שורה 30: |
שורה 30: |
| | | |
| ;קמפילובקטר: | | ;קמפילובקטר: |
− | קמפילובקטר הוא חיידק שבודדו אותו בסוף המאה ה- 19 אך הוכח שהוא פתוגני לבני אדם רק בשנת 1977. אפשר למצוא את החיידק באופן טבעי במערכת העיכול של יונקים ובעיקר בעופות כיוון שטמפרטורת הגוף שלהם מתאימה מאד להתרבות החיידקים מסוג הקמפילובקטר.ה חיידקים רגיש לחימום, הקפאה ולמלח ויכול להתרבות בתנאי חוסר חמצן. קמפילובקטר יכול לגרום לבני אדם כאבי בטן עזים בין יום לשבוע ימים מתחילת המחלה, שלשולים ל- 1-3 ימים ולפעמים צואה דמית. הסימנים הקליניים דומים ליתר דלקות מעיים הנגרמות ע"י חיידקים פתוגניים, אבל במקרה זה תקופת הדגירה עורכת בין 1-11 יום כשבאופן רגיל היא 2-5 ימים. קמפילובקטר יכול לעבור לבן-אדם דרך אכילת עופות או בשר שלא בושל היטב או דרך מזון אחר כזיהום משנה. לפי משרד הבריאות, בישראל כמו גם באירופה קיימים מקרים רבים של המחלה בבני אדם. בתקופה האחרונה נמצאה תחלואה גבוהה יותר של קמפילובקטר בדומה בסלמונלה.[http://www.health.gov.il/Subjects/FoodAndNutrition/food/BacteriaAndFoodPoisoning/Pages/Campylobacter.aspx] | + | קמפילובקטר הוא חיידק שבודדו אותו בסוף המאה ה- 19 אך הוכח שהוא פתוגני לבני אדם רק בשנת 1977. אפשר למצוא את החיידק באופן טבעי במערכת העיכול של יונקים ובעיקר בעופות כיוון שטמפרטורת הגוף שלהם מתאימה מאד להתרבות החיידקים מסוג הקמפילובקטר.ה חיידקים רגיש לחימום, הקפאה ולמלח ויכול להתרבות בתנאי חוסר חמצן. קמפילובקטר יכול לגרום לבני אדם כאבי בטן עזים בין יום לשבוע ימים מתחילת המחלה, שלשולים ל- 1-3 ימים ולפעמים צואה דמית. הסימנים הקליניים דומים ליתר דלקות מעיים הנגרמות על ידי חיידקים פתוגניים, אבל במקרה זה תקופת הדגירה עורכת בין 1-11 יום כשבאופן רגיל היא 2-5 ימים. קמפילובקטר יכול לעבור לבן-אדם דרך אכילת עופות או בשר שלא בושל היטב או דרך מזון אחר כזיהום משנה. לפי משרד הבריאות, בישראל כמו גם באירופה קיימים מקרים רבים של המחלה בבני אדם. בתקופה האחרונה נמצאה תחלואה גבוהה יותר של קמפילובקטר בדומה בסלמונלה.[http://www.health.gov.il/Subjects/FoodAndNutrition/food/BacteriaAndFoodPoisoning/Pages/Campylobacter.aspx] |
| | | |
| ;טוקסופלזמה: | | ;טוקסופלזמה: |
שורה 50: |
שורה 50: |
| זיהום מזון בדיוקסין דווח במקומות שונים בעולם. למרות שכל המדינות עלולות להיות מושפעות, רוב הדווחים היו ממדינות מתועשות, שלהן יכולת ניטור טובה יותר, מודעות גבוהה לסביבה ובקרה על רישוי. חלק מהמדינות מנטרות דיוקסינים בשרשרת המזון דבר שמגדיל את הסיכוי לגילוי מוקדם של זיהום ובמקרים רבים מנע השפעה בקנה מידה גדול. <ref name="health1">[http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/contaminants/Pages/Dioxins.aspx דיוקסינים], שרות המזון הארצי, משרד הבריאות. </ref> | | זיהום מזון בדיוקסין דווח במקומות שונים בעולם. למרות שכל המדינות עלולות להיות מושפעות, רוב הדווחים היו ממדינות מתועשות, שלהן יכולת ניטור טובה יותר, מודעות גבוהה לסביבה ובקרה על רישוי. חלק מהמדינות מנטרות דיוקסינים בשרשרת המזון דבר שמגדיל את הסיכוי לגילוי מוקדם של זיהום ובמקרים רבים מנע השפעה בקנה מידה גדול. <ref name="health1">[http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/contaminants/Pages/Dioxins.aspx דיוקסינים], שרות המזון הארצי, משרד הבריאות. </ref> |
| | | |
