שינויים

'''הכחשת נזקי העישון''' הם המאמצים לבצע הסתרה, הכחשה, [[נטיעת ספק|בלבול והטעיה]] לגבי [[נזקים בריאותיים של עישון סיגריות]] ומוצרי טבק אחרים, ולגבי היבטים אחרים הנוגעים ל[[עישון]] כמו [[התמכרות לעישון|התמכרות לטבק]], [[עישון בקרב בני נוער|שיווק טבק לילדים ולנוער]], [[מניפולציות על טבק]], [[עישון כפוי]] (עישון פסיבי) ועוד. הגורם המרכזי בהכחשת נזקי העישון הן '''[[תעשיית הסיגריות|חברות הטבק]]''' וכן ארגונים וחברות עסקיות הקשורות אליהן, כמו [[חברות יחסי ציבור]], [[ארגוני קש]] ועוד. בעבר עסקו בהכחשת נזקי העישון גם ממשלות, אישי ציבור, שחקני קולנוע, רופאים, ארגונים רפואיים, גורמים בימין הכלכלי ועוד.  

'''הכחשת נזקי העישון''' הם המאמצים לבצע הסתרה, הכחשה, [[נטיעת ספק|בלבול והטעיה]] לגבי [[נזקים בריאותיים של עישון סיגריות]] ומוצרי טבק אחרים, ולגבי היבטים אחרים הנוגעים ל[[עישון]] כמו [[התמכרות לעישון|התמכרות לטבק]], [[עישון בקרב בני נוער|שיווק טבק לילדים ולנוער]], [[מניפולציות על טבק]], [[עישון כפוי]] (עישון פסיבי) ועוד. הגורם המרכזי בהכחשת נזקי העישון הן '''[[תעשיית הסיגריות|חברות הטבק]]''' וכן ארגונים וחברות עסקיות הקשורות אליהן, כמו [[חברות יחסי ציבור]], [[ארגוני קש]] ועוד. בעבר עסקו בהכחשת נזקי העישון גם ממשלות, אישי ציבור, שחקני קולנוע, רופאים, ארגונים רפואיים, גורמים בימין הכלכלי ועוד.  

[[קובץ:Cigarette Consumption.PNG|ממוזער|400px|צריכת הסיגריות לנפש במדינות שונות בעולם. בעוד שבמדינות המערביות יש ירידה או התייצבות בכמות המעשנים והסיגריות, במדינות כמו [[סין]] יש עליה משמעותית ב[[עישון|כמות המעשנים]] ובצריכת הסיגריות של מעשנים קיימים. כמו כן ייתכנו הבדלים ניכרים בין גברים ונשים או בגלל רמות הכנסה שונות. [[השפעות בריאותיות של עישון|נזקי העישון]] הם כיום קונצנזוס במערב ובקרב גופי הרפואה הבינלאומיים ומוטלות מגבלות שונות על שיווק הסיגריות, אך במדינות כמו אינדונזיה השיווק הוא חופשי, אין מודעות לנזקים ואם הדבר עולה הוא מוצג כנושא שנוי במחלוקת. על פי הערכות של גופי רפואה בינלאומיים עוד מאות מיליוני אנשים עלולים  

[[קובץ:Cigarette Consumption.PNG|ממוזער|300px|צריכת הסיגריות לנפש במדינות שונות בעולם. בעוד שבמדינות המערביות יש ירידה או התייצבות בכמות המעשנים והסיגריות, במדינות כמו [[סין]] יש עליה משמעותית ב[[עישון|כמות המעשנים]] ובצריכת הסיגריות של מעשנים קיימים. כמו כן ייתכנו הבדלים ניכרים בין גברים ונשים או בגלל רמות הכנסה שונות. [[השפעות בריאותיות של עישון|נזקי העישון]] הם כיום קונצנזוס במערב ובקרב גופי הרפואה הבינלאומיים ומוטלות מגבלות שונות על שיווק הסיגריות, אך במדינות כמו אינדונזיה השיווק הוא חופשי, אין מודעות לנזקים ואם הדבר עולה הוא מוצג כנושא שנוי במחלוקת. על פי הערכות של גופי רפואה בינלאומיים עוד מאות מיליוני אנשים עלולים למות במהלך המאה ה-21 עקב נזקי העישון, בעיקר במדינות לא מערביות.]]

למות במהלך המאה ה-21 עקב נזקי העישון, בעיקר במדינות לא מערביות.]]

מאז שנות ה-50 נוקטות חברות הטבק באסטרטגיה של [[נטיעת ספק]] - אין צורך לשכנע את הקהל שהן צודקות, די בכך שהציבור מתרשם שיש עדיין ויכוח בין שני צדדים - כך שיש ספק מי צודק. דבר זה מעודד מעשנים להמשיך לעשן ומעודד את הציבור לא לנקוט עמדה שתצדד בהגבלות על [[שיווק והפצת מוצרי הטבק]] או בצעדים ל[[מניעת עישון|מניעת עישון בקרב בני נוער]]. יש אנשים שמתקשים להאמין כי נציגי חברות הטבק יכולים לשקר במצח נחושה, וכי אנשים קרובים להם יכולים לחזור על הפצה של מסרים מטעים לגבי עישון. כלי נוסף של חברות הוא תשלום וקשרים מאחורי הקלעים ל"ארגוני קש" וקבוצות כדי שאלו יציגו טיעונים נוחים לחברות הטבק, מטעם דוברים ניטרליים ואמינים כביכול. אמצעים נוספים שמסייעים בהכחשה הם [[לובי פוליטי]], [[קשרי הון-שלטון]] ו[[קשרי הון-עיתון]].  

