שינויים

==תהליך הקומפוסטציה==

==תהליך הקומפוסטציה==

קומפוסטציה היא תהליך בו חומרים אורגניים – שמקורם מהחי או הצומח – עוברים פירוק בתנאים מבוקרים. פירוק החומר נעשה על ידי תהליך חמצון ביולוגי בתהליך תרמופילי ממושך שבמהלכו חומר אורגני מוצק מתפרק ומתקיים בו שחרור זמני של חומרים פיטוטוקסים, כך שבסופו של דבר מתקבל חומר אורגני מיוצב <ref name="hal">נ. חלמיש ([[2000]]). '''הקומפוסט בישראל – סקר מקורות ושימושים ובחינת כדאיות כלכלית'''. אפיק הנדסות סביבה והידרולוגיה, עמוס לביא ייעוץ כלכלי והשקעות.</ref>. אומנם פירוק חומר אורגני, כלומר ריקבון, יתרחש גם באופן טבעי ללא התערבות האדם, אך ההבדל הוא שתהליך הקומפוסטציה נעשה בתנאים מבוקרים לשם קבלת תכונות הקומפוסט הרצויות, בהתאם לדרישות<ref name="gor"> ב. גורודצקי ([[1986]]). '''דיכוי מחלות המועברות בקרקע על ידי קומפוסטים מפסולת חקלאית'''. עבודת גמר לקבלת התואר M.Sc, מוגשת ל[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]], הפקולטה לחקלאות, [[רחובות]].</ref>.

קומפוסטציה היא תהליך בו חומרים אורגניים – שמקורם מהחי או הצומח – עוברים פירוק בתנאים מבוקרים. פירוק החומר נעשה על ידי תהליך חמצון ביולוגי בתהליך תרמופילי ממושך שבמהלכו חומר אורגני מוצק מתפרק ומתקיים בו שחרור זמני של חומרים פיטוטוקסים, כך שבסופו של דבר מתקבל חומר אורגני מיוצב <ref name="hal">נ. חלמיש (2000). '''הקומפוסט בישראל – סקר מקורות ושימושים ובחינת כדאיות כלכלית'''. אפיק הנדסות סביבה והידרולוגיה, עמוס לביא ייעוץ כלכלי והשקעות.</ref>. אומנם פירוק חומר אורגני, כלומר ריקבון, יתרחש גם באופן טבעי ללא התערבות האדם, אך ההבדל הוא שתהליך הקומפוסטציה נעשה בתנאים מבוקרים לשם קבלת תכונות הקומפוסט הרצויות, בהתאם לדרישות<ref name="gor"> ב. גורודצקי (1986). '''דיכוי מחלות המועברות בקרקע על ידי קומפוסטים מפסולת חקלאית'''. עבודת גמר לקבלת התואר M.Sc, מוגשת להאוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים, הפקולטה לחקלאות, רחובות.</ref>.

תהליך הקומפוסטציה נחלק לשלושה שלבים:

תהליך הקומפוסטציה נחלק לשלושה שלבים:

השלב הראשון מתרחש במהלך 24-48 השעות הראשונות והוא מכונה השלב המזופילי. טמפ' הקומפוסט עולה ל-c°40-50 , אז מתפרקים הסוכרים ושאר החומרים המתפרקים בקלות בקומפוסט. בסוף שלב זה מכיל הקומפוסט מיקרואורגניזמים תרמופיליים בלבד המותאמים לשרוד בתנאי חום קיצוניים.  

השלב הראשון מתרחש במהלך 24-48 השעות הראשונות והוא מכונה השלב המזופילי. טמפ' הקומפוסט עולה ל-c°40-50 , אז מתפרקים הסוכרים ושאר החומרים המתפרקים בקלות בקומפוסט. בסוף שלב זה מכיל הקומפוסט מיקרואורגניזמים תרמופיליים בלבד המותאמים לשרוד בתנאי חום קיצוניים.  

===שלב 2- השלב התרמופילי===

===שלב 2- השלב התרמופילי===

בשלב השני, הוא השלב התרמופילי, הטמפ' עולה ל- c°40-80 והוא יכול להמשך חודשים במהלכם ערימת הקומפוסט עוברת מספר הפיכות כדי שכל חלקי הקומפוסט יחשפו לטמפ' הגבוהה<ref name="had"> י. הדר, ר. כהן, ([[1996]]). "הדברה ביולוגית של מחלות המועברות בקרקע באמצעות קומפוסט". '''מחקר חקלאי בישראל''', כרך ח' (101-126). [[בית דגן]]: מנהל המחקר החקלאי.</ref>. בשלב זה מתרחש פירוק חומרים קשי פירוק כמו תאית והמיקרואורגניזמים התרמופיליים, הזרעים והנבגים בקומפוסט מושמדים.  

