שינויים

מאמר מאת שלושה חוקרים נורבגים שפורסם בשנת 2006 טוען כי יש קללת משאבים מותנה. יש קשר שלילי בין אחוז כמות המשאבים מהתמ"ג לבין הצמיחה הכלכלית אבל קשר כזה תלוי באיכות [[מוסד חברתי|המוסדות]] שהיו במדינה לפני מציאת המשאבים.<ref>Halvor Mehlum , Karl Ove Moene , Ragnar Torvik [https://ideas.repec.org/a/ecj/econjl/v116y2006i508p1-20.html Institutions and the Resource Curse], The Economic Journal, 2006 , 508, p 1-20 </ref> גם החוקרים [[דרון אסמוגלו]] ו[[ג'יימס רובינזון]] טוענים כך בספר [[מדוע אומות נכשלות]]. כאשר יש מוסדות טובים המשאב הטבעי מתרגם לעושר לאוכלוסיה וכאשר המוסדות גרועים (לדוגמה במדינות כמו קמרון) מתפתחת במדינה קללת המשאבים.[http://whynationsfail.com/blog/2013/5/21/the-economic-nature-of-the-resource-curse-evidence.html]

מאמר מאת שלושה חוקרים נורבגים שפורסם בשנת 2006 טוען כי יש קללת משאבים מותנה. יש קשר שלילי בין אחוז כמות המשאבים מהתמ"ג לבין הצמיחה הכלכלית אבל קשר כזה תלוי באיכות [[מוסד חברתי|המוסדות]] שהיו במדינה לפני מציאת המשאבים.<ref>Halvor Mehlum , Karl Ove Moene , Ragnar Torvik [https://ideas.repec.org/a/ecj/econjl/v116y2006i508p1-20.html Institutions and the Resource Curse], The Economic Journal, 2006 , 508, p 1-20 </ref> גם החוקרים [[דרון אסמוגלו]] ו[[ג'יימס רובינזון]] טוענים כך בספר [[מדוע אומות נכשלות]]. כאשר יש מוסדות טובים המשאב הטבעי מתרגם לעושר לאוכלוסיה וכאשר המוסדות גרועים (לדוגמה במדינות כמו קמרון) מתפתחת במדינה קללת המשאבים.[http://whynationsfail.com/blog/2013/5/21/the-economic-nature-of-the-resource-curse-evidence.html]

מחקר שבדק את [[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]] במדינות OPEC ([[קרטל]] של מדינות המפיקות נפט וגז הטבעי) בשנים 1965 ל-1998 מצא ש[[תוצר מקומי גולמי|התצור המקומי הגולמי]] לנפש ירד ב 1.3% בכל שנה. <ref>Gylfason, Thorvaldur, 2001. Natural resources, education, and economic development. European Economic Review 45, 847–859.</ref>  

מחקר שבדק את [[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]] במדינות OPEC ([[קרטל]] של מדינות המפיקות נפט וגז הטבעי) בשנים 1965 ל-1998 מצא ש[[תוצר מקומי גולמי|התצור המקומי הגולמי]] לנפש ירד ב 1.3% בכל שנה. <ref>Gylfason, Thorvaldur, 2001. Natural resources, education, and economic development. European Economic Review 45, 847–859.</ref>  

===קללת המשאבים בספרד הקולוניאלית===

===קללת המשאבים בספרד הקולוניאלית===

דוגמה ידועה לקללת המשאבים היא ספרד לאחר גילוי דרום אמריקה ב-1492. בסוף המאה ה-15 קסטיליה הייתה כבר בדרך להיות כוח מרכזי באירופה המערבית. היא השתלטה על חצי האי האיברי. השטח הנרחב, האוכלוסייה הגדולה ושפע המשאבים שהיו לקסטיליה הבטיחו את המשך קיומה ככוח האיברי החזק ביותר. בקסטיליה היה מעמד חזק של סוחרים, שהיה עשוי להוביל את ספרד למסלול של צמיחה ובוצעו בה רפומות לייעול הממלכה. כל הדברים האלה השתנו בעקבות גילוי מתכות יקרות בדרום אמריקה<ref name="textologia">[http://textologia.net/?p=5303 סיכום מאמר: מוסדות וקללת המשאבים בתחילתה של ספרד המודרנית / מאוריציו דרליצמן והאנס חואקים ווט]</ref>

דוגמה ידועה לקללת המשאבים היא ספרד לאחר גילוי דרום אמריקה ב-1492. בסוף המאה ה-15 קסטיליה הייתה כבר בדרך להיות כוח מרכזי באירופה המערבית. היא השתלטה על חצי האי האיברי. השטח הנרחב, האוכלוסייה הגדולה ושפע המשאבים שהיו לקסטיליה הבטיחו את המשך קיומה ככוח האיברי החזק ביותר. בקסטיליה היה מעמד חזק של סוחרים, שהיה עשוי להוביל את ספרד למסלול של צמיחה ובוצעו בה רפורמות לייעול הממלכה. כל הדברים האלה השתנו בעקבות גילוי מתכות יקרות בדרום אמריקה<ref name="textologia">[http://textologia.net/?p=5303 סיכום מאמר: מוסדות וקללת המשאבים בתחילתה של ספרד המודרנית / מאוריציו דרליצמן והאנס חואקים ווט]</ref>

