1,732
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: + + שורה 7:
שורה 9: − ==נוסח האוצר==+ − − 1. להקים רשות מקרקעין ממשלתית )להלן - הרשות( אשר תנהל את מקרקעי ישראל , ותפקידיה יהיו כמפורט להלן: − :א. קביעת המדיניות הקרקעית שעל פיה ינוהלו מקרקעי ישראל. − :ב. שיווק קרקעות עירוניות למטרות מגורים ותעסוקה במכר והקצאת קרקעות המשמשות למטרות אחרות, במקומות ובהיקפים התואמים את צרכי המשק. − :ג. רכישה והפקעה של קרקע לצרכים ציבוריים ופדיון קרקע. − :ד. ביצוע פעולות אכיפה לצורך שמירת זכויות הבעלים במקרקעין. − :ה. קידום פעולות לרישום זכויות במקרקעין בפנקסי המקרקעין. − :ו. מתן שירות לחוכרים, ככל הניתן, בדרך של מיקור חוץ. − :ז. איסוף והצגת מידע לציבור בדבר זמינות קרקע לתכנון ולפיתוח. − 2. מבנה הרשות − :א. מנ הל הרשות יהיה עובד מדינה וימונה לפי הכללים הנהוגים בשירות המדינה לגבי משרות שהמינוי להן מתבצע בהליך של ועדה לאיתור מועמדים. − :ב. ה ממשלה תמנה מועצת רשות אשר תימנה תשעה חברים. המועצה תהיה מוסמכת לקבוע את עקרונות המדיניות הקרקעית שלפיהם ינוהלו מקרקעי ישראל. חברי המועצה יהיו: − ::)1 יו"ר - השר הממונה. − ::)2 שישה נציגים מטעם הממשלה : מנכ"ל משרד ראש הממשלה , מנכ"ל משרד הפנים , מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר , מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון , נציג שר המשפטים והממונה על התקציבים במשרד האוצר או נציגיהם מקרב עובדי המשרד. נציגי הממשלה יהיו כפופים להחלטות הממשלה. − ::)3 שני נציגים מטעם הקרן הקיימת לישראל. − :ג. עובדי הרשות יהיו עובדי מדינה ויחולו עליהם הוראות חוק שירות המדינה )מינויים(, התשי"ט- 1959 . לגבי עובדי הרשות תהינה הסמכויות של שר ושל נציב שירות המדינה לפי החוק האמור נתונות למנהל הרשות. − :ד. המבנה הארגוני של הרשות יורכב ממטה ושלוש חטיבות : חטיבה עסקית אשר תטפל בשיווק ובביצוע עסקאות במקרקעין; חטיבת שמירה על הקרקע אשר תעסוק בפיקוח ובאכיפת זכויות המדינה במקרקעין ; וחטיבת שירות אשר תטפל בתחזוקת חוזי חכירה קיימים ותעניק שירותים במיקור חוץ. − :ה. חשב הרשות וסגניו יהיו עובדי החשב הכללי וימונו על ידו. − 3. להטיל על השר הממונה על המינהל , מנהל המינהל, שר האוצר ונציב שירות המדינה לפעול , עד להקמת הרשות , לביצוע שינוי המבנה הארגוני של המינהל בהתאם למבנה האמור בסעיף 2 )ד( לעיל. − − 4. להטיל על שר האוצר, בהתייעצות עם מנהל הרשות, לקבוע את התקציב ותקן כוח האדם הדרושים להקמת הרשות. − − 5. למנות את מנהל מינהל מקרקעי ישראל )להלן – המינהל( למנהל הרשות ולהטיל עליו לפעול לגיוס מהיר של עובדים הנחוצים להקמת הרשות , בין אם בדרך של העברת עובדים ממינהל מקרקעי ישראל וממשרדי הממשלה השונים ובין אם בדרך אחרת . לצורך האמור יוקם צוות הקמה בראשות מנהל הרשות אשר יקבע את עובדי המינהל אשר יעברו מהמינהל אל הרשות ויקבע את תפקידיהם ברשות. − − 6. להטיל על השר הממונה על המינהל , מנהל המינהל , שר האוצר ונציב שירות המדינה לקבוע הסדרים ביחס לעובדי מינהל מקרקעי ישראל שלא יעברו לרשות , ובכלל זה קידום תוכנית לעידוד פרישה מוקדמת, בהתאם לצורך. − 7. לבצע את העברת סמכויות המינהל לרשות עד ליום 31.12.2009 )להלן – המועד הקובע. − 8. לקבוע בחקיקה כי תועבר הבעלות בקרקע לידי חוכרים על פי חוזי חכירה לדורות בקרקע עירונית למטרת מגורים ותעסוקה, אשר אין להם חובות עבר למינהל, בהתאם לכללים להלן: − :א. קרקע שהוקצתה לבניה רוויה למגורים – הבעלות תמשיך ותועבר ללא תמורה. − :ב. קרקע שהוקצתה לבניה נמוכה למגורים: − ::)1 באזורי עדיפות לאומית )קו עימות, א' ו-ב'( – הבעלות תועבר ללא תמורה. − ::)2 ביתר חלקי הארץ – − א( מג רשים בשטח שאינו עולה על 250 מ"ר – הבעלות תועבר ללא תמורה. − ב( מג רשים בשטח שבין 250-500 מ"ר – הבעלות תועבר בתמורה לתשלום של 3% , − 3.5% , 4% ו- 4.5% בשנה הראשונה , השניה, השלישית, הרביעית ואילך, − בהתאמה, מערך הקרקע במועד משלוח דרישת התשלום לחוכר. − ג( מג רשים בשטח שבין 500-1,000 מ"ר – הבעלות תועבר בתמורה לתשלום של − 7.5% , 8% , 8.5% ו- 9% בשנה הראשונה , השניה, השלישית, הרביעית ואילך, − בהתאמה, מערך הקרקע במועד משלוח דרישת התשלום לחוכר. − ד( מג רשים בשטח העולה על 1,000 מ"ר – הבעלות תועבר בתמורה לתשלום של − 31% מן הפער בין שווי זכויות החכירה לבעלות בהתאם לשומה פרטנית שתיערך − על ידי המינהל. − ג. קרקע שהוקצתה לשימושי תעסוקה: − )1 באזור עדיפות לאומית א ' וקו העימות – הבעלות תועבר ללא תמורה במגרשים בשטח − שאינו עולה על 10 דונמים. − )2 ביתר חלקי הארץ – − א( מג רשים בשטח שאינו עולה על 1,000 מ"ר - הבעלות תועבר בתמורה לתשלום − של 7.5% , 8% , 8.5% ו- 9% בשנה הראשונה, השניה, השלישית, הרביעית ואילך, − בהתאמה, מערך הקרקע במועד משלוח דרישת התשלום לחוכר. − ב( מג רשים בשטח שבין 1-5 דונמים – הבעלות תועבר בתמורה לתשלום של 31% מן − הפער בין שווי זכויות החכירה לבעלות בהתאם לשומה פרטנית שתיערך על ידי − המינהל. − )3 על אף האמור לעיל , בקרקעות שהוקצו בפטור ממכרז תועבר הבעלות בהתאם לכללים − האמורים בפסקאות ) 1( ו-) 2 (, רק לאחר שחלפו 7 שנים ממועד ההקצאה . ואולם, − בקרקעות שנודע למינהל כי לא מומשה בהן מטרת ההקצאה, לא תועבר הבעלות. − ד. ב מגרשים שבהם תועבר הבעלות ללא תמורה – − )1 בתוך 60 ימים ממועד כניסת החוק לתוקף ישלח המינהל לכלל החוכרים הודעה על − הכוונה להעביר להם את הבעלות . במידה ובתוך 60 ימים ממועד משלוח ההודעה לא − הודיע חוכר על התנגדותו , יגיש המינהל ללשכת רישום המקרקעין בקשה מתאימה − להעברת הבעלות על שם החוכר. − )2 על העברת הבעלות כאמור בסעיף זה יחולו הכללים הקבועים בסעיף 4יז לחוק מינהל − מקרקעי ישראל , התש"ך- 1960 , בשינויים המחויבים . ואולם, תוקפו של הסעיף א שר − נקבע כהוראת שעה יוארך ללא הגבלה. − ה. ב מגרשים בשטח שאינו עולה על 1,000 מ"ר שבהם תועבר הבעלות בתשלום – − )1 בתוך 60 ימים