שינויים

בשנים האחרונות קיימים יותר ויותר מחקרים המצביעים על קשר בין מידת עיבוד המזון לבין נזקים בריאותיים. הנזקים כוללים הזדקנות מואצת, הגברת סיכוי לחלות ב[[סרטן]] לפחות ב-10%, הגברת דלקות בגוף, [[השמנה]] ועודף משקל, שינוי מיקרוביום בגוף והגברת בעיות באופן כללי של [[תחלואה כרונית]].{{הערה|שם=h1}} מחקרים מודרניים מראים כי למזון מעובד השפעות שונות על המוח, כולל הגברת צריכת מזונות, שיבוש פעילות המערכת המטבולית, ופגיעה בבריאות הנפש.{{הערה|שם=יוקד|צח יוקד, [https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium.HIGHLIGHT-MAGAZINE-1.9650717 אוכל מעובד גורם לנו נזק נפשי. שילוב של דיאט קולה וצ'יפס ממש פוגע במוח], מוסף הארץ, 25.03.21}} גורמי בריאות כמו משרד הבריאות בישראל ממליצים להפחית צריכה של מזון מעובד, ובמיוחד צריכה של מזון אולטרה-מעובד. {{הערה|שם=h1}}

בשנים האחרונות קיימים יותר ויותר מחקרים המצביעים על קשר בין מידת עיבוד המזון לבין נזקים בריאותיים. הנזקים כוללים הזדקנות מואצת, הגברת סיכוי לחלות ב[[סרטן]] לפחות ב-10%, הגברת דלקות בגוף, [[השמנה]] ועודף משקל, שינוי מיקרוביום בגוף והגברת בעיות באופן כללי של [[תחלואה כרונית]].{{הערה|שם=h1}} מחקרים מודרניים מראים כי למזון מעובד השפעות שונות על המוח, כולל הגברת צריכת מזונות, שיבוש פעילות המערכת המטבולית, ופגיעה בבריאות הנפש.{{הערה|שם=יוקד|צח יוקד, [https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium.HIGHLIGHT-MAGAZINE-1.9650717 אוכל מעובד גורם לנו נזק נפשי. שילוב של דיאט קולה וצ'יפס ממש פוגע במוח], מוסף הארץ, 25.03.21}} גורמי בריאות כמו משרד הבריאות בישראל ממליצים להפחית צריכה של מזון מעובד, ובמיוחד צריכה של מזון אולטרה-מעובד. {{הערה|שם=h1}}

מחקרים מסורתיים של תזונה נטו להתמקד ברכיב מזון אחד כמו [[סוכר]], [[מלח]] וכו'. עם זאת אנשים לא צורכים מזון בצורה כזו אלא אוכלים ארוחות שלמות כאשר רכיבים שונים באותה ארוחה משפיעים על הגוף בצורה [[הוליזם|הוליסטית]] - מרכיב A יכול לגורם לגוף לעבד את רכיב B בצורה שונה לעומת צריכת רכיב B לבדו. לפי פרופ' קרלוס מונטריו, תוספי המזון ועיבוד המזון אושרו על בסיס בחינה של כל אחד מהם בנפרד, אבל ההשפעה הבריאותית של מזון אולטרה-מעובד היא בכך שמזונות שונים נצרכים ביחד ומשפיעים על הגוף כמכלול שלם. דוגמה לכך ניתן למצאוא במחקרים על התפתחות עצמות של פרופ' אפרת מונסונגו-אורנן וחוקרות נוספות - ההשפעה של מזונות כמו צי'פס קולה והמבורגר על העצמות היתה קיימת כאשר מזונות אלה נצרכו בנפרד, אבל הנזק המשמעותי ביותר הופיע כאשר המזונות האלה נאכלו במשותף{{הערה|שם=limona1|נועה לימונה, [https://www.haaretz.co.il/family/.premium.HIGHLIGHT-MAGAZINE-1.9867694 "יש לכן פצצה ביד": הכירו את האוכל שמפורר לילדינו את העצמות], מוסף הארץ, 03.06.21}}