הספרדים לא מצאו בדרום אמריקה כמות גבוה של זהב כפי שקיוו, אבל המתכת כסף נמצאה בכמות עצומה, בעיקר בעיר פטוסי בבוליביה. המלוכה הספרדית פעלה לקידום [[מונופול]] על המסחר במשאבים בעולם החדש, אבל היא אפשרה גם יזמות פרטית בתחום. הסוחרים הפרטיים שלמו את "החמישית המלכותית", 20% מכלל ההכנסות הועברו לידי ממשלת ספרד. בשיא, הגיעו הרווחים מהכסף לכרבע מכלל הרווחים של המלך הספרדי.<ref name="textologia"/>  

הספרדים לא מצאו בדרום אמריקה כמות גבוה של זהב כפי שקיוו, אבל המתכת כסף נמצאה בכמות עצומה, בעיקר בעיר פטוסי בבוליביה. המלוכה הספרדית פעלה לקידום [[מונופול]] על המסחר במשאבים בעולם החדש, אבל היא אפשרה גם יזמות פרטית בתחום. הסוחרים הפרטיים שלמו את "החמישית המלכותית", 20% מכלל ההכנסות הועברו לידי ממשלת ספרד. בשיא, הגיעו הרווחים מהכסף לכרבע מכלל הרווחים של המלך הספרדי.<ref name="textologia"/>  

   

   

לכמות העצומה של כסף הייתה השפעה גדולה על הכלכלה של קסטיליה, אירופה והעולם כולו. פער המחירים של מתכת הכסף בין אירופה למזרח הרחוק הוביל ליצירת מסחר אינטנסיבי בין שני מרכזי כלכלה גדולים, דבר שהאיץ את התפתחות ה[[גלובליזציה]]. ההשפעה על ספרד היתה "[[המחלה ההולנדית]]" - פגיעה בייצור התעשייתי במדינה ובייצוא עקב שני תהליכים - ייקור הייצור המקומי עקב עליית שער המטבע של ספרד (כך שרווחי היצואנים נשחקו) והזנחת השקעות בתעשייה מקומית בגלל הרווחים הקלים יותר בתחום הפקת המשאב כסף. בקסטיליה נפגעו ענפי תעשייה יצרניים כמו התעשייה, החקלאות והטקסטיל.<ref name="textologia"/>  

לכמות העצומה של כסף הייתה השפעה גדולה על הכלכלה של קסטיליה, אירופה והעולם כולו. פער המחירים של מתכת הכסף בין אירופה למזרח הרחוק הוביל ליצירת מסחר אינטנסיבי בין שני מרכזי כלכלה גדולים, דבר שהאיץ את התפתחות ה[[גלובליזציה]]. ההשפעה על ספרד היתה "[[המחלה ההולנדית]]" - פגיעה בייצור התעשייתי במדינה ובייצוא עקב שני תהליכים - ייקור הייצור המקומי עקב עליית שער המטבע של ספרד (כך שרווחי היצואנים נשחקו) והזנחת השקעות בתעשייה מקומית בגלל הרווחים הקלים יותר בתחום הפקת המשאב כסף. בקסטיליה נפגעו ענפי תעשייה יצרניים כמו התעשייה, החקלאות והטקסטיל.<ref name="textologia"/>  

השפעה נוספת של הכנסות קלות מייצוא כסף היתה שהמאבק בין המלך לבין מוסדות לריסון ההוצאות ולייעוץ למלך מטעם הסוחרים, הוכרע באופן חד לטובת המלך בצורה חדה, דבר שהוביל בהמשך ליצירת חובות עצומים.<ref name="textologia"/> כתוצאה מכך מהיבטים אלה, חלה החלשות בכלכלת ספרד, ו100 שנים לאחר גילוי אמריקה הפכה ממעצמה מרכזית למדינה בעלת כלכלה מפגרת לעומת יריבותיה. [http://citeseerx.ist.psu.edu/viewdoc/download?doi=10.1.1.195.5748&rep=rep1&type=pdf].   

השפעה נוספת של הכנסות קלות מייצוא כסף היתה שהמאבק בין המלך לבין מוסדות לריסון ההוצאות ולייעוץ למלך מטעם הסוחרים, הוכרע באופן חד לטובת המלך בצורה חדה, דבר שהוביל בהמשך ליצירת חובות עצומים.<ref name="textologia"/> כתוצאה מכך מהיבטים אלה, חלה החלשות בכלכלת ספרד, ו100 שנים לאחר גילוי אמריקה הפכה ממעצמה מרכזית למדינה בעלת כלכלה מפגרת לעומת יריבותיה. [http://citeseerx.ist.psu.edu/viewdoc/download?doi=10.1.1.195.5748&rep=rep1&type=pdf].   

===קללת המשאבים בקמרון===

===קללת המשאבים בקמרון===

קיים תאור נרחב של קללת המשאבים שעברה קמרון בעקבות גילוי של נפט במדינה בסוף שנות ה-70. קמרון התפרנסה מייצוא של קקאו וקפה ובשנת 1977 התגלה בה [[נפט]]. התוצר המקומי הגולמי עלה בין 1977 ל-1986 ב9.4% בשנה, אבל אז החלה ירידה משמעותית, ובשנת 1993 התוצר הוא חצי מגודל התוצר במדינה בשנת 1986, מאז המשיכה הצמיחה הכלכלית אבל קמרון היא עדיין בעלת תוצר מקומי גולמי נמוך ב 30% לעומת 1986. הדרדרות זו הלכה יד ביד עם דרדור באינדקס הפיתוח של האו"ם, ותוחלת החיים במדינה ירדה מ-56 שנה בשנת 1995 ל-50 שנה ב-2006 ובמהלך תקופה זו תמותת התינוקות במדינה עלתה ב-30%. אחוז התלמידים בבתי הספר היסודיים והתיכונים ירד במהלך התקופה ב-10%. חלק גדול מהדרדרות המצב נובע מהתרסקות ההשקעות [[הסקטור הציבורי|בסקטור הציבורי]] [http://whynationsfail.com/blog/2013/5/16/is-there-a-curse-of-resources-the-case-of-the-cameroon.html][http://ideas.repec.org/p/oxf/oxcrwp/038.html]