מאז שנות ה-50 נוקטות חברות הטבק באסטרטגיה של [[נטיעת ספק]] - אין צורך לשכנע את הקהל שהן צודקות, די בכך שהציבור מתרשם שיש עדיין ויכוח בין שני צדדים - כך שיש ספק מי צודק. דבר זה מעודד מעשנים להמשיך לעשן ומעודד את הציבור לא לנקוט עמדה שתצדד בהגבלות על [[שיווק והפצת מוצרי הטבק]] או בצעדים ל[[מניעת עישון|מניעת עישון בקרב בני נוער]]. יש אנשים שמתקשים להאמין כי נציגי חברות הטבק יכולים לשקר במצח נחושה, וכי אנשים קרובים להם יכולים לחזור על הפצה של מסרים מטעים לגבי עישון. כלי נוסף של חברות הוא תשלום וקשרים מאחורי הקלעים ל"ארגוני קש" וקבוצות כדי שאלו יציגו טיעונים נוחים לחברות הטבק, מטעם דוברים ניטרליים ואמינים כביכול. אמצעים נוספים שמסייעים בהכחשה הם [[לובי פוליטי]], [[קשרי הון-שלטון]] ו[[קשרי הון-עיתון]].  

הכחשת נזקי עישון (לדוגמה דעות מוטעות לגבי [[נרגילה|עישון נרגילה]]) היא עדיין נפוצה למדי. [[עישון בקרב בני נוער|ילדים ונערים רבים מתפתים לעשן]] בגלל שיווק בדרכים שונות (כולל פרסום באינטרנט) ובגלל דוגמה מצד מעשנים מבוגרים או צעירים מעט בוגרים מהם. לעיתים קרובות נוטים צעירים ומבוגרים מעשנים לבצע '''הדחקה של נזקי העישון''' - לדוגמה להאמין שהם עצמם לא יתמכרו או שהם יכולים להיגמל בכל זמן שירצו בכך, בנוסף רוב המעשנים מדחיקים את [[השפעות בריאותיות של עישון|נזקי העישון]] ומאמינים כי הם עצמם לא יפגעו ממנו. הדחקה כזו פירושה לעיתים קרובות הפצה של מידע לא נכון על עישון, ולעיתים אפילו עידוד של אחרים לעשן כדי לנסות לחוש בטחון או כחלק מ"טקס חניכה" של נערים. חוסר מודעות לנזקי העישון ועישון בגיל צעיר קיימים ביתר שאת במדינות לא-מערביות רבות כמו סין, רוסיה, אינדונזיה ועוד, וכן בקרב [[עוני|עניים]] במדינות מערביות כולל גם ב[[עישון בישראל|ישראל]]. בשנים האחרונות יש מגמת עליה בעישון בקרב הנוער בישראל, בעיקר בנושא של [[עישון נרגילות]].  

הכחשת נזקי עישון (לדוגמה דעות מוטעות לגבי [[נרגילה|עישון נרגילה]]) היא עדיין נפוצה למדי. [[עישון בקרב בני נוער|ילדים ונערים רבים מתפתים לעשן]] בגלל שיווק בדרכים שונות (כולל פרסום באינטרנט) ובגלל דוגמה מצד מעשנים מבוגרים או צעירים מעט בוגרים מהם. לעיתים קרובות נוטים צעירים ומבוגרים מעשנים לבצע '''הדחקה של נזקי העישון''' - לדוגמה להאמין שהם עצמם לא יתמכרו או שהם יכולים להיגמל בכל זמן שירצו בכך, בנוסף רוב המעשנים מדחיקים את [[השפעות בריאותיות של עישון|נזקי העישון]] ומאמינים כי הם עצמם לא יפגעו ממנו. הדחקה כזו פירושה לעיתים קרובות הפצה של מידע לא נכון על עישון, ולעיתים אפילו עידוד של אחרים לעשן כדי לנסות לחוש בטחון או כחלק מ"טקס חניכה" של נערים. חוסר מודעות לנזקי העישון ועישון בגיל צעיר קיימים ביתר שאת במדינות לא-מערביות רבות כמו סין, רוסיה, אינדונזיה ועוד, וכן בקרב [[עוני|עניים]] במדינות מערביות כולל גם ב[[עישון בישראל|ישראל]]. בשנים האחרונות יש מגמת עליה בעישון בקרב הנוער בישראל, בעיקר בנושא של [[עישון נרגילות]].  

