שינויים

===השפעות על עצמות ועל התפתחות===

===השפעות על עצמות ועל התפתחות===

מחקרים מסורתיים של תזונה נטו להתמקד ברכיב מזון אחד כמו [[סוכר]], [[מלח]] וכו'. עם זאת אנשים לא צורכים מזון בצורה כזו אלא אוכלים ארוחות שלמות כאשר רכיבים שונים באותה ארוחה משפיעים על הגוף בצורה [[הוליזם|הוליסטית]] - מרכיב A יכול לגורם לגוף לעבד את רכיב B בצורה שונה לעומת צריכת רכיב B לבדו. מחקר של פרופ' אפרת מונסונגו-אורנן ועמיתותיה, בחן מה ההשפעה של צריכת צ'יפס, [[קולה]] והמבורגר שניתנו לחולדות, על גדילה ועל התפתחות העצמות. הבחירה היתה במזון פופלארי בקרב ילדים, שהוא לכאורה מזין שכן יש בו חלבונים, שומנים ופחמימות והוא אינו בגדר חטיף. החולדות שאכלו מזון מעובד היו בעלות עיכוב בגדילה והעצמות שלהן לא התארכו. צפיפות העצם שלהן היתה גרועה והיו בה מאפיינים של עצם זקנה כמו עצמות עם חורים, עצמות שבירות ודקות יותר. במבחן מאמץ היה פער של 50% בביצועים לעומת עצם רגילה. לוחיות הגדילה בעצמות, שהוא החלק הסחוסי בעצם שתורם לגדילה שלה בגיל הילדות ובגיל ההתבגרות, היו בעלי ממצאים פתולוגיים. במקום היה פלאק נרחב (הצטברות לא תקינה של תאים ורקמה). התאים במקום לא עברו התמיינות נורמלית, ואיבדו את היכולת לצמוח לגדול לפי ציר האורך של העצם. החוקרות ביצעו מחקרים נוספים שאימתו את הניסוי הבסיסי. בין היתר הן סיפקו תזונה מגוונת יותר, כך שהחולדות קיבלו מזון אולטרה-מעובד במינון של 70% (מימון דומה לזה של צריכת ילד אמריקאי ממוצע) שבה הופיעו אותם הנזקים אך בצורה מופחתת. מחקר נוסף ניסה לבודד את החלקים - לספק רק קולה, רק צ'יפס או רק המבורגר, או רק לספק מזון עתיר שומנים או עתיר סוכרים. במחקרים אלה נמצא כי יש נזק לעצמות אבל הוא פחות דרמטי לעומת צריכת המוצרים המעובדים השונים ביחד. לפי פרופ' מונסונגו-אורנן השילוב בין המרכיבים השונים גורר נזק מוגבר.

מחקרים מסורתיים של תזונה נטו להתמקד ברכיב מזון אחד כמו [[סוכר]], [[מלח]] וכו'. עם זאת אנשים לא צורכים מזון בצורה כזו אלא אוכלים ארוחות שלמות כאשר רכיבים שונים באותה ארוחה משפיעים על הגוף בצורה [[הוליזם|הוליסטית]] - מרכיב A יכול לגורם לגוף לעבד את רכיב B בצורה שונה לעומת צריכת רכיב B לבדו. מחקר של פרופ' אפרת מונסונגו-אורנן ועמיתותיה, בחן מה ההשפעה של צריכת צ'יפס, [[קולה]] והמבורגר שניתנו לחולדות, על גדילה ועל התפתחות העצמות. הבחירה היתה במזון פופלארי בקרב ילדים, שהוא לכאורה מזין שכן יש בו חלבונים, שומנים ופחמימות והוא אינו בגדר חטיף. החולדות שאכלו מזון מעובד היו בעלות עיכוב בגדילה והעצמות שלהן לא התארכו. צפיפות העצם שלהן היתה גרועה והיו בה מאפיינים של עצם זקנה כמו עצמות עם חורים, עצמות שבירות ודקות יותר. במבחן מאמץ היה פער של 50% בביצועים לעומת עצם רגילה. לוחיות הגדילה בעצמות, שהוא החלק הסחוסי בעצם שתורם לגדילה שלה בגיל הילדות ובגיל ההתבגרות, היו בעלי ממצאים פתולוגיים. במקום היה פלאק נרחב (הצטברות לא תקינה של תאים ורקמה). התאים במקום לא עברו התמיינות נורמלית, ואיבדו את היכולת לצמוח לגדול לפי ציר האורך של העצם. החוקרות ביצעו מחקרים נוספים שאימתו את הניסוי הבסיסי. בין היתר הן סיפקו תזונה מגוונת יותר, כך שהחולדות קיבלו מזון אולטרה-מעובד במינון של 70% (מימון דומה לזה של צריכת ילד אמריקאי ממוצע) שבה הופיעו אותם הנזקים אך בצורה מופחתת. מחקר נוסף ניסה לבודד את החלקים - לספק רק קולה, רק צ'יפס או רק המבורגר, או רק לספק מזון עתיר שומנים או עתיר סוכרים. במחקרים אלה נמצא כי יש נזק לעצמות אבל הוא פחות דרמטי לעומת צריכת המוצרים המעובדים השונים ביחד. לפי פרופ' מונסונגו-אורנן השילוב בין המרכיבים השונים גורר נזק מוגבר.{{הערה|שם=limona1|נועה לימונה, [https://www.haaretz.co.il/family/.premium.HIGHLIGHT-MAGAZINE-1.9867694 "יש לכן פצצה ביד": הכירו את האוכל שמפורר לילדינו את העצמות], מוסף הארץ, 03.06.21}}

==ראו גם==

==ראו גם==