קיים תאור נרחב של קללת המשאבים שעברה קמרון בעקבות גילוי של נפט במדינה בסוף שנות ה-70. קמרון התפרנסה מייצוא של קקאו וקפה ובשנת 1977 התגלה בה [[נפט]]. התוצר המקומי הגולמי עלה בין 1977 ל-1986 ב-9.4% בשנה, אבל אז החלה ירידה משמעותית, ובשנת 1993 התוצר הוא חצי מגודל התוצר במדינה בשנת 1986, מאז המשיכה הצמיחה הכלכלית אבל קמרון היא עדיין בעלת תוצר מקומי גולמי נמוך ב 30% לעומת 1986. הדרדרות זו הלכה יד ביד עם דרדור באינדקס הפיתוח של האו"ם, ותוחלת החיים במדינה ירדה מ-56 שנה בשנת 1995 ל-50 שנה ב-2006 ובמהלך תקופה זו תמותת התינוקות במדינה עלתה ב-30%. אחוז התלמידים בבתי הספר היסודיים והתיכונים ירד במהלך התקופה ב-10%. חלק גדול מהדרדרות המצב נובע מהתרסקות ההשקעות [[הסקטור הציבורי|בסקטור הציבורי]] [http://whynationsfail.com/blog/2013/5/16/is-there-a-curse-of-resources-the-case-of-the-cameroon.html][http://ideas.repec.org/p/oxf/oxcrwp/038.html]

הירידה בהשקעה הציבורית בקמרון היא מוזרה שכן לפחות על פני השטח, חלק גדול מרווחי הנפט הגיע אל הממשלה ולא לחברות הנפט. לפי הערכת חוקרים, קמרון השיגה כ-20 מיליארד דולר מאז 1977. שמייצגים 67% מה[[רנטה]] של חברות הנפט במדינה. השאלה מה הממשלה עשתה אם הכסף היא פתוחה, שכן רק 54% מהכסף שנכנס למדינה עבר למקומות ברורים ושאר הכסף "נעלם". השגת המידע בדבר כמות הכסף שהממשלה השקיעה מהנפט היא מסובכת בגלל שבמשך רוב 30 שנות ההפקה של הנפט, מתקיימת סודיות רשמית בקשר לסקטור הנפט, לא ידוע כמות הנפט שיש במדינה ולא ברור מה אחוז השימוש במשאבים האלה. היו בעבר הצהרות לגבי פרסום דו"חות בנושא ועל [[שקיפות]] אבל אלו לא בוצעו. בינתיים הוצאות הממשלה כחלק מהתמ"ג עלו מ-17% ל-26% בין השנים 1977 ל-1986. השכר בסקטור הציבורי עלה וכך גם הסובסידיות, ההון של הממשלה גדל פי 3. בגלל הגידול הזמני בהכנסות, הממשלה החלה במאמץ גדול של צריכה והשקעות, שחלק גדול מהם היו "פילים לבנים" עם הוצאה גדולה ומעט תועלת. הקריסה התחרשה בשנת 1986 וב 1988 הממשלה נכנסה לתוכנית צנע של [[קרן המטבע הבינלאומית]]. הנשיא Paul Biya הוא בכונה משנת 1982 והוא שרד תהליך של דמוקרטיציזה של המדינה שהתרחש בשנת 1992. בשנת 2011 הוא זכה בבחירות בפעם ה-6 עם 78% מהקולות לאחר שביטל את המגבלה שהוכנסה בחוקה בשנת 1996 של שתי קדנציות לכל היותר. [http://whynationsfail.com/blog/2013/5/16/is-there-a-curse-of-resources-the-case-of-the-cameroon.html][http://ideas.repec.org/p/oxf/oxcrwp/038.html]

הירידה בהשקעה הציבורית בקמרון היא מוזרה שכן לפחות על פני השטח, חלק גדול מרווחי הנפט הגיע אל הממשלה ולא לחברות הנפט. לפי הערכת חוקרים, קמרון השיגה כ-20 מיליארד דולר מאז 1977. שמייצגים 67% מה[[רנטה]] של חברות הנפט במדינה. השאלה מה הממשלה עשתה אם הכסף היא פתוחה, שכן רק 54% מהכסף שנכנס למדינה עבר למקומות ברורים ושאר הכסף "נעלם". השגת המידע בדבר כמות הכסף שהממשלה השקיעה מהנפט היא מסובכת בגלל שבמשך רוב 30 שנות ההפקה של הנפט, מתקיימת סודיות רשמית בקשר לסקטור הנפט, לא ידוע כמות הנפט שיש במדינה ולא ברור מה אחוז השימוש במשאבים האלה. היו בעבר הצהרות לגבי פרסום דו"חות בנושא ועל [[שקיפות]] אבל אלו לא בוצעו. בינתיים הוצאות הממשלה כחלק מהתמ"ג עלו מ-17% ל-26% בין השנים 1977 ל-1986. השכר בסקטור הציבורי עלה וכך גם הסובסידיות, ההון של הממשלה גדל פי 3. בגלל הגידול הזמני בהכנסות, הממשלה החלה במאמץ גדול של צריכה והשקעות, שחלק גדול מהם היו "פילים לבנים" עם הוצאה גדולה ומעט תועלת. הקריסה התחרשה בשנת 1986 וב-1988 הממשלה נכנסה לתוכנית צנע של [[קרן המטבע הבינלאומית]]. הנשיא Paul Biya הוא בכונה משנת 1982 והוא שרד תהליך של דמוקרטיזציה של המדינה שהתרחש בשנת 1992. בשנת 2011 הוא זכה בבחירות בפעם ה-6 עם 78% מהקולות לאחר שביטל את המגבלה שהוכנסה בחוקה בשנת 1996 של שתי קדנציות לכל היותר. [http://whynationsfail.com/blog/2013/5/16/is-there-a-curse-of-resources-the-case-of-the-cameroon.html][http://ideas.repec.org/p/oxf/oxcrwp/038.html]