להכחשת נזקי העישון יש השלכות מעבר לנושא הבריאותי של העישון. השפעה אחת היא הגברה של בעיות חברתיות שנוצרות עקב [[עוני]] ו[[אי שוויון]] - [[עישון ועוני]]. השפעה אחרת היא דרך תרומה לתרבות ופוליטיקה של שקרים ורמייה, או ניצול נושא העישון כדי להכחיש, למסמס ולאפשר המשך של פעילויות מזיקות אחרות (ראו לדוגמה [[הכחשת זיהום]]). להכחשת הנזקים יש גם חשיבות מחקרית בהדגמת הדרך שבה [[תאגיד|תאגידים]] מסוגלים להתל בציבור ולעוות [[רגולציה]] ולהפעיל [[לובי פוליטי]] ותקשורתי אפקטיבי אל מול פגיעה ברורה ומוחשית בציבור - יש להזכיר כי [[עישון]] הוא [[גורם סיכון בריאותי|גורם הסיכון הבריאותי]] חשוב מאוד במדינות מערביות. בישראל לבדה העישון הורג מעל 8,000 איש בשנה, כאשר רוב המעשנים מתחילים לעשן כשהם קטינים. לכן הכחשת נזקי העישון היא דוגמה טובה לבעיות של [[קשרי הון-שלטון]] ו[[לובי פוליטי]] ועל הפער בין הדימוי של דמוקרטיה לבין השפעות חברות גדולות על קביעת המדיניות. [[חקר הכלכלה|כלכלנים]], אנשי בריאות, [[סביבתנות|אנשי סביבה]] ועוד חוקרים מצביעים על קווי דמיון בין שיטות הפעולה של תעשיית הסיגריות לבין ארגוני פשע מאורגן וכן הדמיון בין תעשיית הטבק לתעשיות פוגעניות אחרות. הדוגמאות כוללות [[כלכלת השמנה]], [[הכחשת זיהום]], [[הכחשת אקלים]] לובי של [[נשק קל|חברות הנשק]], הטעיות על [[חברות תרופות]] ועוד. תחום המחקר של הפצת בורות נקרא [[אגנוטולוגיה]]. היבטים תאורטיים המושפעים מכך נוגעים ל[[כלכלה פוליטית]], ל[[מוצר ציבורי]], [[רגולציה]], בעיות של [[מידע א-סימטרי]], [[מוצרים ממכרים]] ו[[השפעה חיצונית]]. הכחשת עישון היא דוגמה טובה כדי ללמוד כיצד עובדת [[הכחשת אלימות]].  

להכחשת נזקי העישון יש השלכות מעבר לנושא הבריאותי של העישון. השפעה אחת היא הגברה של בעיות חברתיות שנוצרות עקב [[עוני]] ו[[אי שוויון]] - [[עישון ועוני]]. השפעה אחרת היא דרך תרומה לתרבות ופוליטיקה של שקרים ורמייה, או ניצול נושא העישון כדי להכחיש, למסמס ולאפשר המשך של פעילויות מזיקות אחרות (ראו לדוגמה [[הכחשת זיהום]]). להכחשת הנזקים יש גם חשיבות מחקרית בהדגמת הדרך שבה [[תאגיד|תאגידים]] מסוגלים להתל בציבור ולעוות [[רגולציה]] ולהפעיל [[לובי פוליטי]] ותקשורתי אפקטיבי אל מול פגיעה ברורה ומוחשית בציבור - יש להזכיר כי [[עישון]] הוא [[גורם סיכון בריאותי|גורם הסיכון הבריאותי]] חשוב מאוד במדינות מערביות. בישראל לבדה העישון הורג מעל 8,000 איש בשנה, כאשר רוב המעשנים מתחילים לעשן כשהם קטינים. לכן הכחשת נזקי העישון היא דוגמה טובה לבעיות של [[קשרי הון-שלטון]] ו[[לובי פוליטי]] ועל הפער בין הדימוי של דמוקרטיה לבין השפעות חברות גדולות על קביעת המדיניות. [[חקר הכלכלה|כלכלנים]], אנשי בריאות, [[סביבתנות|אנשי סביבה]] ועוד חוקרים מצביעים על קווי דמיון בין שיטות הפעולה של תעשיית הסיגריות לבין ארגוני פשע מאורגן וכן הדמיון בין תעשיית הטבק לתעשיות פוגעניות אחרות. הדוגמאות כוללות [[כלכלת השמנה]], [[הכחשת זיהום]], [[הכחשת אקלים]] לובי של [[נשק קל|חברות הנשק]], הטעיות על [[חברות תרופות]] ועוד. תחום המחקר של הפצת בורות נקרא [[אגנוטולוגיה]]. היבטים תאורטיים המושפעים מכך נוגעים ל[[כלכלה פוליטית]], ל[[מוצר ציבורי]], [[רגולציה]], בעיות של [[מידע א-סימטרי]], [[מוצרים ממכרים]] ו[[השפעה חיצונית]]. הכחשת עישון היא דוגמה טובה כדי ללמוד כיצד עובדת [[הכחשת אלימות]].  

