שינויים

[[תמונה:Hubbert peak oil plot.png|left|thumb|350px|עקומת תפוקה דמויית פעמון, בדומה להצעה המקורית של [[מ. קינג האברט]] מ-1956. ]]

[[תמונה:Hubbert peak oil plot.png|left|thumb|350px|עקומת תפוקה דמויית פעמון, בדומה להצעה המקורית של [[מ. קינג האברט]] מ-1956. ]]

קיים בלבול נפוץ בין שיא תפוקת הנפט לבין הדלדלות מלאי הנפט. שיא תפוקת הנפט הוא נקודה שבה התפוקה תגיע למקסימום בעוד שדלדול הנפט מתייחס לתקופה שלאחר מכן - שבה יש ירידה ברזרבות ובהספקת הנפט. בלבול נוסף הוא בין שיא התפוקה לבין הפסקת שאיבת הנפט (הנקודה בה "נגמר הנפט"). גם לאחר שיא תפוקת הנפט עדיין ישאר נפט, אך הכמות השנתית שאותה ניתן להפיק מדי שנה תלך ותקטן.  

יש הבדל חשוב בין שיא תפוקת הנפט לבין גמר מלאי הנפט, הפסקת שאיבת הנפט (הנקודה בה "נגמר הנפט"). גם לאחר שיא תפוקת הנפט עדיין ישאר נפט, אך הכמות שאותה ניתן להפיק מדי שנה תלך ותקטן.  

קצב ההפקה של שדה נפט טיפוסי דומה לעקומת פעמון. בתחילה כמות הנפט בבאר עולה ולאחר מכן היא יורדת עקב ריכוז נפט יורד. ברמת הההיצע של מדינה או של העולם כולו יש השפעות נוספות המשפיעות על קצב ההפקה של הנפט כמו גילוי שדות חדשים וקצב הגילוי, , החזר אנרגטי יורד של שדות חדשים, מגבלות כספיות על ההפקה, [[שינויים טכנולוגיים]] בהפקה, סכסוכים והשפעות מדיניות נוספות. כל הגורמים האלה יחד משפיעים על קצב הפקת הנפט. כאשר מסתכלים על מדינות בודדות רואים כיצד מגמות אלה יוצרות עקומת פעמון כללית המופרעת על ידי השפעות זמניות שונות (כמו לדוגמה שינוי טכנולוגי שמאפשר לשאוב יותר נפט מכל באר). הטענה של שיא תפוקת הנפט העולמית היא שתהליך הכללי בעולם הוא של עקומה דומה. ראשית עלייה, לאחר מכן מישור ולבסוף ירידה, זאת עקב [[החזר אנרגטי]] יורד. כמובן שתהליך זה אינו חייב להיות מונוטוני בגלל היבטים כמו מלחמות, הזרמת כספים לתחום ההפקה ועוד.  

קצב ההפקה של באר נפט בודדת הולך ויורד עם השנים עקב ירידה בלחץ הבאר, תכולת מים גבוהה יותר בנפט והיבטים נוספים. בעקבות כך קצב ההפקה של שדה נפט טיפוסי דומה לעקומת פעמון. בתחילה הקצב עולה עם קידוח של הבארות הגדולות בשדה. בהמשך התפוקה מתייצבת כאשר יש ירידה בבארות הגדולות שמקוזזת עם פיתוח בארות חדשות קטנות יותר. היכולת של הבארות הקטנות לפצות על הירידה בתפוקת הבארות הגדולות הולכת ונשחקת עד שמגיעים לשיא תפוקה של השדה.  

הביקוש לנפט בעולם הוא [[מוצר קשיח]]. אם [[התמודדות מול שיא תפוקת הנפט|העולם לא יערך להקטנת צריכת הנפט]] לפני שמתחיל שלב ירידת התפוקה, יכול להתפתח [[משבר אנרגיה]] עולמי, שיביא לעליה או לזינוק חד במחירי הנפט. היות ונפט מהווה כ-30%  מ[[משק האנרגיה העולמי]], והוא בעל תפקידים חשובים בתחום התחבורה, הדבר עלול לגורר משבר כלכלי וחברתי חמור.   