===קללת המשאבים בניגריה===

===קללת המשאבים בניגריה===

ניגריה היא מדינה עשירה ב[[משאבי טבע]] כגון [[נפט]], [[פחם]], [[זהב]], [[כסף]], עופרת, אבץ, בדיל ועוד. המדינה מפיקה גם את מחצב ה[[קולומביט]], ממנו מפיקים את היסוד קולומביום המשמש לסגסוגות פלדה בלתי חלידות (90% מהתפוקה העולמית של מחצב זה מקורה בניגריה). ניגריה חברה ב[[אופ"ק]], ארגון המדינות המפיקות נפט. 95% מההכנסות במטבע חוץ של ניגריה נובעות מענף הנפט וכך גם 20% מ[[התוצר המקומי הגולמי]]. עתודות הנפט, ברובן בחבל ביאפרה, אינן מנוצלות בצורה יעילה על מנת להעלות את רמת החיים ולתרום ל[[צמיחה כלכלית]], ומיעוט קטן בלבד באוכלוסייה נהנה מהרווחים.  

ניגריה היא מדינה עשירה ב[[משאבי טבע]] כגון [[נפט]], [[פחם]], [[זהב]], [[כסף]], עופרת, אבץ, בדיל ועוד. המדינה מפיקה גם את מחצב ה[[קולומביט]], ממנו מפיקים את היסוד קולומביום המשמש לסגסוגות פלדה בלתי חלידות (90% מהתפוקה העולמית של מחצב זה מקורה בניגריה). ניגריה חברה ב[[אופ"ק]], ארגון המדינות המפיקות נפט. 95% מההכנסות במטבע חוץ של ניגריה נובעות מענף הנפט וכך גם 20% מ[[התוצר המקומי הגולמי]]. עתודות הנפט, ברובן בחבל ביאפרה, אינן מנוצלות בצורה יעילה על מנת להעלות את רמת החיים ולתרום ל[[צמיחה כלכלית]], ומיעוט קטן בלבד באוכלוסייה נהנה מהרווחים.  

בניגוד למודל נאיבי של צמיחה כלכלית עקב הכנסות ממכירות נפט, נראה כי ניגריה סובלת מקללת משאבים. ניגריה היא מהמדינות העניות ביותר באפריקה. פחות מ-60% מתושבי המדינה מתגוררים בבתים המחוברים למים זורמים, או זוכים לשירותי תברואה מינימליים. עונייה של ניגריה נובע בעיקר מניהול לקוי מאוד של כלכלת המדינה ושחיתות של המעמד השליט. עם זאת, ישנו גידול תמידי בהיקף התל"ג, ובשנת 2014 עבר את התל"ג של דרום אפריקה. כ- 60% מתושבי ניגריה עוסקים ב[[חקלאות]]. עיבוד הקרקע נעשה באמצעים פרימיטיביים, ועל כן [[פריון חקלאי|התפוקה]] נמוכה מאד ומשמשת ברובה ל[[חקלאות קיום]] - פרנסת המשפחה עצמה. הקרקע לגידולי חקלאות מועטה, ומתחלקת לחלקות הולכות וקטנות, בשל [[גידול אוכלוסין]] גבוה.

בניגוד למודל נאיבי של צמיחה כלכלית עקב הכנסות ממכירות נפט, נראה כי ניגריה סובלת מקללת משאבים. ניגריה היא מהמדינות העניות ביותר באפריקה. פחות מ-60% מתושבי המדינה מתגוררים בבתים המחוברים למים זורמים, או זוכים לשירותי תברואה מינימליים. עונייה של ניגריה נובע בעיקר מניהול לקוי מאוד של כלכלת המדינה ושחיתות של המעמד השליט. עם זאת, ישנו גידול תמידי בהיקף התל"ג, ובשנת 2014 עבר את התל"ג של דרום אפריקה. כ-60% מתושבי ניגריה עוסקים ב[[חקלאות]]. עיבוד הקרקע נעשה באמצעים פרימיטיביים, ועל כן [[פריון חקלאי|התפוקה]] נמוכה מאד ומשמשת ברובה ל[[חקלאות קיום]] - פרנסת המשפחה עצמה. הקרקע לגידולי חקלאות מועטה, ומתחלקת לחלקות הולכות וקטנות, בשל [[גידול אוכלוסין]] גבוה.

בניגריה החל לפעול ארגון [[בוקו חראם]] - אחד מארגוני הטרור הרצחניים והמוצלחים במאה ה-21 שהצליח להשתלט על שטח גדול משטחי המדינה. אשר קורא להחרמת המערב, הפסקת לימודים מערביים וקורא לחזור לאיסלם. ייתכן ודבר זה קשור ל[[השפעות גאופוליטיות של נפט וגז טבעי]].