==סוגיות ציבוריות הנוגעות לעישון==

==סוגיות ציבוריות הנוגעות לעישון==

===1958 - הקמת מכון הטבק===

===1958 - הקמת מכון הטבק===

בשנת 1958 הקימו חברות הטבק את '''[[מכון הטבק]]''' The Tobacco Institute. המכון עסק בלובי פוליטי, פרסום מודעות לגבי טבק ו"מענה" למחקרים מדעיים וכן ב[[הטיית מחקרים על ידי חברות|פברוק של מחקרים]].  

בשנת 1958 הקימו חברות הטבק את '''[[מכון הטבק]]''' The Tobacco Institute. המכון עסק בלובי פוליטי, פרסום מודעות לגבי טבק ו"מענה" למחקרים מדעיים וכן ב[[הטיית מחקרים על ידי חברות|פברוק של מחקרים]].  

המכון נועד בתחילה להשלים את העבודה של "הוועדה למחקר של תעשיית הטבק" , שהפכה מאוחר יותר ל"המועצה לחקר הטבק". עבודת גוף זה הייתה מוגבלת לתקיפה של מחקרים מדעיים שהציגו את הטבק באור שלילי. בעוד מכון הטבק ניסה לקדם משימה רחבה יותר - לצייר את תעשיית הטבק באור חיובי, ובמיוחד לייצר "חדשות טובות" בתחום הכלכלי. המכון עסק גם בתקיפה של מחקרים מדעיים, במיוחד על ידי [[נטיעת ספק]] לגבהים, במקום מתן מענה בצורה ישירה. הוא גם עסק בתחום של לובי פוליטי מול הקונגרס. אחד הציטוטים המפורסמים המיוחסים למכון הוא מתוך מזכר פנימי של סגן נשיא המכון Fred Panzer שכתב שיש לפעול ל-"יצירת ספק אודות האשמות הנוגעות לבריאות, מבלי להכחיש אותן במפורש".

המכון נועד בתחילה להשלים את העבודה של "הוועדה למחקר של תעשיית הטבק", שהפכה מאוחר יותר ל"המועצה לחקר הטבק". עבודת גוף זה הייתה מוגבלת לתקיפה של מחקרים מדעיים שהציגו את הטבק באור שלילי. בעוד מכון הטבק ניסה לקדם משימה רחבה יותר - לצייר את תעשיית הטבק באור חיובי, ובמיוחד לייצר "חדשות טובות" בתחום הכלכלי. המכון עסק גם בתקיפה של מחקרים מדעיים, במיוחד על ידי [[נטיעת ספק]] לגבהים, במקום מתן מענה בצורה ישירה. הוא גם עסק בתחום של לובי פוליטי מול הקונגרס. אחד הציטוטים המפורסמים המיוחסים למכון הוא מתוך מזכר פנימי של סגן נשיא המכון Fred Panzer שכתב שיש לפעול ל-"יצירת ספק אודות האשמות הנוגעות לבריאות, מבלי להכחיש אותן במפורש".

הספר [[תורת ההונאה]] מתאר את שיטו תהפעולה של [[מכון הטבק]] ולגיוס של מדענים כדי לנסות לטעת בציבור רושם מוטעה או לבצע [[נטיעת ספק]] לגבי המסר כי עישון הוא מסוכן. חברות הטבק חיפשו עד שהצליחו למצוא מדענים שהיו בדעה שהייתה מספיק קרובה לדעתם. אחד מהם הוא קלרנס ליטל (Clarence Cook "C.C." Little){{הערה |[https://en.wikipedia.org/wiki/C._C._Little C. C. Little] בוויקיפדיה האנגלית}}, ביולוג ידוע שהיה משוכנע ש[[סרטן]] נגרם אך ורק כתוצאה מגנטיקה. ליטל מונה להיות המנהל המדעי של הוועדה המדעית של "המועעצה לחקר הטבק" שמימנה מחקרים של מאות חוקרים, במטרה להראות שעישון אינו מסוכן לבריאות. עד יום מותו בשנת 1969 ליטל עדיין טען שאין קשר סיבתי בין עישון לסרטן.

הספר [[תורת ההונאה]] מתאר את שיטות הפעולה של [[מכון הטבק]] ולגיוס של מדענים כדי לנסות לטעת בציבור רושם מוטעה או לבצע [[נטיעת ספק]] לגבי המסר כי עישון הוא מסוכן. חברות הטבק חיפשו עד שהצליחו למצוא מדענים שהיו בדעה שהייתה מספיק קרובה לדעתם. אחד מהם הוא קלרנס ליטל (Clarence Cook "C.C." Little){{הערה |[https://en.wikipedia.org/wiki/C._C._Little C. C. Little] בוויקיפדיה האנגלית}}, ביולוג ידוע שהיה משוכנע ש[[סרטן]] נגרם אך ורק כתוצאה מגנטיקה. ליטל מונה להיות המנהל המדעי של הוועדה המדעית של "המועצה לחקר הטבק" שמימנה מחקרים של מאות חוקרים, במטרה להראות שעישון אינו מסוכן לבריאות. עד יום מותו בשנת 1969 ליטל עדיין טען שאין קשר סיבתי בין עישון לסרטן.