הביקוש לנפט בעולם הוא [[מוצר קשיח]]. אם [[התמודדות מול שיא תפוקת הנפט|העולם לא יערך להקטנת צריכת הנפט]] לפני שמתחיל שלב ירידת התפוקה, יכול להתפתח [[משבר אנרגיה]] עולמי, שיביא לעליה או לזינוק חד במחירי הנפט. היות ונפט מהווה כ-30%  מ[[משק האנרגיה העולמי]], והוא בעל תפקידים חשובים בתחום התחבורה והתובלה, הדבר עלול לגורר משבר כלכלי וחברתי חמור.   

[[תמונה:PU200611_Fig1.png|left|thumb|400px|הערכות של גורמים שונים לגבי מאגרי הנפט ועיתוי שיא התפוקה העולמי של הפקת נפט.]]

[[תמונה:PU200611_Fig1.png|left|thumb|400px|הערכות של גורמים שונים לגבי מאגרי הנפט ועיתוי שיא התפוקה העולמי של הפקת נפט.]]

הגאולוג האמריקאי [[מ. קינג האברט]] יצר את המודלים הראשונים שעומדים בבסיס התאוריה של שיא תפוקת הנפט בשנת 1956. הוא השתמש במודלים כדי לספק חיזוי לפיו שיא תפוקת הנפט של ארצות הברית יגיע בין 1965 ל-1970. דבר שהתאמת כאשר ארצות הברית הגיעה לשיא תפוקת נפט ב-1970.<ref>[http://www.eia.gov/totalenergy/data/annual/showtext.cfm?t=ptb0501b ראו נתונים היסטוריים של Energy Information Administration], ארה"ב הגיע לשיא תפוקת נפט ב-1970 עם 9.6 מיליון חביות ביום,  התפוקה ב-2010 דומה לזו של 1950 עם 5.5 מיליון חביות ביום</ref> המודל שלו, של פונקציה לוגיסטית, נקרא כיום '''[[תאוריית השיא של האברט]]'''. המודל מתאר בצורה מדוייקת למדי את השיא ואת הדעיכה בתפוקה של נפט מבארות, שדות, איזורים ומדינות. כמו כן הוא נתגלה כמודל מועיל בעוד שדות של הפקת [[משאבים מתכלים|משאבים מוגבלים]]. לפי המודל של האברט, קצב ההפקה של משאב מתכלה נראה כמו עקומת פעמון סימטרית (התפלגות נורמלית), המבוססת על כוחות של יכולת כרייה או שאיבה מוגבלת, ועל לחצים מצד השוק. מאז פותחו מספר גרסאות משוכללות יותר של המודל, שמשתמשות בפונקציות מורכבות יותר כדי לאפשר התחשבות במרכיבים נוספים שקיימים במציאות. בעוד שכל גרסה מתאימה לתחום מסויים, המאפיינים המרכזיים של [[עקומת האברט]] מופיעים בכל המודלים - התפוקה מפסיקה לעלות, מגיעה למישור ולאחר מכן צונחת.  

הגאולוג האמריקאי [[מ. קינג האברט]] יצר את המודלים הראשונים שעומדים בבסיס התאוריה של שיא תפוקת הנפט בשנת 1956. הוא השתמש במודלים כדי לספק חיזוי לפיו שיא תפוקת הנפט של ארצות הברית יגיע בין 1965 ל-1970. דבר שהתאמת כאשר ארצות הברית הגיעה לשיא תפוקת נפט ב-1970.<ref>[http://www.eia.gov/totalenergy/data/annual/showtext.cfm?t=ptb0501b ראו נתונים היסטוריים של Energy Information Administration], ארה"ב הגיע לשיא תפוקת נפט ב-1970 עם 9.6 מיליון חביות ביום,  התפוקה ב-2010 דומה לזו של 1950 עם 5.5 מיליון חביות ביום של נפט קונבציונלי</ref> המודל שלו, של פונקציה לוגיסטית, נקרא כיום '''[[תאוריית השיא של האברט]]'''. המודל מתאר בצורה מדוייקת למדי את השיא ואת הדעיכה בתפוקה של נפט מבארות, שדות, איזורים ומדינות. כמו כן הוא נתגלה כמודל מועיל בעוד שדות של הפקת [[משאבים מתכלים|משאבים מוגבלים]] אחרים כמו [[שיא תפוקת הגז|גז טבעי]] ו[[שיא תפוקת הפחם|ופחם]]. לפי המודל של האברט, קצב ההפקה של משאב מתכלה נראה כמו עקומת פעמון סימטרית (התפלגות נורמלית), המבוססת על כוחות של יכולת כרייה או שאיבה מוגבלת, ועל לחצים מצד השוק. מאז פותחו מספר גרסאות משוכללות יותר של המודל, שמשתמשות בפונקציות מורכבות יותר כדי לאפשר התחשבות במרכיבים נוספים שקיימים במציאות. בעוד שכל גרסה מתאימה לתחום מסויים, המאפיינים המרכזיים של [[עקומת האברט]] מופיעים בכל המודלים - התפוקה מפסיקה לעלות, מגיעה למישור ולאחר מכן צונחת.  

