שינויים

עבודתו הידועה ביותר של אקרלוף, שפורסמה ברבעון "[[Quarterly Journal of Economics]]" בשנת 1970 "שוק הלימונים: איכות ומנגנון השוק" ‏‏{{הערה|1=‏

עבודתו הידועה ביותר של אקרלוף, שפורסמה ברבעון "[[Quarterly Journal of Economics]]" בשנת 1970 "שוק הלימונים: איכות ומנגנון השוק" ‏‏{{הערה|1=‏

[http://facstaff.uww.edu/kashianr/The%20Market%20for%20Lemons.pdf The Market for Lemons: Quality Uncertainty and the Market Mechanism]

[http://facstaff.uww.edu/kashianr/The%20Market%20for%20Lemons.pdf The Market for Lemons: Quality Uncertainty and the Market Mechanism]

‏}}, הדגימה כיצד [[מידע א-סימטרי]] ב[[שוק]], יכול להביא ל[[בחירה שלילית|בחירה השלילית]] (Adverse Selection) שהוא סוג של [[כשל שוק|כשל השוק]]. לצורך המודל מניחים כי מדובר ב[[שוק משוכלל]] שבוא אין [[כשלי שוק]] אחרים - יש הרבה קונים ומוכרים ואיש מהם אינו חזק דיו לחשוב שהוא יכול לקבוע את המחיר (אין [[אוליגופול]]), אין הפרעות של [[רגולציה]] או מיסים, [[השפעות חיצוניות]] או בעיות אחרות. למרות הנחות אלה התוצאה של מסחר חופשי בשוק לא מביאה להגדלת הרווחה של הקונים והמוכרים, בשונה ממודלים אחרים סטנדרטים אחרים ב[[מיקרו-כלכלה]], ההנחה במודל היא שלא כל המוצרים הם בעלי איכות זהה. הנחה חשובה נוספת היא שלמוכרים ולקונים אין [[מידע מלא]] על איכות המוצרים.  

‏}}, הדגימה כיצד [[מידע א-סימטרי]] ב[[שוק]], יכול להביא ל[[בחירה שלילית|בחירה השלילית]] (Adverse Selection) שהוא סוג של [[כשל שוק|כשל השוק]]. לצורך המודל מניחים כי מדובר ב[[שוק משוכלל]] שבוא אין [[כשלי שוק]] אחרים - יש הרבה קונים ומוכרים ואיש מהם אינו חזק דיו לחשוב שהוא יכול לקבוע את המחיר (אין [[אוליגופול]]), אין הפרעות של [[רגולציה]] או מיסים, [[השפעות חיצוניות]] או בעיות אחרות. למרות הנחות אלה התוצאה של מסחר חופשי בשוק לא מביאה להגדלת הרווחה של הקונים והמוכרים, בשונה ממודלים אחרים סטנדרטים אחרים ב[[מיקרו-כלכלה]], ההנחה במודל היא שלא כל המוצרים הם בעלי איכות זהה. הנחה חשובה נוספת היא שלמוכרים ולקונים אין [[מידע מלא]] על איכות המוצרים.  

בעיית המידע הלא סימטרי כאן נובעת מפערים לגבי איכות המוצר בין הקונה למוכר. בשוק ה[[מכונית|מכוניות]] המשומשות בארצות הברית, "לימונים" הם כינוי למכוניות פגומות. כאשר אדם קונה מכונית משומשת, אין הוא יודע בוודאות מתקבלת על הדעת מהו מצבה. בעלי "לימונים" מוכנים להיפטר ממכוניותיהם, גם כאשר המחיר של מכוניות משומשת נמוך יחסית. בעלי מכוניות תקינות יחכו למחירים טובים יותר בשוק המשומשות. לפיכך, ככל שמחירי המשומשות נמוכים יותר, כן גדלה ההסתברות שקונה המכונית ירכוש "לימון". דבר זה משפיע על בתורו על הציפיות של הקונים. כאשר הם רואים שאיכות המוצרים נמוכה, הם לא מוכנים לשלם מחירים גבוהים ומחיר המוצר יורד. דבר זה דוחק החוצה מהשוק עוד מוכרים בעלי מכוניות באיכות סבירה, כך שהסבירות לרכוש מכונית טובה הולך ויורד ותהליך זה נמשך. בתנאים מסויימים של המודל הדבר גורם לכשל שוק קיצוני שבו אין כלל מסחר - שכן ההנחה של הקונים היא שכל המכוניות פגומות ומוכנים לשלם אפס. בכל מקרה הדבר דוחק החוצה מהשוק מוכרים שיש להם מוצרים באיכות טובה וקונים שמוכנים לשלם על מוצרים באיכות טובה.   

