ציר זמן של המהפכה המדעית

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ציר זמן של המהפכה המדעית - מתאר רעיונות, אנשים, תהליכים, אירועים, טכנולוגיות, תאוריות מרכזיות, שיטות מחקר והשפעות טכנולוגיות וחברתיות של המהפכה המדעית. בחלק מהנושאים קיים תהליך ארוך טווח של התפתחות הידע, כאשר תאוריה יכולה להעלם למשך אלפי שנים או כמה מאות שנים (כמו התאוריה האטומית).

תהליך התפתחות המדע הוא תהליך אוטוקטליטי - תהליך שמאיץ את עצמו. דבר זה נובע ממספר תהליכי-משנה. אחד מהם הוא התפתחות הידע בתוך תחום (לדוגמה תגליות בפיזיקה שמשפעיות זו על זו), תהליך נוסף הוא התפתחות הידע בין תחומי מחקר שונים - לדוגמה התפתחות במתמטיקה שמאפשרת את פיתוח המהפכה הקופריאנית והמהפכה הניונטונית, תצפיות אסטרונומיות שמאתגרות את הפיזיקאים או התפתחויות בכימיה שמאפשרות התקדמות בביולוגיה. היבט אוטוקטליטי נוסף הוא שכלול הטכנולוגיה בסיוע המדע - לדוגמה פיתוח המתכות שאפשר את פיתוח הדפוס המודרני וכן כלי מחקר נוספים כמו הטלסקופ והמיקרוסקופ. יובל נוח הררי מצביע על המדע כתהליך אוטוקטליטי - הידע מהמחקר המדעי מאפשר למדינות ולגופים מסחריים לצבור עוד עוצמה (ידע הוא כוח) והעוצמה הזו מתורגמת לעוד משאבים וטכנולוגיות שמושקעים בחקר המדע.

קיימים תהליכים נוספים המשפיעים על התפתחות המדע ובהם עיור, ביצוע מסעות וקולוניאליזם, פיתוח כלי נשק, גידול אוכלוסין, ושינויים כלכליים וחברתיים רבים, בהם התפתחות הקפיטליזם, ההמהפכה התעשייתית והרחבת ההשכלה. שינויים חשובים הם האמפריציזים והמוכנות להודות בבורות שמתפתחים בחלקים של התרבות המערבית ומפרידים תרבות זו מתרבויות אחרות.

התחזקות המדע והתבססותו הובילה לשינויים טכנולוגיים וחברתיים רבים - לדוגמה פיתוח הכימיה אפשר את פיתוח חומרי הנפץ ששינו את האופי וההקיף של מלחמות, המהפכה המיקרוביולוגית הפחיתה מאוד את תמותת הילדים והובילה לעליה עצומה בתוחלת חיים, הטלגרף איפשר יתרונות לגודל של תאגידים וצבאות גדולים יותר וסייע בהתפשטות הקולוניאליזם והגלובליזציה והגלולה למניעת הריון אפשרה הפרדה בין מין לבין נישואים והולדת ילדים ואשפרה לנשים לצאת לעבודה ולהשתלב בחיים הציבוריים ואפשרה מעבר דמוגרפי. המדע גם סייע להתפתחות הקפיטליזם ודיעכת הפאודליזם והמלוכנות. יש גם התנגדות למדע ונסיונות הכחשת מדע מצד דתות , תאגידים גדולים, פוליטיקאים ואידאולוגים שהמדע עלול לאיים על מעמדם וכוחם.

יסודות המדע

  • המאה ה-6 לפני הספירה - הופעת האסכולה המילטית - זרם פילוסופי שמיוצג על ידי שלושה פילוסופים מהעיר היוונית מילטוס בים האיגאי - תאלס, אנכסימנדרוס ואנאקסימנס. זו הפילוסופיה אשר הניחה את היסודות לשיטה המדעית לחלק ניכר מהפילוסופיה וכן לתרבות החילונית - אלו היו ההוגים הראשונים שהסבירו את העולם ללא שימוש באלים, מיתולוגיה או מיתוסים על כוח על-טבעי כלשהו. זו גם הפילוסופית המוקדמת ביותר בפילוסופיה הקדם סוקרטית. תאלס נתן הסבר להיווצרות היבשה. למרות שההסבר שלו מוטעה, הוא היה האדם הראשון עליו אנחנו יודעים. שהסביר את התנהגות העולם באמצעות חוקים פנימיים משל עצמו ולא באמצעות התערבות של אלים כל יכולים מבחוץ. לראשונה מוסברים חוקים ללא אלים, שדים ורוחות וכו'.
