שינויים

'''קללת המשאבים''' (באנגלית: '''The resource curse''') ידועה גם כ'''פרדוקס העושר''' ('''Paradox of plenty''') מתייחסת להבחנה כי בחלק מהמדינות והאיזורים שיש בהם שפע של [[משאבי טבע]], במיוחד כאלה שיש בהם משאבים נקודתיים של [[משאבים מתכלים]], כמו [[דלק מחצבי]] או מינרלים יקרים נוטים להיות בעלי [[צמיחה כלכלית]] נמוכה יותר ופיתוח של [[הון אנושי]] ו[[דמוקרטיה]] גרועים יותר לעומת מדינות עם פחות משאבי טבע כאלה.  

'''קללת המשאבים''' (באנגלית: '''The resource curse''') ידועה גם כ'''פרדוקס העושר''' ('''Paradox of plenty''') מתייחסת להבחנה כי בחלק מהמדינות והאיזורים שיש בהם שפע של [[משאבי טבע]], במיוחד כאלה שיש בהם משאבים נקודתיים של [[משאבים מתכלים]], כמו [[דלק מחצבי]] או מינרלים יקרים נוטים להיות בעלי [[צמיחה כלכלית]] נמוכה יותר ופיתוח של [[הון אנושי]] ו[[דמוקרטיה]] גרועים יותר לעומת מדינות עם פחות משאבי טבע כאלה.  

יש תאוריות שונות לגבי הסיבות לדבר זה, וככל הנראה יש מספר מנגנונים שונים: סוג אחד של מנגנונים הוא דרך '''[[המחלה ההולנדית]]''' שהיא ירידה בתחרותיות של [[סקטורים בכלכלה|סקטורים אחרים בכלכלה]], שנגרמת בגלל שינוי בשער החליפין של המטבע המקומי ופגיעה ביצוא, וכן פחות מידי השקעות בסקטורים אחרים, ב[[הון אנושי]] ובהשכלה, תנודתיות ברווחים מהמשאב הטבעי עקב תנודות בשוק הסחורות העולמי. סוג אחר של מנגנונים קשורים ל[[כלכלה מוסדית]] ו[[כלכלה פוליטית]] - ניהול לא נכון של המשאבים על ידי הממשלה, פגיעה ב[[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]], [[שחיתות]] (עקב הרווחים הקלים הצפויים או הממשיים שנובעים ממכירת המשאב הטבעי) [[ריכוזיות כלכלית]], השקעות ממשלתיות בפרוייקטים מיותרים והורדת יעילות הביצועים של הממשלה.  

יש תאוריות שונות לגבי הסיבות לדבר זה, וככל הנראה יש מספר מנגנונים שונים: סוג אחד של מנגנונים הוא דרך '''[[המחלה ההולנדית]]''' שהיא ירידה בתחרותיות של [[סקטורים בכלכלה|סקטורים אחרים בכלכלה]], שנגרמת בגלל שינוי בשער החליפין של המטבע המקומי ופגיעה ביצוא, וכן פחות מידי השקעות בסקטורים אחרים, ב[[הון אנושי]] ובהשכלה, תנודתיות ברווחים מהמשאב הטבעי עקב תנודות בשוק הסחורות העולמי. סוג אחר של מנגנונים קשורים ל[[כלכלה מוסדית]] ו[[כלכלה פוליטית]] - ניהול לא נכון של המשאבים על ידי הממשלה, פגיעה ב[[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]], [[שחיתות]] (עקב הרווחים הקלים הצפויים או הממשיים שנובעים ממכירת המשאב הטבעי) [[ריכוזיות כלכלית]], השקעות ממשלתיות בפרוייקטים מיותרים והורדת יעילות הביצועים של הממשלה.  

==דוגמאות לקללת משאבים==

==דוגמאות לקללת משאבים==

קללת המשאבים אינה מתקיימת בכל המדינות בעלות שפע של משאבי טבע, יש מדינות שבהן משאבי טבע הביאו לצמיחה כלכלית ויש מדינות שבהן גרמו להאטה כלכלית, להרס כלכלי ומצוקה חברתית, לעיכוב בתהליכי [[דמוקרטיזציה]] ולבעיות בריאות הקשורות ל[[עוני]]. ההבדל העיקרי נובע ככל הנראה מאיכות המוסדות החברתיים שהיו לפני משאבי הטבע.  

