47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 3:
שורה 3: − + + + + + + + + + + + + שורה 14:
שורה 25: + + + +
אין תקציר עריכה
נכון לשנת 2023 הזרם האנטי סביבתי ביהדות מהווה את הזרם המשמעותי יותר כאשר מפלגות דתיות מתנגדות לחוקים סביבתיים, ומאמצות טיעונים [[ליברטניות|ליברטנים]] או מזהים את הסביבתנות בחוקים נגד דת, מעודדות [[פריון הילודה בישראל|הגדלת הילודה ככל האפשר]] ולא מעודדות חינוך סביבתי, ידע ביולוגי או חינוך מדעי. הזרם הקטן יותר הוא של אנשי סביבה יהודים דתיים, כמה ארגונים המנסים לעודד מודעות סביבתית בקרב יהודים וכן יוזמנות בקרב רבנים לשם הגנה על הסביבה, הגנה על האקלים או קיימות.
נכון לשנת 2023 הזרם האנטי סביבתי ביהדות מהווה את הזרם המשמעותי יותר כאשר מפלגות דתיות מתנגדות לחוקים סביבתיים, ומאמצות טיעונים [[ליברטניות|ליברטנים]] או מזהים את הסביבתנות בחוקים נגד דת, מעודדות [[פריון הילודה בישראל|הגדלת הילודה ככל האפשר]] ולא מעודדות חינוך סביבתי, ידע ביולוגי או חינוך מדעי. הזרם הקטן יותר הוא של אנשי סביבה יהודים דתיים, כמה ארגונים המנסים לעודד מודעות סביבתית בקרב יהודים וכן יוזמנות בקרב רבנים לשם הגנה על הסביבה, הגנה על האקלים או קיימות.
==יחס פרו-סביבתי ביהדות==
==זרם פרו-סביבתי ביהדות==
לפי ג'רמי ברנשטיין, הזרם הפרו-סביבתי ביהדות טוען כי היהדות היא "ירוקה" שכן יש בהלכה ובמסורת היהודית מחוייבות לשמירה וטיפוח של העולם. הטענה היא כי היהדות הקדימה את התנועה הסביבתית המודרנית - לדוגמה היא רואה את האדם כנזר הבריאה מצד אחד אבל מכירה בכך שלאדם יש מגבלות. {{הערה|שם=ברנשטיין}} האדם מצווה על ידי האל עם מצוות "לעובדה ולשומרה" והא רק אורח בבית שהאל ברא, בחינת "לה' הארץ ומלואה" (תהילים כ"ד:1){{הערה|שם=ברנשטיין}} מצוות שונות כמו שבת, שמיטה, צער בעלי חיים, בל תשחית, שילוח הקו הן בעלות כיוון כזה.{{הערה|שם=ברנשטיין}} [[הרמן דיילי]] וג'ון קוב ג'וניור, טוענים כי התפסיסה הסביבתית המקראית היא תפיסה של שלושה גורמים - אלוהים ותורת ישראל, ארץ ישראל ועם ישראל - כאשר שמירה על תורת ישראל נושאת בחובה פרס לעם ישראל - שיוכל לשבת במולדותו ארץ ישראל תחת גפנו ותחת תאנתו. {{הערה|[[לטובת הכלל (ספר)]], [[הרמן דיילי]] וג'ון קוב ג'וניור }}
לפי ג'רמי ברנשטיין, הזרם הפרו-סביבתי ביהדות טוען כי היהדות היא "ירוקה" שכן יש בהלכה ובמסורת היהודית מחוייבות לשמירה וטיפוח של העולם. הטענה היא כי היהדות הקדימה את התנועה הסביבתית המודרנית - לדוגמה היא רואה את האדם כנזר הבריאה מצד אחד אבל מכירה בכך שלאדם יש מגבלות. {{הערה|שם=ברנשטיין}} האדם מצווה על ידי האל עם מצוות "לעובדה ולשומרה" והא רק אורח בבית שהאל ברא, בחינת "לה' הארץ ומלואה" (תהילים כ"ד:1){{הערה|שם=ברנשטיין}} מצוות שונות כמו שבת, שמיטה, צער בעלי חיים, בל תשחית, שילוח הקו הן בעלות כיוון כזה.{{הערה|שם=ברנשטיין}} [[הרמן דיילי]] וג'ון קוב ג'וניור, טוענים כי התפסיסה הסביבתית המקראית היא תפיסה של שלושה גורמים - אלוהים ותורת ישראל, ארץ ישראל ועם ישראל - כאשר שמירה על תורת ישראל נושאת בחובה פרס לעם ישראל - שיוכל לשבת במולדותו ארץ ישראל תחת גפנו ותחת תאנתו. {{הערה|[[לטובת הכלל (ספר)]], [[הרמן דיילי]] וג'ון קוב ג'וניור }}
