שינויים

[[קובץ:World map of civilian gun ownership - 2nd color scheme.svg|ממוזער|מפה של הערכת כמות הנשק החם בידי אזרחים, ביחס למאה תושבים, נכון לשנת 2017.]]

[[קובץ:World map of civilian gun ownership - 2nd color scheme.svg|ממוזער|מפה של הערכת כמות הנשק החם בידי אזרחים, ביחס למאה תושבים, נכון לשנת 2017.]]

קיימות הערכות לגבי כמות הנשקים במדינות שונות שהם בידי אזרחים. יש הבדלים גדולים מאד בין מדינות שונות. {{הערה|[https://en.wikipedia.org/wiki/Estimated_number_of_civilian_guns_per_capita_by_country הערכה של כמות הרובים לנפש לפי מדינה], ויקיפדיה באנגלית}}  

קיימות הערכות לגבי כמות הנשקים במדינות שונות שהם בידי אזרחים. יש הבדלים גדולים מאוד בין מדינות שונות. {{הערה|[https://en.wikipedia.org/wiki/Estimated_number_of_civilian_guns_per_capita_by_country הערכה של כמות הרובים לנפש לפי מדינה], ויקיפדיה באנגלית}}  

[[נשק בארצות הברית|כמות הנשק החם בידי אזרחים בארצות הברית]] היא הגבוה בעולם, עם 120 נשקים לכל 100 תושבים, כולל ילדים ותינוקות. שתי מדינות נוספות עם כמות גדולה של נשק אזרחי הן איי פוקלנד (62 נשקים למאה תושבים)ותימן (52). יש עוד כמה מדינות בעלות כמות של כ-30 נשקים ל-100 תושבים, ביניהן מדינות עם היסטוריה של מלחמת אזרחים כמו לבנון, בוסניה-הרצגובניה, מונטנגרו וסרביה. יש כ-65 מדינות, ביניהן מדינות אירופה שבהם כמות הנשק ל-100 תושבים היא בין 10 ל-25 נשקים למאה תושבים. ועוד כ-40 מדינות בהן כמות הנשק למאה תושבים היא בין 5 ל-10 רובים - כולל מדינות באפריקה, אסיה ואירופה. כמות הרובים והאקדחים בידי אזרחים בישראל מוערכת ב-6.7 למאה תושבים - במקום 108 מבין 230 מדינות. עוד כ-70 מדינות הן בעלות שיעור החזקת נשק של 1-5 נשקים למאה תושבים. ועוד כ-35 מדינות עם כמות נשקים של פחות מ-1 למאה תושבים. מספר מדינות הן בעלות כמות אפסית של נשקים למאה תושבים כולל יפן, סינגפור, דרום קוריאה, אינדונזיה וטייוואן.  

[[נשק בארצות הברית|כמות הנשק החם בידי אזרחים בארצות הברית]] היא הגבוה בעולם, עם 120 נשקים לכל 100 תושבים, כולל ילדים ותינוקות. שתי מדינות נוספות עם כמות גדולה של נשק אזרחי הן איי פוקלנד (62 נשקים למאה תושבים)ותימן (52). יש עוד כמה מדינות בעלות כמות של כ-30 נשקים ל-100 תושבים, ביניהן מדינות עם היסטוריה של מלחמת אזרחים כמו לבנון, בוסניה-הרצגובניה, מונטנגרו וסרביה. יש כ-65 מדינות, ביניהן מדינות אירופה שבהם כמות הנשק ל-100 תושבים היא בין 10 ל-25 נשקים למאה תושבים. ועוד כ-40 מדינות בהן כמות הנשק למאה תושבים היא בין 5 ל-10 רובים - כולל מדינות באפריקה, אסיה ואירופה. כמות הרובים והאקדחים בידי אזרחים בישראל מוערכת ב-6.7 למאה תושבים - במקום 108 מבין 230 מדינות. עוד כ-70 מדינות הן בעלות שיעור החזקת נשק של 1-5 נשקים למאה תושבים. ועוד כ-35 מדינות עם כמות נשקים של פחות מ-1 למאה תושבים. מספר מדינות הן בעלות כמות אפסית של נשקים למאה תושבים כולל יפן, סינגפור, דרום קוריאה, אינדונזיה וטייוואן.  