מכון הטבק פורק בשנת 1998 במסגרת הסכם הבוררות בתביעה בין תובעים ממדינות שונות בארצות הברית לבין חברות הטבק.

מכון הטבק פורק בשנת 1998 במסגרת הסכם הבוררות בתביעה בין תובעים ממדינות שונות בארצות הברית לבין חברות הטבק.

למרות מחקרים רחבים מאוד ופרסומים של ארגונים רפואיים, מאמצי ההכחשה של [[חברות הטבק]] נשאו פרי, דבר זה עולה בין היתר ממסמכים של חברות הטבק עצמן. בסוף שנות ה-60 רק שליש מבין הרופאים בארצות הברית האמינו כי עישון מסוכן לבריאות{{הערה|שם=tobaccocontrol2012}}

למרות מחקרים רחבים מאוד ופרסומים של ארגונים רפואיים, מאמצי ההכחשה של [[חברות הטבק]] נשאו פרי, דבר זה עולה בין היתר ממסמכים של חברות הטבק עצמן. בסוף שנות ה-60 רק שליש מבין הרופאים בארצות הברית האמינו כי עישון מסוכן לבריאות{{הערה|שם=tobaccocontrol2012}}

=== 1972 - סרטוני תעמולה של חברות הטבק===

=== 1972 - סרטוני תעמולה של חברות הטבק===

בשנת 1972 הפיקו חברות הטבק סרט תעמולה בשם "עישון ובריאות:הצורך לדעת" (Smoking and Health: The Need to Know). הסרטן הוקרן ברחבי ארצות הברית בפני מאות אלפי צופים, כולל בפני תלמידי בתי-ספר. לפני ההקרנה נשאלו הצופים שאלות כמו האם יתכן שהרופא הכללי בארצות הברית 'טועה לגבי סכנות העישון'. אותן שאלות נשאלו בתום ההקרנה. מניתוח שערכו חברות הטבק נמצא כי הסרט הצליח להוריד ב-18% אחוז את כמות האנשים שחשבו ש"עישון סיגריות גורם לסרטן ריאות" (מ-75% ל-57%). הסרט גם גרם ל"תזוזה משמעותית" לטובת תעשיית הסיגריות, כולל בשאלה האם דוחות אחרונים "הגזימו בסכנות הסיגריות". {{הערה|שם=tobaccocontrol2012}}

בשנת 1972 הפיקו חברות הטבק סרט תעמולה בשם "עישון ובריאות:הצורך לדעת" (Smoking and Health: The Need to Know). הסרטן הוקרן ברחבי ארצות הברית בפני מאות אלפי צופים, כולל בפני תלמידי בתי-ספר. לפני ההקרנה נשאלו הצופים שאלות כמו האם יתכן שהרופא הכללי בארצות הברית 'טועה לגבי סכנות העישון'. אותן שאלות נשאלו בתום ההקרנה. מניתוח שערכו חברות הטבק נמצא כי הסרט הצליח להוריד ב-18% אחוז את כמות האנשים שחשבו ש"עישון סיגריות גורם לסרטן ריאות" (מ-75% ל-57%). הסרט גם גרם ל"תזוזה משמעותית" לטובת תעשיית הסיגריות, כולל בשאלה האם דוחות אחרונים "הגזימו בסכנות הסיגריות". {{הערה|שם=tobaccocontrol2012}}

=== 1976- מבצע ברקשייר===

=== 1976- מבצע ברקשייר===

[[קובץ:מילה למעשנים1979.PNG|350px|ממוזער|"מילה למעשנים" מודעת הסברה ו[[דיסאינפורמציה|תעמולה]] של [[מכון הטבק]] משנת 1979. הפרסומת מתארת עישון במרחב הציבורי כמעין הרמוניה בין אנשים עם "סגנון שונה" - יש מי שמעשנים ויש מי שלא מעשנים והם כביכול מנגנים יחד במין "הרמוניה", בלי צורך בהפרעה מצד "מיעוט זעיר ולא רציונלי" שרוצה למנוע [[עישון כפוי]] במרחב הציבורי. המודעה מנסה לחבר יחד את המעשנים והלא מעשנים בתמיכה מאחורי הקו של [[חברות הטבק]] - המשך עישון במטוסים, במסעדות ועוד, ולהציג את המתנגדים לעישון כזה כאנשים קיצוניים ולא מנומסים. בסוף שנות ה-70 מחקרים פנימיים של [[חברות הטבק]] כבר הצביעו על נזק בריאותי עקב עישון פסיבי. במודעה אין שום איזכור לאפשרות של [[נזק בריאותי מעישון|נזק בריאותי למעשן]] או לסובבים אותו. המעשנים מוצגים כמי שבוחרים לעשן תוך הכחשה של [[התמכרות לעישון טבק]].]]