כמה אנשים העוסקים בתחום, כמו יועצי תעשיות הנפט Kenneth S. Deffeyes וMatthew Simmons  מאמינים כי קיימת  תלות גבוהה של המערכות המודרניות  של ה[[תחבורה]], ה[[חקלאות]] וה[[תעשייה]] בנפט זול וזמין. תלות כזו תגרום לכך שהעלייה הצפויה במחיר הנפט לאחר שיא תפוקת הנפט, תגרום להשפעות שליליות על [[הכלכלה העולמית]]. למרות שהתחזיות לגבי ההשפעות השליליות הן מגוונות, מספר גדל של מומחים ומנהלים בתעשיות האנרגיה, כמו גם כלכלנים, מאמצעים דעה זו.  

כמה אנשים העוסקים בתחום, כמו יועצי תעשיות הנפט Kenneth S. Deffeyes וMatthew Simmons  מאמינים כי קיימת  תלות גבוהה של המערכות המודרניות  של ה[[תחבורה]], ה[[חקלאות]] וה[[תעשייה]] בנפט זול וזמין. תלות כזו תגרום לכך שהעלייה הצפויה במחיר הנפט לאחר שיא תפוקת הנפט, תגרום להשפעות שליליות על [[הכלכלה העולמית]]. למרות שהתחזיות לגבי ההשפעות השליליות הן מגוונות, מספר גדל של מומחים ומנהלים בתעשיות האנרגיה, כמו גם כלכלנים, מאמצעים דעה זו.  

מידת הנזק שתיגרם למדינות שמייבאות נפט ולכלכלת העולם תלויה בהערכות מוקדמת לקראת שיא תפוקת הנפט, וכן בשאלה באיזה קצב תרד הפקת הנפט לאחר שיא התפוקה, ובשאלה איך יגיב צד הביקושים. לפי "מודל ייצוא היבשה", כמות הנפט שזמינה בעולם צונחת במהירות איטית יותר מאשר צניחת הייצור במדינות המייצאות. דבר זה מתרחש בגלל שהמדינות המייצאות שומרות על צמיחה פנימית בביקוש, דבר שמתווסף לקצב דלדול השאיבה שלהם. ירידות בהיצע הנפט צפויים ליצור [[אינפלציה]] חזקה, אם לא יהיו ירידות מתאימות באמצעות צעדים של [[שימור אנרגיה]] ושימוש ב[[אנרגיות חליפיות]].  

מידת הנזק שתיגרם למדינות שמייבאות נפט ולכלכלת העולם תלויה בהערכות מוקדמת לקראת שיא תפוקת הנפט, וכן בשאלה באיזה קצב תרד הפקת הנפט לאחר שיא התפוקה, ובשאלה איך יגיב צד הביקושים. לפי "מודל ייצוא היבשה", כמות הנפט שזמינה בעולם צונחת במהירות איטית יותר מאשר צניחת הייצור במדינות המייצאות. דבר זה מתרחש בגלל שהמדינות המייצאות שומרות על צמיחה פנימית בביקוש, דבר שמתווסף לקצב דלדול השאיבה שלהם. ירידות בהיצע הנפט צפויים ליצור [[אינפלציה]] חזקה, אם לא יהיו ירידות מתאימות באמצעות צעדים של [[שימור אנרגיה]] ושימוש ב[[אנרגיות חליפיות]].  

