שורה 4: |
שורה 4: |
| | | |
| "האחרונים להבין את טבעם של המים יהיו הדגים" | | "האחרונים להבין את טבעם של המים יהיו הדגים" |
− | The Future of Money - [[Bernard Lietaer]], 2000 | + | The Future of Money - [[Bernard Lietaer]], 2000 |
| | | |
| אנחנו משתמשים בכסף יום יום. אנחנו מתייחסים לצורך בכסף כאל נתון – מובן מאליו. "הכסף יענה על הכל" (קהלת י יט'). אבל מה זה בכלל כסף? | | אנחנו משתמשים בכסף יום יום. אנחנו מתייחסים לצורך בכסף כאל נתון – מובן מאליו. "הכסף יענה על הכל" (קהלת י יט'). אבל מה זה בכלל כסף? |
| | | |
− | הצצה במילון לא ממש עוזרת לענות על השאלה: | + | הצצה במילון לא ממש עוזרת לענות על השאלה: |
| כסף: שם כולל למטבעות או לשטרות המדינה העוברים לסוחר. (מילון אבן שושן) | | כסף: שם כולל למטבעות או לשטרות המדינה העוברים לסוחר. (מילון אבן שושן) |
| | | |
שורה 27: |
שורה 27: |
| | | |
| החליפו במשפט הקודם את המלה מטר במלה כסף – פתאום זהו מצב מקובל: לרשות מקומית יש שטח לבניה, הרבה בנאים מובטלים ואפילו חומרי גלם – אבל אין כסף לשלם לאנשים ולכן אי אפשר לבנות. | | החליפו במשפט הקודם את המלה מטר במלה כסף – פתאום זהו מצב מקובל: לרשות מקומית יש שטח לבניה, הרבה בנאים מובטלים ואפילו חומרי גלם – אבל אין כסף לשלם לאנשים ולכן אי אפשר לבנות. |
− | אם כסף הוא רק מידע – כלי מדידה - מדוע הכסף הוא משאב במחסור? | + | אם כסף הוא רק מידע – כלי מדידה - מדוע הכסף הוא משאב במחסור? |
| | | |
| ==אופן עיצוב מערכת הכסף כסיבה למחסור== | | ==אופן עיצוב מערכת הכסף כסיבה למחסור== |
שורה 42: |
שורה 42: |
| (כאן יבוא הסבר על הלוואות חוזרות). אם שער הרזרבה הוא 10 אחוזים, אזי 90 אחוזים מהכסף מיוצרים על ידי הבנקים. | | (כאן יבוא הסבר על הלוואות חוזרות). אם שער הרזרבה הוא 10 אחוזים, אזי 90 אחוזים מהכסף מיוצרים על ידי הבנקים. |
| | | |
− | אחוז הכסף המונפק על ידי המדינה הולך וקטן. באנגליה בשנת 1963 21% מהכסף היה כסף שהונפק על ידי המדינה - כסף חופשי מחוב. בשנת 1997 אחוז הכסף החופשי מחוב ירד ל-3.6% מהכסף. | + | אחוז הכסף המונפק על ידי המדינה הולך וקטן. באנגליה בשנת 1963 21% מהכסף היה כסף שהונפק על ידי המדינה - כסף חופשי מחוב. בשנת 1997 אחוז הכסף החופשי מחוב ירד ל-3.6% מהכסף. |
| | | |
− | כיום ברוב המדינות כמעט כל הכסף מיוצר יש מאין על ידי הבנקים ורק 2%-4% מהכסף מקורו בשטרות ומטבעות המונפקים על ידי המדינה שלא כתוצאה מחובות לבנקים. | + | כיום ברוב המדינות כמעט כל הכסף מיוצר יש מאין על ידי הבנקים ורק 2%-4% מהכסף מקורו בשטרות ומטבעות המונפקים על ידי המדינה שלא כתוצאה מחובות לבנקים. |
| | | |
| ==מערכת הכסף המקובלת כיום מעוצבת באופן שפוגע בקיימות== | | ==מערכת הכסף המקובלת כיום מעוצבת באופן שפוגע בקיימות== |
שורה 50: |
שורה 50: |
| ==מערכת הכסף מגבירה את הפערים בין העשירים לעניים== | | ==מערכת הכסף מגבירה את הפערים בין העשירים לעניים== |
| | | |
− | מזרימה כסף מהמדינות העניות לעשירות וגם בתוך כל המדינות: מאזורי פריפריה חלשים למרכז החזק | + | מזרימה כסף מהמדינות העניות לעשירות וגם בתוך כל המדינות: מאזורי פריפריה חלשים למרכז החזק |
| | | |
| * תרשים - ריבית נטו של משקי בית בגרמניה לפי עשירונים | | * תרשים - ריבית נטו של משקי בית בגרמניה לפי עשירונים |
שורה 73: |
שורה 73: |
| | | |
| הנפגעים: הדורות הבאים | | הנפגעים: הדורות הבאים |
− | ערכו של דולר אחד על פני שנים יורד כמעט לאפס תוך חמישים שנה בשער ריבית של 10%, לשיעור דומה תוך 70 שנה, בשער ריבית של 5%, ולכ-20% תוך 100 שנה בשער ריבית של 2%. | + | ערכו של דולר אחד על פני שנים יורד כמעט לאפס תוך חמישים שנה בשער ריבית של 10%, לשיעור דומה תוך 70 שנה, בשער ריבית של 5%, ולכ-20% תוך 100 שנה בשער ריבית של 2%. |