ממועד כניסת החוק לתוקף ישלח המינהל לכלל החוכרים שטרות מכר − ושוברי תשלום בהתאם לשיעורי התשלום הקבועים בהחלטה זו ולטבלאות ערכי קרקע − כפי שייקבעו על ידי המינהל. − )2 חוכר אשר ישלם את הסכום הנקוב בשובר יהיה רשאי לפנות במישרין לרישום הבעלות − על שמו בלשכת רישום המקרקעין. − )3 רישום הבעלות על שם חוכר לא ייחשב כמימוש זכויות במקרקעין לעניין התוספת − השלישית לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה- 1965 . − )4 ייקבעו בחוק הכללים הנדרשים לעניין העברת עיקולים ושעבודים ורישום הערות. − )5 על אף האמור , חוכר יהיה רשאי לדרוש כי תיערך לו שומה פרטנית . דרש חוכר כי − תיערך לו שומה פרטנית , יהיה התשלום בהתאם לשומה ובכפוף לכללים הנהוגים − במינהל לעניין השגה על שומות, ולא בהתאם לטבלאות ערכי קרקע שקבע המינהל. − )6 המנגנון שלפיו ייבדק ביצוע התשלום כתנאי להעברת הבעלות ייקבע על ידי המינהל − ומרשם המקרקעין ויכנס לתוקף במועד כניסת תיקוני החקיקה לתוקף. − ו. חו כר הזכאי להעברת הבעלות על פי החלטה זו ואם הוא חייב בתשלום - שילם, אולם לא − ניתן לרשום את הבעלות על שמו במרשם המקרקעין , יוכל לבצע כל פעולה במקרקעין ללא − צורך בתשלום נוסף , למעט אגרות , ו/או אישור כלשהו מאת המינהל ויהיה זכאי להירשם − כבעלים בעת שהדבר יתאפשר. − ז. על אף האמור לגבי שיעורי התשלום בסעיפים 8 .ב – 8 .ג לעיל, בקרקעות אשר הוקצו בהם − מלוא הזכויות הקיימות והעתידיות תועבר הבעלות ללא תמורה. − ח. ע ל אף האמור בסעיפים 8 .א – 8 .ג לעיל , בקרקעות בלתי מהוונות יצורפו לתשלום הנדרש − מהחוכר דמי היוון בהתאם לכללים הקבועים בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל. − ט. ע ל העברת הבעלות לפי החלטה זו יחולו מגבלות בדבר העברה לזרים כאמור בסעיף 2.3 − להחלטת הממשלה מס' 3759 מיום 19.6.2005 . − − . 9 להעביר את פעילויות התכנון וה פיתוח מהמינהל לרשויות המקומיות ולמגזר הפרטי עד ליום − 31.12.2009 . במקרים שבהם תידרש מעורבות ממשלתית )כגון היעדר יכולת מוכח של הגורמים − כאמור(, כפי שייקבע על ידי ועדת פרויקטים בהשתתפות אגף התקציבים במשרד האוצר , המינהל − משרד הבינוי והשיכון ומשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, יבוצע התכנון והפיתוח על ידי משרד − הבינוי והשיכון או משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, למעט תכנון פרויקטים שהשימוש העיקרי − בהם אינו למגורים אשר יוכל להתבצע על ידי המינהל. − − . 01 לתקן את החלטת הממשלה מס ' 2214 מיום 12.8.2007 כך שעל אף האמור בסעיף 9 לעיל משרד − הבינוי והשיכון לא יקדם פרויקטים חדשים לפיתוח קרקע למגורים ולתעסוקה בתחום רשויות − מקומיות השייכות לאשכולות 7-10 על פי החלוקה החברתית-כלכלית של הלשכה המרכזית − לסטטיסטיקה. − − . 11 להעביר את ניהול הנכסים המבונים של רשות הפיתוח מהמינהל למשרד הבינוי והשיכון עד ליום − 31.12.2009 . − − . 