שינויים

ב[[חקלאות]], משתמשים לפעמים במונח הומוס כדי לתאר את ה[[קומפוסט]] הבשל, או קומפוסט טבעי שמוציאים מאדמות [[יער]], אדמות חיות או מקורות אחרים כדי לתקן קרקע שנפגעה. כמו כן לפעמים מכנים כך את שכבת הקרקע העליונה.  

ב[[חקלאות]], משתמשים לפעמים במונח הומוס כדי לתאר את ה[[קומפוסט]] הבשל, או קומפוסט טבעי שמוציאים מאדמות [[יער]], אדמות חיות או מקורות אחרים כדי לתקן קרקע שנפגעה. כמו כן לפעמים מכנים כך את שכבת הקרקע העליונה.  

שיטות של [[חקלאות תעשייתית]] ושיטות חקלאות [[קיימות|לא מקיימות]] גורמות להרס של ההומוס, לדלדול הקרקע החקלאית, ולכך שהיא תלויה יותר ויותר ב[[דשן כימי|דשנים כימיים]] שמיוצרים מ[[דלק מחצבי]] כדי להמשיך ולהניב יבולים.

שיטות של [[חקלאות תעשייתית]] ושיטות חקלאות [[קיימות|לא מקיימות]] גורמות להרס של ההומוס, לדלדול הקרקע החקלאית, ולכך שהיא תלויה יותר ויותר ב[[דשן כימי|דשנים כימיים]] שמיוצרים מ[[דלק מחצבי]] כדי להמשיך ולהניב יבולים.  

לפי הספר [[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]], ההומוס באדמות החקלאיות בעולם נהרס [[גידול מעריכי|בקצב מואץ]] - מ-25 מיליון טונות בשנה בתקופה שקדמה ל[[המהפכה התעשייתית|מהפכה התעשייתית]], ל-300 מיליון טונות לשנה במאות האחרונות, ולאחר מכן ל-760 מיליון טונות בשנה ב-50 השנים האחרונות. דבר זה מוריד את [[פוריות הקרקע]] וגם תורם ל[[התחממות עולמית]].  

לפי הספר [[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]], ההומוס באדמות החקלאיות בעולם נהרס [[גידול מעריכי|בקצב מואץ]] - מ-25 מיליון טונות בשנה בתקופה שקדמה ל[[המהפכה התעשייתית|מהפכה התעשייתית]], ל-300 מיליון טונות לשנה במאות האחרונות, ולאחר מכן ל-760 מיליון טונות בשנה ב-50 השנים האחרונות. דבר זה מוריד את [[פוריות הקרקע]] וגם תורם ל[[התחממות עולמית]].