שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''אנרגיה גלומה''' (Embodied Energy) היא סך כמות ה[[אקסרגיה|אנרגיה חופשית]] שהושקעה במהלך [[ניתוח מחזור חיים|מחזור חיים של מוצר]] או של תהליך כלשהו. אנרגיה גלומה היא מתדולוגיית "ראיית חשבון" שמנסה למצוא את סך ה[[אנרגיה]] הדרושה כדי להפיק [[סחורה]] או [[שירות כלכלי]] - כולל [[כרייה]] ומיצוי של [[|חומרי גלם|חומרי הגלם]], הובלה, ייצור, הרכבה, התקנה, והפרטות מהמוצר, כמו גם ה[[שיווק]] ועלויות אחרות של החומר או המוצר הספציפי. | + | '''אנרגיה גלומה''' (Embodied Energy) היא סך כמות ה[[אקסרגיה|אנרגיה חופשית]] שהושקעה במהלך [[ניתוח מחזור חיים|מחזור חיים של מוצר]] או של תהליך כלשהו. אנרגיה גלומה היא מתדולוגיית "ראיית חשבון" שמנסה למצוא את סך ה[[אנרגיה]] הדרושה כדי להפיק [[סחורה]] או [[שירות כלכלי]] - כולל [[כרייה]] ומיצוי של [[חומרי גלם|חומרי הגלם]], הובלה, ייצור, הרכבה, התקנה, והפרטות מהמוצר, כמו גם ה[[שיווק]] ועלויות אחרות של החומר או המוצר הספציפי. |
| {{תבנית:מדדי קיימות}} | | {{תבנית:מדדי קיימות}} |
| | | |
− | סוגים שונים של מתודולוגיות מפיקות תוצאות שונות של גודל ושל סוג האנרגיה הגלומה. חלק מהמתודולוגיות מעוניינות בחישוב האנרגיה שנכלללה במונחים של [[נפט]] שתומך ב[[תהליך|תהליכים]] כלכליים. סוגים אחרים של מתודלוגיות מעוניינות להעריך את האנרגיה המושקעת במונחים של [[אור שמש]] או [[ייצור ראשוני]] שתומך בתהליכים אקולוגיים. ואחרים, כמו [[אקולוגיית מערכות]] ו[[אקולוגיה תעשייתית]] מתעניינים בתמיכה של תהליכים אקולוגיים-כלכליים כיחידה הוליטסית אחת. | + | סוגים שונים של מתודולוגיות מפיקות תוצאות שונות של גודל ושל סוג האנרגיה הגלומה. חלק מהמתודולוגיות מעוניינות בחישוב האנרגיה שנכלללה במונחים של [[נפט]] שתומך ב[[תהליך|תהליכים]] כלכליים. סוגים אחרים של מתודלוגיות מעוניינות להעריך את האנרגיה המושקעת במונחים של [[אור שמש]] או [[ייצור ראשוני]] שתומך בתהליכים אקולוגיים. ואחרים, כמו [[אקולוגיית מערכות]] ו[[אקולוגיה תעשייתית]] מתעניינים בתמיכה של תהליכים אקולוגיים-כלכליים כיחידה [[הוליזם|הוליטסית]] אחת. |
| | | |
− | אנרגיה גלומה כמושג ב[[אקולוגיית מערכות]] מנסה למדוד את העלות ה"אמיתית" של חפץ, ואת המידה בה ניתן להרחיב מושג זה ל[[ערך]] "אמיתי". מתודולוגיות כמו [[אמרגיה]], ניסו לחבר אנרגיה נכללת עם מושגי יסוד ,כמו קיבוליות (המידה בה מערכת יכולה לאגור חשמל) לדוגמה, במדעי הפיסיקה, האלקטרוניקה והכימיה. | + | אנרגיה גלומה כמושג ב[[אקולוגיית מערכות]] מנסה למדוד את העלות ה"אמיתית" של חפץ, ואת המידה בה ניתן להרחיב מושג זה ל[[ערך]] "אמיתי". מתודולוגיות כמו [[אמרגיה]], ניסו לחבר אנרגיה נכללת עם מושגי יסוד, כמו קיבוליות (המידה בה מערכת יכולה לאגור חשמל) לדוגמה, במדעי הפיסיקה, האלקטרוניקה והכימיה. |