[[קובץ:מילה למעשנים1979.PNG|350px|ממוזער|"מילה למעשנים" מודעת הסברה ו[[דיסאינפורמציה|תעמולה]] של [[מכון הטבק]] משנת 1979. הפרסומת מתארת עישון במרחב הציבורי כמעין הרמוניה בין אנשים עם "סגנון שונה" - יש מי שמעשנים ויש מי שלא מעשנים והם כביכול מנגנים יחד במין "הרמוניה", בלי צורך בהפרעה מצד "מיעוט זעיר ולא רציונלי" שרוצה למנוע [[עישון כפוי]] במרחב הציבורי. המודעה מנסה לחבר יחד את המעשנים והלא מעשנים בתמיכה מאחורי הקו של [[חברות הטבק]] - המשך עישון במטוסים, במסעדות ועוד, ולהציג את המתנגדים לעישון כזה כאנשים קיצוניים ולא מנומסים. בסוף שנות ה-70 מחקרים פנימיים של [[חברות הטבק]] כבר הצביעו על נזק בריאותי עקב עישון פסיבי. במודעה אין שום איזכור לאפשרות של [[נזק בריאותי מעישון|נזק בריאותי למעשן]] או לסובבים אותו. המעשנים מוצגים כמי שבוחרים לעשן תוך הכחשה של [[התמכרות לעישון טבק]].]]

מבצע ברקשייר (Operation Berkshire) הוא כינוי לתוכנית שהחלה לפעול בשנת 1976 על ידי 7 חברות הטבק הגדולות בעולם במטרה לעודד מחלוקת בנוגע לעישון ומחלות. בהזמנת היו"ר של חברת "אפריאל טבקו" נפגשו בחשאי המנכ"לים של החברות הגדולות לכינוס בבריטניה כדי "לפתח אסטרטגיית הגנה על עישון ובריאות, כדי למנוע שהמדינות שלנו או החברות שלו יקטפו אחת אחרי השנייה, עם אפקט דומינו". הם הסכימו להקים ארגון בשם "הוועדה הבינלאומית על נושאי עישון", ICOSI ששינה את שמו בשנת 1981 ל-INFOTAB. הארגון פעל בשיתוף פעולה של החברות למנוע [[רגולציה]] על הגבלות שימוש בטבק. [https://en.wikipedia.org/wiki/Operation_Berkshire]

מבצע ברקשייר (Operation Berkshire) הוא כינוי לתוכנית שהחלה לפעול בשנת 1976 על ידי 7 חברות הטבק הגדולות בעולם במטרה לעודד מחלוקת בנוגע לעישון ומחלות. בהזמנת היו"ר של חברת "אפריאל טבקו" נפגשו בחשאי המנכ"לים של החברות הגדולות לכינוס בבריטניה כדי "לפתח אסטרטגיית הגנה על עישון ובריאות, כדי למנוע שהמדינות שלנו או החברות שלו יקטפו אחת אחרי השנייה, עם אפקט דומינו". הם הסכימו להקים ארגון בשם "הוועדה הבינלאומית על נושאי עישון", ICOSI ששינה את שמו בשנת 1981 ל-INFOTAB. הארגון פעל בשיתוף פעולה של החברות למנוע [[רגולציה]] על הגבלות שימוש בטבק. [https://en.wikipedia.org/wiki/Operation_Berkshire]

הארגון תאם את התגובה של החברות להתקפות עליהן. הוא איפשר לנסח ולפרסם עמדה מוסכמת מצד התעשייה. הוא עקב אחר ארגונים שפעלו נגד חברות הטבק, הוא יצר שירות מודיעין לצבירת ידע ולהטמעה שלו על פעילות נגד עישון. הוא שימוש לשם זיהוי וגיוס של בני ברית של תעשיית הטבק כדי לקיים ומחקרים שהתוצאה שלהם תהיה מועילה לתעשיית הטבק וכדי להדוף נתונים והאשמות מצד גורמים נגד תעשיית הטבק. הארגון עבד בצורה הדוקה עם "מכון הטבק" (Tobacco Institute) "ארגון פרונט" שפורק בשנת 1998.

הארגון תאם את התגובה של החברות להתקפות עליהן. הוא איפשר לנסח ולפרסם עמדה מוסכמת מצד התעשייה. הוא עקב אחר ארגונים שפעלו נגד חברות הטבק, הוא יצר שירות מודיעין לצבירת ידע ולהטמעה שלו על פעילות נגד עישון. הוא שימוש לשם זיהוי וגיוס של בני ברית של תעשיית הטבק כדי לקיים ומחקרים שהתוצאה שלהם תהיה מועילה לתעשיית הטבק וכדי להדוף נתונים והאשמות מצד גורמים נגד תעשיית הטבק. הארגון עבד בצורה הדוקה עם "מכון הטבק" (Tobacco Institute) "ארגון פרונט" שפורק בשנת 1998.

שם הקוד "מבצע ברקשייר" הוצע בתחילה במזכר סודי של נשיא Imperial Tobacco בבריטניה, A. G. (Tony) Garrett אל נשיא חברת [[פיליפ מוריס]], Hugh Cullman. קשירת הקשר הזאת התגלתה בשנת 1998 כחלק מ"The Master Settlement Agreement" בין תעשיית הטבק לבין התביעה בארה"ב.