קללת המשאבים אינה מתקיימת בכל המדינות בעלות שפע של משאבי טבע, יש מדינות שבהן משאבי טבע הביאו לצמיחה כלכלית ויש מדינות שבהן גרמו להאטה כלכלית, להרס כלכלי ומצוקה חברתית, לעיכוב בתהליכי [[דמוקרטיזציה]] ולבעיות בריאות הקשורות ל[[עוני]]. ההבדל העיקרי נובע ככל הנראה מאיכות המוסדות החברתיים שהיו לפני משאבי הטבע.  

היבטים של קללת המשאבים ושל המחלה ההולנדית הכוללים הזנחה של אפיקים אחרים בכלכלה, שחיתות ואי-יעילות, אפשר למצוא במדינות מפיקות משאבים רבות כמו [[מדינות ערב]], [[רוסיה]], מדינות דרום אמריקה, ומדינות באפריקה. לעומת זאת יש מדינות אחרות שמפיקות משאבים שבהן גילוי והפקת משאבי טבע לא הזיקו לצמיחה הכלכלית וככל הנראה הועילו לה. הדוגמאות כוללות את המדינות [[אוסטרליה]], [[ארצות הברית]], [[קנדה]], בוטסואנה, צ'ילה, ו[[נורווגיה]]. עם זאת יש טענה שגם במדינות אלה נפגעו בצורה מסויימת בידי קללת המשאבים, לדוגמה ברנדה שפר מציינת כי בנורווגיה אחוז גבוה יותר של אבטלה לעומת מדינות נורדיות אחרות.

היבטים של קללת המשאבים ושל המחלה ההולנדית הכוללים הזנחה של אפיקים אחרים בכלכלה, שחיתות ואי-יעילות, אפשר למצוא במדינות מפיקות משאבים רבות כמו [[מדינות ערב]], [[רוסיה]], מדינות דרום אמריקה, ומדינות באפריקה. לעומת זאת יש מדינות אחרות שמפיקות משאבים שבהן גילוי והפקת משאבי טבע לא הזיקו לצמיחה הכלכלית וככל הנראה הועילו לה. הדוגמאות כוללות את המדינות [[אוסטרליה]], [[ארצות הברית]], [[קנדה]], בוטסואנה, צ'ילה, ו[[נורווגיה]]. עם זאת יש טענה שגם במדינות אלה נפגעו בצורה מסויימת בידי קללת המשאבים, לדוגמה ברנדה שפר מציינת כי בנורווגיה אחוז גבוה יותר של אבטלה לעומת מדינות נורדיות אחרות.  

מאמר מאת שלושה חוקרים נורווגים שפורסם בשנת 2006 טוען כי יש קללת משאבים מותנה. יש קשר שלילי בין אחוז כמות המשאבים מהתמ"ג לבין הצמיחה הכלכלית אבל קשר כזה תלוי באיכות [[מוסד חברתי|המוסדות]] שהיו במדינה לפני מציאת המשאבים.<ref>Halvor Mehlum , Karl Ove Moene , Ragnar Torvik [https://ideas.repec.org/a/ecj/econjl/v116y2006i508p1-20.html Institutions and the Resource Curse], The Economic Journal, 2006 , 508, p 1-20 </ref> גם החוקרים [[דרון אסמוגלו]] ו[[ג'יימס רובינזון]] טוענים כך בספר [[מדוע אומות נכשלות]]. כאשר יש מוסדות טובים המשאב הטבעי מתרגם לעושר לאוכלוסיה וכאשר המוסדות גרועים (לדוגמה במדינות כמו קמרון) מתפתחת במדינה קללת המשאבים.[http://whynationsfail.com/blog/2013/5/21/the-economic-nature-of-the-resource-curse-evidence.html]

מאמר מאת שלושה חוקרים נורווגים שפורסם בשנת 2006 טוען כי יש קללת משאבים מותנה. יש קשר שלילי בין אחוז כמות המשאבים מהתמ"ג לבין הצמיחה הכלכלית אבל קשר כזה תלוי באיכות [[מוסד חברתי|המוסדות]] שהיו במדינה לפני מציאת המשאבים.<ref>Halvor Mehlum , Karl Ove Moene , Ragnar Torvik [https://ideas.repec.org/a/ecj/econjl/v116y2006i508p1-20.html Institutions and the Resource Curse], The Economic Journal, 2006 , 508, p 1-20 </ref> גם החוקרים [[דרון אסמוגלו]] ו[[ג'יימס רובינזון]] טוענים כך בספר [[מדוע אומות נכשלות]]. כאשר יש מוסדות טובים המשאב הטבעי מתרגם לעושר לאוכלוסיה וכאשר המוסדות גרועים (לדוגמה במדינות כמו קמרון) מתפתחת במדינה קללת המשאבים.[http://whynationsfail.com/blog/2013/5/21/the-economic-nature-of-the-resource-curse-evidence.html]

