שינויים

===טיעון המוצר החלופי===

===טיעון המוצר החלופי===

לפי טיעון המוצר החלופי, דלדול במשאב טבע יגרור פיתוח מוצרים חלופיים. אם קיים משאב טבע מסויים, שמאפשר יצור של מוצרים מסויימים, הייקור של משאב זה יגרור לפער בין היצא וביקוש ולכן לעליית מחירי המוצרים האלה. הדבר יגדל התמריץ הכלכלי למצוא תחליפים טכנולוגיים למוצרים אלה, שמספקים שירות דומה, אבל עם כמות קטנה יותר מהמשאב הטבעי, או תוך שימוש במשאבים אחרים לגמרי. בגלל התמריץ הגדול יושקע במחקר ובפיתוח זמן וכסף מצד מתחרים שונים. ובסופו של דבר ימצא התחליף הטכנולוגי.  

לפי טיעון המוצר החלופי, דלדול במשאב טבע יגרור פיתוח מוצרים חלופיים. אם קיים משאב טבע מסויים, שמאפשר יצור של מוצרים מסויימים, הייקור של משאב זה יגרור לפער בין היצא וביקוש ולכן לעליית מחירי המוצרים האלה. הדבר יגדל התמריץ הכלכלי למצוא תחליפים טכנולוגיים למוצרים אלה, שמספקים שירות דומה, אבל עם כמות קטנה יותר מהמשאב הטבעי, או תוך שימוש במשאבים אחרים לגמרי. בגלל התמריץ הגדול יושקע במחקר ובפיתוח זמן וכסף מצד מתחרים שונים. ובסופו של דבר ימצא [[שינוי טכנולוגי|התחליף הטכנולוגי]].  

לדוגמה, אם יעלה מחיר הנחושת בגלל ביקוש גדל והיצע קטן, בסופו של דבר ימצאו תחליפים זולים לנחושת או למוצרים שהנחושת מספקת. לדוגמה כבלי תקשורת שדרשו בעבר הרבה נחושת ושקלו טונות לכל מטר קבל. היום כבלי התקשורת עשויים מסיבים-אופטיים, שהם קלי משקל, רבי קיבולת ואינם דורשים נחושת כלל.

לדוגמה, אם יעלה מחיר הנחושת בגלל ביקוש גדל והיצע קטן, בסופו של דבר ימצאו תחליפים זולים לנחושת או למוצרים שהנחושת מספקת. לדוגמה כבלי תקשורת שדרשו בעבר הרבה נחושת ושקלו טונות לכל מטר כבל. היום כבלי התקשורת עשויים מסיבים-אופטיים, שהם קלי משקל, רבי קיבולת ואינם דורשים נחושת כלל.

לטיעון זה יש מספר בעיות.

לטיעון זה מספר בעיות:

# פיתוח הכבלים האופטיים נעשה על פי היכולת המדעית ותמריצים להפחחת מחיר העברת השיחות, ללא קשר הדוק ל'''שינוי''' במחיר הנחושת. פיתוח הסיבים האופטיים לא נעשה כשמחיר הנחושת עלה או בגלל עליה כזו.  בכלכלה תחרותית יש תמריץ תמידי להוריד את עלויות הייצור ודבר זה נותן תמריץ לשינוי. אבל ללא פריצת הדרך המדעית, היו נשארים עם אותם כבלי נחושת, יהיה מחירם אשר יהיה. <br/>לדוגמה, מחיר טונה נחושת עלה מ-1.24 דולר לק"ג בשנת 1986, ל-9 דולר לק"ג בשנת 2011[http://en.wikipedia.org/wiki/File:Copper_Price_History_USD.png], כך שיש תמריץ כלכלי חזק לפתח חלופות לכבלי נחושת להולכת חשמל כבר היום. למרות זאת אין, שימוש במתכות אחרות. הסיבה היא מגבלות פיזיקליות וכימיות. מתכות נפוצות הן מתכות קלות- הדבר נובע מדרך ייצור היסודות בליבת כוכבים. אבל אין מתכות נפוצות (קלות) בעלות כושר הולכת חשמל טובה כמו הנחושת (לאלומניום, ברזל, קובאלט, ניקל, ברזל, ואבץ יש מקדמי הולכה נמוכים יותר).  

