שינויים

'''סוציאל-דמוקרטיה''' היא [[אידאולוגיה]] פוליטית, כלכלית וחברתית הדוגלת בשילוב של עקרונות חברתיים כמו [[שוויון]] ו[[צדק חברתי]] על ידי התערבות המדינה ומוסדות אחרים בתפקוד [[השוק החופשי]], בכלים [[דמוקרטיה|דמוקרטיים]] וראיית הדמוקרטיה עצמה כ[[ערך חברתי]]. הסוציאל-דמוקרטיה התפתחה מתחילת המאה ה-19 וקדמה לסוציאליזם ול[[קומוניזם]] שפותחו מאוחר יותר על ידי מארקס ואנגלס. סוציאל-דמוקרטיה עברה שינויים ותמורות רבות לאורך שנות קיומה. מחד דרישות רבות שהועלו על ידי סוציאל-דמוקרטים בעבר כמו הזכות להקים ארגון עובדים, זכות לשביתה, פנסיה ממשלתית, ביטוח לאומי, איסור על העבדת ילדים, שכר מינימום, דמי אבטלה, חופשת מחלה, חופשת לידה, תחבורה ציבורית, הספקה של חינוך ובריאות במעורבות המדינה, [[רגולציה]] על כשלי שוק שונים כמו בטיחות מזון ועוד התקבלו בכל המדינות המערביות וקיימות במדינות רבות אחרות. מצד שני התגלו קשיים מעשיים בחלק מהפרקטיקות של סוציאל-דמוקרטיה וכיום היא ניצבת בפני אתגרים רבים מצד ה[[גלובליזציה]], גידול בפערים של [[הון]] והכנסות, [[סחר חופשי|הסכמי סחר חופשי]] והתחזקות כוחם של [[תאגידים רב לאומיים]]. בהיותה פתרון לאומי סוציאל-דמוקרטיה מתקשה להתמודד עם היבטים אלה, לצד [[קשרי הון-שלטון]] שמשפיעים בצורה חזקה על התרבות הכלכלה והפוליטיקה.  

'''סוציאל-דמוקרטיה''' היא [[אידאולוגיה]] פוליטית, כלכלית וחברתית הדוגלת בשילוב של עקרונות חברתיים כמו [[שוויון]] ו[[צדק חברתי]] על ידי התערבות המדינה ומוסדות אחרים בתפקוד [[השוק החופשי]], בכלים [[דמוקרטיה|דמוקרטיים]] וראיית הדמוקרטיה עצמה כ[[ערך חברתי]]. הסוציאל-דמוקרטיה התפתחה מתחילת המאה ה-19 וקדמה לסוציאליזם ול[[קומוניזם]] שפותחו מאוחר יותר על ידי מארקס ואנגלס. סוציאל-דמוקרטיה עברה שינויים ותמורות רבות לאורך שנות קיומה. מחד דרישות רבות שהועלו על ידי סוציאל-דמוקרטים בעבר כמו הזכות להקים ארגון עובדים, זכות לשביתה, פנסיה ממשלתית, ביטוח לאומי, איסור על העבדת ילדים, שכר מינימום, דמי אבטלה, חופשת מחלה, חופשת לידה, תחבורה ציבורית, הספקה של חינוך ובריאות במעורבות המדינה, [[רגולציה]] על כשלי שוק שונים כמו בטיחות מזון ועוד התקבלו בכל המדינות המערביות וקיימות במדינות רבות אחרות. מצד שני התגלו קשיים מעשיים בחלק מהפרקטיקות של סוציאל-דמוקרטיה וכיום היא ניצבת בפני אתגרים רבים מצד ה[[גלובליזציה]], גידול בפערים של [[הון]] והכנסות, [[סחר חופשי|הסכמי סחר חופשי]] והתחזקות כוחם של [[תאגידים רב לאומיים]]. בהיותה פתרון לאומי סוציאל-דמוקרטיה מתקשה להתמודד עם היבטים אלה, לצד [[קשרי הון-שלטון]] שמשפיעים בצורה חזקה על התרבות הכלכלה והפוליטיקה.  