− | אחד המקרים הגדולים ביותר של זיהום בדיוקסינים התרחש ב- 1976 באיטליה. בעקבות תקלה במפעל ייצור כימיקלים (Seveso) ענן גדול של כימיקלים רעילים כולל הדיאוקסין 2,3,7,8-TCDD שוחרר לאוויר וגרם לזיהום שטח של למעלה מ-15 ק"מ רבועים המאוכלס ע"י 37,000 בני אדם. מחקרים אפידמיולוגיים רבים חקרו את השפעת זיהום הדיאוקסין הזה על מבוגרים וילדים שנחשפו לו לאורך זמן. נמצא קשור לעליה במספר מקרי הסרטן בקרב האוכלוסיה שנחשפה.<ref name="health1"/> | + | אחד המקרים הגדולים ביותר של זיהום בדיוקסינים התרחש ב- 1976 באיטליה. בעקבות תקלה במפעל ייצור כימיקלים (Seveso) ענן גדול של כימיקלים רעילים כולל הדיאוקסין 2,3,7,8-TCDD שוחרר לאוויר וגרם לזיהום שטח של למעלה מ-15 ק"מ רבועים המאוכלס על ידי 37,000 בני אדם. מחקרים אפידמיולוגיים רבים חקרו את השפעת זיהום הדיאוקסין הזה על מבוגרים וילדים שנחשפו לו לאורך זמן. נמצא קשור לעליה במספר מקרי הסרטן בקרב האוכלוסיה שנחשפה.<ref name="health1"/> |
| | | |
| ב- 1997 בחלק הדרומי של ארה"ב. עופות, ביצים ודג השמפנון זוהמו בדיוקסינים כאשר השתמשו בייצור מזון לבע"ח ברכיבים מזוהמים (חרסית בטונית). הרשויות האמריקאיות איתרו את מכרה הבטונית המזוהם. מכיוון שלא נמצאו הוכחות לאשפה מסוכנת במכרה, החוקרים מניחים שמקור הזיהום במכרה הינו פרהיסטורי.<ref name="health1"/> | | ב- 1997 בחלק הדרומי של ארה"ב. עופות, ביצים ודג השמפנון זוהמו בדיוקסינים כאשר השתמשו בייצור מזון לבע"ח ברכיבים מזוהמים (חרסית בטונית). הרשויות האמריקאיות איתרו את מכרה הבטונית המזוהם. מכיוון שלא נמצאו הוכחות לאשפה מסוכנת במכרה, החוקרים מניחים שמקור הזיהום במכרה הינו פרהיסטורי.<ref name="health1"/> |
שורה 81: |
שורה 81: |
| בבדיקת מעבדה מדגמית בדגים שנידוגו ליד השפד"ן, בשנת 2000 התגלו כמויות חריגות של [[מתכות כבדות]]: ב-8 דגים מתוך 16 נמצא [[ארסן]] ובאחד מהדגים הגיע שיעור הארסן ל- 530 אחוז מעל התקן. בדג אחד נמצאה כספית פי שניים וחצי מהתקן ובדג נוסף נמצא [[קדמיום]] בשיעור של עשרים אחוז מעל התקן.<ref name="free"/> | | בבדיקת מעבדה מדגמית בדגים שנידוגו ליד השפד"ן, בשנת 2000 התגלו כמויות חריגות של [[מתכות כבדות]]: ב-8 דגים מתוך 16 נמצא [[ארסן]] ובאחד מהדגים הגיע שיעור הארסן ל- 530 אחוז מעל התקן. בדג אחד נמצאה כספית פי שניים וחצי מהתקן ובדג נוסף נמצא [[קדמיום]] בשיעור של עשרים אחוז מעל התקן.<ref name="free"/> |
| | | |
− | על פי המכון לחקר ימים ואגמים, האזורים בתחום מימי החופין שבהם מומלץ לאסור פעילות דייג כוללים את המוצא הימי של בוצת השפד"ן, המוצא הימי של צינור אגן כימיקלים/בתי זיקוק אשדוד, המוצא הימי של מט"ש הרצליה, מוצאי הנחלים קישון, שורק, אלכסנדר, נעמן והתחום הפנימי בכל הנמלים והמעגנות (בחלקם אזורים אלה הם ממילא שטחים צבאיים סגורים או אזורים אסורים לדייג). כפי שנמסר ע"י אגף הדייג במשרד החקלאות, נכון לשנת 2012, אין סמכות חוקית לאסור דייג במקומות מזוהמים (למעט האיסור הכללי על דייג בשטחי נמלים). המכון ממליץ להסדיר עניין זה בחקיקה. [http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf] | + | על פי המכון לחקר ימים ואגמים, האזורים בתחום מימי החופין שבהם מומלץ לאסור פעילות דייג כוללים את המוצא הימי של בוצת השפד"ן, המוצא הימי של צינור אגן כימיקלים/בתי זיקוק אשדוד, המוצא הימי של מט"ש הרצליה, מוצאי הנחלים קישון, שורק, אלכסנדר, נעמן והתחום הפנימי בכל הנמלים והמעגנות (בחלקם אזורים אלה הם ממילא שטחים צבאיים סגורים או אזורים אסורים לדייג). כפי שנמסר על ידי אגף הדייג במשרד החקלאות, נכון לשנת 2012, אין סמכות חוקית לאסור דייג במקומות מזוהמים (למעט האיסור הכללי על דייג בשטחי נמלים). המכון ממליץ להסדיר עניין זה בחקיקה. [http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf] |
| | | |
| ===קדמיום במזון מהחי=== | | ===קדמיום במזון מהחי=== |