בעיית המידע הלא סימטרי כאן נובעת מפערים לגבי איכות המוצר בין הקונה למוכר. בשוק ה[[מכונית|מכוניות]] המשומשות בארצות הברית, "לימונים" הם כינוי למכוניות פגומות. כאשר אדם קונה מכונית משומשת, אין הוא יודע בוודאות מתקבלת על הדעת מהו מצבה. בעלי "לימונים" מוכנים להיפטר ממכוניותיהם, גם כאשר המחיר של מכוניות משומשת נמוך יחסית. בעלי מכוניות תקינות יחכו למחירים טובים יותר בשוק המשומשות. לפיכך, ככל שמחירי המשומשות נמוכים יותר, כן גדלה ההסתברות שקונה המכונית ירכוש "לימון". דבר זה משפיע על בתורו על הציפיות של הקונים. כאשר הם רואים שאיכות המוצרים נמוכה, הם לא מוכנים לשלם מחירים גבוהים ומחיר המוצר יורד. דבר זה דוחק החוצה מהשוק עוד מוכרים בעלי מכוניות באיכות סבירה, כך שהסבירות לרכוש מכונית טובה הולך ויורד ותהליך זה נמשך. בתנאים מסויימים של המודל הדבר גורם לכשל שוק קיצוני שבו אין כלל מסחר - שכן ההנחה של הקונים היא שכל המכוניות פגומות ומוכנים לשלם אפס. בכל מקרה הדבר דוחק החוצה מהשוק מוכרים שיש להם מוצרים באיכות טובה וקונים שמוכנים לשלם על מוצרים באיכות טובה.   

המאמר, שכיום הוא בין המצוטטים ביותר,{{הערה|1=http://scholar.google.de/scholar?num=100&hl=en&lr=&safe=off&cites=13868942939151083936}} נדחה בשלושת [[כתב עת מדעי|כתבי העת]] הראשונים אליהם נשלח לפרסום, בתואנה שהוא [[טריוויה|טריוויאלי]] מדי או שגוי בהכרח.{{הערה|1=http://nobelprize.org/economics/articles/akerlof/}}

המאמר, שכיום הוא בין המצוטטים ביותר,{{הערה|1=http://scholar.google.de/scholar?num=100&hl=en&lr=&safe=off&cites=13868942939151083936}} נדחה בשלושת [[כתב עת מדעי|כתבי העת]] הראשונים אליהם נשלח לפרסום, בתואנה שהוא [[טריוויה|טריוויאלי]] מדי או שגוי בהכרח.{{הערה|1=http://nobelprize.org/economics/articles/akerlof/}}

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* {{TheMarker1|גיא רולניק|הכלכלנים שזכו בפרס נובל מוכיחים: חברה שלא תרמה אתכם - תתרסק|1.2753109|17 באוקטובר 2015}}

* {{TheMarker1|גיא רולניק|הכלכלנים שזכו בפרס נובל מוכיחים: חברה שלא תרמה אתכם - תתרסק|1.2753109|17 באוקטובר 2015}}

* {{כלכליסט|אורי פסובסקי|איך ריח מאפה הקינמון מסמל את הצד האפל של השוק החופשי|3672673|5 בנובמבר 2015}}

* {{כלכליסט|אורי פסובסקי|איך ריח מאפה הקינמון מסמל את הצד האפל של השוק החופשי|3672673|5 בנובמבר 2015}}