הערכות אופטימיות חוזות כי שיא תפוקת הנפט יתרחש בשנות 2020 או אפילו מאוחר יותר, וכן שהשקעות גדולות בדלקים חלופייים יתרחשו לפני פריצתו של משבר, דבר שידחה או ימנע את הצורך בשינוי דרסטי של אורחות החיים של מדינות מערביות שצורכות כמות גדולה של נפט (ובראשן ארצות הברית). מודלים אלה מצביעים על עליה ראשונית במחירי הנפט ולאחר מכן יורדים עקב שימוש במקורות אנרגיה אחרים.  

הערכות אופטימיות חוזות כי שיא תפוקת הנפט יתרחש בשנות 2020 או אפילו מאוחר יותר, וכן שהשקעות גדולות בדלקים חלופייים כמו [[פצלי גז]] ו[[פצלי נפט]] יתרחשו לפני פריצתו של משבר, דבר שידחה או ימנע את הצורך בשינוי דרסטי של אורחות החיים של מדינות מערביות שצורכות כמות גדולה של נפט (ובראשן ארצות הברית). מודלים אלה מצביעים על עליה ראשונית במחירי הנפט ולאחר מכן יורדים עקב שימוש במקורות אנרגיה אחרים.  

תחזיות פסימיות יותר של תפוקת הנפט העתידית פועלת על סמך ההנחה כי שיא תפוקת הנפט כבר התרחש, או יתרחש בעתיד הקרוב. היות וצעדי מניעה רבים עלולים להיות כבר בלתי רלבנטים בשלב זה, הם חוזים מיתון עולמי, שיכול להתחיל גם שורה של תגובות שרשרת של [[לולאת משוב|משובים מחזקים]] שונים בשווקים העולמיים שעלולים להגביר את הקריסה של הציבליזציה התעשייתית העולמית. במהלך שני הרבעונים הראשונים של שנת 2008 היו מספר סימנים כי מיתון אפשרי מוחמר על ידי מספר שיאים עוקבים של מחירי נפט.  

תחזיות פסימיות יותר של תפוקת הנפט העתידית פועלת על סמך ההנחה כי שיא תפוקת הנפט כבר התרחש, או יתרחש בעתיד הקרוב. היות וצעדי מניעה רבים עלולים להיות כבר בלתי רלבנטים בשלב זה, הם חוזים מיתון עולמי, שיכול להתחיל גם שורה של תגובות שרשרת של [[לולאת משוב|משובים מחזקים]] שונים בשווקים העולמיים שעלולים להגביר את הקריסה של הציבליזציה התעשייתית העולמית. במהלך שני הרבעונים הראשונים של שנת 2008 היו מספר סימנים כי מיתון אפשרי מוחמר על ידי מספר שיאים עוקבים של מחירי נפט.  

על פי נתוני הבנק העולמי, בין השנים 2000-2011 עלה המחיר הראלי של כלל מקורות האנרגיה בעולם פי 3.5. דבר זה השפיע על מחירי סחורות ומזון, שעלו פי 3 בתקופה זו. במקביל, עלתה גם התנודתיות של מקורות אנרגיה ושל חומרי גלם אחרים.<ref>[http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/ModulKvatzim/green_growth_1.ppt תוכנית לאומית לצמיחה ירוקה] [[המשרד להגנת הסביבה]], אוקטובר 2011</ref>

על פי נתוני הבנק העולמי, בין השנים 2000-2011 עלה המחיר הראלי של כלל מקורות האנרגיה בעולם פי 3.5. דבר זה השפיע על מחירי סחורות ומזון, שעלו פי 3 בתקופה זו. במקביל, עלתה גם התנודתיות של מקורות אנרגיה ושל [[חומרי גלם]] אחרים.<ref>[http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/ModulKvatzim/green_growth_1.ppt תוכנית לאומית לצמיחה ירוקה] [[המשרד להגנת הסביבה]], אוקטובר 2011</ref>

===מאגרי נפט===

===מאגרי נפט===

 

