שינויים

הפרק השני של פרק אביב הוא "האקטיביזם החדש" שבו לאסן מציין מה האקטיביזם שהוא מנסה להשיג. בין היתר על ידי תחימה שלו - כלומר להסביר מה הוא אינו. לא קולים, לא משתמטים, לא פמיניסטים במובן שלא הכל מצטמצם לסוגיות של מגדר (או ל[[פוליטיקה של זהויות]]), לא שמאלנים בגלל שהלהט של השמאל כבה. תכנון מרכזי, בעלות ציבורית ואפילו מדינת רווחה הוכחו לפי לאסן כפגומים מיסודם. המדינות מאמצות היום פילוסופיה של [[שוק חופשי]]. נקודת מבט זו היא פגומה בצורה חמורה אבל היא טובה בהרבה מפיקוח ממשלתי ריכוזי. הוא מעיד כי בעקבות הנזק האקולוגי הרחב של ה[[קומוניזם]] הוא כבר לא מכנה עצמו שמאלן. הוא גם מבקר את העורך של הארפרס, לואיס לאפלאם שהוא "השמאלן הליברלי" בהתגלמותו אבל הוא סירב לגנות מודעות של [[חברות טבק]] בעיתון שלו. לפי לאסן, [[ליברליזם|השמאל הליברלי]] מוצא דרכים לאמץ בעיות אמיתיות כמו תנועת השחורים, תנועת הנשים ו[[סביבתנות|התנועה להגנת הסביבה]] אבל הוא בעצם חלק מהבעיה ולא חלק מהפתרון.

הפרק השני של פרק אביב הוא "האקטיביזם החדש" שבו לאסן מציין מה האקטיביזם שהוא מנסה להשיג. בין היתר על ידי תחימה שלו - כלומר להסביר מה הוא אינו. לא קולים, לא משתמטים, לא פמיניסטים במובן שלא הכל מצטמצם לסוגיות של מגדר (או ל[[פוליטיקה של זהויות]]), לא שמאלנים בגלל שהלהט של השמאל כבה. תכנון מרכזי, בעלות ציבורית ואפילו מדינת רווחה הוכחו לפי לאסן כפגומים מיסודם. המדינות מאמצות היום פילוסופיה של [[שוק חופשי]]. נקודת מבט זו היא פגומה בצורה חמורה אבל היא טובה בהרבה מפיקוח ממשלתי ריכוזי. הוא מעיד כי בעקבות הנזק האקולוגי הרחב של ה[[קומוניזם]] הוא כבר לא מכנה עצמו שמאלן. הוא גם מבקר את העורך של הארפרס, לואיס לאפלאם שהוא "השמאלן הליברלי" בהתגלמותו אבל הוא סירב לגנות מודעות של [[חברות טבק]] בעיתון שלו. לפי לאסן, [[ליברליזם|השמאל הליברלי]] מוצא דרכים לאמץ בעיות אמיתיות כמו תנועת השחורים, תנועת הנשים ו[[סביבתנות|התנועה להגנת הסביבה]] אבל הוא בעצם חלק מהבעיה ולא חלק מהפתרון.

   

   

לפי לאסן הבעויות החמורות של התקופה שלנו היא לא שמאל וימין, גברים מול נשים, שחורים או לבנים. האתגר שלנו הוא להפטר מה"איזמים" והפרות הקדושות הישנות להתמסר ל-"ביקורת חסרת רחמים של כל מה שקיים" ולאחר מכן האתגר הגדול הוא להחזיר את התודעה המהפכנית והמחאתית לעולם כיום על ידי גישה דומה לזו של [[מרד הסטודנטים במאי 1968]]. "אנחנו נהרוס את העולם הזה".  

לפי לאסן הבעיות החמורות של התקופה שלנו היא לא שמאל וימין, גברים מול נשים, שחורים או לבנים. האתגר שלנו הוא להיפטר מה"איזמים" והפרות הקדושות הישנות להתמסר ל-"ביקורת חסרת רחמים של כל מה שקיים" ולאחר מכן האתגר הגדול הוא להחזיר את התודעה המהפכנית והמחאתית לעולם כיום על ידי גישה דומה לזו של [[מרד הסטודנטים במאי 1968]]. "אנחנו נהרוס את העולם הזה".

==ראו גם==

==ראו גם==