שינויים

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פונקציית ייצור קוב-דאגלס

נוספו 1,046 בתים, 17:00, 7 בדצמבר 2015
מדידת כמות ההון
===מדידת כמות ההון===
{{הפניה לערך מורחב| מחלוקת קיימברידג' על ההון}}חלק ממשוואת קוב-דאגלס הוא נסיון למדוד את כמות ההון התעשייתי שמעורבת בתהליך הייצורומסומנת באות K. הכלכלנית [[ג'ואן רובינסון]] שלאה בשנת 1953 את השאלה היא כיצד הבאה – באיזה יחידות מודדים כמות כזו, את ההון? בכך הציתה רובינסון את [[מחלוקת קיימברידג' על ההון]]. מבחינה מיקרו כלכלית ומאקרו כלכלית מוצרי הון הם מוצרים הטרוגניים (שונים זה מזה) שלכל אחד מהם יש מאפיינים טכנולוגיים שונים. לדוגמה כיצד מודדים את כמות ההון שיש למפעל שיש לו מספריים, טרקטור וסככה? כלכלנים נאו-קלאסיים מנסים להתמודד עם בעיה מסיבה זו על ידי מדידת "הערך הראלי" לפי רובינסון אי אפשר להציג מאגר של כלל המכונות הציוד והמבנים המעורבים בתהליך הייצורמוצרי הון כיישות פיזית הומוגנית.[http://college.holycross. גישה כזו נכונה גם למודל מאקרו כלכלי של המשקedu/RePEc/eej/Archive/Volume31/V31N3P427_445. pdf]
גישה כלכלנים נאו-קלאסיים מנסים להתמודד עם בעיה זו נתקפה על ידי [[ג'ואן רובינסון]] מדידת "הערך הראלי" של כלל המכונות הציוד והמבנים המעורבים בתהליך הייצור. גישה כזו מאומצת גם ביחס לכלל ההון התעשייתי שיש במשק במסגרת "[[מחלוקת קיימברידג' על ההוןפונקציית ייצור מצרפית]]".  גישה זו נתקפה על ידי רובינסון טענה ועמיתה. הטענה היא כי מחיר ההון (של כלל ההון במשק) תלוי בשיעור- הרווח ושיעור הרווח כבר כולל, במבנה שלו, את כמות ההון. הרווח לפי התפישה הנאו-קלאסית, תלוי ב'פריון ההון', וזה האחרון הינו פרופורציונלי לכמות ההון. רובינסון טענה שיש כאן הסבר מעגלי. שכן מחיר ההון תלוי בשיעור הרווח, אלא שהרווח לפי הנאו-קלאסיים תלוי בפריון ההון וכאן נכנסים ללולאה אינסופית. רובינסון טענה כי ניתן לצרף יחד רק את הערך הכלכלי של ההון, ולכן לא ניתן להתייחס למושג של "הון" ככמות בת-מדידה שעומדת בפני עצמה בלי קשר לשאלות של מחירים ושל חלוקת הכנסות במשק.
=== ייצור מקבילי מול ייצור סדרתי וקביעת כמות העובדים ===

תפריט ניווט