שם הקוד "מבצע ברקשייר" הוצע בתחילה במזכר סודי של נשיא Imperial Tobacco בבריטניה, A. G. (Tony) Garrett אל נשיא חברת [[פיליפ מוריס]], Hugh Cullman. קשירת הקשר הזאת התגלתה בשנת 1998 כחלק מ"The Master Settlement Agreement" בין תעשיית הטבק לבין התביעה בארה"ב.

===התמודדות עם מחקרים על נזקי עישון פאסיבי===

===התמודדות עם מחקרים על נזקי עישון פאסיבי===

דוגמה להכחשת נזקי העישון הפסיבי קיימת במודעת פרסומת של [[מכון הטבק]] משנת 1979. הפרסומת מתארת את עישון כמין טקס מיוחד למעשן, בחירה אישית שלו, עניין של סגנון. ואילו את מי שהעישון מפריע להם היא מחלקת ל-2 אלו שהם אנשים מנומסים (אשר סובלים מעשנים בקרבתם) ו"אנטי מעשנים" - אנשים שלא מעוניינים שיעשנו לידם - אותם מציגה המודעה כאנשים לא סובלניים, מיעוט קטן מאוד, קולני ומרגיז, אנשים לא רציונליים שפשוט מנסים לריב עם כולם.{{הערה|שם=aWORD|1=[https://www.industrydocumentslibrary.ucsf.edu/tobacco/docs/#id=zjnd0134 A WORD TO SMOKERS (ABOUT NONSMOKERS AND ANTI-SMOKERS)], מכון הטבק, פברואר 1979}}

דוגמה להכחשת נזקי העישון הפסיבי קיימת במודעת פרסומת של [[מכון הטבק]] משנת 1979. הפרסומת מתארת את עישון כמין טקס מיוחד למעשן, בחירה אישית שלו, עניין של סגנון. ואילו את מי שהעישון מפריע להם היא מחלקת ל-2 אלו שהם אנשים מנומסים (אשר סובלים מעשנים בקרבתם) ו"אנטי מעשנים" - אנשים שלא מעוניינים שיעשנו לידם - אותם מציגה המודעה כאנשים לא סובלניים, מיעוט קטן מאוד, קולני ומרגיז, אנשים לא רציונליים שפשוט מנסים לריב עם כולם.{{הערה|שם=aWORD|1=[https://www.industrydocumentslibrary.ucsf.edu/tobacco/docs/#id=zjnd0134 A WORD TO SMOKERS (ABOUT NONSMOKERS AND ANTI-SMOKERS)], מכון הטבק, פברואר 1979}}

מחקר משנת 1999 העריך את מידת הכיסוי של עיתונים ומגזינים אודות מחקרים על עישון פסיבי. המחקר בדק 180 פרסומים בעיתונות היומית ו-92 פרסומים במגזינים בשנים 1981-1994 שעסקו בעישון פסיבי. 62% מהכתבות (168 מתוך 272) הסיקו שהמחקרים על הנזק הבריאותי מעישון פסיבי נמצאים במחלוקת. נציגי חברות הטבק צוטטו הרבה יותר בכתבות בעיתונות (52%) לעומת כתבות במגזינים (12%). מתוך 121 מחקרים שהוזכרו בעיתונות רק 15 היו מטעם פרוייקטים או פרסומים במימון חברות הטבק. במגזינים קבלה של פרסומות של חברות הטבק מקושרת באופן סטטיסטי למסקנה של המאמר כי נזק מעישון פסיבי הוא דבר שנוי במחלוקת. מסקנת המחקר היא כי למרות שבשנים 1981 עד 1994 המחקרים על ההשפעות המזיקות של עישון פסיבי הלך והצטברו, הכיסוי של העיתונות הפופולרית על המחקרים יצרה את הרושם לפיו העמדה המדעית בנושא נתונה בוויכוח. מעט מחקרים צוטטו כדי לתמוך בטענת תעשיית הטבק כי עישון פאסיבי אינו מזיק לבריאות, אבל היה ציטוט נרחב של נציגי תעשיית הטבק שהביעו ביקורת על שיטות המחקר של המחקרים על ההשפעות הבריאותיות של עישון פסיבי. {{הערה|Kennedy, Gail E., and Lisa A. Bero. "[http://www.jstor.org/stable/20207660 Print Media Coverage of Research on Passive Smoking]". Tobacco Control 8, no. 3 (1999): 254-60. }}