21 בהמשך להחלטת ממשלה מס ' 467 מיום 12.9.2006 להטיל על מנהל המינהל לפרסם בתוך 60 − ימים מכרז למתן שירותים בידי גורמי חוץ , לרבות מתן אישורי זכויות בנכס , התחייבויות לרישום − משכנתא והעברת זכויות בנכס. − − . 31 להטיל על יו "ר מועצת מקרקעי ישראל לגבש קודקס מדיניות מקרקעין לפעילות הרשות על ידי − איחוד והסדרה של החלטות מועצת מקרקעי ישראל עד ליום 31.12.2009 . − 102 − − . 41 להטיל על יו "ר מועצת מקרקעי ישראל להביא לאישור מועצת מקרקעי ישראל הצעות החלטה − בדבר שינויים במדיניות המקרקעין, כמפורט להלן: − א. ה קצאות חדשות של קרקעות עירוניות ל מגורים והקצאות חדשות במכרזים של קרקעות − עירוניות למטרות תעסוקה תתבצענה, אך ורק, בדרך של הקניית זכות בעלות, ולא של הענקת − זכויות חכירה , גם במקומות בהם לא התבצעה פרצלציה . הנ"ל יחול על כלל הגורמים − הפועלים לשיווק קרקעות , לרבות משרד הבינוי והשיכון ומשרד התעשייה , המסחר − והתעסוקה. − ב. מ תן אפשרות להקצאת זכות בעלות ב קרקעות המיועדות בתוכניות מתאר מקומיות לפיתוח − על אף שלא חלה עליהן תוכנית מפורטת. − − . 51 להטיל על ועדת השרים לעניין הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל )להלן – ועדת השרים( לבחון − את האפשרות להעברת בעלות בקרקעות המפורטות להלן: − א. ק רקעות שבגינן ניתן חוזה פיתוח וטרם נחתם בגינן הסכם חכירה. − ב. ה שטח המיועד למגורים במשקי עזר. − ג. ה שטח המיועד למגורים בחלקות המגורים במושבי עובדים ובכפרים שיתופיים ומגרשי − מגורים ששויכו לחברי קיבוץ וחברי מושב שיתופי לאחר קבלת החלטת בג "ץ בעתירות − שהוגשו בנושא זה. − − . 61 להטיל על ועדת השרים לבחון עד ליום 31.9.2009 שינויים במדיניות הפיצויים לחוכרי קרקע − חקלאית בגין שינוי ייעוד , לרבות מתן אפשרות להקצאת חלק מן הקרקע המשנה ייעודה לחוכר − החקלאי בפטור ממכרז בתמורה לתשלום מלא, ומתן אפשרות זכות ייזום לחוכרי קרקע חקלאית. − . 71 להטיל על המינהל\הרשות לפעול לשיווק קרקע למגורים בהיקף שלא יפחת מ- 35,000 יח"ד בשנה − אשר מתוכם לפחות 25,000 יח"ד במכרזים פומביים . המינהל יפעל לשיווק חטיבות קרקע − המיועדות לפיתוח בתוכניות מתאר מקומיות לייזום פרטי בהיק ף שלא יפחת מ- 10,000 יח"ד בכל − אחת מהשנים 2010-2014 . − − . 81 להטיל על שר הפנים להסמיך לפחות עשר ועדות מקומיות לתכנון ולבניה, אשר לא הוסמכו בעבר, − לאשר תכניות מפורטות מכוח סמכותו לפי סעיף 62 א )ג( לחוק התכנון והבניה , התשכ"ה- 1965 , − בכל אחת מהשנים 2010-2014 . בתוך כך, להטיל על שר הפנים לבחון בתוך שישה חודשים את − עמידתן של ועדות מקומיות לתכנון ולבניה אשר בתחומן למעלה מ- 100,000 תושבים בתנאי − ההסמכה לפי סעיף 62 א )ג( לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה- 1965 , במידה וטרם הוסמכו. − − . 91 להטיל על רשם המקרקעין לפעול לרישום הארכת החכירות שהגיעו לסיו מן בדירות מהוונות − בבניה רוויה על פי דרישת המינהל וללא צורך באישור נוסף. − − . 