שורה 4: |
שורה 4: |
| {{חוק ההסדרים}} | | {{חוק ההסדרים}} |
| ==תקציר== | | ==תקציר== |
− | * הקמת רשות מקרקעין ממשלתית במקום מנהל מקרקעי ישראל. רשות המקרקעין תפעל לשיווק קרקעות, ביצוע אכיפה לשמירת זכויות המדינה, הבטחת רישום קרקעות בטאבו והצגת מידע לציבור. | + | * הקמת רשות מקרקעין ממשלתית במקום מנהל מקרקעי ישראל. רשות המקרקעין תפעל לשיווק קרקעות, ביצוע אכיפה לשמירת זכויות המדינה, הבטחת רישום קרקעות בטאבו והצגת מידע לציבור. |
| * שיווק קרקעות ומכירתן (בניגוד לחכירת אדמות כפי שהיה מקובל עד היום) | | * שיווק קרקעות ומכירתן (בניגוד לחכירת אדמות כפי שהיה מקובל עד היום) |
| * מכירת קרקעות גם בשטחים שלא חלות עליהן תוכניות מפורטות ומאושרות - כלומר בדרך כלל שטחים פתוחים וחקלאיים. | | * מכירת קרקעות גם בשטחים שלא חלות עליהן תוכניות מפורטות ומאושרות - כלומר בדרך כלל שטחים פתוחים וחקלאיים. |
− | * בקרקעות בעלות יעוד של מגורים ותעסוקה, תבוצע העברת בעלות לידי חוכרים המחזיקים כעת בנכס בחכירה לדורות. | + | * בקרקעות בעלות יעוד של מגורים ותעסוקה, תבוצע העברת בעלות לידי חוכרים המחזיקים כעת בנכס בחכירה לדורות. |
| * העברת סמכויות התכנון ממינהל התכנון במשרד הפנים, לידי הרשויות המקומיות, המגזר הפרטי, ואם נדרשת מעורבות ממשלתית - משרד הבינוי והשיכון (באמצעות מיקור חוץ). | | * העברת סמכויות התכנון ממינהל התכנון במשרד הפנים, לידי הרשויות המקומיות, המגזר הפרטי, ואם נדרשת מעורבות ממשלתית - משרד הבינוי והשיכון (באמצעות מיקור חוץ). |
| | | |
שורה 36: |
שורה 36: |
| הבעיה במתקפה זו היא כפולה - ראשית האוצר ממילא מתכנן להחליף גוף מתכנן אחר (מינהל מקרקעי ישראל) בגוף תכנוני אחר (רשות מקרקעין ממשלתית) שהביקורת העקרונית עליה יכולה להיות דומה. | | הבעיה במתקפה זו היא כפולה - ראשית האוצר ממילא מתכנן להחליף גוף מתכנן אחר (מינהל מקרקעי ישראל) בגוף תכנוני אחר (רשות מקרקעין ממשלתית) שהביקורת העקרונית עליה יכולה להיות דומה. |
| | | |
− | הבעיה החמורה יותר היא ההסתכלות על הנושא של תכנון ארוך טווח של קרקע כדבר מיותר שהוא כעין מונופול בשוק החופשי ומונע הקצאה יעילה. דבר זה עומד בניגוד גמור לתחום של [[תכנון עירוני]] לדוגמה. ללא מדיניות תכנונית השוק יגרום ל[[כשל שוק|כשלי שוק]]. כך לדוגמה השוק מעדיף [[פרבור]] במקום [[עירוניות מתחדשת]] דבר הגורם לאי יעילות כלכלית. דוגמה נוספת היא ההימצאות של תחנות רכבת בשולי הערים בישראל - בהעדר תכנון מראש, הבנייה והתחבורה בישראל יסבלו מכאוס. | + | הבעיה החמורה יותר היא ההסתכלות על הנושא של תכנון ארוך טווח של קרקע כדבר מיותר שהוא כעין מונופול בשוק החופשי ומונע הקצאה יעילה. דבר זה עומד בניגוד גמור לתחום של [[תכנון עירוני]] לדוגמה. ללא מדיניות תכנונית השוק יגרום ל[[כשל שוק|כשלי שוק]]. כך לדוגמה השוק מעדיף [[פרבור]] במקום [[עירוניות מתחדשת]] דבר הגורם לאי יעילות כלכלית. דוגמה נוספת היא ההימצאות של תחנות רכבת בשולי הערים בישראל - בהעדר תכנון מראש, הבנייה והתחבורה בישראל יסבלו מכאוס. |
| | | |
− | ברוב מדינות העולם מקובל כי תכנון ארוך טווח של מתכנן מרכזי בתחום הבניה והקצאת קרקעות היא דבר הכרחי. במיוחד הדבר בולט בדגם תכנון הערים האירופאי לעומת ה"שוק החופשי" של ארצות הברית שהוביל לפרבור. | + | ברוב מדינות העולם מקובל כי תכנון ארוך טווח של מתכנן מרכזי בתחום הבניה והקצאת קרקעות היא דבר הכרחי. במיוחד הדבר בולט בדגם תכנון הערים האירופאי לעומת ה"שוק החופשי" של ארצות הברית שהוביל לפרבור. |
| | | |
| ===הפרטת קרקעות המדינה וביקורת נוספות=== | | ===הפרטת קרקעות המדינה וביקורת נוספות=== |