| + | |
| + | לגבי סוגים רבים של חומרי גלם יש שונות גבוה למדי של האנרגיה הגלומה בהתחשב בשיטת ההפקה, בטכנולוגיה ובמקור החומר. לדוגמה ב[[נחושת]] ובמתכות אחרות, האנרגיה הגלומה בנחושת ממחוזרת נמוכה בהרבה יחסית לנחושת ש[[כרייה|נכרתה]] ממכרות. גם בין מכרות שונים יכולה להיות שונות גבוהה בצריכת האנרגיה. |
| | | |
| ==היסטוריה קצרה== | | ==היסטוריה קצרה== |
− | ההיסטוריה של כינון מערכת הנהלת חשבונות שתעקוב אחר זרמי האנרגיה שזורמים דרך הסביבה שלנו יכולה להתחיל במקורות של הנהלת החשבונות עצמה. כשיטה בפני עצמה היא לרוב מקושרת לתאוריית הערך של ה"חומר" (substance) בה דגלו ה[[פזיוקרטים]], (Mirowski 1999, pp. 154-163), ולאחר מכן האנרגטיקה החקלאית של שרי פודולינסקי (Serhii Podolinsky), רופא וסוציאליסט אוקריאני (Martinez-Alier 1990), והאנרגטיקה האקולוגית של וי.וי. סטנצ'סקי (Weiner 2000, pp. 70-71, 78-82),(V.V.Stanchenskii). | + | ההיסטוריה של כינון מערכת הנהלת חשבונות שתעקוב אחר זרמי האנרגיה שזורמים דרך הסביבה שלנו יכולה להתחיל במקורות של [[הנהלת החשבונות]] עצמה. כשיטה בפני עצמה היא לרוב מקושרת לתאוריית הערך של ה"חומר" (substance) בה דגלו ה[[פזיוקרטים]], (Mirowski 1999, pp. 154-163), ולאחר מכן האנרגטיקה החקלאית של שרי פודולינסקי (Serhii Podolinsky), רופא וסוציאליסט אוקריאני (Martinez-Alier 1990), והאנרגטיקה האקולוגית של וי.וי. סטנצ'סקי (Weiner 2000, pp. 70-71, 78-82),(V.V.Stanchenskii). |
| | | |
− | עם זאת, המתודות המרכזיות של הערכת אנרגיה גלומה כפי שהן בשימוש כיום, צמחו מתוך '''[[ניתוח תשומה-תפוקה|מודל תשומה-תפוקה]]''' של [[וסילי לאונטיף]] והן נקראות '''ניתוח תשומה-תפוקה של אנרגיה גלומה''' (Input-Output Embodied Energy analysis). מודל תשומה תפוקה היה בתורו התאמה של [[כלכלה נאו קלאסית|התאוריה הנאו קלאסית]] על שיווי משקל כללי עם יישום ל-"המחקר האמפירי של התלות ההדדית הכמותית בין פעולות כלכליות הקשורות זו לזו" (Leontief 1966, p. 134). על פי טננבאום (1998). | + | עם זאת, השיטות המרכזיות של הערכת אנרגיה גלומה שנמצאות בשימוש היום, צמחו מתוך '''[[ניתוח תשומה-תפוקה|מודל תשומה-תפוקה]]''' של [[וסילי לאונטיף]] והן נקראות '''ניתוח תשומה-תפוקה של אנרגיה גלומה''' (Input-Output Embodied Energy analysis). מודל תשומה תפוקה היה בתורו התאמה של [[כלכלה נאו קלאסית|התאוריה הנאו קלאסית]] על שיווי משקל כללי עם יישום ל-"המחקר האמפירי של התלות ההדדית הכמותית בין פעולות כלכליות הקשורות זו לזו" (Leontief 1966, p. 134). על פי טננבאום (1998). |
| | | |