תומכים של החזקת נשק קל טוענים לפעמים כי יש מדינות מערביות שבהן יש תפוצה גבוהה של נשקים - כמו ישראל או שווייץ וטוענים כי דבר זה מצביע על חוסר קשר בין החזקת נשק לבין מקרי היפגעות מנשק. אולם בשתי המדינות הללו החזקת נשקים מבוצעת בעיקר על ידי חיילים לצרכים צבאיים. אין אפשרות קלה לקנות אקדחים או רובים כשהמטרה היא מניעת פשיעה, הגישה לנשק היא קשה יחסית, ואין נשיאה של הנשק כ"זכות חוקתית". נשק בידי חיילים בישראל מוגבל בעיקר לחיילים קרביים (שהם קבוצה קטנה יחסית מתוך כלל החיילים) או קצינים, ואילו חיילי מילואים או חיילים בסדיר שאינם קרביים אינם נושאים נשק, מלבד נשק זה עד לשנים האחרונות המדינה הגבילה את החזקת הנשקים בידי אזרחים. כאמור כמות הנשקים האזרחיים למאה תושבים בישראל עומדת על 6.7 נשקים ל-מאה תושבים - לא שיעור שנחשב גבוה. בשווייץ יש לתושבים נשק אבל הוא מאופסן לשם שימוש צבאי בשעת חירום ואין עידוד של נשיאת נשק בגלוי או החזקת נשק לשם צרכים אחרים, אין גישה קלה של האזרחים לנשק. כמו כן הן בשווייץ והן בישראל יש שיעור גבוה יחסית של מקרי מוות מירי ביחס למדינות מערביות אחרות. כמו כן ניתן לראות כי במדינות עם כמות נמוכה של נשקים - כמו יפן לדוגמה - יש גם כמות נמוכה מאד של מקרי רצח.

תומכים של החזקת נשק קל טוענים לפעמים כי יש מדינות מערביות שבהן יש תפוצה גבוהה של נשקים - כמו ישראל או שווייץ וטוענים כי דבר זה מצביע על חוסר קשר בין החזקת נשק לבין מקרי היפגעות מנשק. אולם בשתי המדינות הללו החזקת נשקים מבוצעת בעיקר על ידי חיילים לצרכים צבאיים. אין אפשרות קלה לקנות אקדחים או רובים כשהמטרה היא מניעת פשיעה, הגישה לנשק היא קשה יחסית, ואין נשיאה של הנשק כ"זכות חוקתית". נשק בידי חיילים בישראל מוגבל בעיקר לחיילים קרביים (שהם קבוצה קטנה יחסית מתוך כלל החיילים) או קצינים, ואילו חיילי מילואים או חיילים בסדיר שאינם קרביים אינם נושאים נשק, מלבד נשק זה עד לשנים האחרונות המדינה הגבילה את החזקת הנשקים בידי אזרחים. כאמור כמות הנשקים האזרחיים למאה תושבים בישראל עומדת על 6.7 נשקים ל-מאה תושבים - לא שיעור שנחשב גבוה. בשווייץ יש לתושבים נשק אבל הוא מאופסן לשם שימוש צבאי בשעת חירום ואין עידוד של נשיאת נשק בגלוי או החזקת נשק לשם צרכים אחרים, אין גישה קלה של האזרחים לנשק. כמו כן הן בשווייץ והן בישראל יש שיעור גבוה יחסית של מקרי מוות מירי ביחס למדינות מערביות אחרות. כמו כן ניתן לראות כי במדינות עם כמות נמוכה של נשקים - כמו יפן לדוגמה - יש גם כמות נמוכה מאוד של מקרי רצח.

==השפעות של נשק חם בארצות הברית==

==השפעות של נשק חם בארצות הברית==