בזרם הדתי-לאומי בישראל יש חינוך ל"אהבת הארץ" שבא לידי ביטוי בחינוך ל[[שמירת טבע]], קיום טיולים רגליים ארוכים, סיוע לארגונים כמו [[החברה להגנת הטבע]] ועוד. יש גם הוגים יהודים שתמכו בצעדים סביבתיים כמו [[חזון הצמחונות והשלום]] של הרב אברהם קוק שמעודד [[צמחונות]]. ארגונים בעלי זיקה ליהדות דתית וסביבתנות כוללים את עמותת [[טבע עברי]] ואת האתרגנות בר קיימא. הפועלות להנחלת ראיה סביבתית בקרב הציבור הדתי - בעיקר הציבור המסורתי והדתי-לאומי.
==אנטי-סביבתנות ביהדות==
זרם זה רואה בתנועה הסביבתית תנועה "מוקצה". התנגדות לסביבתנות ולקיימות בזרמים היהודים המסורתיים והיהודים רואה בסיבתבנות "דת ירוקה". אנשים דתיים מזרמים שונים מזהים את הזרמים הסביבתיים עם זרמים מנוגדים להם ושימוש בטיעון של [[דיכטומיה]] או [[דיכוטומיה כוזבת]] כדי לטעון כי סביבתנות היא חלק מ"אנטי-יהדות". זיהוי סביבתנות עם "השמאל" והיהדות עם "ימין" ולכן פסילה של הסביבתנות על בסיס [[דיכוטומיה כוזבת]], זיהוי הסביבתנות עם קומוניזם (כינוי "אבטיח" לתנועה הסביבתית - ירוק בחוץ אדום בפנים) וטענה כי יהדות היא פרו-קפיטליסטית והצבעה על זרמים בסביבתנות המתנגדים ל[[תרבות הצריכה]] או בעד [[רגולציה סביבתית]] כהוכחה לכך שהסביבתנות היא בעצם כסות לקומוניזם. ראיית הזרם הסביבתי כזרם של [[ליברליזם]] או זרם [[התנועה הפרוגרסיבית|פרוגרסטיבי]] וזיהוי של היהדות עם [[שמרנות]], טענה כי הזרם הסביבתי הוא "אקו-פאשיזם" ובסתר ליבו רצון לבצע [[הכחדה של האנושות]] בעיקר בגלל סוגיות הנוגעות ל[[פיצוץ אוכלוסין]], זיהוי הזרם הסביבתי כחלק מאליטה [[גלובליזציה]] שרוצה להשתלט על העולם בטיעונים סביבתיים. לעיתים קרובות יש שימוש בהצגה לא מדוייקת של טיעון סביבתי או ב[[תאוריות קונספירציה]] כמו [[הכחשת אקליפ]] כדי להצדיק עמדות אנטי סביבתיות וכדי להציג את התנועה הסביבתית כחלק ממזימה גדולה יותר (בדרך כלל - כחלק מתנועה עולמית כלשהי אחרת - קומוניזם, פאשיזם, פרוגרסיביות, פמיניזם, וכן תנועות מדומיינות כמו קיו-אנאן).
לעיתים קרובות התנגדות לסביבתנות על רקע זה לוקה בשילוב בעיות של "קטיף דובדבנים", הדגשת הקיצוניות וטענה להומוגניות. לדוגמה אם פעיל סביבתי כלשהו הוא גם בעד קומוניזם, הצגת כל הפעילים הסביבתיים כתומכים בקומוניזם (טענה להומוגניות, הדגשת קיצוניות). אם יש מיליונרים או כמו אל-גור שתומכים בצעדים סביבתיים, כמו מניעת [[התחממות עולמית]] אז הטענה היא כי כל התנועה הסביבתית היא מונעת על ידי אל-גור והאליטה הגלובלית דבר זה הוא בגדר שילוב של "קטיף דובדבנים" וטענה להומוגניות ומתעלם מכך שחלק גדול מהתנועה המתנגדת לסביבתנות - כמו נציגים של חברות נפט או חברות מכוניות הם עשירים יותר מאל גור ומהווים חלק דומיננטי הרבה יותר באליטה הגלובלית.