  • 563 לפני הספירה - נולד סִידְּהַארְתָּה גַאוּטַמָה שָׁאקְיַמוּנִי הידוע כבודהה - אשר מפתח את הבודהיזם- פילוסופיה רוחנית ודת שמנסה לסייע לאנשים להשתחרר מסִבלם על ידי לימוד הדהרמה (הדרך המתומנת הנאצלת). הרעיון המרכזי הוא שחרור מסבל שאינו קשור לתפילה לאלוהים, או כוחות חיצוניים אל-טבעיים כלשהם, אלא ליכולת פנימית של האדם על ידי שילוב של הבנה מעמיקה ותרגול. עיקרו של הבודהיזם היא היקשים לוגיים והתבוננות ולא ניסים והבטחות לחיי אושר על ידי קיום טקסי סגידה.
  • המאה ה-6 עד למאה ה-4 לפני הספירה - גילוי ההדרגתי של טבעם האמיתי של הכוכבים והייקום על ידי הפילוסופים הפרה-אפלטונים מהמסורת האיונית בתקופה זו. חלק מהפילוסופים שגרו באיי יוון העתיקה ( תָאלֵס איש מילֵטוֹס, אנכסימנדרוס, תאודורוס מסמאמוס, אמפדוקלס, דמוקריטוס, אריסטרכוס מסאמוס), רדפו באופן חופשי אחר ידע מדעי. לטענת קרל סייגן הם רצו להנחיל אותו להמונים. ראו קוסמוס (סדרת טלוויזיה)[1] מלבד האסכולה המילטית הדבר כלל את האסכולה האלאטית, והאסכולה האטומיסטית. שהיו אסכולות חילוניות. בנוסף היתה האסכולה הפיתגוראית שהייתה אסכולה מיסטית - היא הצליחה לפתח את המתמטיקה אבל גם החדירה לתוך החקירות האלה טענות מיסטיות שעיכבו חלקים מהחשיבה המדעית במשך כמה אלפי שנים.
  • 470 לפני הספירה - הולדתו של סוקרטס, בדיאלוג 'מנון' סוקרטס מעלה את החשיבות של נכונות להודות בבורות כתנאי חיוני התקדמות וחיפוש שאלות כדי לפתור את הלא ידוע. זהו אחד המרכיבים החיוניים של תרבות מדעית.
  • 370 לפני הספירה - דמוקריטוס מנסח פילוסופיה לפיה העולם בנוי מאטומים, מה שהתגבש לימי לידי התאוריה האטומית השלטת כיום בפיזיקה ובכימיה. הפילוסופיה האטומית נדחתה על ידי פילוסופים מאוחרים יותר כמו אריסטו. ההסבר האטומי נשאר כפילוסופיה עד תחילת המאה ה-19 שבה פיתח ג'ון דלטון את התאוריה האטומית שלו. דמוקריטוס היה גם בין הראשונים, שהציעו שהיקום כולל עולמות רבים, חלקם מיושבים. תאוריה זו נשכחה והוצעה מחדש רק כעבור כ-2000 שנה על ידי ג'ורדנו ברונו, אסטרונום איטלקי בתקופת הרנסאנס. היות והתאוריה סתרה את אמונת הכנסייה הקתולית באותה תקופה הדבר הוביל להוצאתו להורג של ברונו בשנת 1600. התייחסותו של דמוקריטוס לרווחת האדם ולאושר שלו מזכירה את הגישה הבודהיסטית של שליטה בתשוקות, פשטות מרצון והבנת הבעיות הטמונות בהצמדות לתשוקה. ביסוס התנהגות מתחשבת באחרים על ידי רצון להמנע מסבל מיותר.
  • המאה השלישית לפני הספירה - המתמטיקאי ההלניסטי אוקלידס מאלכסנדריה כותב את הספר "יסודות" (ביוונית: Στοιχεῖα, סְטוֹיכֵיַא). בספר מאורגנים באופן שיטתי הגדרות, אקסיומות ומשפטים בגאומטריה, בתורת המספרים ובאלגברה בסיסית. "יסודות" הוא הספר הקדום ביותר מסוג זה ששרד עד ימינו, והייתה לו השפעה מכרעת על התפתחותם של הלוגיקה, המתמטיקה והמדע בכלל. במשך מאות שנים, כאשר חטיבת הלימודים העליונה באוניברסיטאות של אירופה הייתה הקואדריוויום (לימודי אריתמטיקה, גאומטריה, מוזיקה ואסטרונומיה), היה "יסודות" חלק מהידע הנדרש מכל סטודנט. בזכות הספר נחשב אוקלידס לאב המכונן - "המייסד" - של הגישה האקסיומטית במתמטיקה בפרט ובמדע בכלל.
  • שקיעת המדע - דחיקת הניסויים מפני הלוגיקה בקרב הפילוסופים האפלוטנים- למרות החשיבות העצומה של הפילוסופים האתונאים כמו סוקרטס, אפלטון, הם מקדשים את הלוגיקה על פני הניסוי ומתרחקים מהרעיונות של המסורת האיונית. לפי קרל סייגן הדבר נובע גם מהכפפת המדע לפוליטיקה - אתונה מבוססת על כלכלת עבדים וצריכה להצדיק הפרדה מעמדית וגזנית של עמים עליונים ש"נועדו" לשלוט ושל אנשים ש"נועדו" להיות עבדים.