בניגריה החל לפעול ארגון [[בוקו חראם]] - אחד מארגוני הטרור הרצחניים והמוצלחים במאה ה-21 שהצליח להשתלט על שטח גדול משטחי המדינה. אשר קורא להחרמת המערב, הפסקת לימודים מערביים וקורא לחזור לאיסלם. ייתכן ודבר זה קשור ל[[השפעות גאופוליטיות של נפט וגז טבעי]].

בניגריה החל לפעול ארגון [[בוקו חראם]] - אחד מארגוני הטרור הרצחניים והמוצלחים במאה ה-21 שהצליח להשתלט על שטח גדול משטחי המדינה. אשר קורא להחרמת המערב, הפסקת לימודים מערביים וקורא לחזור לאיסלם. ייתכן ודבר זה קשור ל[[השפעות גאופוליטיות של נפט וגז טבעי]].

===קללת המשאבים במוזמביק===

===קללת המשאבים במוזמביק===

בשנת 2017 נחשפה פרשת הלוואת ענק במובזמיק שגרמה למשבר פיננסי ולכך שהממשלה לא שילמה לעובדי ציבור. {{הערה|שם=mozambique|Joseph Hanlon, [https://www.theguardian.com/global-development/2017/jan/27/mozambique-fabulous-wealth-gas-reserves-pay-nurses-debt-crisis Mozambique fell prey to the promise of fabulous wealth – now it can't pay nurses], the guardian , 27 January 2017 }}

בשנת 2017 נחשפה פרשת הלוואת ענק במובזמיק שגרמה למשבר פיננסי ולכך שהממשלה לא שילמה לעובדי ציבור. {{הערה|שם=mozambique|Joseph Hanlon, [https://www.theguardian.com/global-development/2017/jan/27/mozambique-fabulous-wealth-gas-reserves-pay-nurses-debt-crisis Mozambique fell prey to the promise of fabulous wealth – now it can't pay nurses], the guardian , 27 January 2017 }}

בשנת 2013 נתגלה במוזבמיק מאגר גדול של [[גז טבעי]]. נוכח הציפיה לרווחים גדולים, מנהיגי מוזבמיק לקחו הלוואות סודיות בסך 2 מיליארד דולר. דבר זה בוצע במשרדים בלונדון על ידי שני בנקים אירואפים גדולים, Credit Suisse והבנק בבעלות ממשלת רוסיה, VTB. התנהלות הבנקים לא בהכרח חוקית והם נחקרים על ידי רשויות פיננסיות של בריטניה, שוויץ וארצות הברית.  

בשנת 2013 נתגלה במוזבמיק מאגר גדול של [[גז טבעי]]. נוכח הציפיה לרווחים גדולים, מנהיגי מוזבמיק לקחו הלוואות סודיות בסך 2 מיליארד דולר. דבר זה בוצע במשרדים בלונדון על ידי שני בנקים אירואפים גדולים, Credit Suisse והבנק בבעלות ממשלת רוסיה, VTB. התנהלות הבנקים לא בהכרח חוקית והם נחקרים על ידי רשויות פיננסיות של בריטניה, שוויץ וארצות הברית.  

תאוריה של אסמוגלו ורובינזון טוענת כי אם דיקטטור או אליטה מוכנים לבצע פעולות בלתי יעילות בכלכלה, כמו חסימת סקטורים שמאיימים עליהם, הם יהיו מוכנים לבצע דבר זה באופן נמרץ יותר כאשר יש להם תמריץ גדול יותר בדמות הכנסות גדולות יותר ממשאבי טבע עשירים יותר. גם היריבים שלהם - מורדים או אופוזיציה שרוצה להיות אליטה יהיו בעלי תמריץ גדול יותר לנסות להפיל את המשטר הקיים.<ref name="Acemoglu1"/>

