47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 9:
שורה 9: − + שורה 18:
שורה 18: − + שורה 43:
שורה 43: + + + + + + + שורה 327:
שורה 334: − + + − ==בנייה== − ייצור בטון ומלט הם עתירי אנרגיה-2% מצריכת האנרגיה העולמית. ועלותם תתייקר וכמו כן הפלדה לבניין. + שורה 344:
שורה 351: + + + + + + + +
תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא בישראל (הצגת מקור)
גרסה מ־18:37, 30 בדצמבר 2009
, 18:37, 30 בדצמבר 2009אין תקציר עריכה
הדו"ח הבא קשה לעיכול. הוא מעמיד בסימן שאלה את ערכי התרבות המודרנית שבה גדלנו. התכחשות לדו"ח זה תהיה בגדר עצימת עיניים ובריחה מאחריות.
הדו"ח הבא קשה לעיכול. הוא מעמיד בסימן שאלה את ערכי התרבות המודרנית שבה גדלנו. התכחשות לדו"ח זה תהיה בגדר עצימת עיניים ובריחה מאחריות.
צריכת האנרגיה היא הגורם המרכזי שישפיע על חיינו בעשורים הקרובים.
צריכת ה[[אנרגיה]] היא הגורם המרכזי שישפיע על חיינו בעשורים הקרובים.
שני גורמים ישפיעו בשנים הקרובות על דפוסי צריכת האנרגיה והספקתה, חלק מהשפעה זו ניכרת כבר עתה ועצמתה מתגברת. למחיר האנרגיה וזמינותה השלכות לכול תחומי החיים כגון: מזון ומים, כלכלה, תחבורה ועוד.
שני גורמים ישפיעו בשנים הקרובות על דפוסי צריכת האנרגיה והספקתה, חלק מהשפעה זו ניכרת כבר עתה ועצמתה מתגברת. למחיר האנרגיה וזמינותה השלכות לכול תחומי החיים כגון: מזון ומים, כלכלה, תחבורה ועוד.
'''2. שינויי אקלים'''
'''2. שינויי אקלים'''
הגורם השני הוא שינויי אקלים הנוצרים עקב פליטת CO2 ו[[גזי חממה]] אחרים. כיום אין מחלוקת על כך שיש שינויי אקלים, ורוב עצום מבין מדעני האקלים מסכימים על כך שמקור השינוי הוא פליטת [[גזי חממה]], אשר מקורם בדלקים מחצביים המשמשים את האנושות. [http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=481&ArticleID=402 קישור לאתר "אדם טבע ודין" בנושא שינויי אקלים]
הגורם השני הוא [[שינויי אקלים]] הנוצרים עקב פליטת CO2 ו[[גזי חממה]] אחרים. כיום אין מחלוקת על כך שיש שינויי אקלים, ורוב עצום מבין מדעני האקלים מסכימים על כך שמקור השינוי הוא פליטת [[גזי חממה]], אשר מקורם בדלקים מחצביים המשמשים את האנושות. [http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=481&ArticleID=402 קישור לאתר "אדם טבע ודין" בנושא שינויי אקלים]
הקונצנזוס המדעי סביב משבר האקלים והשלכותיו עולה באופן ברור נוכח הדוח הרביעי של הפנל הבין ממשלתי לחקר האקלים ([[IPCC]]), המצביע על הצורך להפחית את פליטות גזי החממה באופן גלובלי בלמעלה מ- 50% עד לשנת 2050, וכי על המדינות המפותחות להפחית לכל הפחות בין 25%-40% עד לשנת 2020 (ביחס לסך פליטות גזי החממה בשנת 1990), על מנת למנוע את התרחשותו של אסון אקלימי. היעד הוא להגיע לריכוז פחמן דו חמצני אטמוספרי של 350 PPM.
הקונצנזוס המדעי סביב משבר האקלים והשלכותיו עולה באופן ברור נוכח הדוח הרביעי של הפנל הבין ממשלתי לחקר האקלים ([[IPCC]]), המצביע על הצורך להפחית את פליטות גזי החממה באופן גלובלי בלמעלה מ- 50% עד לשנת 2050, וכי על המדינות המפותחות להפחית לכל הפחות בין 25%-40% עד לשנת 2020 (ביחס לסך פליטות גזי החממה בשנת 1990), על מנת למנוע את התרחשותו של אסון אקלימי. היעד הוא להגיע לריכוז פחמן דו חמצני אטמוספרי של 350 PPM.