# פיתוח הכבלים האופטיים נעשה על פי היכולת המדעית ותמריצים להפחחת מחיר העברת השיחות, ללא קשר הדוק ל'''שינוי''' במחיר הנחושת. פיתוח הסיבים האופטיים לא נעשה כשמחיר הנחושת עלה או בגלל עליה כזו.  ב[[ כלכלה תחרותית]] יש תמריץ תמידי להוריד את עלויות הייצור ודבר זה נותן תמריץ לשינוי. אבל ללא פריצת הדרך המדעית, היו נשארים עם אותם כבלי נחושת, יהיה מחירם אשר יהיה. <br/>לדוגמה, מחיר טונה נחושת עלה מ-1.24 דולר לק"ג בשנת 1986, ל-9 דולר לק"ג בשנת 2011[http://en.wikipedia.org/wiki/File:Copper_Price_History_USD.png], כך שיש תמריץ כלכלי חזק לפתח חלופות לכבלי נחושת להולכת חשמל כבר היום. למרות זאת אין שימוש במתכות אחרות. הסיבה היא מגבלות פיזיקליות וכימיות. מתכות נפוצות הן מתכות קלות- הדבר נובע מ[[מחזור חיים של שמש|דרך ייצור היסודות בליבת כוכבים]]. אבל אין מתכות נפוצות (קלות) בעלות כושר הולכת חשמל טובה כמו הנחושת (ל[[אלומיניום]], [[ברזל]], [[קובאלט]], [[ניקל]], ו[[ואבץ]] יש מקדמי הולכת חשמל נמוכים יותר).  

# על פי [[פרדוקס ג'בונס]] או בניסוח נאו קלאסי, [[מוצר חליפי]], מרגע שתעשיית התקשורת לא נזקקה לכבלי נחושת יותר, הביקוש להם ירד. כתוצאה מכך, מחיר הנחושת ירד גם עבור כל שאר הצרכנים של נחושת. הצרכנים האלה, לדוגמה חברות שמייצרות כבלי חשמל, הגדילו את הביקוש לנחושת. כך שבסך הכל, על פני זמן נמשכה המגמה ארוכת הטווח של נחושת ושאר מתכות - עליה מתמשכת בשימוש במשאב, תוך התקרבות מתמדת לשיא הכרייה או לשיא התפוקה, בדומה למנגנון של [[שיא תפוקת הנפט]] - כלומר [[שיא תפוקת הנחושת]]. סביר שהביקוש לנחושת ירד, לאחר שיעלו מחירי הנחושת (בעקבות מעבר שיא התפוקה) ואז נוכל לנצל את הנחושת שתישאר במכרות לצרכים החשובים יותר לאדם. אולם הדבר לא משנה את פרדוקס ג'בונס.  

# הבעיה השניה היא [[פרדוקס ג'בונס]] עבור מוצרים אחרים מלבד אנרגיה. הטיעון של ג'בונס הוא ששכלול טכנולוגי שמאפשר להשתמש במשאב בצורה יעילה יותר לאו דווקא מוריד את השימוש בו בגלל שהדבר גם מוריד את מחיר השימוש ליחידת צריכה. גם תחליף כולל עבור תעשייה אחת לאו דווקא פותר את הבעיה שכן יש גם שימוש גובר ב[[מוצר חליפי|מוצרים חלופיים]]. מרגע שתעשיית התקשורת לא נזקקה לכבלי נחושת יותר, הביקוש להם ירד. כתוצאה מכך, מחיר הנחושת ירד עבור כל שאר הצרכנים של נחושת. הצרכנים האלה, לדוגמה חברות שמייצרות כבלי חשמל, יכלו להוריד מחירים, ולכן הצרכנים הסופיים (גם לפי התאוריה הנאו קלאסית) הגדילו את הביקוש לנחושת. כך שבסך הכל, על פני זמן נמשכה המגמה ארוכת הטווח של נחושת ושאר מתכות - עליה מתמשכת בשימוש במשאב, תוך התקרבות מתמדת ל[[שיא הכרייה]] או לשיא התפוקה, בדומה למנגנון של [[שיא תפוקת הנפט]] - כלומר [[שיא תפוקת הנחושת]]. סביר שהביקוש לנחושת ירד, לאחר שיעלו מחירי הנחושת (בעקבות מעבר שיא התפוקה) ואז נוכל לנצל את הנחושת שתישאר במכרות לצרכים החשובים יותר לאדם. אולם הדבר לא משנה את פרדוקס ג'בונס- שכלול טכנולוגי במיקרו לאו דווקא מוריד את השימוש במשאב במאקרו.  