תאוריה של אסמוגלו ורובינזון טוענת כי אם דיקטטור או אליטה מוכנים לבצע פעולות בלתי יעילות בכלכלה, כמו חסימת סקטורים שמאיימים עליהם, הם יהיו מוכנים לבצע דבר זה באופן נמרץ יותר כאשר יש להם תמריץ גדול יותר בדמות הכנסות גדולות יותר ממשאבי טבע עשירים יותר. גם היריבים שלהם - מורדים או אופוזיציה שרוצה להיות אליטה יהיו בעלי תמריץ גדול יותר לנסות להפיל את המשטר הקיים.<ref name="Acemoglu1"/>

תאוריה אחת של רובינזון, Ragnar Torvik ו-Thierry Verdier טוענת כי שליט לא מוכשר או דיקטטור משפר את סיכוייו להישאר בשלטון על ידי ניפוח המגזר הציבורי ומתן משרות למקורבים ולסקטורים שיכולים לחזק את שלטונו. דבר זה מייצר [[יעילות כלכלית|אי-יעילות כלכלית]] בגלל שהמגזר הציבורי גדול מידי. כאשר יש שפע של משאבי טבע המנגנון הזה גדול יותר והנזק שלו גדול יותר וגם התמריץ של השליט לשמור על מעמדו גדול יותר. כאשר המדינה היא חלשה או כאשר יש שחיתות גדולה או כאשר המוסדות החברתיים לא מספיק חזקים כדי למנוע תהלי כזה, אין כוח לבלום תעסוקת יתר כזו במגזר הציבורי וגם אין [[מריטוקרטיה]] כלומר תגמול לכשרון - כך שהמגזר הציבורי לא רק גדול יותר ובזבזני יותר אלא גם מתפקד בצורה פחות יעילה ופוגע בתפקוד המשק.<ref name="robinson2006">Robinson, James A, Ragnar Torvik, and Thierry Verdier, [http://scholar.harvard.edu/jrobinson/publications/political-foundations-resource-curse Political foundations of the resource curse] , Journal of Development Economics, 79: 447-468. 2006 </ref> הסבר אפשרי נוסף הוא שהתמריץ להישאר בשלטון הוא דומה בכל מקרה (לדוגמה בגלל במדינה דיקטטורית הסיכון של השליט הוא הוצאה להורג באם יאבד את השלטון) אבל האמצעים העומדים לרשות השליט לצורות שונות של ייצוב שלטונו על ידי שחיתות למקורבים וכן על ידי סבסוד של האוכלוסייה הוא גדול יותר כאשר יש לו משאבי טבע גדולים יותר - כלומר מה שגדל אצל השליט הוא לא ה"ביקוש" לשחיתות (מה התמריץ שלו לנקוט בה) אלא "היצע" השחיתות (כמה שחיתות הוא מסוגל לספק בהינתן משאבים מוגבלים של המדינה).  

תאוריה אחת של רובינזון, Ragnar Torvik ו-Thierry Verdier טוענת כי שליט לא מוכשר או דיקטטור משפר את סיכוייו להישאר בשלטון על ידי ניפוח המגזר הציבורי ומתן משרות למקורבים ולסקטורים שיכולים לחזק את שלטונו. דבר זה מייצר [[יעילות כלכלית|אי-יעילות כלכלית]] בגלל שהמגזר הציבורי גדול מידי. כאשר יש שפע של משאבי טבע המנגנון הזה גדול יותר והנזק שלו גדול יותר וגם התמריץ של השליט לשמור על מעמדו גדול יותר. כאשר המדינה היא חלשה או כאשר יש שחיתות גדולה או כאשר המוסדות החברתיים לא מספיק חזקים כדי למנוע תהלי כזה, אין כוח לבלום תעסוקת יתר כזו במגזר הציבורי וגם אין [[מריטוקרטיה]] כלומר תגמול לכשרון - כך שהמגזר הציבורי לא רק גדול יותר ובזבזני יותר אלא גם מתפקד בצורה פחות יעילה ופוגע בתפקוד המשק.<ref name="robinson2006">Robinson, James A, Ragnar Torvik, and Thierry Verdier, [http://scholar.harvard.edu/jrobinson/publications/political-foundations-resource-curse Political foundations of the resource curse] , Journal of Development Economics, 79: 447-468. 2006 </ref> הסבר אפשרי נוסף הוא שהתמריץ להישאר בשלטון הוא דומה בכל מקרה (לדוגמה בגלל במדינה דיקטטורית הסיכון של השליט הוא הוצאה להורג באם יאבד את השלטון) אבל האמצעים העומדים לרשות השליט לצורות שונות של ייצוב שלטונו על ידי שחיתות למקורבים וכן על ידי סבסוד של האוכלוסייה הוא גדול יותר כאשר יש לו משאבי טבע גדולים יותר - כלומר מה שגדל אצל השליט הוא לא ה"ביקוש" לשחיתות (מה התמריץ שלו לנקוט בה) אלא "היצע" השחיתות (כמה שחיתות הוא מסוגל לספק בהינתן משאבים מוגבלים של המדינה).  

