אנחנו התאגידים
אנחנו התאגידים: כיצד עסקים אמריקאים זכו בזכויות האזרח שלהן (We the Corporations: How American Businesses Won Their Civil Rights ) הוא ספר עיון מאת Adam Winkler, פרופסור למשפטים מאוניברסיטת UCLA, שיצא לאור בשנת 2018. הספר מתעד את ההיסטוריה של תאגידים ובמיוחד כיצד במשך 200 השנים האחרונות תאגידים השתמשו בבית המשפט העליון של ארצות הברית כדי לזכות בעוד ועוד זכויות, להיפטר מחובות שהיו מוטלות עליהם ולזכות בעוד כוח פוליטי כוח כלכלי וכוח תרבותי. לפי Winkler לדבר זה היו השלכות שליליות וכן השלכות חיוביות. השלכות שליליות הן כאשר דבר זה בא לעיתים קרובות על חשבון זכויות אדם, בריאות, סביבה או הדמוקרטיה שיש לבני אדם, לדוגמה ביכולת של תאגידים להשפיע על תוצאות הבחירות, עם זאת יש לדבר זה גם השפעות חיוביות - לדוגמה כאשר תאגידי עיתונות ניצלו את הזכויות שיש להם להיאבק בצנזורה ממשלתית בשנות ה-1930 מול מושל לואיזיאנה Huey Long.[1]
בית המשפט העליון של ארצות הברית החל לתמוך בזכויות של נשים או שחורים רק באזור שנת 1950, עם זאת הוא תמך בזכויות של תאגידים עוד זמן רב לפני כן. בתחילת שנות 1800 תאגידים קיבלו את הזכות לתבוע בבתי המשפט. תאגידים קיבלו זכות ל"הליך הוגן" ו"הגנה שווה" בסוף שנות ה-1800, לתאגידים בארצות הברית כיום יש את רוב ההגנות הקרימליות שמגינות על בני אדם רגילים. בשנים האחרונות בתי המשפט העניקו לתאגידים גם הגנות כמו חופש הביטוי וחופש דת. בשנת 2010 החליט בית המשפט בארצות הברית בתיק "citizen united" להעניק לתאגידים חופש ביטוי זהה לזה שיש לאנשים.[2] דבר זה איפשר לתאגידים בארצות הברית לתרום באופן ישיר למועמדים ולמפלגות באופן בלתי מוגבל (דבר זה שונה לדוגמה מהחוק בישראל ובמדינות אחרות שאינו מתיר תרומה של תאגיד למפלגות). דבר זה הגביר את הבעיות של קשרי הון-שלטון.
המועמד הרפובליקני מיט רומני העיר כי "גם תאגידים הם בני אדם". בשמאל הפוליטי בארצות הברית ביקרו את רומני על אמירה זו בטענה שתאגידים הם למעשה לא בני אדם. אבל בחוקים ובבתי המשפט בארצות הברית יש מסורת ארוכה שמעניקה לתאגידים זכויות דומות לאלו שיש לבני אדם. הרעיון כי לתאגיד הוא ישות משפטית "אישיות התאגיד" הוא רעיון ישן ולפיו התאגיד עצמו הוא יישות שהיא נפרדת מהמנהלים שלו העובדים בתאגיד או מבעלי המניות שלו. לכן לדוגמה אם אתה מחליק בסניף טשל תאגיד סטארבקס אתה תובע את תאגיד סטארבאקס ולא את המנכ"ל או את בעלי המניות. דבר זה מעניק הגנה לבעלי המניות. "אישיות התאגיד" מאפשרת לנו לתבוע בבתי משפט תאגידים כאשר אלו מבצעים פשעים או גורמים לנזיקין. כך אפשר גם לתבוע את תאגיד הנפט BP על האחריות שלו לדליפת הנפט במפרץ מקסיקו. לדעת Winkler הבעיות בשנים האחרונות נובעות מכך שבתי המשפט העניקו לתאגידים עוד ועוד זכויות - כך שכיום התאגידים יכולים להתערב בבחירות ולהשפיע עליהן. היבטים אחרים של פסיקות אלה מאפשרים לתאגידים להתחמק מחוקים שונים.
אנשים רבים חושבים כי התנועה הזו של הענקת עוד ועוד זכויות לתאגידים היא תהליך בלתי הפיך - תאגידים יקבלו עוד ועוד זכויות. עם זאת Winkler אינו בטוח בדבר זה - לדוגמה בזמן פרסום הספר כ-19 מדינות ביטלו את הפסיקה של citizen united בתחומן ולא מאפשרות לתאגידים לתרום למפלגות. הוא גם לא חושב שמניעת כל הזכויות לתאגידים היא דבר רצוי - לדוגמה חשוב שלתאגיד העיתונות ניו-יורק-טיימס יהנה מחופש העיתונות, ולדוגמה לא נרצה שממשלת ארצות הברית תוכל להתעלם מזכויות קניין של חברת קוקה קולה ולקחת לחברה את הפטנט שלה לייצור קולה בלי פיצוי הולם. [3]
ראו גם
- היסטוריה של התאגיד
- כשתאגידים שולטים בעולם (ספר)
- היסטוריה עממית של ארצות הברית
- קשרי הון-שלטון-עיתון
- המאה של העצמי
- הכחשת נזקי העישון, הכחשת אקלים
קישורים חיצוניים
- אנחנו התאגידים בוויקיפדיה האנגלית
- ראיון עם Adam Winkler תאגיד השידור הציבורי, PBS, 2019