בשלב השני, הוא השלב התרמופילי, הטמפ' עולה ל- c°40-80 והוא יכול להמשך חודשים במהלכם ערימת הקומפוסט עוברת מספר הפיכות כדי שכל חלקי הקומפוסט יחשפו לטמפ' הגבוהה<ref name="had"> י. הדר, ר. כהן, (1996). "הדברה ביולוגית של מחלות המועברות בקרקע באמצעות קומפוסט". '''מחקר חקלאי בישראל''', כרך ח' (101-126). בית דגן: מנהל המחקר החקלאי.</ref>. בשלב זה מתרחש פירוק חומרים קשי פירוק כמו תאית והמיקרואורגניזמים התרמופיליים, הזרעים והנבגים בקומפוסט מושמדים.  

===שלב 3 - שלב ההבשלה ===

===שלב 3 - שלב ההבשלה ===

השלב השלישי הוא שלב ההבשלה – קצב הפירוק יורד והטמפ' גם היא יורדת בהדרגה. בשלב זה גם מתחילות להיווצר בקומפוסט אוכלוסיות מיקרואורגניזמים חדשות <ref name="gor"/> ובנוסף החומר האורגני שהתפרק עובר [[פילמור]] <ref name="hal"/>. לאחר תהליך הקומפוסטציה התוצר המתקבל הוא קומפוסט נקי מפתוגנים ומריחות רעים<ref name="had"/>.

השלב השלישי הוא שלב ההבשלה – קצב הפירוק יורד והטמפ' גם היא יורדת בהדרגה. בשלב זה גם מתחילות להיווצר בקומפוסט אוכלוסיות מיקרואורגניזמים חדשות <ref name="gor"/> ובנוסף החומר האורגני שהתפרק עובר [[פילמור]] <ref name="hal"/>. לאחר תהליך הקומפוסטציה התוצר המתקבל הוא קומפוסט נקי מפתוגנים ומריחות רעים<ref name="had"/>.

===יתרונות סביבתיים===

===יתרונות סביבתיים===

חשיבות תהליך הקומפוסטציה כיום היא לא רק בשל הערך הכלכלי הישיר שיש לקומפוסט בחקלאות אלא גם לשם שמירה על [[איכות הסביבה]]. הגידול באוכלוסייה, העלייה בצריכה והשינוי בדפוסי ההתנהגות הגדילו פי כמה וכמה את כמויות ה[[פסולת]] שהחברה המודרנית מייצרת בבית, בתעשייה ובחקלאות. כיום השיטה המרכזית לטיפול בפסולת היא [[הטמנה]], אך שטחי אתרי ההטמנה הולכים וגדלים וחייבים למצוא פתרון נוסף לטיפול בפסולת. הקומפוסטציה היא אחת מהפתרונות הטובים ביותר, והיא היעילה ביותר לטווח הארוך<ref name="hal"/>. במהלך הקומפוסטציה קטנה כמות החומר לכמחצית, בנוסף היא מונעת מטרדים הנגרמים מאשפה טרייה כגון ריחות רעים ומקור לדגירת חרקים ומזהמים<ref name="avn">י. אבנימלך ([[1996]]). "קומפוסטציה: הופכים זבל לזהב". '''לבן-כחול-ירוק''', גיליון מס' 9 (14-15).</ref>.

חשיבות תהליך הקומפוסטציה כיום היא לא רק בשל הערך הכלכלי הישיר שיש לקומפוסט בחקלאות אלא גם לשם שמירה על [[איכות הסביבה]]. הגידול באוכלוסייה, העלייה בצריכה והשינוי בדפוסי ההתנהגות הגדילו פי כמה וכמה את כמויות ה[[פסולת]] שהחברה המודרנית מייצרת בבית, בתעשייה ובחקלאות. כיום השיטה המרכזית לטיפול בפסולת היא [[הטמנה]], אך שטחי אתרי ההטמנה הולכים וגדלים וחייבים למצוא פתרון נוסף לטיפול בפסולת. הקומפוסטציה היא אחת מהפתרונות הטובים ביותר, והיא היעילה ביותר לטווח הארוך<ref name="hal"/>. במהלך הקומפוסטציה קטנה כמות החומר לכמחצית, בנוסף היא מונעת מטרדים הנגרמים מאשפה טרייה כגון ריחות רעים ומקור לדגירת חרקים ומזהמים<ref name="avn">י. אבנימלך (1996). "קומפוסטציה: הופכים זבל לזהב". '''ירוק-כחול-לבן''', גיליון מס' 9 (14-15).</ref>.

ל[[ישראל]] יש עניין מיוחד בקומפוסטציה היות שקרקעות הארץ מאופיינות ברמה נמוכה של חומר אורגני ורמת מלחים גבוהה. מחקר ופיתוח של הקומפוסטים וביסוס מעמדם בשוק יביא לשיפור בתוצרת החקלאית ובמקביל יעזור בשמירה על איכות הסביבה<ref name="avn"/>.

ל[[ישראל]] יש עניין מיוחד בקומפוסטציה היות שקרקעות הארץ מאופיינות ברמה נמוכה של חומר אורגני ורמת מלחים גבוהה. מחקר ופיתוח של הקומפוסטים וביסוס מעמדם בשוק יביא לשיפור בתוצרת החקלאית ובמקביל יעזור בשמירה על איכות הסביבה<ref name="avn"/>.