בעקבות "שיא תפוקת הנפט" והצורך להגביל את פליטת הפחמן, ייתכן שיהיה מחסור פיזי באנרגיה, כלומר גם אם יש כסף לקנות את האנרגיה במחירה הגבוה, האנרגיה תהיה מוקצבת ולא זמינה. זאת משום שיש גורמים עם עדיפות לאנרגיה כגון צבא ומשטרה, מאפיות לחם, ממשלה, בתי חולים, מפעלי תעשייה חיוניים וכו'.
בעקבות "שיא תפוקת הנפט" והצורך להגביל את פליטת הפחמן, ייתכן שיהיה מחסור פיזי באנרגיה, כלומר גם אם יש כסף לקנות את האנרגיה במחירה הגבוה, האנרגיה תהיה מוקצבת ולא זמינה. זאת משום שיש גורמים עם עדיפות לאנרגיה כגון צבא ומשטרה, מאפיות לחם, ממשלה, בתי חולים, מפעלי תעשייה חיוניים וכו'.
==הרציונל לתכנית==
מטרת התוכנית היא:
* להצביע על בעיות הקיימות המרכזיות שעומדות בפני החברה בישראל
* להצביע על המשאבים המרכזיים ועל נקודות המפתח לשינוי בחברה
* להצביע על השינוי הצפוי על פני זמן של הבעיות והמשאבים, ואיזה השלכות יהיו לשינויים אלה.
* לגבש שורת צעדים קוהרנטית בנסיון להתמודד עם הבעיות, תוך ניצול המשאבים, והתחשבות במגמות ובשינויים
===מה הוא [[פיתוח בר קיימא]]?===
===מה הוא [[פיתוח בר קיימא]]?===
הפנמת עלויות של סלילת כבישים במחיר הרישוי השנתי לרכב ובמסים הנלווים לקנייה ולייבוא הרכב.
הפנמת עלויות של סלילת כבישים במחיר הרישוי השנתי לרכב ובמסים הנלווים לקנייה ולייבוא הרכב.
==חינוך==
==בנייה==
ייצור בטון ומלט הם עתירי אנרגיה-2% מצריכת האנרגיה העולמית. התייקרות אנרגטית צפויה לגרום להתייקרות שלהם וכמו כן הפלדה לבניין.
רוב הבתים הנבנים כיום תלויים בחימום וקירור כדי לספק נוחות מגורים. יותר אנשים יתקשו לעמוד בעלויות החימום והקירור.
רוב הבתים הנבנים כיום תלויים בחימום וקירור כדי לספק נוחות מגורים. יותר אנשים יתקשו לעמוד בעלויות החימום והקירור.
===מה לעשות===
===מה לעשות===
*הרחקת מבנים ממצוק הכורכר וייצובו.
*הרחקת מבנים ממצוק הכורכר וייצובו.
*שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים.
*שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים.
==תכנון עירוני==
מעבר לבניין הבודד, בנייה של בתים גבוהים מידי או בצורה מפוזרת מידי גורמת לשורה של בעיות סביבה. בתים מעל 10 קומות הם יקרים יותר להקמה ולתחזוקה, העלות האנרגטית של הקמת השלד, והעלות האנרגטית של תחזוקת מערכות איוורור, מים, בטיחות אש, מעליות ועוד מתייקרת עם הגובה. בתים גבוהים יותר לא תמיד תורמים להגדלת צפיפות הבנייה בגלל שטח שמושקע בפארקים או בחניונים ליד הבתים.
מנגד, פיזור בתים חד קומתיים לצרכי מגורים או מסחר גורמת ל[[פרבור]], שיחד עם [[הפרדת שימושי קרקע]] יוצר תלות ברכב הפרטי וגורם לשורה ארוכה של בעיות סביבה.
===מה לעשות===
לבנות ערים וישובים לפי עקרונות של [[עירוניות מתחדשת]] ו[[אקולוגיה עירונית]]
==חשמל==
==חשמל==