מאגרים קונבנציולים של נפט גולמי כוללים את כל ה[[נפט]] הגולמי שהוא בר הפקה באמצעות טכנולגיות של שאיבת נפט וזיקוק בשיטה שונות. הדבר לא כולל נוזלים שהופקו מתהליכים של כריית מוצקים או גזים כמו [[חולות זפת]], [[פצלי נפט]], [[פצלי שמן]], גז מנוזל (מ[[גז טבעי]] ומ[[פצלי גז]]), או פחם מנוזל. <ref name=iht072007>[http://www.iht.com/articles/ap/2007/07/16/america/NA-FIN-US-Oil-Report.php Oil industry report says demand to outpace crude oil production] International Herald Tribune 2007-07-16</ref>

מאגרים קונבנציולים של נפט גולמי כוללים את כל הנפט הגולמי שהוא בר הפקה באמצעות טכנולגיות של שאיבת נפט וזיקוק בשיטה שונות. הדבר לא כולל נוזלים שהופקו מתהליכים של כריית מוצקים או גזים כמו [[חולות זפת]], [[פצלי שמן]], גז מנוזל (מ[גז טבעי]] ו[[פצלי גז]]), או פחם מנוזל. <ref name=iht072007>[http://www.iht.com/articles/ap/2007/07/16/america/NA-FIN-US-Oil-Report.php Oil industry report says demand to outpace crude oil production] International Herald Tribune 2007-07-16</ref>

רזרבות נפט מסווגות ל-3 קטגוריות: רזרבות מוכחות, סבירות, ואפשריות. '''רזרבות מוכחות''' (proven) הן בעלות סיכוי של 90-95% להכיל את הכמות המדוברת. '''רזרבות סבירות''' (Probable) הן בעלות סבירות של 50% ו'''רזרבות אפשריות''' הן בעלות סיכוי של 5-10%.<ref name=dtitable4_3>http://www.og.dti.gov.uk/information/bb_updates/chapters/Table4_3.htm</ref> רוב הדיון הציבורי ברזרבות נפט עוסק ברזרבות מוכחות.  

רזרבות נפט מסווגות ל-3 קטגוריות: רזרבות מוכחות, סבירות, ואפשריות. '''רזרבות מוכחות''' (proven) הן בעלות סיכוי של 90-95% להכיל את הכמות המדוברת. '''רזרבות סבירות''' (Probable) הן בעלות סבירות של 50% ו'''רזרבות אפשריות''' הן בעלות סיכוי של 5-10%.<ref name=dtitable4_3>http://www.og.dti.gov.uk/information/bb_updates/chapters/Table4_3.htm</ref> רוב הדיון הציבורי ברזרבות נפט עוסק ברזרבות מוכחות.  

הטכנולוגיה הקיימת מסוגלת לשאוב כ-40% מהנפט הקיים ברוב הבארות. יש המביעים ספקולציה לפי טכנולוגיה עתידית תאפשר לשאוב כמות גדולה יותר של נפט. אבל יש שכוללים בתוך הנתונים של מאגרים מוכחים וסבירים את הקיום של טכנולוגיה כזו.  

הטכנולוגיה הקיימת מסוגלת לשאוב כ-40% מהנפט הקיים ברוב הבארות. יש המביעים ספקולציה לפי טכנולוגיה עתידית תאפשר לשאוב כמות גדולה יותר של נפט. אבל יש שכוללים בתוך הנתונים של מאגרים מוכחים וסבירים את הקיום של טכנולוגיה כזו.  

