הודעה לכל משתמשי אקו-ויקי: גרסת התוכנה שודרגה למדיה ויקי גרסה 1.35.

חוק ההסדרים/הפחתת הגרעון

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזור לחוק ההסדרים/2009

תקציר

העלאת הגרעון המותר ל-6% בשנת 2009-2010, ומתווה הפחתת גרעון עד 2014.

  • עמוד 160 בהצעת מדיניות 2009-2010
  • החלטת ממשלה ___

סעיפים קשורים

כתבות מהעיתונות

ניתוחים והשפעות

דברי הסבר

החל משנת 2003 חל שיפור ניכר באמינות המדיניות הפיסקאלית של הממשלה. השיפור באמינות נבע ממדיניות כלכלית עקבית שהובילה לירידה בגרעון התקציבי (מ-5.3 אחוזי תוצר בשנת 2003 לאיזון תקציבי בשנת 2007), וכתוצאה מכך ביחס החוב תוצר (מכ-100 אחוזי תוצר בשנת 2003 עד לכ-78.5 אחוזים בשנת 2008).

התפרצות המשבר הכלכלי העולמי הביאה להאטה בפעילות במשק במחצית השנייה של 2008, וכתוצאה מכך לירידה ניכרת בהכנסות המדינה ממסים. בעקבות כך, נרשם שינוי במגמה והגרעון התקציבי בשנת 2008 הסתכם ל-2.1 אחוזי תוצר. משבר כלכלי זה צפוי להביא לעלייה נוספת בגרעון התקציבי גם בשנים 2009-2010, ומחייב מדיניות כלכלית נחושה וברורה שתמנע התבדרות של הגרעון בטווח הבינוני.

מחד, הפחתת שיעור הגרעון, ובעקבות כך הפחתת שיעור החוב מהתוצר בטווח הבינוני והארוך תאפשר צמצום של הוצאות הריבית ובכך פינוי מקורות תקציביים לצרכים ממשלתיים אחרים. כמו כן, הפחתת שיעור החוב מהתוצר תגביר את יציבות המשק בפני זעזועים חיצוניים ותרחיב את הגמישות בשעת משבר.

חשיבות החזרה המהירה לגירעונות תקציביים נמוכים מקבלת משנה תוקף לנוכח החוב הציבורי הגבוה מאוד של ישראל בהשוואה בינלאומית. בשנים האחרונות אמנם חלה ירידה משמעותית ביחס החוב תוצר של ישראל, אך על אף ירידה זו שיעור החוב הציבורי מהתוצר בישראל עדיין גבוה באופן משמעותי משיעור החוב הציבורי מהתוצר במרבית המדינות המפותחות. יתר על כן, הגירעונות התקציביים הגבוהים הצפויים בשנים 2010-2009 יביאו לבלימת הירידה בחוב הציבורי ואף להגדלתו.

מאידך, המשבר הכלכלי מצריך נקיטת צעדים תקציביים (דוגמת תוכנית ההאצה וטיפול במצוקת האשראי) שימזערו את השפעתו השלילית וייצרו בסיס יציב לצמיחתו העתידית של המשק.

לפיכך, על המדיניות התקציבית בשנים הקרובות לאזן בין הצרכים התקציביים הייחודיים של המשק בטווח הקצר לבין מניעת גלישה לחוסר שליטה פיסק אלית. בנוסף, המטרה המרכזית בטווח הבינוני והארוך היא להביא לירידת ושל יחס החוב תוצר אל מתחת ל-60 אחוזי תוצר במחצית השנייה של העשור הבא (תואם את הדרישה באמנת מאסטריכט של האיחוד האירופי).