צרכים אנושיים בסיסיים

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
גרסה מ־23:36, 12 באוקטובר 2006 מאת האזרח דרור (שיחה | תרומות) (הפרדת התאוריה מהאיש שיצר אותה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הגישה של צרכים אנושיים בסיסיים' הינה תאוריה לגבי צרכי האדם באשר הוא, שפותחה על ידי מנפרד מקס-ניף ואחרים. יש לתאוריה השפעות בקרב חוגים כמו הצעד הטבעי

בפרק "התפתחות וצרכים אנושיים" בספר "כלכלת החיים האמיתיים:הבנה של יצרית העושר" מנפרד מקס-ניף ופאול אקינס, (Paul Ekins) הדגימו כי הסיבה השורשית של כמעט כל אי-תפקוד חברתי משמעותי (לדוגמה פשע, מלחמה, ייאוש, התפרקות משפחות וכו') נעוץ במחסור שיטתי של צורך אנושי בסיסי אחד או יותר.

הם טענו שצרכי בני האדם הינם זהים בכל מקום ובכל זמן, אבל אמצעי הסיפוק של צרכים אלה משתנים באופן משמעותי במקומות שונים ובתקופות שונות.

בניגוד למאסלו, מקס-ניף אינו מאמין שיש היררכיה בין הצרכים אלה הם קיימים תמיד. כמו כן אין תחליפיות בין הצרכים - אפשר להיות מסופק מאוד מבחינה אחת, ולא מסופק כלל מבחינות אחרות.

צרכים אנושיים

  • מקס-ניף טוען שיש מספר מוגבל של צרכים אנושיים יסודיים. הוא מונה 9 צרכים כאלה:
  1. קיום או מחיה (Subsistence)
  2. הגנה (Protection)
  3. חיבה (Affection)
  4. הבנה (Understanding)
  5. השתתפות (Participation)
  6. בטלנות (Idleness)
  7. יצירה (Creation)
  8. זהות (Identity)
  9. חופש (Freedom)
  • מקס-ניף טוען שצרכים אלו משותפים לכל בני האדם.
  • בעוד שהצרכים הם אוניברסלים, אמצעי הסיפוק שלהם אינם כאלה.
  • כל צורך שנמנע או שלא מקבל מענה באופן שיטתי מוביל לפתולוגיה, המקבלת ביטוי באופן אישי או קולקטיבי.

ייתכן ויש גם צורך עשירי - התעלות או נשגבות (transcendence) אם כי לא בטוח שצורך זה הינו אוניברסלי.

לעיתים קרובות נוטים לבלבל בין צורך לבין הסיפוק שלו. לדוגמה מזון ומחסה אינם צורך כי אם מענה לצורך של הקיום. כדוגמה לזה ניתן לדמיין מענים אחרים לצרוך או נסיבות בהן צרכים אלו חלשים בהרבה - באקלים נוח, באי ללא טורפים אין צורך בביגוד או מחסה, ובתאוריה ניתן לקבל חלק מהאנרגיה שלנו על ידי סמביוזה עם יצורים המקיימים פוטוסינתזה.


פרוט הצרכים בטבלה
צורך אנושי בסיסי הוויה (תכונות) להחזיק ב(חפצים) עשיה(פעולות) אינטראקציה (סביבה)
קיום או מחיה (Subsistence) בריאות נפשית ופיזית מזון, מחסה, עבודה להזין, להלביש, לעבוד, לנוח הסביבה החיה, מסגרת חברתית
הגנה (Protection) דאגה, חיבה, סתגלנות, אוטונומיה ביטוח סוציאלי, מערכות בריאות, עבודה שיתוף -פעולה, תכנון, לטפל במישהו, לעזור הסביבה החברתית, מקום מגורים
חיבה (Affection) כבוד, תחושת גאווה, נדיבות, חושניות חברויות, משפחה, יחסים עם הטבע לשתף, לטפל במישהו, לתנות אהבים, להביע רגשות פרטיות, מקום אינטימי להתייחדות
הבנה (Understanding) חשיבה ביקורתית, סקרנות, אינטואיציה סיפרות, מורים, מדיניות חינוכית ניתוח, לימוד, הרהור, מדיטציה, מחקר בתי-ספר, משפחות, אוניברסיטאות, קהילות
השתתפות (Participation) פתיחות רעיונית, מסירות,חוש הומור תחומי אחריות, מטלות, עבודה, זכויות שיתוף פעולה, לחלוק (על דעה), לבטא רעיונות ארגונים,מפלגות, כנסיות, שכונות
בטלנות (Idleness) פנאי(leisure) דמיון, שלוותנות, רוגע, ספונטניות משחקים, מסיבות, שלווה לחלום-בהקיץ, להזכר, להרגע, לעשות כיף נוף, אזורים אינטמיים, מקומות התבודדות
יצירה (Creation) דמיון, תעוזה, כושר המצאה, סקרנות כישורים, מיומניות, עבודה, טכניקות להמציא, לבנות, לעצב, לתכנן, לעבוד, לחבר, לפרש מרחבי ביטוי, סדנאות, קהלים
זהות (Identity) תחושת שייכות, הערכה עצמית, עקביות שפה, דתות, עבודה, מנהגים, ערכים, נורמות להכיר את עצמך, לצמוח, להתחייב מקום שייכות, סביבה יומיומית
חופש (Freedom) אוטונומיה, להט, הערכה עצמית, פתיחות מחשבתית זכויות שוות לחלוק (על דעה), לבחור, לנהל סיכונים, לפתח מודעות כל מקום