| בשנת 1973 התאים [[ברוס הנון]] את מתודת התשומות תפוקות של לאונטיף כדי לתאר את זרמי האנרגיה ב[[מערכת אקולוגית]], והדבר כונה "אנליזה של אנרגיה גלומה". ההתאמה של הנון ארגנה בצורת טבלה את כל הדרישות האנרגטיות (energy intensity) הישירות והעקיפות לכל תשומה של המערכת. הכמות הכוללת של האנרגיות, ישירות ועקיפות, לכמות הכוללת של הייצור נקראה 'אנרגיה גלומה'. | | בשנת 1973 התאים [[ברוס הנון]] את מתודת התשומות תפוקות של לאונטיף כדי לתאר את זרמי האנרגיה ב[[מערכת אקולוגית]], והדבר כונה "אנליזה של אנרגיה גלומה". ההתאמה של הנון ארגנה בצורת טבלה את כל הדרישות האנרגטיות (energy intensity) הישירות והעקיפות לכל תשומה של המערכת. הכמות הכוללת של האנרגיות, ישירות ועקיפות, לכמות הכוללת של הייצור נקראה 'אנרגיה גלומה'. |
שורה 19: |
שורה 21: |
| | | |
| ==מיון של מתודולוגיות אנרגיה גלומה== | | ==מיון של מתודולוגיות אנרגיה גלומה== |
− | נראה שיש שלושה הבדלים במתודולגיות הקיימות של אנרגיה גלומה. בעקבות טננבאום (1998 Tennenbaum), אפשר לזהותם כ'אנטרופוצנרים' (האדם במרכז), 'קפיטלצנרטים' (ההון במרכז) ו'אקוצנטרים' (המערכת האקולוגית במרכז). על פי טננבאום, ההבדל במתודולגיות נקבע לפי איך הן נוהגות, ואיפה הן מייחסות פיחות אנרגיה ברשת של זרמים אנרגטיים במערכת אקולוגית. בכל השיטות, הפיחות נלקח מתהליך הייצור שבו מדובר ומושב במקום אחר במערכת הכללית. מה שמאפיין שיטה הוא איפה היא מציבה את ההפסד האנרגטי הזה. על פי סיינסמן (Scienceman 1987), ההבדל העיקרי הוא הוא האם אנרגיה גלומה נחצצת בצמתי עבודה ומחולקת בין נתיבים. | + | נראה שיש שלושה הבדלים במתודולגיות הקיימות של אנרגיה גלומה. בעקבות טננבאום (1998 Tennenbaum), אפשר לזהותם כ'אנטרופוצנרים' (האדם במרכז), 'קפיטלצנרטים' (ה[[הון]] במרכז) ו'אקוצנטרים' ([[מערכת אקולוגית|המערכת האקולוגית]] במרכז). על פי טננבאום, ההבדל במתודולגיות נקבע לפי איך הן נוהגות, ואיפה הן מייחסות פיחות אנרגיה ברשת של זרמים אנרגטיים במערכת אקולוגית. בכל השיטות, הפיחות נלקח מתהליך הייצור שבו מדובר ומושב במקום אחר במערכת הכללית. מה שמאפיין שיטה הוא איפה היא מציבה את ההפסד האנרגטי הזה. על פי סיינסמן (Scienceman 1987), ההבדל העיקרי הוא הוא האם אנרגיה גלומה נחצצת בצמתי עבודה ומחולקת בין נתיבים. |
| | | |
| ===אנליזה אנתרופוצנרטית של אנרגיה גלומה=== | | ===אנליזה אנתרופוצנרטית של אנרגיה גלומה=== |
− | אנליזה אנתרופוצנרטית של אנרגיה גלומה מתעניינת באיזו אנרגיה הולכת כדי לתמוך בצרכן, ולכן כל הפיחותים האנרגטיים מיוחסים לביקוש הסופי של הצרכן אבל לא למאגר של 'נכסים' או 'מאגר הון'. אנליזה זו מיוחסת לעבודתו של [[הנון]]. אין שום דרישה שהאנרגיה חייבת להיות מבוטאת כצורה אחת או כ[[איכות אנרגיה]] אחת. | + | אנליזה אנתרופוצנרטית של אנרגיה גלומה מתעניינת באיזו אנרגיה הולכת כדי לתמוך בצרכן, ולכן כל הפיחותים האנרגטיים מיוחסים לביקוש הסופי של הצרכן אבל לא למאגר של 'נכסים' או 'מאגר הון'. אנליזה זו מיוחסת לעבודתו של [[ברוס הנון]]. אין שום דרישה שהאנרגיה חייבת להיות מבוטאת כצורה אחת או כ[[איכות אנרגיה]] אחת. |
