היוריסטיקת הייצוגיות
היוריסטיקת הייצוגיות (באנגלית: Representativeness heuristic) הוא מצב שבו בני אדם שופטים דברים כדומים על בסיס הדמיון ביניהם "על פניו", לעיתים קרובות על בסיס תכונות שטחיות כמו מאפיינים עיקריים. היוריסטיקה זו זוהתה לראשונה על ידי עמוס טברסקי ודניאל כהנמן. לעיתים קרובות, כאשר משתמשים בהיוריסטיקת הייצוגיות נוטים להתעלם משיעור הבסיס - המידע על השכיחות האמיתית של התופעה או האובייקט באוכלוסייה.
לדוגמה שואלים אנשים מה הסיכוי שסטודנט אלמוני כלשהו לומד במדעי החברה או מדעי המחשב. ללא מידע נוסף אנשים מעריכים כי הסיכוי שהוא לומד מדעי החברה גבוה בהרבה שכן יש הרבה יותר סטודנטים שלומדים מעדי החברה מאשר מדעי המחשב. הסיכוי הזה נקרא שיעור הבסיס. אם נותנים מידע סטיאורטיפי על הסטודנט - כמו זה שהוא חנון, אוהב סדר ויש לו קשיים חברתיים אז רוב האנשים משנים את הערכתם על בסיס היוריסטיקת הייצוגיות.
לפי טברסקי וכהנמן, היוריסטיקת הייצוגיות יכולה להסביר את הקושי שחווים אנשים בזיהוי רצפים אקראיים באמת, משום שאנשים מצפים לשינויים רבים יותר מאשר קיימים בפועל ברצף אקראי, במיוחד בציפייה שרצף קצר של אירועים אקראיים יהיה דומה או מייצג לרצפים ארוכים הרבה יותר של אותם אירועים. תופעה זו אחראית להטיות קוגניטיביות כמו אשליית הצבר ולכשלים לוגיים כמו כשל המהמר וכשל רגרסיה.