רוב הנתונים שקיימים במרחב הציבורי אודות רזרבות נפט באים מהמגזינים OGJ וWO ועל ידי מזכירות OPEC. הם לרוב מכילים נתונים אופטימיים יחסית לנתונים שמובאים על ידי גורמים עצמאיים, ולא עוברים בדיקה או אימות של גורם חיצוני.<ref name="Owenn2010">Nick A. Owenn, Oliver R. Inderwildi, DavidA.King ,[http://www.ceunes.ufes.br/downloads/2/monicatognella-htreserva%20petr%C3%B3leo.pdf The status of conventional world oil reserves —Hype orcause for concern?] Energy Policy 38 (2010) 4743–4749</ref> בשנות ה-80  מדינות אופ"ק הכניסו נוהל לפיו גודל הרזרבות קובע את גודל מכסת ייצוא הנפט. מדינות רבות ניפחו את גודל הרזרבות המדווחות שלהן כדי להגדיל את מכסת הייצוא, ללא קשר לנתונים בשטח. עם זאת יש קושי דיפלומטי לתקן נתונים אלה. שכבה נוספת של נתונים באה מסקרים של סוכנויות מידע כמו [[סוכנות האנרגיה הבינלואמית]], משרד האנרגיה של ארצות הברית או [[סקר האנרגיה של חברת BP]], לרוב סוכניות אלה נסמכות על נתונים של הסקרים הבעיתיים שהוזכרו קודם, תוך שהם מנסים לעיתים להכניס תיקונים קטנים כדי לנסות להתחשב באיכויות שונות של נפט במקומות שונים. <ref name="Owenn2010"/>

רוב הנתונים שקיימים במרחב הציבורי אודות רזרבות נפט באים מהמגזינים OGJ וWO ועל ידי מזכירות OPEC. הם לרוב מכילים נתונים אופטימיים יחסית לנתונים שמובאים על ידי גורמים עצמאיים, ולא עוברים בדיקה או אימות של גורם חיצוני.<ref name="Owenn2010">Nick A. Owenn, Oliver R. Inderwildi, DavidA.King ,[http://www.ceunes.ufes.br/downloads/2/monicatognella-htreserva%20petr%C3%B3leo.pdf The status of conventional world oil reserves —Hype orcause for concern?] Energy Policy 38 (2010) 4743–4749</ref> בשנות ה-80  מדינות אופ"ק הכניסו נוהל לפיו גודל הרזרבות קובע את גודל מכסת ייצוא הנפט. מדינות רבות ניפחו את גודל הרזרבות המדווחות שלהן כדי להגדיל את מכסת הייצוא, ללא קשר לנתונים בשטח. עם זאת יש קושי דיפלומטי לתקן נתונים אלה. שכבה נוספת של נתונים באה מסקרים של סוכנויות מידע כמו [[סוכנות האנרגיה הבינלואמית]], משרד האנרגיה של ארצות הברית או [[סקר האנרגיה של חברת BP]], לרוב סוכניות אלה נסמכות על נתונים של הסקרים הבעיתיים שהוזכרו קודם, תוך שהם מנסות לעיתים להכניס תיקונים קטנים כדי לנסות להתחשב באיכויות שונות של נפט במקומות שונים. <ref name="Owenn2010"/> קיים גם מידע שנאסף על שדות מסויימים על ידי חברות חיפוש נפט פרטיות כמו IHS, ונחשב למידע האמין ביותר.

קיים גם מידע שנאסף על שדות מסויימים על ידי חברות חיפוש נפט פרטיות כמו IHS, ונחשב למידע האמין ביותר.  

הערכות קיימות לגבי גודל הרזרבות המוכחות במיליארדי חביות הן: 1342 OGJ משנת 2009 (נתון שכולל גם חולות זפת), 1184 WO משנת 2007 (כולל חולות זפת), 1241 - סוכנות האנרגיה הבינלאומית 2008, ו-1258 [[סקר האנרגיה של חברת BP]] משנת 2009. סקירת מאמרים של כותבים עצמאיים מצביעה על נתון נמוך יותר של 903. <ref name="Owenn2010"/>

בעקבות עליית מחירי הנפט, יש הגדרה מחדש של שדות נפט לא קובנציונלי כמו חולות זפת ו[[פצלי נפט]] כ"שדות מסחריים" ומערבבים בין הסוגים השונים בלי להבדיל בינהם ובלי מתודולוגיה ברורה מתי אפשר לבצע דבר כזה, ומה ההשלכות של דבר כזה על מחירי ההפקה והקצב שלהם. לדוגמה הערכת גודל שדות חולות הזפת של קנדה שניתנים להפקה מסחרית נע בין 4.9 ל-172 מליארדי חביות, כלומר בין  20% ל-660% מהצריכה העולמי השנתית.  <ref name="Owenn2010"/>

