− | המקורות הא-ביוטיים אותם ראינו בפרק 11 (למעט אנרגית השמש ומים במחזור הגשמים), מוגדרים כמקורות בלתי-מתחדשים בקנה מידה של חיי אנוש. ערך השימוש שלהם בא לידי ביטוי בעיקר בהפקתם (חציבתם, שאיבתם) ובשימוש בהם. לעומתם, ניתן לראות במקורות ביוטיים מקורות מתחדשים, שערכם בא לידי ביטוי בשירותים שהם מעניקים כמו גם בתוצרים שניתן להפיק מהם. | + | המקורות הא-ביוטיים אותם ראינו בפרק 11 (למעט [[אנרגית השמש]] ומים במחזור הגשמים), מוגדרים כ[[מקורות בלתי-מתחדשים]] בקנה מידה של חיי אנוש. ערך השימוש שלהם בא לידי ביטוי בעיקר בהפקתם (חציבתם, שאיבתם) ובשימוש בהם. לעומתם, ניתן לראות במקורות ביוטיים [[מקורות מתחדשים]], שערכם בא לידי ביטוי בשירותים שהם מעניקים כמו גם בתוצרים שניתן להפיק מהם. |
− | בפרק זה נבחן האם יש משאבים טבעיים העומדים במבחן הקצאת השוק (כפי שהוצג בפרק 10 ובפרקים קודמים) תוך התמקדות באותם משאבים ביוטיים באופיים, שניתן לתארם כזרמים-מאגרים (מבנה המערכת האקולוגית), משאבים אקולוגיים מסוג קרן-שירות (פונקציה של המערכת האקולוגית) ויכולת קליטת פסולת. | + | בפרק זה נבחן האם יש משאבים טבעיים העומדים במבחן הקצאת השוק (כפי שהוצג בפרק 10 ובפרקים קודמים) תוך התמקדות באותם משאבים בעלי אופי ביוטי, שניתן לתארם כזרמים-מאגרים (מבנה המערכת האקולוגית), משאבים אקולוגיים מסוג קרן-שירות (פונקציה של המערכת האקולוגית) ויכולת קליטת פסולת. |