  • המשך שקיעת המדע בזמן בימי הביניים - בעיקר על ידי הכנסיה הקתולית - רעיונות ה אנטי קדמה. לפי רעיון זה העולם בעבר היה מושלם, עולם עם ידע עצום - גן עדן שבו הכל היה טוב, והאל-יודע הכל- דיבר לאנשים באמצעות הנביאים וחולל ניסים. לפי רעיונות אלה הבסיס לאמת הוא בדברי הנביאים, החכמים העתיקים, והניסים שהם כולם גילוי אלוהים. לכן כדי להבין דברים נוספים על העולם מה שצריך הוא לחפש את הדברים בקרב כתבים עתיקים. עם הזמן אנחנו מאבדים מידע שכן ספרים עתיקים הולכים לאיבוד. לפי תיאור זה, העולם הולך ושוקע, הולך ומתדרדר לקראת ניוון מוסרי, ואנחנו שוכחים כל הזמן את חוכמת הקדמונים. רעיון זה מוצג בין היתר בספר "שם הוורד", שבו הנזירים מנסים לשמור על הידע העתיק. מול זה מוצגת תפיסה אחרת לגמרי שמבססת את הבנת העולם על שילוב של לוגיקה וניסויים.
  • המאה השמינית והתשיעית לספירה - תור הזהב של האסלם עם התבססות האסלאם מרכז הידע הפילוסופי והמדעי עבר לארצות האסלאם, שם הידע היווני והרומאי לא רק השתמר אלא התפתח על ידי אסטרונומים (עד היום שמות רוב הכוכבים מקורם בערבית, כמו ביטלג'וס), מתמטיקאים (כמו אלחווריזמי שעל שמו נקרא האלגוריתם), פילוסופים וכימאים. [2]
  • 1025 - הפילוסוף והרופא הפרסי אבן סינא מפרסם את "ספר הריפוי" ו"הקנון הרפואה" (ידוע גם כ"הקאנון הגדול") קנון הרפואה", הוא ספר בן ארבעה עשר כרכים, אשר היה טקסט רפואי סטנדרטי במערב במשך 700 שנה. הקנון שונה מקודמיו בכך שהוא יותר מסודר, אולי בשל לימודי הלוגיקה של אבן סינא. הספר ממיין ומתאר מחלות, משרטט את הגורמים שלהן, מפרט תרופות פשוטות ומסובכות, מסביר מושגים כמו היגיינה, ומתאר את צורת הפעולה של אברי הגוף. כמו כל בני עמו וזמנו של אבן סינא, הוא בעיקר מתאר סימפטומים. אבן סינה גם פיתח את הפילוסופיה ומדעי המדינה. ג'ורג' סרטון, מייסד ענף ההיסטוריה של המדעים, כינה את אבן סינא "המדען המפורסם ביותר של האסלאם ואחד המפורסמים ביותר בכל הזמנים והמקומות".
  • 'אבן סינה ואבן רושד מילאו תפקיד מרכזי בשימור יצירותיו של אריסטו, שרעיונותיו שלטו בעולם מחשבה הלא-דתי של העולם הנוצרי והמוסלמי. על פי האנציקלופדיה לפילוסופיה של סטנפורד, תרגום טקסטים פילוסופיים מערבית ללטינית במערב אירופה "הוביל לשינוי בכמעט כל הדיסציפלינות הפילוסופיות בעולם הלטיני של ימי הביניים"‏[1]
  • 1088 - מוקמת אוניברסיטת בולוניה בצפון איטליה. זו האוניברסיטה העתיקה ביותר בעולם המערבי, והיא נוסדה מהתארגנות חופשית וחילונית (מנותקת משליטת הכנסייה או כל חצר מלוכה שהיא) של סטודנטים שבחרו ומימנו את הפרופסורים שלהם מכיסם. התארגנות הסטודנטים פעלה בדרך של עזרה הדדית, וחולקה לפי לאומים לשתי קבוצות עיקריות. אוניברסיטת בולוניה הייתה היפוכה של אוניברסיטת סורבון, שהמרצים שלה השתייכו וממומנו על ידי הכנסייה ו/או בית המלוכה. לאחר מכן מימנה העירייה את המרצים של אוניברסיטת בולוניה.
  • 1257 - מוקמת מכללת הסורבון - מה שיהפוך לימים לאוניברסיטת פריז - הסורבון (בצרפתית: La Sorbonne). המכללה הוקמה על ידי רובר דה סורבון (Robert de Sorbon).