 

בעקבות עליית מחירי הנפט, יש הגדרה מחדש של שדות נפט לא קווונציונלי כמו חולות זפת כ"שדות מסחריים" ומערבבים בין הסוגים השונים בלי להבדיל בינהם ובלי מתודולוגיה ברורה מתי אפשר לבצע דבר כזה. לדוגמה הערכת גודל שדות חולות הזפת של קנדה שניתנים להפקה מסחרית נע בין 4.9 ל-172 מליארדי חביות, כלומר בין  20% ל-660% מהצריכה העולמי השנתית.  <ref name="Owenn2010"/>

===חיפוש וגילוי של שדות נפט===

===חיפוש וגילוי של שדות נפט===

רוב שדות הנפט שקל למצוא אותם ולהפיק את הנפט בהם כבר נמצאו.<ref name=bostonglobe122005>[http://www.boston.com/news/world/articles/2005/12/11/price_rise_and_new_deep_water_technology_opened_up_offshore_drilling/ Price rise and new deep-water technology opened up offshore drilling] The Boston Globe, 2005-12-11</ref>  

רוב שדות הנפט שקל למצוא אותם ולהפיק את הנפט בהם כבר נמצאו.<ref name=bostonglobe122005>[http://www.boston.com/news/world/articles/2005/12/11/price_rise_and_new_deep_water_technology_opened_up_offshore_drilling/ Price rise and new deep-water technology opened up offshore drilling] The Boston Globe, 2005-12-11</ref>  

חיפושי הנפט הם יקרים יותר עקב מחסור באסדות קידוח, עליה במחירי ה[[פלדה]] ועליה בעלויות החיפוש עקב עליה במורכבות הקידוחים. עליות מחירי הנפט מאז שנת 2003, הובילו לחיפושי נפט באיזורים שבהם הפקת הנפט תהיה קשה ויקרה בהרבה, כמו לדוגמה בארות עמוקות מאוד, בארות במים עמוקים, בארות שבהן יש טמפרטורות גבוהות, בארות באזורי קרח. איזורים אחרים כוללים איזורים רגישים מבחינה סביבתית כמו אלסקה, או איזורים שדורשים ציוד יקר במיוחד.<ref name=iht032007>[http://www.iht.com/articles/2007/03/07/business/ibrief.php Briefing: Exxon increases budget for oil exploration] Bloomberg L.P. 2007-03-07</ref><ref name=iht122005>[http://www.iht.com/articles/2005/12/14/news/shell.php Shell plans huge spending increase] International Herald Tribune 2005-12-14</ref> היחס בין כמות החיפושים לכמות הנפט שנמצא בפועל הולך ויורד.  

חיפושי הנפט הם יקרים יותר עקב מחסור באסדות קידוח, עליה במחירי ה[[פלדה]] ועליה בעלויות החיפוש עקב עליה במורכבות הקידוחים. עליות מחירי הנפט מאז שנת 2003, הובילו לחיפושי נפט באיזורים שבהם הפקת הנפט תהיה קשה ויקרה בהרבה, כמו לדוגמה בארות עמוקות, קידוחים במים עמוקים, בארות שבהן יש טמפרטורות גבוהות, בארות באזורי קרח. איזורים אחרים כוללים איזורים רגישים מבחינה סביבתית כמו אלסקה, או איזורים שדורשים ציוד יקר במיוחד.<ref name=iht032007>[http://www.iht.com/articles/2007/03/07/business/ibrief.php Briefing: Exxon increases budget for oil exploration] Bloomberg L.P. 2007-03-07</ref><ref name=iht122005>[http://www.iht.com/articles/2005/12/14/news/shell.php Shell plans huge spending increase] International Herald Tribune 2005-12-14</ref> היחס בין כמות החיפושים לכמות הנפט שנמצא בפועל הולך ויורד.  

