1,732
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
דף חדש: __NOTOC__ {{הסדרים:חזור|2009}} == תקציר == הסדרת פעילותם של עורגי דין זרים בישראל == דברי הסבר == חוק לשכת עורכי הד...
__NOTOC__
{{הסדרים:חזור|2009}}
== תקציר ==
הסדרת פעילותם של עורגי דין זרים בישראל
== דברי הסבר ==
חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן – החוק), במתכונתו הנוכחית אוסר על עורך דין מחוץ לארץ שלא עמד בבחינות לשכת עורכי הדין בישראל לעסוק כעורך דין במדינת ישראל, למעט במקרה של סניגור חוץ שמונה במקרים מיוחדים. מוצע לקבוע מבחנים לעורכי דין זרים המבקשים לעבוד בארץ, שעיקרם: הסמכה בחוץ לארץ לעריכת דין ועיסוק במקצוע למשך שנתיים לפחות ועמידה בבחינות לשכת עורכי הדין בארץ לעניין כללי האתיקה בשפה העברית או בשפה האנגלית. וכן מוצע כי עורך דין זר יהיה רשאי לעסוק במדינת ישראל, כיחיד או כשותפות שכל חבריה עורכי דין זרים או בשותפות בה חברים עורכי דין ישראלים, בפעולות הבאות: ייצוג אדם אחר וכל טיעון ופעולה אחרת בשמו לפני בורר בבוררות שחל עליה הדין במדינה שבה הוסמך או בעניין הנוגע לדין האמור, עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי בשביל אדם אחר, לרבות ייצוג אדם אחר במשא ומתן משפטי לקראת עריכת מסמך, ובלבד שעל המסמך האמור חל הדין החל במדינה שבה הוסמך וייעוץ וחיווי דעת משפטיים ביחס לדין החל במדינה שבה הוסמך.
בשוק עורכי הדין, אשר מעניק שירותים משפטיים לענפי כלכלה מרובים, קיימים חסמים מוסדיים וכלכליים, המגבילים את התחרותיות בו באופן ניכר. הצעה זו מתמקדת בחסמים במישור הבינלאומי. פתיחה מוגבלת ומבוקרת של השוק לתחרות זרה, יש בה כדי להיטיב עם הלקוחות ולהגדיל את נפח הפעילות של הענף כולו, כפי שאירע בענף רואי-החשבון בו התחרותיות גבוהה יותר על פי מחקרים. סעיף 58, לדוגמה, לחוק קובע כי עורך דין לא יעסוק במקצועו בשותפות עם אדם שאינו עורך דין, ולא ישתף אדם כזה בהכנסותיו. על מנת לאפשר שיתוף פעולה עסקי בין עורכי דין מחוץ לארץ אשר אינם עומדים במבחנים של עורך דין זר כהגדרתו בגוף ההחלטה, המבקש לפעול בארץ ועל מנת לתת מענה לצורך של חברות זרות אשר מעוניינות להיעזר בשירותיהם המשפטיים של עורכי דינם, מוצע כי משרד האוצר יפיץ תזכיר חוק, בתיאום עם משרד המשפטים (להלן –התזכיר), שעיקרו לקבוע כי עורך דין {{הערה באדום|קטוע במקור!}}
עוד מוצע לקבוע בתזכיר כי על עורך דין זר יחולו ההוראות בחוק שעניינם כללי התנהגות ושיפוט משמעתי, ככל שהם רלבנטיים לייעוץ בדין הזר כך שיחולו על עורך הדין הזר אותם הסטנדרטים המקצועיים והאתיים החלים על עורך דין מקומי ותינתן האפשרות ללשכת עורכי הדין לפקח על פעולתם.
כמו כן, התיקון יאפשר את הגברת התחרות בין עורכי דין ישראלים וזרים, ככל שמדובר בייעוץ על בסיס דין זר, ישפר את טיב השירות הניתן על ידי עורכי דין מקומיים וכן יהפוך את מדינת ישראל לשחקן אטרקטיבי בשוק הבינ"ל.
