− | '''סביבתנות ביהדות''' עוסקת בסוגיות [[סביבתנות]] ו[[קיימות]] במסגרת ה[[יהדות]]. היחס לסביבתנות ביהדות מפולג לשני זרמים עיקריים, הזרם האחד של אנשי סביבה יהודים שמצביעים על מצוות ומסורות ביהדות שיש להם הגיון סביבתי כמו שבת, ששנת שמיטה, פאת שדה, או מצוות ואהבת לרעך כמוך ([[אמפתיה]]). הזאם השני הוא זרם אנטי-סביבתי הרואה ב[[בסביבתנות]] [[דת ירוקה]], משתמש בטיעונים מתוך היהדות לקדם צעדים אנטי-סביבתיים, מאמץ [[תאוריות קונספירציה]], [[דעות קדומות]] ו[[הכחשת מדע]] כדי להתנגד לטיעונים סביבתיים, ומפרש ערכים יהודיים (כמו למדנות, סובלנות או אהבת הארץ) בצורה שמדירה או מתננשת עם סביבתנות או קיימות. {{הערה|ג'רמי בנשטיין, [https://toravoda.org.il/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%92%D7%A8%D7%9E%D7%99-%D7%91/ שאלות סביבתיות, תשובות יהודיות], דעות 6טבת תש"סדצמבר 1999}} | + | '''סביבתנות ביהדות''' עוסקת בסוגיות [[סביבתנות]] ו[[קיימות]] במסגרת ה[[יהדות]]. היחס לסביבתנות ביהדות מפולג לשני זרמים עיקריים, הזרם האחד של אנשי סביבה יהודים שמצביעים על מצוות ומסורות ביהדות שיש להם הגיון סביבתי כמו שבת, ששנת שמיטה, פאת שדה, או מצוות ואהבת לרעך כמוך ([[אמפתיה]]). הזאם השני הוא זרם אנטי-סביבתי הרואה ב[[בסביבתנות]] [[דת ירוקה]], משתמש בטיעונים מתוך היהדות לקדם צעדים אנטי-סביבתיים, מאמץ [[תאוריות קונספירציה]], [[דעות קדומות]] ו[[הכחשת מדע]] כדי להתנגד לטיעונים סביבתיים, ומפרש ערכים יהודיים (כמו למדנות, סובלנות או אהבת הארץ) בצורה שמדירה או מתננשת עם סביבתנות או קיימות. {{הערה|שם=ברנשטיין|ג'רמי בנשטיין,[https://toravoda.org.il/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%92%D7%A8%D7%9E%D7%99-%D7%91/ שאלות סביבתיות, תשובות יהודיות], דעות 6טבת תש"סדצמבר 1999}} |
| נכון לשנת 2023 הזרם האנטי סביבתי ביהדות מהווה את הזרם המשמעותי יותר כאשר מפלגות דתיות מתנגדות לחוקים סביבתיים, ומאמצות טיעונים [[ליברטניות|ליברטנים]] או מזהים את הסביבתנות בחוקים נגד דת, מעודדות [[פריון הילודה בישראל|הגדלת הילודה ככל האפשר]] ולא מעודדות חינוך סביבתי, ידע ביולוגי או חינוך מדעי. הזרם הקטן יותר הוא של אנשי סביבה יהודים דתיים, כמה ארגונים המנסים לעודד מודעות סביבתית בקרב יהודים וכן יוזמנות בקרב רבנים לשם הגנה על הסביבה, הגנה על האקלים או קיימות. | | נכון לשנת 2023 הזרם האנטי סביבתי ביהדות מהווה את הזרם המשמעותי יותר כאשר מפלגות דתיות מתנגדות לחוקים סביבתיים, ומאמצות טיעונים [[ליברטניות|ליברטנים]] או מזהים את הסביבתנות בחוקים נגד דת, מעודדות [[פריון הילודה בישראל|הגדלת הילודה ככל האפשר]] ולא מעודדות חינוך סביבתי, ידע ביולוגי או חינוך מדעי. הזרם הקטן יותר הוא של אנשי סביבה יהודים דתיים, כמה ארגונים המנסים לעודד מודעות סביבתית בקרב יהודים וכן יוזמנות בקרב רבנים לשם הגנה על הסביבה, הגנה על האקלים או קיימות. |
| + | לפי ג'רמי ברנשטיין, הזרם הפרו-סביבתי ביהדות טוען כי היהדות היא "ירוקה" שכן יש בהלכה ובמסורת היהודית מחוייבות לשמירה וטיפוח של העולם. הטענה היא כי היהדות הקדימה את התנועה הסביבתית המודרנית - לדוגמה היא רואה את האדם כנזר הבריאה מצד אחד אבל מכירה בכך שלאדם יש מגבלות. {{הערה|שם=ברנשטיין}} האדם מצווה על ידי האל עם מצוות "לעובדה ולשומרה" והא רק אורח בבית שהאל ברא, בחינת "לה' הארץ ומלואה" (תהילים כ"ד:1){{הערה|שם=ברנשטיין}} מצוות שונות כמו שבת, שמיטה, צער בעלי חיים, בל תשחית, שילוח הקו הן בעלות כיוון כזה.{{הערה|שם=ברנשטיין}} [[הרמן דיילי]] וג'ון קוב ג'וניור, טוענים כי התפסיסה הסביבתית המקראית היא תפיסה של שלושה גורמים - אלוהים ותורת ישראל, ארץ ישראל ועם ישראל - כאשר שמירה על תורת ישראל נושאת בחובה פרס לעם ישראל - שיוכל לשבת במולדותו ארץ ישראל תחת גפנו ותחת תאנתו. {{הערה|[[לטובת הכלל (ספר)]], [[הרמן דיילי]] וג'ון קוב ג'וניור }} |