בניגריה החל לפעול ארגון [[בוקו חראם]] - אחד מארגוני הטרור הרצחניים והמוצלחים במאה ה-21 שהצליח להשתלט על שטח גדול משטחי המדינה. אשר קורא להחרמת המערב, הפסקת לימודים מערביים וקורא לחזור לאיסלם. ייתכן ודבר זה קשור ל[[השפעות גאופוליטיות של נפט וגז טבעי]].

==מנגנונים דרכם קללת המשאבים עובדת==

==מנגנונים דרכם קללת המשאבים עובדת==

אין הסכמה בין החוקרים באקדמיה באשר למנגנונים המדוייקים שבגללם צירוף של מוסדות באיכות גרועה יחד עם שפע משאבי טבע מובילים לכך שיש צמיחה כלכלית נמוכה.<ref name="Acemoglu1">[[דרון אסמוגלו]] ו[[ג'יימס רובינזון]], [http://whynationsfail.com/blog/2013/5/23/the-economic-nature-of-the-resource-curse-mechanisms.html The economic nature of the resource curse mechanism]  

אין הסכמה בין החוקרים באקדמיה באשר למנגנונים המדוייקים שבגללם צירוף של מוסדות באיכות גרועה יחד עם שפע משאבי טבע מובילים לכך שיש צמיחה כלכלית נמוכה.<ref name="Acemoglu1">[[דרון אסמוגלו]] ו[[ג'יימס רובינזון]], [http://whynationsfail.com/blog/2013/5/23/the-economic-nature-of-the-resource-curse-mechanisms.html The economic nature of the resource curse mechanism]  

, [[מדוע אומות נכשלות]] , 2012</ref> ייתכן שכמו בנושאים חברתיים אחרים יש מספר סיבות המובילות לתוצאה דומה.  

, [[מדוע אומות נכשלות]], 2012</ref> ייתכן שכמו בנושאים חברתיים אחרים יש מספר סיבות המובילות לתוצאה דומה.  

תאוריה של אסמוגלו ורובינזון טוענת כי אם דיקטטור או אליטה מוכנים לבצע פעולות בלתי יעילות בכלכלה, כמו חסימת סקטורים שמאיימים עליהם, הם יהיו מוכנים לבצע דבר זה באופן נמרץ יותר כאשר יש להם תמריץ גדול יותר בדמות הכנסות גדולות יותר ממשאבי טבע עשירים יותר. גם היריבים שלהם - מורדים או אופוזיציה שרוצה להיות אליטה יהיו בעלי תמריץ גדול יותר לנסות להפיל את המשטר הקיים.<ref name="Acemoglu1"/>

תאוריה של אסמוגלו ורובינזון טוענת כי אם דיקטטור או אליטה מוכנים לבצע פעולות בלתי יעילות בכלכלה, כמו חסימת סקטורים שמאיימים עליהם, הם יהיו מוכנים לבצע דבר זה באופן נמרץ יותר כאשר יש להם תמריץ גדול יותר בדמות הכנסות גדולות יותר ממשאבי טבע עשירים יותר. גם היריבים שלהם - מורדים או אופוזיציה שרוצה להיות אליטה יהיו בעלי תמריץ גדול יותר לנסות להפיל את המשטר הקיים.<ref name="Acemoglu1"/>

תאוריה אחת של רובינזון, Ragnar Torvik ו-Thierry Verdier טוענת כי שליט לא מוכשר או דיקטטור משפר את סיכוייו להשאר בשלטון על ידי ניפוח המגזר הציבורי ומתן משרות למקורבים ולסקטורים שיכולים לחזק את שלטונו. דבר זה מייצר [[יעילות כלכלית|אי-יעילות כלכלית]] בגלל שהמגזר הציבורי גדול מידי. כאשר יש שפע של משאבי טבע המנגנון הזה גדול יותר והנזק שלו גדול יותר וגם התמריץ של השליט לשמור על מעמדו גדול יותר. כאשר המדינה היא חלשה או כאשר יש שחיתות גדולה או כאשר המוסדות החברתיים לא מספיק חזקים כדי למנוע תהלי כזה, אין כוח לבלום תעסוקת יתר כזו במגזר הציבורי וגם אין [[מריטוקרטיה]] כלומר תגמול לכשרון - כך שהמגזר הציבורי לא רק גדול יותר ובזמזני יותר אלא גם מתפק בצורה פחות יעילה ופוגע בתפקוד המשק.<ref name="robinson2006">Robinson, James A, Ragnar Torvik, and Thierry Verdier, [http://scholar.harvard.edu/jrobinson/publications/political-foundations-resource-curse Political foundations of the resource curse] , Journal of Development Economics, 79: 447-468. 2006 </ref>  הסבר אפשרי נוסף הוא שהתמריץ להשאר בשלטון הוא דומה בכל מקרה (לדגומה בגלל במדינה דיקטטורית הסיכון של השליט הוא הוצאה להורג באם יאבד את השלטון) אבל האמצעים העומדים לרשות השליט לצורות שונות של ייצוב שלטונו על ידי שחיתות למקורבים וכן על ידי סבסוד של האוכלוסיה הוא גדול יותר כאשר יש לו משאבי טבע גדולים יותר - כלומר מה שגדל אצל השליט הוא לא ה"ביקוש" לשחיתות (מה התמריץ שלו לנקוט בה) אלא "היצע" השחיתות (כמה שחיתות הוא מסוגל לספק בהנתן משאבים מוגבלים של המדינה).  

