הודעה לכל משתמשי אקו-ויקי: גרסת התוכנה שודרגה למדיה ויקי גרסה 1.35.

חוק ההסדרים/הסדרת מבנה הרגולציה במשק החשמל

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזור לחוק ההסדרים/2009
חזור לחוק ההסדרים/קטגוריה אנרגיה

תקציר

  1. להקים רשות לענייני גז וחשמל עד 1 בינואר 2011. הרשות יחידת סמך עצמאית באחריות מיניסטריאלית של שר התשתיות. תורכב מאנשי מנהל החשמל, האגף לשימור אנרגיה, רשות החשמל, רשות הגז. תהווה יועץ מקצועי בלעדי לשר התש"ל. מליאת הרשות תכלול את מנהל הרשות, נציגי תש"ל ואוצר, ושני נציגי ציבור שימנו שני השרים.
  2. הקמת צוות להקמת הרשות.
  • עמודים 10-11 בהצעת מדיניות 2009-2010

סעיפים קשורים

כתבות מהעיתונות

ניתוחים והשפעות

דברי הסבר

כללי: משק האנרגיה, על מקטעיו השונים, הינו משק מורכב ביותר, רצוף בקשרי גומלין בין התחומים השונים, משמעויות כלכליות מרחיקות לכת להחלטות הרגולאטור ותחרותיות נמוכה ביותר. במשק האנרגיה פועלים כיום שלושה גופי רגולציה, בעלי סמכויות על פי חוק – משרד התשתיות הלאומיות, הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל ורשות הגז הטבעי.

סך ההוצאה על חשמל של המשק הישראלי בשנת 2008 הסתכמה בלמעלה מ-20 מיליארד ש"ח, המהווים כ-3% מהתוצר המקומי הגולמי. ההשקעות הצפויות במשק במהלך השנים הקרובות נאמדות בעשרות מיליארדי ש"ח נוספים בעיקר בתחומי הייצור, ההולכה והחלוקה.

ישנן דוגמאות רבות להשלכות השליליות של מבנה הרגולציה הקיים על התפתחות ומבנה משק החשמל ובהן: משך ואופן עדכון הרגולציה ליצרני חשמל פרטיים, יישום טכנולוגיות חדשות וטכנולוגיות לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, מבנה הסמכות בהתמודדות עם נושא ניהול מחסור, סינכרון בין משקי החשמל והגז הטבעי, אישור ויישום תוכנית הפיתוח ועוד. התנהלות זו מביאה לעלויות עודפות במשק ופגיעה ביכולתו של האנרגיה להוות גורם חיובי בצמיחת המשק הישראלי.

המצב הנתון בו אין רגולציה אחידה ובהירה יוצר מצב של אי ודאות ליזמים, מצב זה מתעצם בשל חוסר הודאות הקיים ממילא במשק בנוגע לעתידה של חברת החשמל. החלטה זו נעשית בהמשך להחלטות הממשלה במישור ייעול מבני הרגולציה: החלטת ממשלה מספר 2438 מיום 15 באוגוסט 2004 בנושא "צמצום הרגולציה", והחלטת ממשלה מספר 104 מיום 25 במרץ 2003 בנושא "הרפורמה במשק החשמל".

ניסיון עולמי: במהלך העשור האחרון בולטת מגמה של מעבר למודל רגולאטורי מאוחד האמון על משקי החשמל והגז הטבעי. אופן הפעילות של הרשות הרגולאטורית משתנה ממדינה למדינה, כמו גם תחומי הסמכויות (חלק מהרשויות מתייחס לגז וחשמל בלבד, חלקן גם לדלק, גפ"מ, מסחר בפליטות וחימום) ומערכת היחסים מול השר הרלבנטי, אולם העקרונות המנחים נשמרים לרוב והם עצמאות הרגולאטור וריכוז האחריות והסמכות בגוף אחד מקצועי הפועל באופן שקוף ליצירת מערכת רגולאטורית עקבית, נהירה ועקבית המספקת ודאות למשק.
בין המדינות הפועלות על פי מודל רשות אנרגיה ניתן למצוא את צרפת, גרמניה, אירלנד, איטליה ויתר מדינות האיחוד האירופאי, כמו גם ארצות הברית, קנדה, אוסטרליה, דרום אפריקה ועוד.

לפיכך מוצע להקים רשות לענייני גז טבעי וחשמל במשרד התשתיות הלאומיות, בהתאם לעקרונות המפורטים בגוף ההחלטה, שעיקרם: הרשות תפעל במעמד של יחידת סמך מקצועית, באחריות מיניסטריאלית שר התשתיות הלאומיות. הרשות שתעסוק בענייני הגז הטבעי והחשמל, ותורכב מהצוותים המקצועיים של מינהל החשמל במשרד התשתיות הלאומיות, האגף לשימור אנרגיה במשרד התשתיות הלאומיות, הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל ורשות הגז הטבעי. הרשות תהווה יועץ מקצועי בלעדי לשר התשתיות הלאומיות ולמליאת הרשות, בתחום סמכותם, לפי העניין. מנהל הרשות (להלן – המנהל) ימונה לתקופה של 4 שנים ויהיה יושב ראש מליאת הרשות. מליאת הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל ומליאת רשות הגז הטבעי יאוחדו, למועצה בת 5 חברים ובהם המנהל, נציג מבין עובדי משרד התשתיות הלאומיות ונציג מקרב עובדי משרד האוצר ושני נציגי ציבור, שימנו שר האוצר ושר התשתיות הלאומיות.

מועד הקמת הרשות – הרשות תחל פעולתה לא יאוחר מיום 1 בינואר 2011.