  • 1347 - התער של אוקהם - מיוחס לוויליאם איש אוקאם, נזיר פרנציסקני אנגלי בן המאה ה-14. ומלומדים בימי הביניים, התפתחות המתמטיקה, פיזיקה של אריסטו, אלכימיה.
  • 1260 - המסע הראשון של מרקו פולו לסין. המסע מדרבן בהמשך מסעות אחרים כולל קולומבוס.
מכונת דפוס משנת 1658
  • 1436 - תחילת מהפכת הדפוס - מהפכה טכנולוגית שהתחילה עם המצאת הדפוס המודרני על ידי יוהאן גוטנברג באמצע המאה ה-15, המצאה אשר נחשבת על ידי רבים להמצאה החשובה ביותר באלף הקודם. המצאתו של גוטנברג אפשרה הדפסה של המוני ספרים תוך זמן קצר ובעלות נמוכה יחסית, והביאה לעלייה משמעותית ממושכת באחוזי האוריינות בקרב הציבור הרחב. לפני מהפכת הדפוס, הפצת ספרים בעותקים רבים דרשה העסקת אנשים רבים, ומחירי הספרים, שהועתקו בכתב יד, היו גבוהים ביותר. לפיכך, הפצת מידע באותם ימים הייתה איטית מאוד, והוגבלה רק לבני המעמד הגבוה. הדפוס הומצא עוד קודם לכן בסין ועוד לפני כן בכרתים, אולם עד לגוטנברג המצאות הדפוס שימשו רק אליטה קטנה מאוד שידעה לקרוא תוך שימוש בטכנולוגיות מסובכות ועתיקות מידי (כתב סיני או כתב כרתי ראו דיסקית פייסטוס בשינוי טכנולוגי ורובים חיידקים ופלדה). גוטנברג היה צורף זהב, ולכן התמצא היטב במלאכת ההטבעה וההחתמה. עיקר המצאתו הייתה במעבר מלוחות מגולפים לאותיות מגולפות עשויות מתכת. את האותיות הבודדות אפשר לסדר כל פעם בהרכב אחר וליצור על ידי כך את כל מילות השפה באמצעות כלי אחד בלבד עבור כל אות. באמצעות תהליך דו-שלבי - חריטת אות שקועה מפלדה ולאחר מכן יציקת עותקים בולטים רבים וזהים מסגסוגת עופרת - התאפשר שימוש ממושך, וכך הפכה המלאכה היקרה להחריד של יצירת תחריטי עמודים למלאכה זולה בהרבה, ולכן גם נגישה בהרבה.
  • 1452 - נולד לאונרדו דה וינצ'י, התפתחות הרנסאס,
  • 1492 גילוי אמריקה על ידי האדם הלבן, בראש משלחת של קריסטופר קולומבוס. הדבר גורר גל של מסעות מחקר וכיבוש רוב דרום אמריקה על ידי האדם הלבן, האצה של קולוניאליזם בעיקר מאירופה.
  • 1522 - לאחר מסע של 3 שנים, מצליחות חלק מהאוניות של פרדיננד מגלן להקיף את העולם. הוא עצמו כמו גם רוב אנשי הצוות מתים במהלך המסע. זהו המסע הראשון שהקיף את כדור הארץ והיו בו מספר תגליות נוספות.

תחילת המדע המודרני

  • 1543 - תחילת המהפכה הקופריאנית עם פרסום ספרו של ניקולאוס קופרניקוס - "על תנועת גרמי השמים". עיקרה של מהפכה זו הוא השינוי בתפיסת תנועת גרמי השמיים מתפיסה גאוצנטרית, שלפיה כדור הארץ נמצא במרכזו של היקום ואותו מקיפים גרמי השמיים פעם ביום בערך, לתפיסה הליוצנטרית, לפיה כדור הארץ סובב סביב צירו במשך יממה וגם מקיף במהלך שנה את השמש, שנחה במרכז מערכת השמש. עד פרסום ספרו של קופרניקוס הגישה הרווחת באסטרונומיה המערבית הייתה זו שהתבססה בימי יוון העתיקה. המהפכה הקופרניקאית חוללה טלטלה ברחבי אירופה, והובילה, לצד גורמים אחרים, לשינוי תפיסתי נרחב. כוחה של הכנסייה התערער, ונפתח הפתח לתקופה חדשה- העת החדשה. המהפכה הקופרניקאית נחשבת לחלק מרכזי מאוד במהפכה המדעית, ומקובל לקבוע את שנת 1543 (שנת פרסום ספרו של קופרניקוס) כנקודת הפתיחה של המהפכה. אישים - קופרניקוס, קפלר, גליאלו, התפתחות הטלסקופים, קשר בין מתמטיקה לפיזיקה ואסטרונומיה.
