שורה 218: |
שורה 218: |
| | | |
| ==מים== | | ==מים== |
− | 6% מצריכת החשמל בארץ מושקע בשאיבת מים. השאיבה נעשית מהכינרת בגובה 200- והזרמתה לכל הארץ, וכן שאיבה מבארות. גם מתקנים להתפלת מי ים דורשים אנרגיה רבה ולמעשה יוצרים תלות בין מי השתייה ובין אספקת הנפט והגז. חלק ניכר מאקוויפר החוף ואקוויפר ההר הולכים ומזדהמים, ויש צורך בטיהור מי האקוויפרים בתהליך הצורך אנרגיה. מים לא מתחדשים בנגב. | + | ===רקע=== |
| + | {{הפניה לערך מורחב|משק המים בישראל}} |
| + | 6% מצריכת החשמל בארץ מושקע בשאיבת מים. השאיבה נעשית מהכינרת בגובה 200- מטרים, והזרמתה לכל הארץ, וכן שאיבה מבארות. גם מתקנים להתפלת מי ים דורשים אנרגיה רבה ולמעשה יוצרים תלות בין מי השתייה ובין אספקת הנפט והגז. חלק ניכר מ[[אקוויפר החוף]] ו[[אקוויפר ההר]] הולכים ומזדהמים, ויש צורך בטיהור מי האקוויפרים בתהליך הצורך אנרגיה. אקוויפר החוף הוא האקוויפר הגדול ביותר במדינה, שחיוני לשם יכולת אגירה רב שנתית, אקוויפר זה סובל מ[[זיהום מים]] וכן משאיבת יתר והמלחת בארות. מים לא מתחדשים בנגב. |
| | | |
| '''שינויי אקלים''' | | '''שינויי אקלים''' |
− | שנתיים עד שלוש שנים רצופות של בצורת הן מציאות נפוצה בעשורים האחרונים. עם הגידול באוכלוסיה והגידול בצריכת המים לנפש, יכולת העמידה בשנת בצורת נעשית קשה יותר משנה לשנה. | + | שנתיים עד שלוש שנים רצופות של בצורת הן מציאות נפוצה בעשורים האחרונים. עם [[גידול אוכלוסיית ישראל|הגידול באוכלוסיה]] והגידול בצריכת המים לנפש, יכולת העמידה בשנת בצורת נעשית קשה יותר משנה לשנה. |
| | | |
| ===מה לעשות=== | | ===מה לעשות=== |
| + | *על ישראל לפתח יכולת עמידה ב-7 שנות בצורת רצופות. על ידי בניית תשתיות מתאימות, תקנות לבצורת וכן חינוך והסברה. מידי כמה עשורים ישראל ניצבת בפני תקופה בצורת ארוכה. התקופה של השנים 2004-2011 היא תקופה שכזו, אך הדבר היה גם בעבר. |
| + | *לבצע סקר רגישויות וזיהומים באקוויפר החוף. |
| *להפסיק מיד כל זיהום של אקוויפר החוף שאנו יושבים עליו, גם במחיר סגירת מפעלים ותשלום פיצויים. זה יהיה זול יותר מאשר לטהר את המים מאוחר יותר בתנאים בלתי נסבלים של מחירי אנרגיה. | | *להפסיק מיד כל זיהום של אקוויפר החוף שאנו יושבים עליו, גם במחיר סגירת מפעלים ותשלום פיצויים. זה יהיה זול יותר מאשר לטהר את המים מאוחר יותר בתנאים בלתי נסבלים של מחירי אנרגיה. |
| *להערך לאספקת מים מקומית. ייתכן שאספקת המים הארצית תוגבל למספר שעות ביום, בגלל תכנון או בגלל תקלות באספקת החשמל. | | *להערך לאספקת מים מקומית. ייתכן שאספקת המים הארצית תוגבל למספר שעות ביום, בגלל תכנון או בגלל תקלות באספקת החשמל. |