02 להטיל על יו "ר מועצת מקרקעי ישראל להביא לאישור המועצה את הצעות ההחלטה הנדרשות − לצורך יישום החלטה זו בתוך 90 ימים. − − . 12 להטיל על שר האוצר לקדם את תיקוני החקיקה הנדרשים ליישום החלטה זו וליישום הסדר חילופי − מקרקעין בין המדינה לקרן הקיימת לישראל , במסגרת הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה לשנת − − − . 22 להטיל על שר האוצר להודיע לקק"ל, בהתאם לסעיף 20 באמנה בין מדינת ישראל לקרן הקיימת − לישראל, התשכ"ב- 1962 )להלן - האמנה(, על השינויים שהממשלה מעוניינת לעשות באמ נה − לצורך יישום החלטה זו. − − . 32 להטיל על מנהל המינהל לדווח לועדת השרים לרפורמה במינהל מקרקעי ישראל אחת לרבעון − אודות יישום החלטה זו. − − ==דברי הסבר של אוצר (ציטוט)== − − מינהל מקרקעי שראל (להלן המינהל) הינו הגוף המופקד על ניהול קרקעות בבעלות המדינה, קק"ל ורשות הפיתוח המהוות כ-93% מכלל קרקעות המדינה. היקף הבעלות הציבורית על הקרקע במדינת ישראל, שהינו מהגבוהים בעולם, מקנה למינהל מעמד מונופוליסטי בשוק המקרקעין ושליטה מכרעת על אספקת גורם ייצור מרכזי בכלכלה הישראלית. המינהל מהווה למעשה מתכנן מרכזי בשוק המקרקעין הסובל מן התחלואים המאפיינם מתכנן מרכזי: הקצאה בלתי יעילה של משאבים תוך יצירת מחסור או עודף בהיצע, סרבול, בירוקרטיה, תגובה איטית לצרכי השוק, היעדר תמריצים לחדשנות ולעיתים אף שחיתות. − − פעילות המינהל כפופה למדיניות המקרקעין הנקבעת בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל (להלן - המועצה). עם השנים התרבות החלטות המועצה ויצרו מערכת סבוכה של כללים. על כך, נוספו אלפי החלטות הנהלה. הוראות אגף והנחיות שונות. זאת ועוד. ישנן כיום כ-250 אלפי דירות אשר אינן רשומות בטאבו המביאות לכך שהמינהל, בעל כורחו, משמש כ"טאבו ב" תוך הכבדה על מתן השירות בלשכות המינהל המחוזיות. כל אחה, מקשים על פעילותו של המינהל והופכים אותו לגוף מסורבל ובירוקראטי. − − המבנה הארגוני של המינהל הוא מבנה בלתי יעיל הכולל כפילויות בפונקיות שונות ומאופיין במטה מנופח. כך למינהל 13 אגפי הנהלה, ו-7 מחוזות (כולל יו"ש) אשר חלוקת הסמכויות ביניהם אינה ברורה. המינהל עוסק במספר רב של פעילויות שאינן במסגרת פעילות "הליבה" שלו כגון ניהול מבנים ונכסים של רשות הפיתוח, תכנון ופיתוח, ניהול מערכת רישום מקרקעין שאינם רשומים כ"טאבו" ועוד. − − נוכח הבעיות המתוארות לעיל, ומאחר והקרקע מהווה גורם ייצור מרכזי במרבית הפעילות הכלכליות במשק, מהווה כיום המינהל חסם מרכזי בפני הפיתוח הכלכלי במדינת ישראל. מצב זה מחייב התערבות ושינוי מבני מהותי בשוק המקרקעין בהתאם למוצא בהצעה כאמור. שורה 203:
שורה 37: + + + + + + + + + − +
אין תקציר עריכה
__NOTOC__
{{הסדרים:חזור|2009}}
{{הסדרים:חזור|2009}}
{{הסדרים:חזור|קטגוריה תכנון ובנייה}}
==תקציר==
==תקציר==
* הקמת רשות מקרקעין ממשלתית במקום מנהל מקרקעי ישראל. רשות המקרקעין תפעל לשיווק קרקעות, ביצוע אכיפה לשמירת זכויות המדינה, הבטחת רישום קרקעות בטאבו והצגת מידע לציבור.
