תלוי בשיעור הרווח, אלא שהרווח לפי הנאו-קלאסיים תלוי בפריון ההון וכאן נכנסים ללולאה אינסופית. רובינסון טענה כי ניתן לצרף יחד רק את הערך הכלכלי של ההון, ולכן לא ניתן להתייחס למושג של "הון" ככמות בת-מדידה שעומדת בפני עצמה בלי קשר לשאלות של מחירים ושל חלוקת הכנסות במשק.
=== ייצור מקבילי מול ייצור סדרתי וקביעת כמות העובדים ===
=== ייצור מקבילי מול ייצור סדרתי וקביעת כמות העובדים ===