שינויים

אין שינוי בגודל ,  11:12, 22 באוקטובר 2015
מ
החלפת טקסט – "כשלהו" ב־"כלשהו"
שורה 13: שורה 13:  
פרופ' [[יובל נח הררי]] בספר [[קיצור תולדות האנושות]] מעיר כי דעיכה של תחושות וחוויות היא דבר הגיוני מבחינה אבולוציונית. הררי חוזר על תובנה מתוך [[הגן האנוכי]] לפיה את האבולוציה לא מעניינת אושרם של הפרטים. מבחינת הגנים הדבר החשוב הוא העברה של הגנים הלאה ולא האושר או הרווחה של היצורים החיים הנושאים גנים אלה. אם שימפנזות זכרים שהזדווגו היו נשארים עם אותה רמת אושר, לאחר הזיווג הם היו מתים מרעב כעבור מספר ימים, דבר זה לא רצוי מבחינת הגנים של השימפזנים ולכן יש דעיכה של גירויים חיוביים או שליליים.  
 
פרופ' [[יובל נח הררי]] בספר [[קיצור תולדות האנושות]] מעיר כי דעיכה של תחושות וחוויות היא דבר הגיוני מבחינה אבולוציונית. הררי חוזר על תובנה מתוך [[הגן האנוכי]] לפיה את האבולוציה לא מעניינת אושרם של הפרטים. מבחינת הגנים הדבר החשוב הוא העברה של הגנים הלאה ולא האושר או הרווחה של היצורים החיים הנושאים גנים אלה. אם שימפנזות זכרים שהזדווגו היו נשארים עם אותה רמת אושר, לאחר הזיווג הם היו מתים מרעב כעבור מספר ימים, דבר זה לא רצוי מבחינת הגנים של השימפזנים ולכן יש דעיכה של גירויים חיוביים או שליליים.  
   −
באופן דומה מבחינת ההגיון האבולוציוני, אם יצור חי כשלהו עבר אירוע של הצלחה או כשלון, יש הגיון לשמור על תמריץ כלשהו לשם אפשרות של חזרה על ההצלחה או הכשלון זה, ומעבר לזה יש להביא את היצור החי לרמה קודמת של אושר כדי לאפשר לו להגיב מחדש על גירויים נוספים ובכך להגדיל עוד יותר את סיכויי ההפצה של הגנים שלו.
+
באופן דומה מבחינת ההגיון האבולוציוני, אם יצור חי כלשהו עבר אירוע של הצלחה או כשלון, יש הגיון לשמור על תמריץ כלשהו לשם אפשרות של חזרה על ההצלחה או הכשלון זה, ומעבר לזה יש להביא את היצור החי לרמה קודמת של אושר כדי לאפשר לו להגיב מחדש על גירויים נוספים ובכך להגדיל עוד יותר את סיכויי ההפצה של הגנים שלו.
    
==הסתגלות הדונית כללית==
 
==הסתגלות הדונית כללית==