  • 1543 - יצא בבזל ספרו של אנדריאס וסאליוס, De humani corporis fabrica libri septem (על אודות מבנה הגוף האנושי) בשבעה כרכים. וסאליוס נחשב אבי האנטומיה האנושית המודרנית. ברפואה במשך 1300 שנים שלטה תורת הרופא היווני גלנוס (130–200). אבל גלנוס הסתמך בספריו על נתיחות של בעלי חיים ולא של בני אדם. וסאליוס רצה לחקור אנטומיה, ונעזר לשם כך בשלדים שהיה מלקט בחשאי בבית הקברות הישן של פריז. לאחר מכן התמנה לפרופסור לכירורגיה ולאחראי על לימודי האנטומיה באוניברסיטת פדובה. במקום זה הוא הנהיג שיטות חדשות ללימוד האנטומיה: לא עוד קריאה בכתבי גלנוס וצפייה בנתיחות המבוצעות על ידי עוזרים, אלא ביצוע הנתיחות על ידי המרצה עצמו.
  • 1609 - פרסום חוקי קפלר. שלושה חוקים המתארים את תנועתם של כוכבי הלכת סביב השמש. את החוקים ניסח המתמטיקאי, האסטרונום הגרמני יוהאנס קפלר (1571–1630), שבחן את תצפיותיו של האסטרונום הדני טיכו ברהה. בערך בשנת 1605 הבין קפלר שהתצפיות התאימו לשני חוקים מתמטיים פשוטים יחסית, וחוק נוסף הקשור לאותן תצפיות התגלה על ידו כעשר שנים מאוחר יותר. החוקים האלה השפיעו על ניוטון והדבר שהראה בהמשך כי הם נובעים מחוקי התנועה והכבידה שלו. שני החוקים הראשונים פורסמו בספרו של קפלר "Astronomia nova" ("האסטרונומיה החדשה") ב-1609 והשלישי פורסם עשר שנים מאוחר יותר בסםפרו "Harmonices Mundi" ("ההרמוניה של העולמות").
דיוקן של פרנסיס בייקון בשנת 1617
  • 1620 - הפילוסוף האנגלי פרנסיס בייקון מפרסם את "נובום אורגנום והתחיה הגדולה". זו תוכנית ליצירה שאפתנית שתקרא "התחייה הגדולה", במסגרתה יאורגן מחדש הידע האנושי. בייקון נחשב אבי "השיטה המדעית" והאמפריציזם. בייקון דחה את הסכולסטיקה שהייתה אופן הדיון הפילוסופי של זמנו. במקום לוגיקה בלבד, הוא מצדד בשימוש בהבנת העולם גם על ידי ניסויים. הוויכוחים הפילוסופיים בני זמנו נראו לבייקון ויכוחי סרק: כל פילוסוף מפרש את העולם באמצעות דעותיו, יוצא שהוא מבין מה שדעותיו מלמדות אותו ולכן העובדות תואמות תמיד את הדעות בלי קשר לאמיתותן. לגישתו, בני אדם רואים מה שנוח להם ונוח להם לראות שצדקו, כך הופכת כל דעה לשיפוט מוקדם, לדעה קדומה ולאמונה טפלה. הפילוסופים הם דיקטטורים של ממלכת הרוח וצריך להשתחרר מהם. יצירה זו השפיעה, כדבריו של ג'יימס אופי יורמסון, "לא רק על התפתחות המדע אלא גם על ההשקפה הבריטית הטיפוסית אודות ההכרה והמתודה המדעית, כפי שזו התגלמה בהגויותיהם של ג'ון לוק, ג'ורג' ברקלי, דייוויד יום, ג'ון סטיוארט מיל וברטראנד ראסל." בייקון טובע את הסיסמה "ידע הוא כוח". הוא ממבשרי רעיון הקידמה - הוא מהראשונים לטעון כי ככל שבני האדם ידעו יותר על העולם, כך יהיה לאנושות קל יותר לשלוט בו, ובכך לשפר את חיינו, ולהאריך אותם.
  • 1632 - גלילאו גליליי מפרסם את ספרו "דיאלוג על שתי מערכות העולם המרכזיות" (באיטלקית: Dialogo sopra i due massimi sistemi del mondo). הספר עוסק באסטרונומיה ובפרט בשאלת נכונות המודל הגיאוצנטרי או ההליוצנטרי. הספר פורסם בפירנצה תחת רישיון רשמי מהאינקוויזיציה. ב-1633 הורשע גלילאו ב"חשד כבד לכפירה", בהתבסס על הכתוב בספר, שלאחר מכן הוכרז ב"רשימת הספרים האסורים", ממנה לא הוסר עד 1835.
