שינויים

==התנהלות הוועדה==

==התנהלות הוועדה==

מינוי הוועדה היה כאמור בבאוקטובר 2011. המלצות הביניים של הוועדה לציבור ב-05.04.2012, ונתבקשו התייחסויות של הציבור ל 15.05.2012. עיקרי ניירות העמדה שהתייחסו להמלצות הוועדה היו החברות מפיקות הגז וכן מספר ארגוני סביבה.   

מינוי הוועדה היה כאמור באוקטובר 2011. המלצות הביניים של הוועדה לציבור ב-05.04.2012, ונתבקשו התייחסויות של הציבור ל 15.05.2012. עיקרי ניירות העמדה שהתייחסו להמלצות הוועדה היו החברות מפיקות הגז וכן מספר ארגוני סביבה.   

המדענים הראשיים של משרדי האנרגיה והגנת הסביבה, ד"ר שלמה ולד וד"ר סיניה נתניהו, שאינם חברי הוועדה, הגישו דו"ח שמתנגד לייצוא גז בשלב זה. הדו"ח שכתבו, נגנז בתחילה אך פורסם לקראת סוף עבודת הוודעה.<ref name="globs7_12"/> הדוח נכתב כבר במרץ 2012, אולם באתר הוועדה נכתב כי הוא "הוגש לוועדה לאחר תום השימוע הציבורי" אף שזה נמשך במשך החודשים מאי  

המדענים הראשיים של משרדי האנרגיה והגנת הסביבה, ד"ר שלמה ולד וד"ר סיניה נתניהו, שאינם חברי הוועדה, הגישו דו"ח שמתנגד לייצוא גז בשלב זה. הדו"ח שכתבו, נגנז בתחילה אך פורסם לקראת סוף עבודת הוודעה.<ref name="globs7_12"/> הדוח נכתב כבר במרץ 2012, אולם באתר הוועדה נכתב כי הוא "הוגש לוועדה לאחר תום השימוע הציבורי" אף שזה נמשך במשך החודשים מאי  

{{ציטוט|תוכן=מסקנתנו החד משמעית היא כי עד לשנת 2020 יש לקבל הערכות מבוססות יותר של מלאים, פיתוחים של תחליפים טכנולוגיים לגז טבעי ואמידת הביקושים בסקטורים השונים עם ביסוס ההיצע. עד שקלול מושכל של אלמנטים אלו, יש להימנע בתקופת זו מלאשר ייצוא גז טבעי אל מחוץ לגבולות המדינה. במקביל, ועל מנת לבסס את הוודאות עבור חברות הקידוחים, על מדינת ישראל לשכלל ולפתח את יכולות המשק הישראלי לעבור לשימוש בגז בהיקפים גדולים מחד, אך תוך הימנעות מהסתמכות על הגז כמקור אנרגיה בלעדי מאידך.מקור=[http://energy.gov.il/Subjects/NG/Documents/%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%97%D7%A1%D7%95%D7%AA/NGExportMarch2012.pdf חוות דעת מטעם ד"ר סיניה נתניהו וד"ר שלמה ולד] מרץ 2012}}

{{ציטוט|תוכן=מסקנתנו החד משמעית היא כי עד לשנת 2020 יש לקבל הערכות מבוססות יותר של מלאים, פיתוחים של תחליפים טכנולוגיים לגז טבעי ואמידת הביקושים בסקטורים השונים עם ביסוס ההיצע. עד שקלול מושכל של אלמנטים אלו, יש להימנע בתקופת זו מלאשר ייצוא גז טבעי אל מחוץ לגבולות המדינה. במקביל, ועל מנת לבסס את הוודאות עבור חברות הקידוחים, על מדינת ישראל לשכלל ולפתח את יכולות המשק הישראלי לעבור לשימוש בגז בהיקפים גדולים מחד, אך תוך הימנעות מהסתמכות על הגז כמקור אנרגיה בלעדי מאידך.מקור=[http://energy.gov.il/Subjects/NG/Documents/%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%97%D7%A1%D7%95%D7%AA/NGExportMarch2012.pdf חוות דעת מטעם ד"ר סיניה נתניהו וד"ר שלמה ולד] מרץ 2012}}

המכון הישראלי לתכנון כלכלי, הצהיר כי הערכות הוועדה של הביקוש המקומי עמדו בחסר. כך לדוגמה משווה המכון בין סוגי הצריכה של הגז הטבעי הצפויים בישראל לבין סוגי צריכה במדינות אחרות. בעוד שבישראל 92% מהגז אמור לשמש להפקת חשמל, במדינות אחרות שימוש זה עומד על פחות מ-30% ושימושים אחרים כוללים תחבורה, הסקטור הבייתי ותעשייה. בנוסף מצהיר המכון כי רוב המדינות האחרות שמייצאות גז משאירות רזרבות למשך זמן ארוך הרבה יותר יחסית לצריכה המקומית שלהן, לרוב מעל 50 שנה, וכי מדינות שאינן נוהגות כך עושות זאת מחוסר ברירה. כמו כן, טען המכון כי הוועדה לא שקלה ברצינות סיכונים בטחוניים של התקפת על אונייה שנושאת את הגז המונזל שעלולה להסב נזק רציני לערי נמל שיהיו ליד האונייה.[http://energy.gov.il/Subjects/NG/Documents/התייחסות/המכון%20הישראלי%20לתכנון%20כלכלי.pdf]

המכון הישראלי לתכנון כלכלי, הצהיר כי הערכות הוועדה של הביקוש המקומי עמדו בחסר. כך לדוגמה משווה המכון בין סוגי הצריכה של הגז הטבעי הצפויים בישראל לבין סוגי צריכה במדינות אחרות. בעוד שבישראל 92% מהגז אמור לשמש להפקת חשמל, במדינות אחרות שימוש זה עומד על פחות מ-30% ושימושים אחרים כוללים תחבורה, הסקטור הביתי ותעשייה. בנוסף מצהיר המכון כי רוב המדינות האחרות שמייצאות גז משאירות רזרבות למשך זמן ארוך הרבה יותר יחסית לצריכה המקומית שלהן, לרוב מעל 50 שנה, וכי מדינות שאינן נוהגות כך עושות זאת מחוסר ברירה. כמו כן, טען המכון כי הוועדה לא שקלה ברצינות סיכונים ביטחוניים של התקפת על אונייה שנושאת את הגז המונזל שעלולה להסב נזק רציני לערי נמל שיהיו ליד האונייה.[http://energy.gov.il/Subjects/NG/Documents/התייחסות/המכון%20הישראלי%20לתכנון%20כלכלי.pdf]

[[המשרד להגנת הסביבה|השר להגנת הסביבה]] [[גלעד ארדן]] תקף את הוועדה וטען כי  

[[המשרד להגנת הסביבה|השר להגנת הסביבה]] [[גלעד ארדן]] תקף את הוועדה וטען כי