הגאולוג קולין קמפבל טוען כי אין קשר בין כמות החיפושים לכמות הנפט שנמצא. טענה זו יוצאת נגד טענה נפוצה מפי [[תומכי השוק החופשי]] ו[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלנים נאו קלאסיים]]- כי מחיר נפט גבוה יותר יגרום לחיפושים רבים יותר , וחיפושים רבים יותר יובילו לגילוי של עוד שדות נפט. הוא מראה גרף עם נתונים היסטוריים לפיו כמות החיפושים והכסף המושקע בהם עולה ויורדת אבל כמות הנפט שנמצא יורדת בהתמדה. כמו כן הוא מעיר, כי במקומות רבים בעולם הוכח כבר שאין נפט היות ובמקומות אלה הדבר כבר נבדק, לפיכך מספר המקומות בהם יכולות להתרחש "הפתעות לטובה" יורד בהתמדה.<ref name=campbell1222000/>

הגאולוג קולין קמפבל טוען כי אין קשר בין כמות החיפושים לכמות הנפט שנמצא. טענה זו יוצאת נגד טענה נפוצה מפי [[תומכי השוק החופשי]] ו[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלנים נאו קלאסיים]]- כי מחיר נפט גבוה יותר יגרום לחיפושים רבים יותר, וחיפושים רבים יותר יובילו לגילוי של עוד שדות נפט. הוא מראה גרף עם נתונים היסטוריים לפיו כמות החיפושים והכסף המושקע בהם עולה ויורדת אבל כמות הנפט שנמצא יורדת בהתמדה. כמו כן הוא מעיר, כי במקומות רבים בעולם הוכח כבר על ידי מחקרים גאולוגים שאין פוטנציאל לנפט, לפיכך יש ירידה מתמדת במספר המקומות בהם יכולות להתרחש "הפתעות לטובה".<ref name=campbell1222000/>

===הפקת נפט בשדה נפט טיפוסי===

===הפקת נפט בשדה נפט טיפוסי===

קצב ההפקה השנתי של שדה נפט טיפוסי דומה באופן כללי לעקומת פעמו. קצב ההפקה עולה בדרך כלל במהירות בתחילת חיי השדה, כתלות בקצב הפיתוח של בארות שאיבה חדשות. ככל שבונים יותר בארות כן ניתן להגדיל את הקצב. עם זאת קצב ההפקה של באר נפט תלוי גם בלחץ הפנימי של הבאר. ככל שבונים יותר בארות בשדה נתון כך יש ירידה מהירה יותר של הלחץ דבר שמוריד את התפוקה של השדה.  

קצב ההפקה השנתי של שדה נפט טיפוסי דומה באופן כללי לעקומת פעמון. קצב ההפקה עולה בדרך כלל במהירות בתחילת חיי השדה, כתלות בקצב הפיתוח של בארות שאיבה חדשות. ככל שבונים יותר בארות כן ניתן להגדיל את הקצב. עם זאת קצב ההפקה של באר נפט תלוי גם בלחץ הפנימי של הבאר. ככל שבונים יותר בארות בשדה נתון כך יש ירידה מהירה יותר של הלחץ דבר שמוריד את התפוקה של השדה.  

 

פרופיל טיפוסי זה יכול לקבל "הערכה" על ידי כלים טכנולוגיים שונים כמו הגדלה מלאכותית של הלחץ על ידי הזרקת מים או גז, או על ידי הוספת קיטור או תוספים כימיקלים כדי להוריד את הצמיגיות של הנפט. עם זאת, שינויים טכנולוגיים אלה לא יכולים להפוך את המגמה הכללית או לעצור אותה לאורך זמן.[http://www.umweltbuero.at/feasiblefutures/wp-content/uploads/Progress%20Report%201_Feasible%20Futures_Zittel_final_14032012_WZ.pdf]  

פרופיל טיפוסי זה יכול לקבל "הערכה" על ידי כלים טכנולוגיים שונים כמו הגדלה מלאכותית של הלחץ על ידי הזרקת מים או גז, או על ידי הוספת קיטור או תוספים כימיקלים כדי להוריד את הצמיגיות של הנפט. עם זאת, שינויים טכנולוגיים אלה לא יכולים להפוך את המגמה הכללית או לעצור אותה לאורך זמן.[http://www.umweltbuero.at/feasiblefutures/wp-content/uploads/Progress%20Report%201_Feasible%20Futures_Zittel_final_14032012_WZ.pdf]