שינויים

'''אבולוציה חברתית''' ו'''אבולוציה תרבותית''' הם שני מושגים המייצגים קשת רחבה של תאוריות המתארות כיצד [[תרבות|תרבויות]] ו[[חברה|חברות]] התפתחו בצורה [[אבולוציה|אבולוציונית]] במשך הזמן. המשותף לתאוריות אלה הן יצירת מודלים להבנת הקשר בין [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]], [[חברה|מבנה חברתי]], והערכים החברתיים, ומענה לשאלות כיצד ומדוע הם משתנים במשך הזמן. התאוריות חלוקות ביניהן בנוגע למנגנונים השונים של השינוי והשוני החברתי.  

'''אבולוציה חברתית''' ו'''אבולוציה תרבותית''' הם שני מושגים המייצגים קשת רחבה של תאוריות המתארות כיצד [[תרבות|תרבויות]] ו[[חברה|חברות]] התפתחו בצורה [[אבולוציה|אבולוציונית]] במשך הזמן. המשותף לתאוריות אלה הן יצירת מודלים להבנת הקשר בין [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]], [[חברה|מבנה חברתי]], והערכים החברתיים, ומענה לשאלות כיצד ומדוע הם משתנים במשך הזמן. התאוריות חלוקות ביניהן בנוגע למנגנונים השונים של השינוי והשוני החברתי.  

רוב הגישות במאה ה-19 וחלק מהגישות במאה ה-20 ניסו לבנות מודלים עבור ה[[אבולוציה]] של המין האנושי כולו, וטענו כי חברות שונות נמצאות בשלבים שונים של תהליך ההתפתחות הכללי, שבו יש הליכה מה"פרימטיבי" והלא רצוי אל כיוון חברה מודרנית, רצויה בעיני החוקרים. גישה זו שימשה להצדקת ה[[קולוניליזם]], ולוקה גם בחוסר ההבנה של אבולוציה ביולוגית שבה אין רק היבט של "התקדמות", או מטרה מכוונת מעבר לשרידה.  

רוב הגישות במאה ה-19 וחלק מהגישות במאה ה-20 ניסו לבנות מודלים עבור ה[[אבולוציה]] של המין האנושי כולו, וטענו כי חברות שונות נמצאות בשלבים שונים של תהליך ההתפתחות הכללי, שבו יש הליכה מה"פרימיטיבי" והלא רצוי אל כיוון חברה מודרנית, רצויה בעיני החוקרים. גישה זו שימשה להצדקת ה[[קולוניליזם]], ולוקה גם בחוסר ההבנה של אבולוציה ביולוגית שבה אין רק היבט של "התקדמות", או מטרה מכוונת מעבר לשרידה.  

רוב הגישות באנתרופולוגיה ובסוציולוגיה במאה ה-20 התמקדו בשינויים בחברות יחידות, והתנגדו לרעיון של שינוי חד-כיווני (חד-קווי), ולרעיון "הקידמה החברתית". חלק מה[[ארכאולוגיה|ארכאולוגים]] וה[[אנתרופולוגיה|אנתרופולוגים]] של התרבות פועלים במסגרת התאוריות המודרניות של האבולוציה הסוציו-תרבותית. גישות מודרניות לאבולוציה סוציו-תרבותי כוללות את ה[[נאו-אבולוציוניזם|נאו-אבולוציוניות]], [[סוציוביולוגיה]], תאוריות של [[תאוריית המודרניזציה|מודרניזציה]], פרדיגמה של שינוי אבולוציוני ותאוריות של החברה הפוסט-תעשייתית.  

רוב הגישות באנתרופולוגיה ובסוציולוגיה במאה ה-20 התמקדו בשינויים בחברות יחידות, והתנגדו לרעיון של שינוי חד-כיווני (חד-קווי), ולרעיון "הקידמה החברתית". חלק מה[[ארכאולוגיה|ארכאולוגים]] וה[[אנתרופולוגיה|אנתרופולוגים]] של התרבות פועלים במסגרת התאוריות המודרניות של האבולוציה הסוציו-תרבותית. גישות מודרניות לאבולוציה סוציו-תרבותי כוללות את ה[[נאו-אבולוציוניזם|נאו-אבולוציוניות]], [[סוציוביולוגיה]], תאוריות של [[תאוריית המודרניזציה|מודרניזציה]], פרדיגמה של שינוי אבולוציוני ותאוריות של החברה הפוסט-תעשייתית.  