תאוריה אחת של רובינזון, Ragnar Torvik ו-Thierry Verdier טוענת כי שליט לא מוכשר או דיקטטור משפר את סיכוייו להשאר בשלטון על ידי ניפוח המגזר הציבורי ומתן משרות למקורבים ולסקטורים שיכולים לחזק את שלטונו. דבר זה מייצר [[יעילות כלכלית|אי-יעילות כלכלית]] בגלל שהמגזר הציבורי גדול מידי. כאשר יש שפע של משאבי טבע המנגנון הזה גדול יותר והנזק שלו גדול יותר וגם התמריץ של השליט לשמור על מעמדו גדול יותר. כאשר המדינה היא חלשה או כאשר יש שחיתות גדולה או כאשר המוסדות החברתיים לא מספיק חזקים כדי למנוע תהלי כזה, אין כוח לבלום תעסוקת יתר כזו במגזר הציבורי וגם אין [[מריטוקרטיה]] כלומר תגמול לכשרון - כך שהמגזר הציבורי לא רק גדול יותר ובזבזני יותר אלא גם מתפקד בצורה פחות יעילה ופוגע בתפקוד המשק.<ref name="robinson2006">Robinson, James A, Ragnar Torvik, and Thierry Verdier, [http://scholar.harvard.edu/jrobinson/publications/political-foundations-resource-curse Political foundations of the resource curse] , Journal of Development Economics, 79: 447-468. 2006 </ref>  הסבר אפשרי נוסף הוא שהתמריץ להשאר בשלטון הוא דומה בכל מקרה (לדגומה בגלל במדינה דיקטטורית הסיכון של השליט הוא הוצאה להורג באם יאבד את השלטון) אבל האמצעים העומדים לרשות השליט לצורות שונות של ייצוב שלטונו על ידי שחיתות למקורבים וכן על ידי סבסוד של האוכלוסיה הוא גדול יותר כאשר יש לו משאבי טבע גדולים יותר - כלומר מה שגדל אצל השליט הוא לא ה"ביקוש" לשחיתות (מה התמריץ שלו לנקוט בה) אלא "היצע" השחיתות (כמה שחיתות הוא מסוגל לספק בהנתן משאבים מוגבלים של המדינה).  

לפי תאוריית נוספת של קללת המשאבים, מדינות שלהן משאבים טבעיים בשפע (כגון [[גז טבעי]] או [[נפט]]), לעתים קרובות אינן עוברות תהליך של [[דמוקרטיזציה]]. חלק מרכזי מכך היא שהשלטון יכול לנצל את המיסוי ואו הרווח מהמכירה של משאבי הטבע לשם קבלת כמות גדולה של מס, ואינו צריך להסתמך על האוכלוסייה הכללית לשם כך - כך שאינו צריך לדאוג לרווחה ולהשכלה שלה. האליטה הכלכלית של המדינה אינה צריכה להשקיע במיוחד ביזמות או במכירה קמעונאית ויכולה להיות עשירה מרווחי המשאב הטבעי. אליטות שהשקיעו ב[[הון פיזי]] במקום באדמות או נפט, חוששות שההשקעות שלהן יינזקו בקלות במקרה של מהפכה. דבר זה גורר [[הון אנושי]] נמוך והעדר חשיבות לנושאים כמו שמירה על [[זכויות קניין]], [[זכויות אזרח]], [[חופש ביטוי]] ועוד שמחזקים דמוקרטיות, ומכוונים פיתוח של הכלכלה.

לפי תאוריית נוספת של קללת המשאבים, מדינות שלהן משאבים טבעיים בשפע (כגון [[גז טבעי]] או [[נפט]]), לעתים קרובות אינן עוברות תהליך של [[דמוקרטיזציה]]. חלק מרכזי מכך היא שהשלטון יכול לנצל את המיסוי ואו הרווח מהמכירה של משאבי הטבע לשם קבלת כמות גדולה של מס, ואינו צריך להסתמך על האוכלוסייה הכללית לשם כך - כך שאינו צריך לדאוג לרווחה ולהשכלה שלה. האליטה הכלכלית של המדינה אינה צריכה להשקיע במיוחד ביזמות או במכירה קמעונאית ויכולה להיות עשירה מרווחי המשאב הטבעי. אליטות שהשקיעו ב[[הון פיזי]] במקום באדמות או נפט, חוששות שההשקעות שלהן יינזקו בקלות במקרה של מהפכה. דבר זה גורר [[הון אנושי]] נמוך והעדר חשיבות לנושאים כמו שמירה על [[זכויות קניין]], [[זכויות אזרח]], [[חופש ביטוי]] ועוד שמחזקים דמוקרטיות, ומכוונים פיתוח של הכלכלה.

לפי איתן שישנסקי, המנגנון העיקרי של קללת המשאבים הוא מנגון השחיתות והניצול הלא נכון של כספי הממשלה והמנגנון המשני של קללת המשאבים הוא [[המחלה ההולנדית]].  

לפי איתן ששינסקי, המנגנון העיקרי של קללת המשאבים הוא מנגנון השחיתות והניצול הלא נכון של כספי הממשלה והמנגנון המשני של קללת המשאבים הוא [[המחלה ההולנדית]].  