# הנטייה של הכלכלה הנאו קלאסית להתמקד בשוק המיקרו ובטווח הקצר עלולה להוביל למסקנות מטעות. בסופו של דבר אנו משתמשים במשאבים רבים באופן גדל והולך, כשלגבי כל המשאבים משתמשים בטיעון "כאשר משאב זה יגמר נשתמש בחלופות". לדוגמה, המלאים של כלל סוגי עופרות המתכות שנשארו בבטן האדמה יורדים משום שמדובר ב[[משאב מתכלה]]. מסיבות כימיות לא סביר שלכל המתכות האלה ימצאו תחליפים. בה בעת לגבי כל משאב מתכלה מתקרבים לשיא המיצוי שלו - כאשר עלויות נוספות של כרייה וזיקוק עופרות צפויות לעלות בגלל שיקולי אנטרופיה (או תפוקה שולית פוחתת בשפת כלכלה נאו קלאסית).

# הנטייה של הכלכלה הנאו קלאסית להתמקד בשוק המיקרו ובטווח הקצר עלולה להוביל למסקנות מטעות. בסופו של דבר אנו משתמשים במשאבים רבים באופן גדל והולך, כשלגבי כל המשאבים משתמשים בטיעון "כאשר משאב זה יגמר נשתמש בחלופות". לדוגמה, המלאים של כלל סוגי עופרות המתכות שנשארו בבטן האדמה יורדים משום שמדובר ב[[משאב מתכלה]]. מסיבות כימיות לא סביר שלכל המתכות האלה ימצאו תחליפים. בה בעת לגבי כל משאב מתכלה מתקרבים לשיא המיצוי שלו - כאשר עלויות נוספות של כרייה וזיקוק עופרות צפויות לעלות בגלל שיקולי אנטרופיה (או תפוקה שולית פוחתת בשפת כלכלה נאו קלאסית).

לדוגמה שמחיר גבוה של נחושת יתמרץ את חברות הכריה וההפקה של נחושת ויגרום לשיטות הפקה יעילות וזולות יותר. כמו כן שיטות אלה יגרמו ליכולת הפקת מכרות בעלי אחוז עופרה נמוך יותר ובכך יגדילו את המלאים המוכחים. בנוסף, אפשר להתמודד עם עליית המחירים על ידי הגדלת אחוז המיחזור של הנחושת. טיעון זה מושמע לדוגמה על ידי הכלכלן הנאו קלאסי [[ג'וליאן סימון]] בהקשר של נחושת.  

לדוגמה שמחיר גבוה של נחושת יתמרץ את חברות הכריה וההפקה של נחושת ויגרום לשיטות הפקה יעילות וזולות יותר. כמו כן שיטות אלה יגרמו ליכולת הפקת מכרות בעלי אחוז עופרה נמוך יותר ובכך יגדילו את המלאים המוכחים. בנוסף, אפשר להתמודד עם עליית המחירים על ידי הגדלת אחוז המיחזור של הנחושת. טיעון זה מושמע לדוגמה על ידי הכלכלן הנאו קלאסי [[ג'וליאן סימון]] בהקשר של נחושת.  