לפי תאוריית נוספת של קללת המשאבים, מדינות שלהן משאבים טבעיים בשפע (כגון [[גז טבעי]] או [[נפט]]), לעתים קרובות אינן עוברות תהליך של [[דמוקרטיזציה]]. חלק מרכזי מכך היא שהשלטון יכול לנצל את המיסוי ו/או הרווח מהמכירה של משאבי הטבע לשם קבלת כמות גדולה של מס, ואינו צריך להסתמך על האוכלוסייה הכללית לשם כך - כך שאינו צריך לדאוג לרווחה ולהשכלה שלה. האליטה הכלכלית של המדינה אינה צריכה להשקיע במיוחד ביזמות או במכירה קמעונאית ויכולה להיות עשירה מרווחי המשאב הטבעי. אליטות שהשקיעו ב[[הון פיזי]] במקום באדמות או נפט, חוששות שההשקעות שלהן יינזקו בקלות במקרה של מהפכה. דבר זה גורר [[הון אנושי]] נמוך והעדר חשיבות לנושאים כמו שמירה על [[זכויות קניין]], [[זכויות אזרח]], [[חופש ביטוי]] ועוד שמחזקים דמוקרטיות, ומכוונים פיתוח של הכלכלה.

לפי תאוריית נוספת של קללת המשאבים, מדינות שלהן משאבים טבעיים בשפע (כגון [[גז טבעי]] או [[נפט]]), לעתים קרובות אינן עוברות תהליך של [[דמוקרטיזציה]]. חלק מרכזי מכך היא שהשלטון יכול לנצל את המיסוי ו/או הרווח מהמכירה של משאבי הטבע לשם קבלת כמות גדולה של מס, ואינו צריך להסתמך על האוכלוסייה הכללית לשם כך - כך שאינו צריך לדאוג לרווחה ולהשכלה שלה. האליטה הכלכלית של המדינה אינה צריכה להשקיע במיוחד ביזמות או במכירה קמעונאית ויכולה להיות עשירה מרווחי המשאב הטבעי. אליטות שהשקיעו ב[[הון פיזי]] במקום באדמות או נפט, חוששות שההשקעות שלהן יינזקו בקלות במקרה של מהפכה. דבר זה גורר [[הון אנושי]] נמוך והעדר חשיבות לנושאים כמו שמירה על [[זכויות קניין]], [[זכויות אזרח]], [[חופש ביטוי]] ועוד שמחזקים דמוקרטיות, ומכוונים פיתוח של הכלכלה.

Jeff Colgan מאבחן כי מדינות עשירות ב[[נפט]], הן בעלות נכונות להכנס לקונפליקט בינלאומי, דבר המכונה '''תוקפנות-נפט''' (Petro-aggression). דוגמאות כוללות את הפלישה של עיראק לאיראן, הפלישה של עיראק לכווית, הפלישות החוזרות של לוב לצ'אד בשנות ה-70 וה-80, המתח בין איראן למעצמות המערביות, היחסים בין ארה"ב לבין עיראק ואיראן. לא ברור אם דפוס של תוקפנות נפט נמצא במשאבי טבע אחרים מלבד נפט.<ref>Colgan, Jeff. "[http://www.cambridge.org/9781107654976 Petro-Aggression: When Oil Causes War]". Cambridge University Press.</ref> להבחנה זו מצטרף גם [[תומס פרידמן]] בספרו [[חם שטוח וצפוף]].  

Jeff Colgan מאבחן כי מדינות עשירות ב[[נפט]], הן בעלות נכונות להכנס לקונפליקט בינלאומי, דבר המכונה '''תוקפנות-נפט''' (Petro-aggression). דוגמאות כוללות את הפלישה של עיראק לאיראן, הפלישה של עיראק לכווית, הפלישות החוזרות של לוב לצ'אד בשנות ה-70 וה-80, המתח בין איראן למעצמות המערביות, היחסים בין ארה"ב לבין עיראק ואיראן. לא ברור אם דפוס של תוקפנות נפט נמצא במשאבי טבע אחרים מלבד נפט.<ref>Colgan, Jeff. "[http://www.cambridge.org/9781107654976 Petro-Aggression: When Oil Causes War]". Cambridge University Press.</ref> להבחנה זו מצטרף גם [[תומס פרידמן]] בספרו [[חם שטוח וצפוף]].  