  • 1646 - מוקמת "החברה המלכותית" בלונדון - או בשמה המלה "החברה המלכותית של לונדון לשיפור הידע במדעי הטבע". מייסדי החברה המלכותית היו חברים באגודה חשאית שעסקה מאז 1646 בקידום דעותיו של פרנסיס בייקון. בין מייסדיה הבולטים היו כריסטופר רן, רוברט בויל ורוברט מוריי. האגודה נהנתה מתמיכתו הרשמית של בית-המלוכה האנגלי ששוקם באותה שנה, ומטרתה הרשמית הייתה לקדם את הלימוד הניסיוני במדעי הטבע. האגודה פועלת כאגודה מדעית הפעילה ברציפות מאז שנת 1660, ומשמשת כאקדמיה למדעים של בריטניה. היא מהווה את אחת האגודות המדעיות הוותיקות והמשפיעות ביותר בעולם.
  • 1665 - רוברט הוק פרסם את הספר "מיקרוגרפיה" שכלל מספר תצפיות מיקרוסקופיות וטלסקופיות ומעט ביולוגיה מקורית. הספר היה רב מכר. הוק מתאר בספר עצמים זעירים כמו פרעוש, עין של זבוב ותאי צמח. הוא השתמש לראשונה במונח תא, לתאר את המבנה הבסיסי של כל היצורים החיים, כי המראה הזכיר לו חדרים של נזירים. הספר יצא לאור בחסות החברה המלכותית של לונדון, והפרסום שלו עזר לשמה הטוב של החברה ככזו המיטיבה לפעול בשליחות הקידמה המדעית.
  • 1672 - אנטוני ואן לוונהוק כותב לחברה המלכותית בלונדון (דרך רגנייר דה גראף) על הממצאים שראה במיקרוסקופ שבנה. הסיבה המקורית לבניית המיקרוסקופ היא כנראה לשם בחינת איכות בדים. לינבהוק כתב לחברה מעל 300 מכתבים. החברה המלכותית סיפקה ללוונהוק תמיכה ועידוד להמשיך בעבודתו וכן הדריכה אותו לגבי כיוונים שכדאי לחקור. בשנת 1674 ראה לוונהוק יצורים חיים במי ביצה שראה במיקרוסקופ שלו ובשנת 1676 הוא שלח את המכתב השמיני שלו לחברה המלכותית בו תיאר את היצורים החיים שראה. בשנת 1680 זכה להתקבל כחבר בחברה המלכותית. לקראת מותו שלח לחברה הוראות לבניית מיקרוסקופ. יסודות המהפכה המיקרוביולוגית. העבודות של לוונהוק והוק מציגים לחברה המדעית והלא-מדעית עולם פלאי שמסתתר בתוך שלוליות, בדם שלנו ולכלוך בין השיניים. בהמשך הדרך - בעיקר במאה (כאשר תגליות אלה הופכות להיות דבר נפוץ) ה-19 הדבר מראה לאנשים כמה הרבה הם לא ידעו קודם על עולמם.
  • 1681 - רוברט הוק ביצע ניסוי שבמסגרתו הוא הגיע למסקנה שכוח הכבידה פועל ביחס הפוך לריבוע המרחק בין הגופים. הוק ידע שמדובר בתגלית חשובה ורשם ביומנו כי הוא הגיע לתאוריה מושלמת של גרמי השמיים. על אף זאת, הוא ידע כי שאין ביכולתו לסכם באופן מתמטי את התאוריה. שבועיים לאחר הניסוי הוא דיווח במכתב לניוטון על ממצאיו והודה במסגרתו כי ניוטון הוא זה שמסוגל לפתח את התאוריה המתמטית המבוקשת. השניים מתכתבים בצורה ענפה (בסופו של דבר ניוטון מסתכסך עם הוק ולא מודה בחלקו)
  • 1687 - המהפכה הניוטונית - פרסום הספר "עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע" של אייזק ניוטון, (בהשפעת רוברט הוק). הספר כלל תיאור של מחקריו הפיזיקליים, כגון: קינמטיקה ושלושת חוקי התנועה וכוח הכבידה, והניח את הבסיס למכניקה הקלאסית, אשר שלטה בראייה המדעית של הפיזיקה בעולם במשך כשלוש מאות שנים, ויצרה את הבסיס להנדסה המודרנית. הפיזיקה של ניוטון הופכת להיות "תקן הזהב" במדעים - רמת הדיוק והאלגנטיות אליה שואפים מדענים. ניוטון גם מדגים את חשיבות השימוש במתמטיקה במדעים מדוייקים וניסוח תאוריות באמצעות משוואות.

המשך התפתחות המדע

  • מיון עולם הטבע - איסוף בוטני וזואולוגי של מינים.
  • מחקרים גואגרפיים, איסוף של זני חקלאות, של בעלי חיים ושל ילידים התפשטות קולוניאליאסטית, גילוי ארצות, המסעות של מגלן, המסע של קוק.
