שינויים

==השפעות על המוח==

==השפעות על המוח==

בשנים האחרונות נערכים מחקרים על השפעות של מזון, בדגש על מזון מעובד, על המוח, על התנהגות ושינויים גופניים שגורמים לשינוי בתגובת המוח למזון או באופן כללי יותר - לדוגמה השפעות על תוקפנות או על [[דיכאון]]. הפסיכולוגית דנה סמול

בשנים האחרונות נערכים מחקרים על השפעות של מזון, בדגש על מזון מעובד, על המוח, על התנהגות ושינויים גופניים שגורמים לשינוי בתגובת המוח למזון או באופן כללי יותר - לדוגמה השפעות על תוקפנות או על [[דיכאון]]. הפסיכולוגית דנה סמול מפרסמת מחקרים בתחום זה. סמול טוענת כי סוגי מזונות מעובדים עלולים לגרור בלבול במוח, כאשר הוא מקבל מסרים סותרים ממערכת העיכול ו/או ממערכות הטעם והריח והדבר יוצר התנהגות א-נורמלית. לדוגמא מחקרים של סמול מצביעים על נזקים למערכת העיכול עקב צריכה של משקה עם ממתיק מלאכותי (כמו דיאט קולה) יחד עם אכילת פחמימות. לדבריה הגוף יודע להתמודד עם משקה עם ממתיק מלאכותי שבו הגוף מבין שאין לו סוכר שהוא צריך לפרק, וכן הגוף יודע כאשר הוא מעכל פחמימות עליו לפרק סוכר, אבל כאשר שני הדברים מתרחשים ביחד הדבר גורם לשידור סיגנלים שונים ושיבוש מערכת התגמול במוח. המלצה שלה לדוגמה היא להפריד בין צריכת משקאות עם ממתיק מלאכותי לבין צריכת פחמימות. {{הערה|שם=יוקד}}

מפרסמת מחקרים בתחום זה. סמול טוענת כי סוגי מזונות מעובדים עלולים לגרור בלבול במוח, כאשר הוא מקבל מסרים סותרים ממערכת העיכול ואו ממערכות הטעם והריח והדבר יוצר התנהגות א-נורמלית. לדוגמא מחקרים של סמול מצביעים על נזקים למערכת העיכול עקב צריכה של משקה עם ממתיק מלאכותי (כמו דיאט קולה) יחד עם אכילת פחמימות. לדבריה הגוף יודע להתמודד עם משקה עם ממתיק מלאכותי שבו הגוף מבין שאין לו סוכר שהוא צריך לפרק, וכן הגוף יודע כאשר הוא מעכל פחמימות עליו לפרק סוכר, אבל כאשר שני הדברים מתרחשים ביחד הדבר גורם לשידור סיגנלים שונים ושיבוש מערכת התגמול במוח. המלצה שלה לדוגמה היא להפריד בין צריכת משקאות עם ממתיק מלאכותי לבין צריכת פחמימות. {{הערה|שם=יוקד}}

ניסוי נוסף של סמול בדק את תגובת המערכת המטבולית למשקאות עם ממתיק מלאכותי ותכולת אנרגיה שונה. לפי הניסוי כאשר יש פער גדול מידי בין תחושת המתיקות לבין רמת האנרגיה במשקה, המערכת המטבולית לא מצליחה להתמודד עם המזון והדבר גורר עודף שומן ומחלות. {{הערה|שם=יוקד}}

ניסוי נוסף של סמול בדק את תגובת המערכת המטבולית למשקאות עם ממתיק מלאכותי ותכולת אנרגיה שונה. לפי הניסוי כאשר יש פער גדול מידי בין תחושת המתיקות לבין רמת האנרגיה במשקה, המערכת המטבולית לא מצליחה להתמודד עם המזון והדבר גורר עודף שומן ומחלות. {{הערה|שם=יוקד}}

מחקרים של סויאנג פארק ובהמשך גם של דנה סמול מצאו קשר בין ארוחת הבוקר לבין התנהגות תוקפנית של ילדים במהלך היום. לפי הטענה ילדים שאכלו מזון עתיר חלבון שמתעכל לאט היו פחות תוקפניים, לעומת ילדים שצרכו דגני בוקר מעובדים שלעיתים קרובות הם עתירים בפחמימות ושומן. מחקר של חוקרים מהרווארד משנת 2015 השווה בין הרגלי אכילה מסורתיים כמו מטבח יפני או מטבח המזרח התיכון לבין תזונה מערבית שנוטה יותר למזון מעובד. המחקר מצא כי תפריט מערבי מקושר לסיכון מוגבר ל[[דיכאון]] בשיעור של 30%. חוקרים צרפתים עקבו אחר 27 אלף איש במשך חמש שנים ולפי המחקר שלהם תוספת של 10% בצריכה יומית של מזון -אולטרה מעובד קשורה לסיכון סטטיסטי של 20% ללקות ב[[דיכאון]]{{הערה|שם=יוקד}}