הכלכלה הריכוזית המאפיינת את הפיתוח של משאבי טבע מאפשרת מספיק כסף כדי לבצע דיכוי פנימי או חיצוני. לקנות נשק ולהכשיר חיילים וטרוריסטים כדי להטיל משטר דיקטטורי בתוך המדינה, או כדי לתמוך בקבוצות טרור או גרילה או בקבוצות מקומיות שמעוניינות בהפיכה צבאית, במדינה שכנות - לדוגמה התמיכה של איראן בארגוני טרור וגרילה בעירק, לבנון וסוריה. למדינות אחרות קשה להלחם בתופעה או בגלל הצורך שלהן במשאבי טבע (בעיקר נפט וגז) או בגלל הקלות היחסית של מכירת משאבים אלה בשוק השחור בלי צורך לשמור על יחסים טובים בשוק עולמי לשם ייצוא מוצרים לצרכנים.  

הכלכלה הריכוזית המאפיינת את הפיתוח של משאבי טבע מאפשרת מספיק כסף כדי לבצע דיכוי פנימי או חיצוני. לקנות נשק ולהכשיר חיילים וטרוריסטים כדי להטיל משטר דיקטטורי בתוך המדינה, או כדי לתמוך בקבוצות טרור או גרילה או בקבוצות מקומיות שמעוניינות בהפיכה צבאית, במדינה שכנות - לדוגמה התמיכה של איראן בארגוני טרור וגרילה בעירק, לבנון וסוריה. למדינות אחרות קשה להלחם בתופעה או בגלל הצורך שלהן במשאבי טבע (בעיקר נפט וגז) או בגלל הקלות היחסית של מכירת משאבים אלה בשוק השחור בלי צורך לשמור על יחסים טובים בשוק עולמי לשם ייצוא מוצרים לצרכנים.  

מאמר אחד טוען כי הצמיחה של המאפיה בסיציליה התחילה בזכות קללת משאבים, פעילות ראשונה של המאפיה קשורה בצורה חזקה למועצות מקומיות שיש בהן שפע של גופרית, שהוא מוצר הייצוא הרווחי ביותר של סיציליה.<ref>Buonanno, Paolo; Durante, Ruben; Prarolo, Giovanni; Vanin, Paolo (2015-08-01). "[ttp://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/ecoj.12236/abstract;jsessionid=3049A9E9EF718BBE461B7CC389A77133.f02t04 Poor Institutions, Rich Mines: Resource Curse in the Origins of the Sicilian Mafia]". The Economic Journal 125 (586): F175–F202</ref> מחקר אחד טוען כי העליה במחירי המינרלים בשנים 1997-2010 תרם לעליה של 21 אחוז ברמת אלימות המדינות באפריקה.<ref>Berman, Nicolas; Couttenier, Mathieu; Rohner, Dominic; Thoenig, Mathias (2015-06-29). "[http://papers.ssrn.com/abstract=2627073 This Mine is Mine! How Minerals Fuel Conflicts in Africa]". Rochester, NY</ref>  

מאמר אחד טוען כי הצמיחה של המאפיה בסיציליה התחילה בזכות קללת משאבים, פעילות ראשונה של המאפיה קשורה בצורה חזקה למועצות מקומיות שיש בהן שפע של גופרית, שהוא מוצר הייצוא הרווחי ביותר של סיציליה.<ref>Buonanno, Paolo; Durante, Ruben; Prarolo, Giovanni; Vanin, Paolo (2015-08-01). "[ttp://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/ecoj.12236/abstract;jsessionid=3049A9E9EF718BBE461B7CC389A77133.f02t04 Poor Institutions, Rich Mines: Resource Curse in the Origins of the Sicilian Mafia]". The Economic Journal 125 (586): F175–F202</ref> מחקר אחד טוען כי העליה במחירי המינרלים בשנים 1997-2010 תרם לעליה של 21 אחוז ברמת אלימות המדינות באפריקה.<ref>Berman, Nicolas; Couttenier, Mathieu; Rohner, Dominic; Thoenig, Mathias (2015-06-29). "[http://papers.ssrn.com/abstract=2627073 This Mine is Mine! How Minerals Fuel Conflicts in Africa]". Rochester, NY</ref>  