  • 1751- פרסום האנציקלופדיה הגדולה - "אַנסיקלופדי" - אנציקלופדיה כללית שפורסמה בצרפת בין השנים 1751 ל-1772,. היו לה כותבים מלומדים רבים כולל אישים מפורסמים כמו וולטר ורוסו, הידועים בתור "האנציקלופדיסטים". האַנסיקלופדי נערכה על ידי הפילוסוף דני דידרו, ועד 1759 על ידי המתמטיקאי והפילוסוף ז'אן לה רון ד'אלמבר. מחברי האנציקלופדיה אתגרו את הסמכות הדתית. קריאות תגר אלה הובילו לדיכוי ונסיונות צנזורה מצד רשויות הכנסייה והמדינה המלוכנית. האַנסיקלופדי מפורסמת כמייצגת את הלך המחשבה של עידן הנאורות ותרמה לרעיונות שקידמו את המהפכה הצרפתית, הדמוקרטיה ורעיונות רבים שמומשו במאות שלאחר מכן. לפי דידרו, במאמרו "Encyclopédie" מטרת האַנסיקלופדי הייתה "לשנות את הדרך שבה אנשים חשבו" וכן אמצעי שבו אנשים יוכלו להשכיל את עצמם ולדעת דברים. הוא ותורמים אחרים דגלו בחילון של למידה הרחק מן הישועים (מסדר קתולי שנלחם בהתפשטות הרפורמציה הפרוטסטנטית באמצעות חינוך ותעמולה). דידרו רצה לשלב את כל הידע העולמי באנציקלופדיה וקיווה שהטקסט יוכל להפיץ את כל המידע הזה לציבור ולדורות הבאים.
  • 1751 - בנג'מין פרנקלין מוציא לאור את הספר "ניסויים ותצפיות בחשמל" שזוכה לפרסום והערכה רבה. פרנקלין תרם רבות להבנת תחום החשמל, והמציא את המונחים "חיובי", "שלילי" ו"סוללה". הוא הצליח להסביר בצורה פשוטה את תופעת החשמל, שהיה עד אז תופעה עלומה גם בין אנשי מדע. הוא אישש את ההשערה שהברק מכיל אנרגיה חשמלית, והמציא את כליא הברק, שהציל בתים רבים משריפה.
  • 1776 - יוצא לאור עושר העמים ספרו הנודע של הכלכלן אדם סמית. הספר נחשב לתחילת חקר הכלכלה המודרני. כמה שנים קודם לכן יוצא ספרו התאוריה של הסנטימנט המוסרי שמשלים את הגותו של סמית.
  • אנטואן לבואזיה - אציל צרפתי וכימאי הנחשב לאבי הכימיה האנליטית. זכור בעיקר בשל עבודתו על גזים, אבק שריפה ובעירה. קבע לראשונה את חוק שימור החומר, תרם משמעותית להחלפת תאוריית הפלוגיסטון ותרם לשינוי מקיף במינוחים בכימיה (ראו גם המהפכה הכימית). נתן את השמות (הלועזיים) לחמצן ומימן והסביר את תפקיד החמצן בבעירה. הומת במהפכה הצרפתית.
  • השפעות חברתיות - חילון, המשך הקולוניאליזם, המהפכה האמריקאית. עבדות טרנאס אטלנטית.
  • המהפכה התעשייתית
  • 1789 - פורצת המהפכה הצרפתית. התחוללו בה שינויים מהותיים בסדרי החברה והממשל ושמהווה ציון דרך בתולדות העולם המודרני. יחד עם המהפכה האמריקנית, המהפכה הצרפתית הנחילה לעולם מחדש את הרעיון של זכויות אוניברסליות וחוק שווה לכל החל באותה מידה על כל האזרחים – ולא משטר פריבילגיות נפרד לכל שדרה מעמדית. הצהרת זכויות האדם והאזרח, שכיוונה לא לצרפתים אלא לכל בני האדם, נותרה מורשתה העליונה של המהפכה, והשפיעה על תנועות פוליטיות בכל העולם. הפנייה למושגים פוליטיים-חברתיים בעלי תכולה גורפת התבטאה גם בסיסמה "חירות, שוויון, אחווה", שנעשתה ברבות הימים מזוהה עם אירועי 1799–1789 (על אף שכמעט ולא הופיעה בצורתה זו במהלכם).
  • 1798- הכלכלן תומאס מלתוס מפרסם את את "מסה על עיקרון האוכלוסייה" (An Essay on the Principle of Population). מלתוס טען שכמות המזון גדלה באופן לינארי, בעוד אוכלוסיית העולם מתרבה באופן מעריכי, במצב כזה אין לאדם ברירה אלא להילחם עם האחר למחייתו, כאשר הכשיר ביותר ישרוד. האדם שידע לתפקד באופן המתוחכם ביותר או המותאם ביותר למצב, יצליח להתקיים. דרווין קרא בעיון רב את התאוריה הזאת, ולימים אמר שממנה שאב את רעיון מאבק הקיום.