| *בניית מאגרים מקומיים, שימוש בגרביטציה לאספקת מים, הכנת מאגרי מים ביתיים לאספקת מי שתייה, | | *בניית מאגרים מקומיים, שימוש בגרביטציה לאספקת מים, הכנת מאגרי מים ביתיים לאספקת מי שתייה, |
− | *עידוד איסוף מי גשם. | + | *עידוד איסוף מי גשם ו[[קציר גשם]]. |
− | *התיעלות וחיסכון בשימוש במים בבית ובתעשייה. | + | *התיעלות וחיסכון בשימוש במים בבית ובתעשייה. בתחום הביתי והעירוני יש לעודד שימוש ב[[מים אפורים]]. הדבר חשוב במיוחד בהקשרים של מי כביסה, מי אדחת אסלות ומי אמבט שהם שימושי המים הביתיים העיקריים. |
− | *הכשרת קרקע לחיסכון במים – העשרת הקרקע בחומר אורגני וקומפוסט לאחיזת מים טובה יותר, חיפוי קרקע, מעבר לזנים חסכוניים במים, מניעת המלחת קרקע על ידי שימוש במים במליחות נמוכה, הפחתת שימוש בדשן כימי הגורם להמלחת קרקע ומי תהום. קרקע עם מליחות גבוהה מצריכה יותר מי השקיה. שימוש בקומפוסט מופחת מליחות (קומפוסט צמחי והפחתת כמות המלח במזון הפרות). הכשרת הקרקע למניעת סחף וליצירת חלחול מי הגשם בשדה עצמו (עיבוד לפי קווי גובה, ובניית תלוליות במקום המתאים) | + | *הכשרת קרקע לחיסכון במים – העשרת הקרקע בחומר אורגני ו[[קומפוסט]] לאחיזת מים טובה יותר, [[חיפוי קרקע]], מעבר לזנים חסכוניים במים, מניעת המלחת קרקע על ידי שימוש במים במליחות נמוכה, הפחתת שימוש ב[[דשן כימי]] הגורם להמלחת קרקע ומי תהום. קרקע עם מליחות גבוהה מצריכה יותר מי השקיה. שימוש בקומפוסט מופחת מליחות (קומפוסט צמחי והפחתת כמות המלח במזון הפרות). הכשרת הקרקע למניעת סחף וליצירת חלחול מי הגשם בשדה עצמו (עיבוד לפי קווי גובה, ובניית תלוליות במקום המתאים) |
− | *הפניית מי הגשמים לחלחול בחולות, אצירת מי גשמים, בדיקה מקיפה של חיבורי מרזבים להסרת מרזבים המופנים לביוב. מניעת זרימת מי גשם לים או לביוב. | + | *הפניית מי הגשמים לחלחול בחולות, [[אצירת מי גשמים]], בדיקה מקיפה של חיבורי מרזבים להסרת מרזבים המופנים לביוב. מניעת זרימת מי גשם לים או לביוב. |
| *ברחבי הארץ עדיין יש בורות ספיגה, יש להחליפם בשירותי קומפוסט או במתקנים לייצור מתאן. | | *ברחבי הארץ עדיין יש בורות ספיגה, יש להחליפם בשירותי קומפוסט או במתקנים לייצור מתאן. |
− | *הערכת כמויות המים המתחדשים הזמינים בעמק חפר ותכנון מיטבי של השימוש בהם. | + | *הערכת כמויות המים המתחדשים הזמינים בישראל ותכנון מיטבי של השימוש בהם. |
− | *אגנים ירוקים לטיהור מים | + | *[[אגנים ירוקים]] לטיהור מים. |
− | *לפתח יכולת עמידה ב3-4 שנות בצורת רצופות. על ידי בניית תשתיות מתאימות, תקנות לבצורת וכן חינוך והסברה.
| |
| | | |
| ==מזון וחקלאות== | | ==מזון וחקלאות== |