החל משנות ה-80 של המאה ה-20 סוציאל-דמוקרטיה נמצאת בנסיגה מבחינות רבות על ידי שילוב של מדיניות [[נאו-ליברליזם|נאו-ליברלית]], תאוריה כלכלית [[כלכלה נאו-קלאסית|נאו-קלסאית]], תחרות מצד עובדים זולים במדינות מתפתחות, ומעורבות של [[תאגידים]] בפוליטיקה ובתרבות. הנסיגה מסוציאל-דמוקרטיה באה לידי ביטוי ב[[הפרטה]] של היבטים רבים שהיו בעבר בניהול המדינה. כמו כן התרחש שינוי תרבותי ונסיגה מאידאלים כמו אחוות הפועלים או רווחה לאומית לכיוון של [[תרבות הצריכה]] שחותרת לכאורה ל[[אינדיבידואליזם]]. זרמי המחשבה העיקריים שנמצאים בעימות עם הסוציאל-דמוקרטיה כוללים את ה[[ליברליזם]] וכן [[שמרנות]] דתית ולאומית, קיימים שילובים של סוציאל-דמוקרטיה עם אידאולוגיות אחרות כגון ליברליזם, דתיות, [[סביבתנות]], [[קיימות]], [[פמיניזם]] ועוד.

החל משנות ה-80 של המאה ה-20 סוציאל-דמוקרטיה נמצאת בנסיגה מבחינות רבות על ידי שילוב של מדיניות [[נאו-ליברליזם|נאו-ליברלית]], תאוריה כלכלית [[כלכלה נאו-קלאסית|נאו-קלסאית]], תחרות מצד עובדים זולים במדינות מתפתחות, ומעורבות של [[תאגידים]] בפוליטיקה ובתרבות. הנסיגה מסוציאל-דמוקרטיה באה לידי ביטוי ב[[הפרטה]] של היבטים רבים שהיו בעבר בניהול המדינה. כמו כן התרחש שינוי תרבותי ונסיגה מאידאלים כמו אחוות הפועלים או רווחה לאומית לכיוון של [[תרבות הצריכה]] שחותרת לכאורה ל[[אינדיבידואליזם]]. זרמי המחשבה העיקריים שנמצאים בעימות עם הסוציאל-דמוקרטיה כוללים את ה[[ליברליזם]] וכן [[שמרנות]] דתית ולאומית, קיימים שילובים של סוציאל-דמוקרטיה עם אידאולוגיות אחרות כגון ליברליזם, דתיות, [[סביבתנות]], [[קיימות]], [[פמיניזם]] ועוד.  

הזרמים העיקריים של סוציאל-דמוקרטיה נמצאים במערב אירופה (במדינות כמו [[גרמניה]] ו[[צרפת]]) בדרום אמריקה ובצפון אירופה - [[המודל הנורדי]] הזרמים נבדלים ביניהם בשאלות כמו האם ארגוני עובדים עובדים נגד בעלי הון או בשיתוף פעולה, וכן בשאלות כמה משקל יש לביטחון בעבודה של העובד מול הגמישות של ההנהלה לנייד או לפטר עובדים.  

הזרמים העיקריים של סוציאל-דמוקרטיה נמצאים במערב אירופה (במדינות כמו [[גרמניה]] ו[[צרפת]]) בדרום אמריקה ובצפון אירופה - [[המודל הנורדי]] הזרמים נבדלים ביניהם בשאלות כמו האם ארגוני עובדים עובדים נגד בעלי הון או בשיתוף פעולה, וכן בשאלות כמה משקל יש לביטחון בעבודה של העובד מול הגמישות של ההנהלה לנייד או לפטר עובדים.