הבעיה של טיעון זה הוא שכריית הנחושת והפקת נחושת מתוך עופרת הנחושת הם תהליכים עתירי [[אנרגיה]] ומשאבים. כריית עופרת הנחושת דורשת עוד אנרגיה ככל שמעמיקים לחפור. הפקת המתכת מהעופרה דורשת עוד אנרגיה ומשאבים ככל שריכוז המתכת בעופרה ירד. דברים אלה לא נובעים ממגבלה טכנולוגית אלא מ'''[[החוק השני של התרמודינמיקה]]'''. ככל הידוע לנו היום, צריכת האנרגיה בהפקת עופרה עולה באופן מעריכי ביחס הפוך לריכוז העופרה.  

הבעיה של טיעון זה הוא ש[[כרייה|כריית]] הנחושת והפקת נחושת מתוך עופרת הנחושת הם תהליכים עתירי [[אנרגיה]] ומשאבים. כריית עופרת הנחושת דורשת עוד אנרגיה ככל שמעמיקים לחפור. הפקת המתכת מהעופרה דורשת עוד אנרגיה ומשאבים ככל שריכוז המתכת בעופרה ירד. דברים אלה לא נובעים ממגבלה טכנולוגית אלא מ'''[[החוק השני של התרמודינמיקה]]'''. ככל הידוע לנו היום, צריכת האנרגיה בהפקת עופרה עולה באופן מעריכי ביחס הפוך לריכוז העופרה.  

כבר היום ה[[אנרגיה גלומה|אנרגיה הגלומה]]  בהפקת מטר מעוקב של נחושת, לדוגמה, עומדת על 630 ג'יגה ג'אול, או 70 ג'יגה ג'אול לטונה. מייבש כביסה ביתי, לשם השוואה צורך 3.2 גי'גה גאול בשנה, כך שצריך לוותר על כמות אנרגיה שתספיק ל-21 מייבשים למשך שנה כדי לקבל טונה אחת של נחושת. ככל שריכוז הנחושת בעופרה יקטן, כמות האנרגיה שנצטרך להשקיע תגדל. אם מתחשבים גם בהתייקרות האנרגיה, המצב בעייתי עוד יותר.  

כבר היום ה[[אנרגיה גלומה|אנרגיה הגלומה]]  בהפקת מטר מעוקב של נחושת, לדוגמה, עומדת על 630 ג'יגה ג'אול, או 70 ג'יגה ג'אול לטונה. מייבש כביסה ביתי, לשם השוואה צורך 3.2 גי'גה גאול בשנה, כך שצריך לוותר על כמות אנרגיה שתספיק ל-21 מייבשים למשך שנה כדי לקבל טונה אחת של נחושת. ככל שריכוז הנחושת בעופרה יקטן, כמות האנרגיה שנצטרך להשקיע תגדל. אם מתחשבים גם בהתייקרות האנרגיה, המצב בעייתי עוד יותר.  

לגבי מחזור, כבר היום מעל 80% מהנחושת כבר ממוחזר. הגדלת האחוז הממחוזר אינה דבר שנעשה בקלות, ויש לה מחיר לוגיסטי וכלכלי בפני עצמו. הדברים כוללים לדוגמה שינוע וריכוז של פסולות, השקעת אנרגיה בפירוק מוצרים, ובתכנון של מוצרים כך שיהיה קל לפרק אותם ליחידות ברות מחזור  (היבטים אלה מתוארים בספר ובשיטת [[מעריסה לעריסה]]).

לגבי מחזור, כבר היום מעל 80% מהנחושת כבר ממוחזר. הגדלת האחוז הממחוזר אינה דבר שנעשה בקלות, ויש לה מחיר לוגיסטי וכלכלי בפני עצמו. הדברים כוללים לדוגמה שינוע וריכוז של פסולות (השקעת אנרגיה בהובלה, תאום בין גורמים רבים בצורה ריכוזית או דרך השוק), השקעת אנרגיה בפירוק מוצרים, ובתכנון של מוצרים כך שיהיה קל לפרק אותם ליחידות ברות מחזור  (היבטים אלה מתוארים בספר ובשיטת [[מעריסה לעריסה]]).

==ראו גם==

==ראו גם==