תכונות של אמצעי סיפוק

גם אמצעי סיפוק , או מספקים, הינם בעלי מאפיינים שונים: הם יוכלים להיות פוגעניים או הרסניים, פסאדו-מספקים (נותנים סיפוק רק לכאורה), מספקים מונעים או מדכאים, אמצעי סיפוק לצורך יחיד או מספקים סינרגיים. מקס-ניף מראה שספקים מסויימים, שמקודמים כדי לספק צורך מסויים, מעקבים או הורסים את האפשרות לספק צרכים אחרים?: לדוגמה מרוץ החימוש בעודו מספק לכאורה את הצורך בהגנה, הורס את הקיום, ההשתתפות, החיבה והחירות. דמוקרטיה פורמלית, שמתיימרת לספק את הצורך בהשתתפות גורמת לעיתים קרובות להחלשה לניכור ולהרחקה; טלוויזיה מסחרית, שמשמת כדי לספק את הצורך בבידור והתרגעות, פוגעת בהבנה, יצריתיות וזהות.

מספקים סינרגטיים לעומאת זאת, לא רק שמספקים צורך אחד מסויים, אלא מובילים לסיפוק גם בתחומים אחרים. לדוגמה: הנקה בחלב אם; ייצור בניהול עצמי; חינוך עממי; ארגוני קהילה דמוקרטיים; רפואה מונעת; מדיטציה; ומשחקים חינוכיים. הנקה מבקבוק לדוגמה, תספק את הצורך לקיום, אבל הנקה מהשד תספק בו זמנית צורך של קיום, הגנה, חיבה, הבנה, השתתפות, פנאי, זהות וחופש.

כל חברה מאמצת אמצעים ושיטות שונות כדי לספק את אותן הצרכים. ולמעשה מקס ניף טוען שזה אחד המאפיינים המאפשרים להגיר תרבות מסויימת - הדרך בה היא בוחרת לספק את הצרכים.

ציטוט: "מה שקבוצה אחת רואה כסיפוק לצורך של חיבה, לדוגמה, עלול להראות בלתי מספק או בלתי נאות לקבוצה אחרת, אבל שתי הקבוצות מתחילות עם צורך פנימי לחיבה. למעשה ניתן לטעון שאחד ההיבטים שמאפיינים תרבות היא הבחירה שלה בצורות סיפוק: מה שמאחד את כל התרבויות הם הצרכים האנושיים הבסיסיים המשותפים שלהם."

משמעות המודל

מודל זה מהווה את הבסיס להסבר של בעיות רבות הנובעות מתלות בכלכלה מכניסטית, ותורם להבנות שהינן הכרחיות לשינוי פרדימגה המשלבת עקרונות מערכתיים. מקס-ניף ועמיתיו מצאו כי מתודולוגיה זו: "מאפשרת להגיע לתובנות עמוקות בנוגע לבעיות מפתח שמעקבות את ההגשמה של צרכי אדם בסיסיים בחברה, בקהילה או במוסד הנמצא תחת מחקר" (מקס ניף ואחרים , 1987:40)

טרי גיפס (Terry Gips) טוען שלמודל של מקס-ניף יש משמעויות אקולוגיות וכלכליות עמוקות. אפשר להגיע לסיפוק של יותר צרכים עם פחות מוצרים. לטענתו לא החומר והאנרגיה הם אלו הגורמים לסיפוק אלא המידה בה הצרכים הבסיסיים מקבלים מענה. במקום פשטות מרצון אפשר להציע שפע (דבר שחשוב בעיקר לחברה האמריקנית שלטענתו מחפשת בדיוק את המענה לצרכים הבסיסיים):

"אפשר להציע לאנשים יותר ממה שהם תמים רצו (קהילות וסביבה בטוחות, נקיות ומושכות) ופחות ממה שהם מעולם לא רצו (אלימות, פחד, ניצול, זיהום, אי צדק וכו'). זה לא דורש עוד משאבים אלא רק תכנון המבוסס על מענה לצרכים האנושיים הבסיסיים.

המודל של מקס-ניף מקובל בקרב אנשי הצעד הטבעי בשוודיה.

ראו גם

[[קטגוריה:עוני]