מחקרים מסורתיים של תזונה נטו להתמקד ברכיב מזון אחד כמו [[סוכר]], [[מלח]] וכו'. עם זאת אנשים לא צורכים מזון בצורה כזו אלא אוכלים ארוחות שלמות כאשר רכיבים שונים באותה ארוחה משפיעים על הגוף בצורה [[הוליזם|הוליסטית]] - מרכיב A יכול לגורם לגוף לעבד את רכיב B בצורה שונה לעומת צריכת רכיב B לבדו. לפי פרופ' קרלוס מונטריו, תוספי המזון ועיבוד המזון אושרו על בסיס בחינה של כל אחד מהם בנפרד, אבל ההשפעה הבריאותית של מזון אולטרה-מעובד היא בכך שמזונות שונים נצרכים ביחד ומשפיעים על הגוף כמכלול שלם. דוגמה לכך ניתן למצוא במחקרים על התפתחות עצמות של פרופ' אפרת מונסונגו-אורנן וחוקרות נוספות - ההשפעה של מזונות כמו צי'פס קולה והמבורגר על העצמות הייתה קיימת כאשר מזונות אלה נצרכו בנפרד, אבל הנזק המשמעותי ביותר הופיע כאשר המזונות האלה נאכלו במשותף{{הערה|שם=limona1|נועה לימונה, [https://www.haaretz.co.il/family/.premium.HIGHLIGHT-MAGAZINE-1.9867694 "יש לכן פצצה ביד": הכירו את האוכל שמפורר לילדינו את העצמות], מוסף הארץ, 03.06.21}}

לפי פרופ' קרלוס מונטריו, מזון מעובד ברמה 3, כמו לחם או שמן עשוי אפילו להיות בריא בגלל שמדובר בגיוון המזון ואין שינוי משמעותי שלו. לעומת זאת מזון אולטרה-מעובד לדעתו הוא מזון מזיק, והוא אינו מאמין שיש מזון אולטרה-מעובד בריא. המזון האוטלרה-מעובד פורק למרכיבים יסודיים, ואז הכינו ממנו תרכובות חדשות, שהשפעתן לא ידועה. במיוחד השפעתן המשותפת עם מזונות אחרים לא ידועה. לפי פרופ' אפרת מונסונגו-אורנן הנזק ממזון אולטרה מעובד נובע הן ממה שיש במזון וכן ממה שאין בו. מצד אחד הוא עשיר בסוכר, שומן מלח ושלל תרכובות חדשות, ומצד שני הוא עני בחומרים מזינים כמו ויטמינים, סיבים ומינרלים. {{הערה|שם=limona1}}

לפי פרופ' קרלוס מונטריו, מזון מעובד ברמה 3, כמו לחם או שמן עשוי אפילו להיות בריא בגלל שמדובר בגיוון המזון ואין שינוי משמעותי שלו. לעומת זאת מזון אולטרה-מעובד לדעתו הוא מזון מזיק, והוא אינו מאמין שיש מזון אולטרה-מעובד בריא. המזון האולטרה-מעובד פורק למרכיבים יסודיים, ואז הכינו ממנו תרכובות חדשות, שהשפעתן לא ידועה. במיוחד השפעתן המשותפת עם מזונות אחרים לא ידועה. לפי פרופ' אפרת מונסונגו-אורנן הנזק ממזון אולטרה מעובד נובע הן ממה שיש במזון וכן ממה שאין בו. מצד אחד הוא עשיר בסוכר, שומן מלח ושלל תרכובות חדשות, ומצד שני הוא עני בחומרים מזינים כמו ויטמינים, סיבים ומינרלים. {{הערה|שם=limona1}}