| | | |
| Geoffrey Heal: “Discount rate is not something we measure: it is something we choose” | | Geoffrey Heal: “Discount rate is not something we measure: it is something we choose” |
שורה 90: |
שורה 90: |
| | | |
| *השינוי הראשון: 1971 הנשיא ניקסון מבטל את הקשר בין הדולר לרזרבות הזהב של ארצות הברית | | *השינוי הראשון: 1971 הנשיא ניקסון מבטל את הקשר בין הדולר לרזרבות הזהב של ארצות הברית |
− | *השינוי השני: מעבר מהיר לכסף אלקטרוני – רוב עסקאות הכסף מבוצעות בין מחשבים. [[גלובליזציה של מערכת הכסף]] | + | *השינוי השני: מעבר מהיר לכסף אלקטרוני – רוב עסקאות הכסף מבוצעות בין מחשבים. [[גלובליזציה של מערכת הכסף]] |
| | | |
| שני שינויים אלו – ניתוק הקשר בין כמות הכסף בעולם למדד חומרי כלשהו וה[[גלובליזציה]] של מערכת הכסף גורמים '''לחוסר יציבות מובנה של המערכת ''' | | שני שינויים אלו – ניתוק הקשר בין כמות הכסף בעולם למדד חומרי כלשהו וה[[גלובליזציה]] של מערכת הכסף גורמים '''לחוסר יציבות מובנה של המערכת ''' |
שורה 97: |
שורה 97: |
| תרשים 2, סך כל העסקאות במט"ח, כפי שדווחו על ידי הבנק להתיישבויות בינלאומיות (BIS- bank of internatinonal settelments) (טור 1), | | תרשים 2, סך כל העסקאות במט"ח, כפי שדווחו על ידי הבנק להתיישבויות בינלאומיות (BIS- bank of internatinonal settelments) (טור 1), |
| לעומת עסקאות זרות שבוצעו מול פעילות כלכלית ריאלית (טור שני). | | לעומת עסקאות זרות שבוצעו מול פעילות כלכלית ריאלית (טור שני). |
− | 1974: 0, 0. | + | 1974: 0, 0. |
| 1983: 100, 10. | | 1983: 100, 10. |
| 1989: 400, 20. | | 1989: 400, 20. |
שורה 127: |
שורה 127: |
| | | |
| גרף - החוב התופח של ארצות הברית | | גרף - החוב התופח של ארצות הברית |
− | נכון ל-22/12/2005 החוב הוא $8,094,875,062,589.31 | + | נכון ל-22/12/2005 החוב הוא $8,094,875,062,589.31 |
| מקור : | | מקור : |
| U.S. Department of the Treasury, Bureau of the Public Debt | | U.S. Department of the Treasury, Bureau of the Public Debt |
שורה 144: |
שורה 144: |
| חוב המדינות המתועשות במיליוני דולרים | | חוב המדינות המתועשות במיליוני דולרים |
| חובות המדינות החברות ב-OECD | | חובות המדינות החברות ב-OECD |
− | 1992- עשרה טריליון דולר. | + | 1992- עשרה טריליון דולר. |
− | 2002- 15 טריליון דולר. | + | 2002- 15 טריליון דולר. |
| מקור הOECD | | מקור הOECD |
| http://www.oecd.org/document/38/0,2340,en_2649_33725_33747430_1_1_1_1,00.html | | http://www.oecd.org/document/38/0,2340,en_2649_33725_33747430_1_1_1_1,00.html |
שורה 168: |
שורה 168: |
| איך לפתור את: | | איך לפתור את: |
| * חוסר יציבות פיננסית | | * חוסר יציבות פיננסית |
− | * משבר סביבתי. | + | * משבר סביבתי. |
| * הקונפליקט בין אינטרסים לטווח הקצר ואינטרסים לטווח הארוך? | | * הקונפליקט בין אינטרסים לטווח הקצר ואינטרסים לטווח הארוך? |
| * גל הפנסיונרים- כיצד החברה תוכל לשלם פנסיות לאוכלוסייה מזדקנת עם תוחלת חיים גבוהה? | | * גל הפנסיונרים- כיצד החברה תוכל לשלם פנסיות לאוכלוסייה מזדקנת עם תוחלת חיים גבוהה? |
שורה 175: |
שורה 175: |
| | | |
| אנחנו נעולים בתוך תפיסתנו את הכסף | | אנחנו נעולים בתוך תפיסתנו את הכסף |
− | הכסף אינו [[ערך חברתי|ניטרלי מבחינה ערכית]] - סוגי כסף שונים מעודדים התנהגויות קולקטיביות שונות | + | הכסף אינו [[ערך חברתי|ניטרלי מבחינה ערכית]] - סוגי כסף שונים מעודדים התנהגויות קולקטיביות שונות |
| | | |
− | טיפול בבעיות חברתיות - המצב כיום | + | טיפול בבעיות חברתיות - המצב כיום |
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |
| * [[כסף]] | | * [[כסף]] |