מחקר משנת 1999 העריך את מידת הכיסוי של עיתונים ומגזינים אודות מחקרים על עישון פסיבי. המחקר בדק 180 פרסומים בעיתונות היומית ו-92 פרסומים במגזינים בשנים 1981-1994 שעסקו בעישון פסיבי. 62% מהכתבות (168 מתוך 272) הסיקו שהמחקרים על הנזק הבריאותי מעישון פסיבי נמצאים במחלוקת. נציגי חברות הטבק צוטטו הרבה יותר בכתבות בעיתונות (52%) לעומת כתבות במגזינים (12%). מתוך 121 מחקרים שהוזכרו בעיתונות רק 15 היו מטעם פרוייקטים או פרסומים במימון חברות הטבק. במגזינים קבלה של פרסומות של חברות הטבק מקושרת באופן סטטיסטי למסקנה של המאמר כי נזק מעישון פסיבי הוא דבר שנוי במחלוקת. מסקנת המחקר היא כי למרות שבשנים 1981 עד 1994 המחקרים על ההשפעות המזיקות של עישון פסיבי הלך והצטברו, הכיסוי של העיתונות הפופולרית על המחקרים יצרה את הרושם לפיו העמדה המדעית בנושא נתונה בוויכוח. מעט מחקרים צוטטו כדי לתמוך בטענת תעשיית הטבק כי עישון פאסיבי אינו מזיק לבריאות, אבל היה ציטוט נרחב של נציגי תעשיית הטבק שהביעו ביקורת על שיטות המחקר של המחקרים על ההשפעות הבריאותיות של עישון פסיבי. {{הערה|Kennedy, Gail E., and Lisa A. Bero. "[http://www.jstor.org/stable/20207660 Print Media Coverage of Research on Passive Smoking]". Tobacco Control 8, no. 3 (1999): 254-60. }}

=== שנות ה-90 - חקירת ה-FDA ושימוע בקונגרס בארצות הברית===

=== שנות ה-90 - חקירת ה-FDA ושימוע בקונגרס בארצות הברית===

{{הפניה לערך מורחב|התמכרות לעישון}}

{{הפניה לערך מורחב|התמכרות לעישון}}

בשנת 1990 מונה דיוויד קסלר (David A. Kessler) לעמוד בראש "מנהל המזון והתרופות" בארצות הברית (ה-FDA) תפקיד בו החזיק 3 שנים.[https://en.wikipedia.org/wiki/David_A._Kessler] היות וניקוטין הוא סוג של חומר ממכר, קסלר החל במאמץ לחקור האם ניתן להחיל על סיגריות מגבלות מטעם מנהל המזון והתרופות כדי להגן על בריאות האוכלוסיה. הוא החל לחקור האם היתה מטרה בעידוד צריכת הסם. כלומר האם הייתה כוונה. האם חברות הסיגריות הגדילו את אחוז הניקוטין בצורה מכוונת? מה הן ידעו? שאלה זו לא נשאלה קודם לכן. קסלר הקים קבוצה של חוקרים מטעם ה-FDA שהשתמשה במודיעים שעבדו בתוך חברות הטבק. החקירה העלתה כי חברות הטבק ביצעו [[התמכרות לטבק|מניפולציה מכוונת]] על רמות הניקוטין שבסיגריות כדי להגדיל את ההתמכרות. לחברות הטבק היה כוח רב והן השפיעו על הקונגרס לבצע שימוע בקונגרס כדי לחקור את מנהל המזון והתרופות. [http://www.cbsnews.com/news/david-kesslers-battle-against-big-tobacco/]   

בשנת 1990 מונה דיוויד קסלר (David A. Kessler) לעמוד בראש "מנהל המזון והתרופות" בארצות הברית (ה-FDA) תפקיד בו החזיק 3 שנים.[https://en.wikipedia.org/wiki/David_A._Kessler] היות וניקוטין הוא סוג של חומר ממכר, קסלר החל במאמץ לחקור האם ניתן להחיל על סיגריות מגבלות מטעם מנהל המזון והתרופות כדי להגן על בריאות האוכלוסייה. הוא החל לחקור האם הייתה מטרה בעידוד צריכת הסם. כלומר האם הייתה כוונה. האם חברות הסיגריות הגדילו את אחוז הניקוטין בצורה מכוונת? מה הן ידעו? שאלה זו לא נשאלה קודם לכן. קסלר הקים קבוצה של חוקרים מטעם ה-FDA שהשתמשה במודיעים שעבדו בתוך חברות הטבק. החקירה העלתה כי חברות הטבק ביצעו [[התמכרות לטבק|מניפולציה מכוונת]] על רמות הניקוטין שבסיגריות כדי להגדיל את ההתמכרות. לחברות הטבק היה כוח רב והן השפיעו על הקונגרס לבצע שימוע בקונגרס כדי לחקור את מנהל המזון והתרופות. [http://www.cbsnews.com/news/david-kesslers-battle-against-big-tobacco/]   

בשנת 1994 ערך חבר הקונגרס הרי ווקסמן (Harry Waxman) סידרת שימועים בקונגרס בתת הוועדה לסביבה ובריאות. הנשיאים והמנכ"לים של שבע החברות הגדולות בארצות הברית זומנו להעיד בפני הוועדה.  

בשנת 1994 ערך חבר הקונגרס הרי ווקסמן (Harry Waxman) סידרת שימועים בקונגרס בתת הוועדה לסביבה ובריאות. הנשיאים והמנכ"לים של שבע החברות הגדולות בארצות הברית זומנו להעיד בפני הוועדה.