===השפעות על המוח===

===השפעות על המוח===

==חשש להטיית מחקרים==

==חשש להטיית מחקרים==

קיים חשש כי [[תעשיית המזון|חברות מזון גדולות]] מקשות על פרסום מחקרים מדעיים הנוגעים למזון מעובד. ד"ר רוברט לוסטיג מאוניברסטית קילפורניה עוסק בתחום של [[פוליטיקה של המזון]] הוא טוען כי כתבי עת מדעיים שעוסקים בתזונה, תלויים בכסף שמגיע מפרסומות ומודועת של חברות מזון. פרופ' מונסונגו-אורנן ניסו לפרסם את המחקר שלהן על הקשר בין צריכת מזון מעובד לבין התפתחות עצמות במספר כתבי עת. למרות שמונסונגו-אורנן מפרסמת מאמרים מזה -30 שנה ומכירה את הנושא, היא הופתעה מכך שהמאמר נדחה כבר בשלבים מוקדמים שלו. היא החלה לחשוש כי [[פוליטיקה של המזון]] גורמת לחסימת המאמר ופנתה לד"ר לוסטיג, שחשש גם כי המאמר נחסם בשל מסקנותיו. התעשייה כבר מתמודדת עם האשמות בתחום [[סוכרת]] ו[[השמנה]] והאשמה חדשה לפיה המזו עלול להרוס לילדים את העצמות וכי מדובר בנזק בלתי הפיך, עלולה להיות חמורה לתעשיית המזון. לוסטיגנ יעץ לחוקרות לפרסם את המאמר "מתחת לרדאר" עם פחות סימני קריאה ובצורה שתפחית את החשיבות האפשרית שלו. המאמר התקבל לבסוף לירחון bone reaserch מבית nature בסוף שנת 2020, לאותו מו"ל שדחה את המאמר הקודם. {{הערה|שם=limona1}}

קיים חשש כי [[תעשיית המזון|חברות מזון גדולות]] מקשות על פרסום מחקרים מדעיים הנוגעים למזון מעובד. ד"ר רוברט לוסטיג מאוניברסיטת קליפורניה עוסק בתחום של [[פוליטיקה של המזון]] הוא טוען כי כתבי עת מדעיים שעוסקים בתזונה, תלויים בכסף שמגיע מפרסומות ומודעות של חברות מזון. פרופ' מונסונגו-אורנן ניסו לפרסם את המחקר שלהן על הקשר בין צריכת מזון מעובד לבין התפתחות עצמות במספר כתבי עת. למרות שמונסונגו-אורנן מפרסמת מאמרים מזה -30 שנה ומכירה את הנושא, היא הופתעה מכך שהמאמר נדחה כבר בשלבים מוקדמים שלו. היא החלה לחשוש כי [[פוליטיקה של המזון]] גורמת לחסימת המאמר ופנתה לד"ר לוסטיג, שחשש גם כי המאמר נחסם בשל מסקנותיו. התעשייה כבר מתמודדת עם האשמות בתחום [[סוכרת]] ו[[השמנה]] והאשמה חדשה לפיה המזון עלול להרוס לילדים את העצמות וכי מדובר בנזק בלתי הפיך, עלולה להיות חמורה לתעשיית המזון. לוסטיגנ יעץ לחוקרות לפרסם את המאמר "מתחת לרדאר" עם פחות סימני קריאה ובצורה שתפחית את החשיבות האפשרית שלו. המאמר התקבל לבסוף לירחון Bone reaserch מבית Nature בסוף שנת 2020, לאותו מו"ל שדחה את המאמר הקודם. {{הערה|שם=limona1}}

==הצעות לרגולציה==

==הצעות לרגולציה==

חוקרים בתחום בריאות המזון חושבים כי יש צורך להגביל ולפקח על תעשיית המזון המעובד .ההצעות כוללות מיסוי כבד על מזון אולטרה-מעובד ([[מס פיגו]]) , כדי לבצע הפנמה של [[עלויות חיצוניות]] ולממן חלק מהטיפול בנזקים בריאותיים שנגרמים וכן הגבלות על פרסומות ועל [[שיווק]] של מזונות מעובדים, במיוחד על שיווק שמוכוון ליילדים. לפי פרופ' מונסונגו-אורנן קיים מחקר לפיו על כל דולר שמושקע במניעה בתחום של בעיה מטבולית (הקשורה בתזונה) החברה חוסכת 14 דולק עקב טיפולים עתידיים{{הערה|שם=limona1}}

חוקרים בתחום בריאות המזון חושבים כי יש צורך להגביל ולפקח על תעשיית המזון המעובד .ההצעות כוללות מיסוי כבד על מזון אולטרה-מעובד ([[מס פיגו]]) , כדי לבצע הפנמה של [[עלויות חיצוניות]] ולממן חלק מהטיפול בנזקים בריאותיים שנגרמים וכן הגבלות על פרסומות ועל [[שיווק]] של מזונות מעובדים, במיוחד על שיווק שמוכוון לילדים. לפי פרופ' מונסונגו-אורנן קיים מחקר לפיו על כל דולר שמושקע במניעה בתחום של בעיה מטבולית (הקשורה בתזונה) החברה חוסכת 14 דולק עקב טיפולים עתידיים{{הערה|שם=limona1}}

==ראו גם==

==ראו גם==