==ביקורת==

==ביקורת==

מאמר משנת 2008 טוען כי הקללה נעלמת כאשר מסתכלים על מדדים אחרים. במקום להסתכל על החשיבות היחסית של ייצוא משאבי טבע מתוך התוצר הכלכלי מסתכלים עם השפע היחסי של משאבי טבע בקרקע. כאשר משווים בין מדינות שונות באמצעות מדד זה, נראה שריבוי משאבים בקרקע קשור בצורה קלה לצמיחה כלכלית מעט גבוהה יותר ומעט פחות סכסוכים צבאיים. תלות גבוהה בייצוא סחורות מקושר למדיניות גרוע ולטענת המאמר היא לא קשור לכמות גבוהה של ייצוא סחורות אלא שיש סיבתיות בכיוון הפוך - סכסוכים ומדיניות גרועה יצרו את התלות הגבוהה בייצוא של משאבי טבע. כאשר יש כאוס במדינה והמדיניות הכלכלית מפחידה משקיעים זרים ודוחפת החוצה יזמים פרטיים כדי לחפש אחר אפשרויות טובות יותר, תעשייה ושירותים עלולים להתכווץ אבל הפקה של מתכות יקרות ושל נפט נשארות היות והן קשורות למשאבים מקומיים. לכן הפקת משאבים הופכת להיות סקטור ברירת המחדל שעדיין מתפקד לאחר שתעשיות אחרות נעצרו. <ref> C. N. Brunnschweiler, E. H. Bulte [http://www.sciencemag.org/content/320/5876/616 Linking Natural Resources to Slow Growth and More Conflict], Science, 2008, vol 320, issue 5876, pages=616–617, doi=10.1126/science.1154539</ref><ref>Tierney John, [http://tierneylab.blogs.nytimes.com/2008/05/05/rethinking-the-oil-curse/ Rethinking the Oil Curse] Tierneylab.blogs.nytimes.com , 2008-05-05</ref>

מאמר משנת 2008 טוען כי הקללה נעלמת כאשר מסתכלים על מדדים אחרים. במקום להסתכל על החשיבות היחסית של ייצוא משאבי טבע מתוך התוצר הכלכלי מסתכלים עם השפע היחסי של משאבי טבע בקרקע. כאשר משווים בין מדינות שונות באמצעות מדד זה, נראה שריבוי משאבים בקרקע קשור בצורה קלה לצמיחה כלכלית מעט גבוהה יותר ומעט פחות סכסוכים צבאיים. תלות גבוהה בייצוא סחורות מקושר למדיניות גרוע ולטענת המאמר היא לא קשור לכמות גבוהה של ייצוא סחורות אלא שיש סיבתיות בכיוון הפוך - סכסוכים ומדיניות גרועה יצרו את התלות הגבוהה בייצוא של משאבי טבע. כאשר יש כאוס במדינה והמדיניות הכלכלית מפחידה משקיעים זרים ודוחפת החוצה יזמים פרטיים כדי לחפש אחר אפשרויות טובות יותר, תעשייה ושירותים עלולים להתכווץ אבל הפקה של מתכות יקרות ושל נפט נשארות היות והן קשורות למשאבים מקומיים. לכן הפקת משאבים הופכת להיות סקטור ברירת המחדל שעדיין מתפקד לאחר שתעשיות אחרות נעצרו. <ref> C. N. Brunnschweiler, E. H. Bulte [http://www.sciencemag.org/content/320/5876/616 Linking Natural Resources to Slow Growth and More Conflict], Science, 2008, vol 320, issue 5876, pages=616–617, doi=10.1126/science.1154539</ref><ref>Tierney John, [http://tierneylab.blogs.nytimes.com/2008/05/05/rethinking-the-oil-curse/ Rethinking the Oil Curse] Tierneylab.blogs.nytimes.com , 2008-05-05</ref>

מאמר משנת 2011 בדק את הקשרים ארוכי הטווח בין תלות במשאבי טבע ובין סוג השלטון בין 1800 לבין 2006. המאמר טוען כי גידול בתלות בהפקת משאבי טבע לא מגבירה את הטוטליטריות של השליט. החוקרים טוענים כי במחקרים הקודמים היו הטיות מחקריות, וכי השענות על משאבי טבע מעודדת דמוקרטיזציה, בניגוד גמור לחלק מהתאוריות של קללת המשאבים. ההטיה המחקרית של המחקרים הקודמים, לטענתם, היא אי התחשבות בשוני בין מדינות שונות. [http://www.hoover.org/publications/hoover-digest/article/49806]

