שינויים

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פונקציית ייצור קוב-דאגלס

נוספו 1,431 בתים, 13:37, 7 בדצמבר 2015
ביקורת
הטענה של [[ניקולס ג'ורג'סקיו-רוגן]] ושל דיילי, היא למעשה רדיקלית יותר שכן מרגע שעוברים למודל זרמים ומאגרים קשה להשאר במודל כלכלי שבו תשלום השכר והריבית הוא לפי תרומה שולית לתהליך הייצור. ללא זרם מתמיד של תפוזים אי אפשר לייצר מיץ ללא תלות בכמות העובדים במפעל.
 
===מדידת כמות ההון===
חלק ממשוואת קוב-דאגלס הוא נסיון למדוד את כמות ההון התעשייתי שמעורבת בתהליך הייצור. השאלה היא כיצד מודדים כמות כזו, לדוגמה כיצד מודדים את כמות ההון שיש למפעל שיש לו מספריים, טרקטור וסככה? כלכלנים נאו-קלאסיים מנסים להתמודד עם בעיה זו על ידי מדידת "הערך הראלי" של כלל המכונות הציוד והמבנים המעורבים בתהליך הייצור. גישה כזו נכונה גם למודל מאקרו כלכלי של המשק.
 
גישה זו נתקפה על ידי [[ג'ואן רובינסון]] במסגרת [[מחלוקת קיימברידג' על ההון]]. רובינסון טענה כי מחיר ההון (של כלל ההון במשק) תלוי בשיעור- הרווח ושיעור הרווח כבר כולל, במבנה שלו, את כמות ההון. הרווח לפי התפישה הנאו-קלאסית, תלוי ב'פריון ההון', וזה האחרון הינו פרופורציונלי לכמות ההון. רובינסון טענה שיש כאן הסבר מעגלי. שכן מחיר ההון תלוי בשיעור הרווח, אלא שהרווח לפי הנאו-קלאסיים תלוי בפריון ההון וכאן נכנסים ללולאה אינסופית.
=== ייצור מקבילי מול ייצור סדרתי וקביעת כמות העובדים ===

תפריט ניווט