==קללת משאבים, דמוקרטיה ותוקפנות צבאית==

==קללת משאבים, דמוקרטיה ותוקפנות צבאית==

אחת ההשלכות האפשרויות של קללת המשאבים נוגעת לדמוקרטיציזה וכן לתמיכה בטרור ומעורבות בסכסוכים צבאיים. מדינות רבות הקשורות למשאבי טבע שבהן התפתחה קללת המשאבים חוו לא רק האטה בצמיחה הכלכלית אלא גם סכוסים צבאיים רבים, מלחמות אזרחים וצמיחה של ארגוני טרור מקומיים ובינלאומיים. הדבר יכול להיות סיבה נוספת לפגיעה בצמיחה כלכלית כך שהוא יכול להיות גם הסבר נוסף לקללת המשאבים הכלכלית ולא רק תוצר שלה. לפי מחקר אחד, מדינה "טיפוסית" שייצוא סחורות בסך של כ 5% מהתוצר המקומי הגולמי שלה, היא בעלת סיכוי של 6% להיות מעורבת בסכסוכים, לעומת זאת מדינות שבהן ייצוא כזה מהווה 25% או יותר, הסיכוי לסכסכוך הוא 33%.<ref>Collier, Paul (2003) "Natural Resources, Development and Conflict: Channels of causation and Policy Interventions," World Bank</ref><ref>Natural resources and violent conflict: options and actions. Bannon, Ian and Collier, Paul (eds), (2003) World Bank</ref>  

אחת ההשלכות האפשרויות של קללת המשאבים נוגעת לדמוקרטיזציה וכן לתמיכה בטרור ומעורבות בסכסוכים צבאיים. מדינות רבות הקשורות למשאבי טבע שבהן התפתחה קללת המשאבים חוו לא רק האטה בצמיחה הכלכלית אלא גם סכסוכים צבאיים רבים, מלחמות אזרחים וצמיחה של ארגוני טרור מקומיים ובינלאומיים. הדבר יכול להיות סיבה נוספת לפגיעה בצמיחה כלכלית כך שהוא יכול להיות גם הסבר נוסף לקללת המשאבים הכלכלית ולא רק תוצר שלה. לפי מחקר אחד, מדינה "טיפוסית" שייצוא סחורות בסך של כ-5% מהתוצר המקומי הגולמי שלה, היא בעלת סיכוי של 6% להיות מעורבת בסכסוכים, לעומת זאת מדינות שבהן ייצוא כזה מהווה 25% או יותר, הסיכוי לסכסכוך הוא 33%.<ref>Collier, Paul (2003) "Natural Resources, Development and Conflict: Channels of causation and Policy Interventions," World Bank</ref><ref>Natural resources and violent conflict: options and actions. Bannon, Ian and Collier, Paul (eds), (2003) World Bank</ref>  

יש מספר גורמים לקשרים בין הפקת משאבי טבע לבין סכסוכים צבאיים. הסיבה האחת היא שמנגונים אחרים של קללת המשאבים גורמים לפגיעה באיכות הממשל ושל הכלכלה, והצירוף של שחיתות ואבטלה גורר אי שקט חברי ואו נכונות של השלטון להכנס לסכוך צבאי כדי להשתיק ביקורת פנימית (טיעון קללת המשאבים). בנוסף ייתכנו סכסוכים הנוגעים לשאלה מי שולט בהפקת משאבי טבע ומי יקבל מהם את הרווחים (טיעון מלחמת משאבים). בנוסף גישה להכנסות ממשאבי טבע בידי צדדים אלימים וחמושים יכולה להאריך סכסוכים (טיעון משאבי קונפליקט). מחקר אחד טוען שדי שמדינה מוצאת נפט, ועוד לפני שלב ההפקה, הדבר מביא להגדלת הסיכון לשינוי שיווי המשקל בין השלטונות לבין גורמים המעוניינים לאזן את השלטון כמו אופוזציה, עיתונות, עמותות אזרחיות ועוד.  

יש מספר גורמים לקשרים בין הפקת משאבי טבע לבין סכסוכים צבאיים. הסיבה האחת היא שמנגנונים אחרים של קללת המשאבים גורמים לפגיעה באיכות הממשל ושל הכלכלה, והצירוף של שחיתות ואבטלה גורר אי שקט חברי ואו נכונות של השלטון להכנס לסכוך צבאי כדי להשתיק ביקורת פנימית (טיעון קללת המשאבים). בנוסף ייתכנו סכסוכים הנוגעים לשאלה מי שולט בהפקת משאבי טבע ומי יקבל מהם את הרווחים (טיעון מלחמת משאבים). בנוסף גישה להכנסות ממשאבי טבע בידי צדדים אלימים וחמושים יכולה להאריך סכסוכים (טיעון משאבי קונפליקט). מחקר אחד טוען שדי שמדינה מוצאת נפט, ועוד לפני שלב ההפקה, הדבר מביא להגדלת הסיכון לשינוי שיווי המשקל בין השלטונות לבין גורמים המעוניינים לאזן את השלטון כמו אופוזציה, עיתונות, עמותות אזרחיות ועוד.  

   

   

Jeff Colgan מאבחן כי מדינות עשירות ב[[נפט]] הן בעלות נוכנות להכנס לקונפליקט בינלאומי, דבר המכונה "תוקפנות-נפט" ("petro-aggression"). דוגמאות כוללות את הפלישה של עיראק לאיראן וכווית, הפלישות החוזרות של לוב לצ'ד בשנות ה-70 וה-80, המתח בין איראן למעצמות המערבות, היחסים בים ארה"ב לבין עיראק ואיראן. לא ברור אם דפוס של תוקפנות נפט נמצא במשאבי טבע אחרים מלבד נפט.<ref>Colgan, Jeff. "[http://www.cambridge.org/9781107654976 Petro-Aggression: When Oil Causes War]". Cambridge University Press.</ref> להבחנה זו מצטרף גם [[תומס פרידמן]] בספרו [[חם שטוח וצפוף]].  