עם זאת, הרעיון של אבולוציה חד-כיוונית או חד-קווית, שבה יש התקדמות מה"פרימטיבי" אל ה"נאור" לא נעלם.  

עם זאת, הרעיון של אבולוציה חד-כיוונית או חד-קווית, שבה יש התקדמות מה"פרימיטיבי" אל ה"נאור" לא נעלם.  

בכלכלה קלאסית וב[[כלכלה נאו קלאסית]], קיים הרעיון של מעבר מחברה פרה-תעשיתית לחברה תעשייתית, וכן הרעיון של מעבר לחברת שוק, כסוג של אבולוציה חברתית חד כיוונית רצויה, טובה והכרחית. גם הרעיון של [[צמיחה כלכלית]] ארוכת טווח כדבר הכרחי ורצוי וכן והמודלים הכלכליים המסבירים צמיחה זו כמו [[מודל צמיחה אקסוגני]] ו[[מודל צמיחה אנדוגני]], בנויים על הרעיון של אבולוציה חד קווית. היבטים אחרים בכלכלה ובדמוגרפיה של אבולוציה חד קווית הם הרעיונות של [[עקומת קוזנץ]], [[עקומת קוזנץ הסביבתית]], ו[[מעבר דמוגרפי]].  

בכלכלה קלאסית וב[[כלכלה נאו קלאסית]], קיים הרעיון של מעבר מחברה פרה-תעשיתית לחברה תעשייתית, וכן הרעיון של מעבר לחברת שוק, כסוג של אבולוציה חברתית חד כיוונית רצויה, טובה והכרחית. גם הרעיון של [[צמיחה כלכלית]] ארוכת טווח כדבר הכרחי ורצוי וכן והמודלים הכלכליים המסבירים צמיחה זו כמו [[מודל צמיחה אקסוגני]] ו[[מודל צמיחה אנדוגני]], בנויים על הרעיון של אבולוציה חד קווית. היבטים אחרים בכלכלה ובדמוגרפיה של אבולוציה חד קווית הם הרעיונות של [[עקומת קוזנץ]], [[עקומת קוזנץ הסביבתית]], ו[[מעבר דמוגרפי]].  

האנליזה שלהם לנתונים מתרבויות שונות התבססה על מספר הנחות:

האנליזה שלהם לנתונים מתרבויות שונות התבססה על מספר הנחות:

#בני האדם שווים. הייתה זו חשיבה [[עידן האורות|נאורה]] (על אף הממדים ה[[אתנוצנטריות|אתנוצנטרים]] בתאוריה שלהם) ביחס לחשיבה הרווחת בתקופתם, שלא שמה את השבטים ה"פרימיטיביים" באותה מדרגה אנושית עם האדם האירופאי.

#בני האדם שווים. הייתה זו חשיבה [[עידן האורות|נאורה]] (על אף הממדים ה[[אתנוצנטריות|אתנוצנטרים]] בתאוריה שלהם) ביחס לחשיבה הרווחת בתקופתם, שלא שמה את השבטים ה"פרימיטיביים" באותה מדרגה אנושית עם האדם האירופאי.

#ניתן למיין חברות בנות ימינו ל"פרימטיביות" יותר ול"מתורבתות" יותר.  

#ניתן למיין חברות בנות ימינו ל"פרימיטיביות" יותר ול"מתורבתות" יותר.  

#ישנו מספר קבוע של שלבים בין "פרימיטיבי" ל"מתורבת" (לדוגמה, [[שבט]], [[עיר]] או [[מדינה]]).

#ישנו מספר קבוע של שלבים בין "פרימיטיבי" ל"מתורבת" (לדוגמה, [[שבט]], [[עיר]] או [[מדינה]]).

#תאוריה חד קווית - כל החברות עוברות את השלבים האלה באותו בסדר, אך בקצב שונה.  

#תאוריה חד קווית - כל החברות עוברות את השלבים האלה באותו בסדר, אך בקצב שונה.