ידע מדעי מועט, בעיקר בתחומים של [[אקולוגיה]] ו[[ביולוגיה]] כמו גם גישה כללית של חשד כלפי מדענים ו[[הכחשת מדע]] גורם לחלק מהדתיים לתמוך ב[[תאוריית קונספירציה|תאוריות קונספירציה]] שונות או להציג טיעונים סביבתיים בצורה מוטעית - לדוגמה רב שטס מעל אירופה, ראה כי יש איים של אורות - ובינהם שטח גדול אפל- והסיק כתוצאה מכך שאירופה רחוקה מאד מ[[פיצוץ אוכלוסין]] - כאשר דבר זה מתעלם מכך שאנשים צריכים עוד שטח כדי לחיות - נדרשים [[שטחי חקלאות]] כדי להזין את תושבי אירופה ונדרשים שטחי טבע כדי לקיים בעלי חיים וצמחים אחרים וזאת כדי לקיים [[מערכות אקולוגיות]] - נושאים הנענים על מושגים כמו [[טביעת רגל אקולוגית]] ו[[שירותי המערכת האקולוגית]]. ניסויים כמו [[ביוספרה 2]] מגדימים כי בני אדם לא יכולים לתפוס את כל השטח או הנפח של מערכת אקולוגית שבה הם רוצים להתקיים במשך זמן רב.
חשדנות כלפי מדע, אי לימוד של מדעים (בקרב חרדים) גורמים לחלק מהדתיים לא לדעת ולא להכיר היבטים שונים בסביבתנות. סוג אחד הוא מודעות נמוכה ל [[רפואה מונעת]], [[בריאות הציבור]] ול[[קידום בריאות]]. דבר זה כולל חוסר מודעות ל[[השפעות בריאות של זיהום אויר]], חוסר מודעות ל[[מזהמים אורגניים עמידים]] ולאפשרות של כניסת [[זיהום אוויר]] או [[זיהום מים]] או [[זיהום קרקע]] אל תוך המזון ויצירת [[זיהום במזון]]. חוסר מודעות ל[[אורח חיים יושבני]], או לקשר בין תכנון עירוני לבין בטיחות בדרכים ([[חזון אפס]]). חלק מיהודים הדתיים לא מודעים להיבטים של [[תזזנה בריאה]] - לדוגמה תנועת ש"ס טענה כי התייקרות שתיית משקאות ממותקים כמו [[קוקה קולה]] מהווה חקיקה נגד דתיים, מגבירה עוני, ופעלה לביטול המס על מ[[משקאות ממותקים]], וזאת תוך התעלמות מ[[השפעות בריאותיות של סוכר]]. כחלק מ[[הכחשת אקלים]], אין מודעות ל[[השפעות בריאותיות של שינויי אקלים]]. בחברה הדתית והמסורתית יש מודעות נמוכה ל[[חומרים טטרוגניים]] והשפעות אפשרויות של זיהומים בריכוז נמוך (כמו [[מתכות כבדות]], מזהמים אורגניים עמידיפ]]) על התפתחות תקינה של אוברים וילדים. יש מודעות נמוכה ל[[מניעת סרטן]]. בקרב החברה המסורתית והחרדית יש מודעות נמוכה ל[[נזקי העישון]] ומודעות נמוכה ל[[הכחשת נזקי העישון]] על ידי [[חברות טבק]].
==ראו גם==
==ראו גם==
==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
==קישורים חיצוניים==
* [https://www.tevaivri.org.il/ טבע עברי] התנועה לקיימות עברית
* [https://www.facebook.com/kaiamutivrit/ בר קיימא] - התנועה לקיימות עברית, בפייסבוק.
[[קטגוריה:יהדות]]
[[קטגוריה:יהדות]]
[[קטגוריה:סביבתנות]]
[[קטגוריה:סביבתנות]]
[[קטגוריה:פוליטיקה]]
[[קטגוריה:פוליטיקה]]