Jeff Colgan מאבחן כי מדינות עשירות ב[[נפט]] הן בעלות נוכנות להכנס לקונפליקט בינלאומי, דבר המכונה "תוקפנות-נפט" ("petro-aggression"). דוגמאות כוללות את הפלישה של עיראק לאיראן וכווית, הפלישות החוזרות של לוב לצ'ד בשנות ה-70 וה-80, המתח בין איראן למעצמות המערבות, היחסים בים ארה"ב לבין עיראק ואיראן. לא ברור אם דפוס של תוקפנות נפט נמצא במשאבי טבע אחרים מלבד נפט.<ref>Colgan, Jeff. "[http://www.cambridge.org/9781107654976 Petro-Aggression: When Oil Causes War]". Cambridge University Press.</ref> להבחנה זו מצטרף גם [[תומס פרידמן]] בספרו [[חם שטוח וצפוף]].  

מאמר אחד טוען כי הצמיחה של המאפיה בסיציליה התחילה בזכות קללת משאבים, פעילות ראשונה של המאפיה קשורה בצורה חזקה למועצות מקומיות שיש בהן שפע של גופרית, שהוא מוצר הייצוא הרווחי ביותר של סיציליה.<ref>Buonanno, Paolo; Durante, Ruben; Prarolo, Giovanni; Vanin, Paolo (2015-08-01). "[ttp://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/ecoj.12236/abstract;jsessionid=3049A9E9EF718BBE461B7CC389A77133.f02t04 Poor Institutions, Rich Mines: Resource Curse in the Origins of the Sicilian Mafia]". The Economic Journal 125 (586): F175–F202</ref> מחקר אחד טוען כי העליה במחירי המינרלים בשנים 1997-2010 תרם לעליה של 21 אחוז ברמת אלימות המדינות באפריקה.<ref>Berman, Nicolas; Couttenier, Mathieu; Rohner, Dominic; Thoenig, Mathias (2015-06-29). "[http://papers.ssrn.com/abstract=2627073 This Mine is Mine! How Minerals Fuel Conflicts in Africa]". Rochester, NY</ref>  

מאמר אחד טוען כי הצמיחה של המאפיה בסיציליה התחילה בזכות קללת משאבים, פעילות ראשונה של המאפיה קשורה בצורה חזקה למועצות מקומיות שיש בהן שפע של גופרית, שהוא מוצר הייצוא הרווחי ביותר של סיציליה.<ref>Buonanno, Paolo; Durante, Ruben; Prarolo, Giovanni; Vanin, Paolo (2015-08-01). "[ttp://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/ecoj.12236/abstract;jsessionid=3049A9E9EF718BBE461B7CC389A77133.f02t04 Poor Institutions, Rich Mines: Resource Curse in the Origins of the Sicilian Mafia]". The Economic Journal 125 (586): F175–F202</ref> מחקר אחד טוען כי העליה במחירי המינרלים בשנים 1997-2010 תרם לעליה של 21 אחוז ברמת אלימות המדינות באפריקה.<ref>Berman, Nicolas; Couttenier, Mathieu; Rohner, Dominic; Thoenig, Mathias (2015-06-29). "[http://papers.ssrn.com/abstract=2627073 This Mine is Mine! How Minerals Fuel Conflicts in Africa]". Rochester, NY</ref>  

הדוגמאות של מעורבות של כסף קל ממשאבי טבע (בעיקר גז ונפט), אי שוויון חברתי, מעורבות בכסכוסים וכן בנוכחות של טרור או ותמיכה בו,כוללת את הדגמאות האפשרויות הבאות:

הדוגמאות של מעורבות של כסף קל ממשאבי טבע (בעיקר גז ונפט), אי שוויון חברתי, מעורבות בכסכוסים וכן בנוכחות של טרור או ותמיכה בו, כוללת את הדוגמאות האפשרויות הבאות:

* השלטון המושחת של השאח באיראן, ההפיכה האיראנית והתמיכה של איראן בארגוני טרור שיעים (כמו חיזבאללה)

* השלטון המושחת של השאח באיראן, ההפיכה האיראנית והתמיכה של איראן בארגוני טרור שיעים (כמו חיזבאללה)

* פלישת עירק לכווית ומלחמת המפרץ הראשונה

* פלישת עירק לכווית ומלחמת המפרץ הראשונה

* שלטונו הדיקקטורי של סדאם חוסיין ומלחמת האזרחים בעיראק לאחר הפלתו

* שלטונו הדיקקטורי של סדאם חוסיין ומלחמת האזרחים בעיראק לאחר הפלתו

* השלטון הדיקטטורי בסעודיה והתמיכה של סעודיה ואו של עשירים בסעודיה בארגוני טרור סונים (כמו [[המדינה האסלמית]])

* השלטון הדיקטטורי בסעודיה והתמיכה של סעודיה ואו של עשירים בסעודיה בארגוני טרור סונים (כמו [[המדינה האיסלמית]])

* צמיחת ארגון "המדינה האיסלמית" בעקבות הפלישה של ארצות הברית לעירק, המימון העיקרי של המדינה האיסלמית הוא מרווחי נפט בהפקה עצמית וכן בתמיכה של מדינות מפיקות נפט אחרות.  

* צמיחת ארגון "המדינה האיסלמית" בעקבות הפלישה של ארצות הברית לעירק, המימון העיקרי של המדינה האיסלמית הוא מרווחי נפט בהפקה עצמית וכן בתמיכה של מדינות מפיקות נפט אחרות.  

* השלטון הדיקטטורי בקטאר, התמיכה של גורמים בקטאר ושל השלטון עצמו בארגוני טרור סונים (חמאס בעזה והמדינה האיסמלמית בעירק וסוריה)

* השלטון הדיקטטורי בקטאר, התמיכה של גורמים בקטאר ושל השלטון עצמו בארגוני טרור סונים (חמאס בעזה והמדינה האיסמלמית בעירק וסוריה)