== סעיפים קשורים ==
== כתבות מהעיתונות ==
== ניתוחים והשפעות ==
{{חוק ההסדרים 2009}}
{{הסדרים:חזור|2009}}
== תקציר ==
הסדרת פעילותם של עורגי דין זרים בישראל
== דברי הסבר ==
חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן – החוק), במתכונתו הנוכחית אוסר על עורך דין מחוץ לארץ שלא עמד בבחינות לשכת עורכי הדין בישראל לעסוק כעורך דין במדינת ישראל, למעט במקרה של סניגור חוץ שמונה במקרים מיוחדים. מוצע לקבוע מבחנים לעורכי דין זרים המבקשים לעבוד בארץ, שעיקרם: הסמכה בחוץ לארץ לעריכת דין ועיסוק במקצוע למשך שנתיים לפחות ועמידה בבחינות לשכת עורכי הדין בארץ לעניין כללי האתיקה בשפה העברית או בשפה האנגלית. וכן מוצע כי עורך דין זר יהיה רשאי לעסוק במדינת ישראל, כיחיד או כשותפות שכל חבריה עורכי דין זרים או בשותפות בה חברים עורכי דין ישראלים, בפעולות הבאות: ייצוג אדם אחר וכל טיעון ופעולה אחרת בשמו לפני בורר בבוררות שחל עליה הדין במדינה שבה הוסמך או בעניין הנוגע לדין האמור, עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי בשביל אדם אחר, לרבות ייצוג אדם אחר במשא ומתן משפטי לקראת עריכת מסמך, ובלבד שעל המסמך האמור חל הדין החל במדינה שבה הוסמך וייעוץ וחיווי דעת משפטיים ביחס לדין החל במדינה שבה הוסמך.
בשוק עורכי הדין, אשר מעניק שירותים משפטיים לענפי כלכלה מרובים, קיימים חסמים מוסדיים וכלכליים, המגבילים את התחרותיות בו באופן ניכר. הצעה זו מתמקדת בחסמים במישור הבינלאומי. פתיחה מוגבלת ומבוקרת של השוק לתחרות זרה, יש בה כדי להיטיב עם הלקוחות ולהגדיל את נפח הפעילות של הענף כולו, כפי שאירע בענף רואי-החשבון בו התחרותיות גבוהה יותר על פי מחקרים. סעיף 58, לדוגמה, לחוק קובע כי עורך דין לא יעסוק במקצועו בשותפות עם אדם שאינו עורך דין, ולא ישתף אדם כזה בהכנסותיו. על מנת לאפשר שיתוף פעולה עסקי בין עורכי דין מחוץ לארץ אשר אינם עומדים במבחנים של עורך דין זר כהגדרתו בגוף ההחלטה, המבקש לפעול בארץ ועל מנת לתת מענה לצורך של חברות זרות אשר מעוניינות להיעזר בשירותיהם המשפטיים של עורכי דינם, מוצע כי משרד האוצר יפיץ תזכיר חוק, בתיאום עם משרד המשפטים (להלן –התזכיר), שעיקרו לקבוע כי עורך דין {{הערה באדום|קטוע במקור!}}
עוד מוצע לקבוע בתזכיר כי על עורך דין זר יחולו ההוראות בחוק שעניינם כללי התנהגות ושיפוט משמעתי, ככל שהם רלבנטיים לייעוץ בדין הזר כך שיחולו על עורך הדין הזר אותם הסטנדרטים המקצועיים והאתיים החלים על עורך דין מקומי ותינתן האפשרות ללשכת עורכי הדין לפקח על פעולתם.
כמו כן, התיקון יאפשר את הגברת התחרות בין עורכי דין ישראלים וזרים, ככל שמדובר בייעוץ על בסיס דין זר, ישפר את טיב השירות הניתן על ידי עורכי דין מקומיים וכן יהפוך את מדינת ישראל לשחקן אטרקטיבי בשוק הבינ"ל.
== סעיפים קשורים ==
== כתבות מהעיתונות ==
== ניתוחים והשפעות ==
{{חוק ההסדרים 2009}}