| | | |
| ===אנליזה ממוקדת הון של אנרגיה גלומה=== | | ===אנליזה ממוקדת הון של אנרגיה גלומה=== |
שורה 28: |
שורה 30: |
| | | |
| ===אנליזה אקוצנטרית של אנרגיה גלומה=== | | ===אנליזה אקוצנטרית של אנרגיה גלומה=== |
− | באנליזה אקוצנטרית של אנרגיה גלומה, הפיחות באנרגיה מיוחס ליחידת של ייצור, כלומר, מיוחס הן למאגרים של 'נכסים' או 'מלאי הון' והן לביקוש הסופי. שיטה זו מקושרת עם עבודותיו של [[האווארד ת. אודום|האווארד אודום]], שבהן אנרגיה גלומה '''אינה''' מתפצלת בין נתיבים ולכן היא '''אינה''' אדיטיבית כמו אנרגיית החום בחוק הראשון. האנרגיה נחלקת רק בצמתי עבודה שהינם אנרגיות מסתעפות, גמישות ובעלות איכות גבוהה שמוזנות חזרה (1994, עמ' 264). האינטרפטציה של אודום נבעה מרעיונות דומיפ לאלו של משוב חוזר כפי שהם באים לידי שימו במעגלים אלקטרוניים. | + | באנליזה אקוצנטרית של אנרגיה גלומה, הפיחות באנרגיה מיוחס ליחידת של ייצור, כלומר, מיוחס הן למאגרים של 'נכסים' או 'מלאי הון' והן לביקוש הסופי. שיטה זו מקושרת עם עבודותיו של [[האווארד ת. אודום|האווארד אודום]], שבהן אנרגיה גלומה '''אינה''' מתפצלת בין נתיבים ולכן היא '''אינה''' אדיטיבית כמו אנרגיית החום ב[[החוק הראשון של התרמודינמיקה]]. האנרגיה נחלקת רק בצמתי עבודה שהינם אנרגיות מסתעפות, גמישות ובעלות איכות גבוהה שמוזנות חזרה (1994, עמ' 264). האינטרפטציה של אודום נבעה מרעיונות דומים לאלו של [[לולאת משוב חוזר]] כפי שהם באים לידי שימוש במעגלים אלקטרוניים. |
| | | |
| :"אנרגיה שמשתשים בה בפיתוח של אנרגיה של [[איכות אנרגיה|באיכות גבוהה יותר]] היא 'אנרגיה גלומה'" (האווארד אודום, 1994, עמ' 251). | | :"אנרגיה שמשתשים בה בפיתוח של אנרגיה של [[איכות אנרגיה|באיכות גבוהה יותר]] היא 'אנרגיה גלומה'" (האווארד אודום, 1994, עמ' 251). |
שורה 110: |
שורה 112: |
| | | | | |
| |} | | |} |
| + | |
| + | בהקשר של [[דלקים מחצביים]] כמו [[נפט]] או [[פחם]] ובהקשר של מקורות אנרגיה נוספים, אנרגיה גלומה היא מושג דוגמה ל [[החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה]] - במקום לחשב כמה אנרגיה נדרשת כדי להפיק ק"ג אחד של חומר גלם, מחשבים כמה אנרגיה נדרשת כדי להפיק כמות נתונה של אנרגיה. |
| | | |
| | | |
שורה 133: |
שורה 137: |
| * [[אמרגיה]] | | * [[אמרגיה]] |
| * [[החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה]] | | * [[החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה]] |
| + | * [[ניתוח מחזור חיים]] |
| * [[אנרגיה מתחדשת ללא האוויר החם]] | | * [[אנרגיה מתחדשת ללא האוויר החם]] |
| * [[מטבוליזם תעשייתי]] | | * [[מטבוליזם תעשייתי]] |