* הקמת רשות מקרקעין ממשלתית במקום מנהל מקרקעי ישראל. רשות המקרקעין תפעל לשיווק קרקעות, ביצוע אכיפה לשמירת זכויות המדינה, הבטחת רישום קרקעות בטאבו והצגת מידע לציבור.
* העברת סמכויות התכנון ממינהל התכנון במשרד הפנים, לידי הרשויות המקומיות, המגזר הפרטי, ואם נדרשת מעורבות ממשלתית - משרד הבינוי והשיכון (באמצעות מיקור חוץ).
* העברת סמכויות התכנון ממינהל התכנון במשרד הפנים, לידי הרשויות המקומיות, המגזר הפרטי, ואם נדרשת מעורבות ממשלתית - משרד הבינוי והשיכון (באמצעות מיקור חוץ).
* עמודים 96-100 בהצעת מדיניות 2009-2010
2010 .
==ביקורת==
==ביקורת==
* {{כלכליסט||ועדת השרים אישרה את ההצעה לרפורמה כוללת במינהל מקרקעי ישראל|3278182|04/05/09}}
* {{כלכליסט||ועדת השרים אישרה את ההצעה לרפורמה כוללת במינהל מקרקעי ישראל|3278182|04/05/09}}
==דברי הסבר==
=== הצעת מדיניות 2009-2010 ===
מינהל מקרקעי ישראל (להלן – המינהל) הינו הגוף המופקד על ניהול קרקעות בבעלות המדינה, קק"ל ורשות הפיתוח המהוות כ-93% מכלל קרקעות המדינה. היקף הבעלות הציבורית על הקרקע במדינת ישראל, שהינו מהגבוהים בעולם, מקנה למינהל מעמד מונופוליסטי בשוק המקרקעין ושליטה מכרעת על אספקת גורם ייצור מרכזי בכלכלה הישראלית. המינהל מהווה למעשה מתכנן מרכזי בשוק המקרקעין הסובל מן התחלואים המאפיינים מתכנן מרכזי: הקצאה בלתי יעילה של משאבים תוך יצירת מחסור או עודף בהיצע, סרבול, ביורוקרטיה, תגובה איטית לצרכי השוק, היעדר תמריצים לחדשנות ולעיתים אף שחיתות.
פעילות המינהל כפופה למדיניות המקרקעין הנקבעת בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל (להלן – המועצה). עם השנים התרבו החלטות המועצה ויצרו מערכת סבוכה של כללים. על כך, נוספו אלפי החלטות הנהלה, הוראות אגף והנחיות שונות. זאת ועוד, ישנן כיום כ-250 אלפי דירות אשר אינן רשומות בטאבו המביאות לכך שהמינהל, בעל כורחו, משמש כ"טאבו ב'" תוך הכבדה על מתן השירות בלשכות המינהל המחוזיות. כל אלה, מקשים על פעילותו של המינהל והופכים אותו לגוף מסורבל וביורוקראטי.
המבנה הארגוני של המינהל הוא מבנה בלתי יעיל הכולל כפילויות בפונקציות שונות ומאופיין במטה מנופח. כך, למינהל 13 אגפי הנהלה ו-7 מחוזות (כולל יו"ש) אשר חלוקת הסמכויות ביניהם אינה ברורה. המינהל עוסק במספר רב של פעילויות שאינן במסגרת פעילות "הליבה" שלו כגון ניהול מבנים ונכסים של רשות הפיתוח, תכנון ופיתוח, ניהול מערכת רישום מקרקעין שאינם רשומים ב"טאבו" ועוד.
נוכח הבעיות המתוארות לעיל, ומאחר והקרקע מהווה גורם ייצור מרכזי במרבית הפעילויות הכלכליות במשק, מהווה כיום המינהל חסם מרכזי בפני הפיתוח הכלכלי במדינת ישראל. מצב זה מחייב התערבות ושינוי מבני מהותי בשוק המקרקעין בהתאם למוצע בהצעה כאמור.
{{חוק ההסדרים 2009}}
{{חוק ההסדרים 2009|רפורמה במקרקעין}}
[[קטגוריה:ישראל: תכנון ובנייה]]
[[קטגוריה:ישראל: תכנון ובנייה]]
[[קטגוריה:פרבור]]
[[קטגוריה:פרבור]]