שינויים

'''פסיכולוגיה שיווקית''' (באנגלית: '''Marketing Psychology''') הוא השימוש בידע ושיטות מחקר מהתחומים של פסיכולוגיה ומדעי המוח כדי לתכנן כלי פרסום ושיווק וכדי לחקור את [[התנהגות הצרכן]]. אחד הכלים המרכזיים בתחום הוא '''מדעי המוח של הצרכן''' (Consumer neuroscience) שמשלב [[מחקרי צרכנים]] עם מדעי המוח. יש מטרות מחקריות לתחומים אלה כמו להבין כיצד עובדת התנהגות הצרכנים, בריאים וחולים. המטרה העסקית היא למצוא דרכים לשווק מוצרים אל הצרכנים ולהגדיל את המחזור של [[תאגיד|תאגידים]] גדולים שיש להם את האמצעים למימון מחקרים אלה.  

'''פסיכולוגיה שיווקית''' (באנגלית: '''Marketing Psychology''') הוא השימוש בידע ושיטות מחקר מהתחומים של פסיכולוגיה ומדעי המוח כדי לתכנן כלי פרסום ושיווק וכדי לחקור את [[התנהגות הצרכן]]. אחד הכלים המרכזיים בתחום הוא '''מדעי המוח של הצרכן''' (Consumer neuroscience) שמשלב [[מחקרי צרכנים]] עם מדעי המוח. יש מטרות מחקריות לתחומים אלה כמו להבין כיצד עובדת התנהגות הצרכנים, בריאים וחולים. המטרה העסקית היא למצוא דרכים לשווק מוצרים אל הצרכנים ולהגדיל את המחזור של [[תאגיד|תאגידים]] גדולים שיש להם את האמצעים למימון מחקרים אלה.  

==היסטוריה==

==היסטוריה==

===פיתוח קבוצות מיקוד עוגות אינסטנט של בטי קרוקר===

===פיתוח קבוצות מיקוד עוגות אינסטנט של בטי קרוקר===

לאחר מלחמת העולם השנייה, פיתחו פסיכו-אנליטיקאים אחרים את השיטות של ברנייז כדי למכור עוד מוצרים. הפסיכולוג ארנסנט דיכטר (Ernest Dichter) פיתח את שיטת '''קבוצות המיקוד''', שבה על ידי שיחות חופשיות, מאין פסיכואנליטיקה שנעשית סביב מוצרים, הבינו החוקרים מדוע אנשים קונים או לא קונים מוצרים, ומה גורם לכך שפרסומות עובדות או לא עובדות. דיכטר לקח קבוצות נשים וביקש מהן לדבר בחופשיות אודות אסוציאציות שעולות להן משיחה על מוצר מסויים. הוא גם הראה להן פרסומות שונות וביקש מהן להגיב עליהן. <ref>ראו גם [http://www.economist.com/node/21541706 Retail therapy] - איך ארנסט דיכטר שינה את פני השיווק, האקונומיסט, 17 בדצמבר 2011</ref>

לאחר מלחמת העולם השנייה, פיתחו פסיכו-אנליטיקאים אחרים את השיטות של ברנייז כדי למכור עוד מוצרים. הפסיכולוג ארנסנט דיכטר (Ernest Dichter) פיתח את שיטת '''קבוצות המיקוד''', שבה על ידי שיחות חופשיות, מאין פסיכואנליטיקה שנעשית סביב מוצרים, הבינו החוקרים מדוע אנשים קונים או לא קונים מוצרים, ומה גורם לכך שפרסומות עובדות או לא עובדות. דיכטר לקח קבוצות נשים וביקש מהן לדבר בחופשיות אודות אסוציאציות שעולות להן משיחה על מוצר מסויים. הוא גם הראה להן פרסומות שונות וביקש מהן להגיב עליהן. <ref>ראו גם [http://www.economist.com/node/21541706 Retail therapy] - איך ארנסט דיכטר שינה את פני השיווק, האקונומיסט, 17 בדצמבר 2011</ref>

אחת העבודות הראשונות שעשה דיכטר היה סביב עוגות אינסטנט של המותג "בטי קרוקר" (Betty Crocker). <ref>לפי מגזין פורצ'ן, 'בטי קרוקר' היתה האישה השנייה הכי מפורסמת בשנת 1945 בארצות הברית, מיד לאחד אלינור רוזוולט, רעיית הנשיא, אם כי "בטי" הייתה רק מותג של חברת General Mills [http://www.consumerbuyingbehavior.net/2013/03/10/1-egg-1-consumer-psychology/]</ref>  

אחת העבודות הראשונות שעשה דיכטר היה סביב עוגות אינסטנט של המותג "בטי קרוקר" (Betty Crocker). <ref>לפי מגזין פורצ'ן, 'בטי קרוקר' היתה האישה השנייה הכי מפורסמת בשנת 1945 בארצות הברית, מיד לאחד אלינור רוזוולט, רעיית הנשיא, אם כי "בטי" הייתה רק מותג של חברת General Mills [http://www.consumerbuyingbehavior.net/2013/03/10/1-egg-1-consumer-psychology/]</ref>  

===אסטרטגיית התשוקה===

===אסטרטגיית התשוקה===

אבל דיכטר האמין שזה הרבה יותר מאשר מכירות. כמו אנה פרויד הוא האמין שהסביבה יכולה לחזק את האישיות. למוצרים יש יכולת גם להתמקם במקום של תשוקות, וגם לספק לאנשים תחושה של זהות משותפת אם אנשים סביבם.זו הייתה אסטרטגיה ליצירת חברה יציבה, דיכטר כינה אותה "אסטרטגיית התשוקה".(The Strategy of Desire) <ref>הספר [http://books.google.co.il/books/about/The_Strategy_of_Desire.html?id=-u4Jh2DqCMAC&redir_esc=y The Strategy of Desire] בספרי גוגל</ref>

אבל דיכטר האמין שזה הרבה יותר מאשר מכירות. כמו אנה פרויד הוא האמין שהסביבה יכולה לחזק את האישיות. למוצרים יש יכולת גם להתמקם במקום של תשוקות, וגם לספק לאנשים תחושה של זהות משותפת אם אנשים סביבם.זו הייתה אסטרטגיה ליצירת חברה יציבה, דיכטר כינה אותה "אסטרטגיית התשוקה".(The Strategy of Desire) <ref>הספר [http://books.google.co.il/books/about/The_Strategy_of_Desire.html?id=-u4Jh2DqCMAC&redir_esc=y The Strategy of Desire] בספרי גוגל</ref>

דיכטר האמין כי אם אתה מזהה את עצמך עם המוצר, יכול להיות לזה ערך תראפי, זה משפר את הדימוי העצמי שלך, אתה מקבל ביטחון, על ידי כך הוא האמין שנקבל את החברה הטובה ביותר האפשרית.

דיכטר האמין כי אם אתה מזהה את עצמך עם המוצר, יכול להיות לזה ערך תראפי, זה משפר את הדימוי העצמי שלך, אתה מקבל ביטחון, על ידי כך הוא האמין שנקבל את החברה הטובה ביותר האפשרית.