מאמר משנת 2011 בדק את הקשרים ארוכי הטווח בין תלות במשאבי טבע ובין סוג השלטון בין 1800 לבין 2006. המאמר טוען כי גידול בתלות בהפקת משאבי טבע לא מגבירה את הטוטליטריות של השליט. החוקרים טוענים כי במחקרים הקודמים היו הטיות מחקריות, וכי השענות על משאבי טבע מעודדת דמוקרטיזציה, בניגוד גמור לחלק מהתאוריות של קללת המשאבים. ההטיה המחקרית של המחקרים הקודמים, לטענתם, היא אי התחשבות בשוני בין מדינות שונות. [http://www.hoover.org/publications/hoover-digest/article/49806]

* [http://2013.presidentconf.org.il/wp-content/uploads/2013/05/%D7%A2%D7%95%D7%A9%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A9%D7%90%D7%91%D7%99-%D7%98%D7%91%D7%A2-%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94-%D7%95%D7%A7%D7%9C%D7%9C%D7%94.pdf נייר עמדה בנושא הגז] פרופסור איתן ששינסקי, ועידת נשיא ישראל 2013, דן בעיקר בנושא מחלה הולנדית

* [http://2013.presidentconf.org.il/wp-content/uploads/2013/05/%D7%A2%D7%95%D7%A9%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A9%D7%90%D7%91%D7%99-%D7%98%D7%91%D7%A2-%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94-%D7%95%D7%A7%D7%9C%D7%9C%D7%94.pdf נייר עמדה בנושא הגז] פרופסור איתן ששינסקי, ועידת נשיא ישראל 2013, דן בעיקר בנושא מחלה הולנדית

* עידו באום, [https://www.themarker.com/law/1.2053679 קללת המשאבים], דה מרקר, 24 ביוני 2013

* עידו באום, [https://www.themarker.com/law/1.2053679 קללת המשאבים], דה מרקר, 24 ביוני 2013

* Joseph Hanlon, [https://www.theguardian.com/global-development/2017/jan/27/mozambique-fabulous-wealth-gas-reserves-pay-nurses-debt-crisis Mozambique fell prey to the promise of fabulous wealth – now it can't pay nurses], the guardian , 27 January 2017  

* Joseph Hanlon, [https://www.theguardian.com/global-development/2017/jan/27/mozambique-fabulous-wealth-gas-reserves-pay-nurses-debt-crisis Mozambique fell prey to the promise of fabulous wealth – now it can't pay nurses], the guardian , 27 January 2017  

;קללת המשאבים בוונצואלה:

;קללת המשאבים בוונצואלה:

* [http://theoilcurse.blogspot.co.il/ בלוג על קללת המשאבים בוונצואלה] מאת מי שהיה לזמן קצר מנהל קרן ההשקעות מכספי התמלוגים

* [http://theoilcurse.blogspot.co.il/ בלוג על קללת המשאבים בוונצואלה] מאת מי שהיה לזמן קצר מנהל קרן ההשקעות מכספי התמלוגים

* [http://www.iaee.org/en/publications/newsletterdl.aspx?id=137 Oil Wealth and the Resource Curse in Venezuela] Carlos A. Rossi

* [http://www.iaee.org/en/publications/newsletterdl.aspx?id=137 Oil Wealth and the Resource Curse in Venezuela] Carlos A. Rossi

* Caitlin Huber, [http://www.borgenmagazine.com/resource-curse-venezuela-oil-poverty/ The Resource Curse: Venezuela, Oil and Poverty] מרץ 2015

* Caitlin Huber, [http://www.borgenmagazine.com/resource-curse-venezuela-oil-poverty/ The Resource Curse: Venezuela, Oil and Poverty] מרץ 2015

* [http://www.newyorker.com/news/john-cassidy/venezuelas-resource-curse-will-outlive-hugo-chvez קללת המשאבים של ונצאולה תמשך אחרי הוגו צ'אבז] 2013

* [http://www.newyorker.com/news/john-cassidy/venezuelas-resource-curse-will-outlive-hugo-chvez קללת המשאבים של ונצאולה תמשך אחרי הוגו צ'אבז] 2013