מחקרים של סויאנג פארק ובהמשך גם של דנה סמול מצאו קשר בין ארוחת הבוקר לבין התנהגות תוקפנית של ילדים במהלך היום. לפי הטענה ילדים שאכלו מזון עתיר חלבון שמתעכל לאט היו פחות תוקפניים, לעומת ילדים שצרכו דגני בוקר מעובדים שלעיתים קרובות הם עתירים בפחמימות ושומן. מחקר של חוקרים מהרווארד משנת 2015 השווה בין הרגלי אכילה מסורתיים כמו מטבח יפני או מטבח המזרח התיכון לבין תזונה מערבית שנוטה יותר למזון מעובד. המחקר מצא כי תפריט מערבי מקושר לסיכון מוגבר ל[[דיכאון]] בשיעור של 30%. חוקרים צרפתים עקבו אחר 27 אלף איש במשך חמש שנים ולפי המחקר שלהם תוספת של 10% בצריכה יומית של מזון -אולטרה מעובד קשורה לסיכון סטטיסטי של 20% ללקות ב[[דיכאון]]{{הערה|שם=יוקד}}

בשנים האחרונות חוקרים מנסים לבדוק עד כמה מזון מעובד הוא [[התמכרות|ממכר]]. בשנת 2015 פורסם מחקר על ידי אשלי גירהרדט, אריקה שולטה וניקול איוונה, שבחן מידת התמכרות ל-35 מאכלים מעובדים. 400 משתתפים התבקשו לדרג מאכלים לפי קטגוריות כמו כמה קשה להפחית כמות של מאכל מסויים, או היבט של אובדן שליטה על האכילה. המחקר מצא כי פיצה היא הממכרת ביותר ואחריה שוקולד, צ'יפס, עוגיות וגלידה. לפי ניקול איוונה, חוקרת מוח מהמרכז הרפואי מאונט סיני בניו יורק, ככל שמזון הוא מעובד יותר כך הוא ממכר יותר. לדוגמה בפיצה יש בצק מעובד, גבינה מעובדת ורוטב ממותק. לטענתה השפעה מתחילה כבר בשלב ההריון, וצריכה של מזון עתיר-סוכר משפיעה על התפתחות המוח של עוברים. גם צריכת מזון בגיל שנתיים משפיע על ההתפתחות. ניסיונות להיגמל ממזון כזה מלווה בתסמינים כמו תשישות, חוסר מצב-רוח, רצון להתבודד ומאפיינים נוספים שמוכרים מתהלכי [[גמילה מעישון|גמילה מניקוטין]]{{הערה|שם=יוקד}}

בשנים האחרונות חוקרים מנסים לבדוק עד כמה מזון מעובד הוא [[התמכרות|ממכר]]. בשנת 2015 פורסם מחקר על ידי אשלי גירהרדט, אריקה שולטה וניקול איוונה, שבחן מידת התמכרות ל-35 מאכלים מעובדים. 400 משתתפים התבקשו לדרג מאכלים לפי קטגוריות כמו כמה קשה להפחית כמות של מאכל מסויים, או היבט של אובדן שליטה על האכילה. המחקר מצא כי פיצה היא הממכרת ביותר ואחריה שוקולד, צ'יפס, עוגיות וגלידה. לפי ניקול איוונה, חוקרת מוח מהמרכז הרפואי מאונט סיני בניו יורק, ככל שמזון הוא מעובד יותר כך הוא ממכר יותר. לדוגמה בפיצה יש בצק מעובד, גבינה מעובדת ורוטב ממותק. לטענתה השפעה מתחילה כבר בשלב ההריון, וצריכה של מזון עתיר-סוכר משפיעה על התפתחות המוח של עוברים. גם צריכת מזון בגיל שנתיים משפיעה על ההתפתחות. ניסיונות להיגמל ממזון כזה מלווה בתסמינים כמו תשישות, חוסר מצב-רוח, רצון להתבודד ומאפיינים נוספים שמוכרים מתהלכי [[גמילה מעישון|גמילה מניקוטין]].{{הערה|שם=יוקד}}

==תוספי מזון==

==תוספי מזון==