התפתחות המדע במאה ה-19

  • 1812 - תנועת הלודיטים באנגליה מבצעת פעולות אלימות במטרה להתנגד למכונות בתעשיית הבדים שגרמו לאבטלה טכנולוגית - עקב כך שאלפי אנשים שעבדו בתעשיית הבדים איבדו את פרנסתם. מכונה אחת החליפה 27 עובדים מסוג זה, ותפעולה היה יכול להיעשות על ידי ילדים שעבדו בשכר נמוך מאוד. אם הילדים מתו, חלו או נפצעו, אפשר היה להחליף אותם בקלות בילדים אחרים. התנועה דוכאה בתקיפות ובאכזריות על ידי הצבא הבריטי. עם הזמן התפתחו משרות אחרות בתחומים אחרים גם אם לא בהכרח בשכר גבוה. המחאה נגד תוצאות התיעוש ואי השוויון בחברה הבריטית עברה לפסים אחרים כמו תביעה להשתתפות בבחירות לפרלמנט, קומוניזם וחיזוק מדינת הרווחה.
  • 1822- נפתח קו הרכבת הראשון "Hetton colliery railway" שתוכנן בידי ג'ורג' סטיבנסון ושימש את חברת הפחם "Hetton Coal Company" להובלת פחם אל העיירה הבריטית "Hetton-le-Hole".
  • 1824 - סאדי קרנו מפרסם את הספר "הרהורים על כוחה המניע של האש", שדן במנועי קיטור. החלק החשוב ביותר בספר הוא הצגה מופשטת של מנוע אידיאלי שניתן יהיה להשתמש בו כדי להבין ולהבהיר את העקרונות יסודיים שמוחלים באופן כללי על כל מנועי החום ללא קשר לתכנון ולעיצוב שלהם. עבודתו של קרנו לא משכה תשומת לב רבה במהלך חייו, אולם לאחר מכן השתמשו בה רודולף קלאוזיוס וויליאם תומסון כדי לנסח את החוק השני של התרמודינמיקה וכדי להגדיר את המושג אנטרופיה. לדבר זה חשיבות גבוהה בהקשרים רבים כמו פיסיקה ומערכות אקולוגיות ותהליך בלתי הפיך.
  • 1830 - נפתח קו הרכבת ממנצ`סטר לליברפול שתוכנן בידי ג'ורג' סטיבנסון ותופעל בידי רכבת ה-rocket של בנו רוברט סטיבנסון וחברת רוברט סטיבנסון.
מייקל פאראדי, גילה את הקשר בין מגנטיות לחשמל ובנה את המנוע החשמלי הראשון.
  • 1831 - מייקל פאראדיי פיזיקאי וכימאי אנגלי, החל בסדרת הניסויים הגדולה שלו, שבה גילה את ההשראה האלקטרומגנטית, בעקבות עבודתו של אנדרה מרי אמפר. הוא גילה שאם מזיזים מגנט דרך סליל תיל, מושרה בתיל זרם חשמלי. ניסויים אלה הראו כיצד מגנטיות יוצרת זרם חשמלי. פאראדיי השתמש בעיקרון זה כדי לבנות את הדינמו החשמלי הראשון, שהוא המנוע החשמלי הראשון, בפעם הראשונה האדם יכול "לאלף" את החשמל. בנוסף תרם רבות לתחומי האלקטרומגנטיות והאלקטרוכימיה, ניסח את חוק פאראדיי וגילה את הבנזן. פאראדיי נחשב לאחד מהמדענים הגדולים בהיסטוריה, ויש המתייחסים אליו כאל עורך הניסויים הגדול ביותר בתולדות המחקר המדעי. הפיכת החשמל למקור אנרגיה נפוץ וחיוני היא בעיקר תוצאה של פועלו.
  • 1844 - סמואל מורס מייצר את הטלגרף היישומי הראשון, שאיפשר לשדר מסרים למרחקים ארוכים באמצעות כבל באיכות פשוטה. (ב-1833, תיכננו קרל גאוס ווילהלם ובר את הטלגרף האלקטרומגנטי הראשון). תוך 30 שנה מעת המצאתו, התרחבה רשת הטלגרף לכל היבשות והביאה לראשונה לכל קצוי תבל את בשורת התקשורת הגלובלית המיידית. הטלגרף איפשר לעיתונות לדווח כמעט בזמן אמת על אירועים חשובים מכל מקום בעולם, וחולל מהפכה בעולם העסקים (יתרון לגודל של תאגידים גדולים, בתחום הפיננסים וכן יתרון לגודל של צבאות וסיוע לאימפריאליזם. השפעתו על ההתפתחות האנושית בסוף המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20 הייתה עצומה.
  • 1847 - הרופא איגנץ זמלווייס גילה כי רחצת ידיים בחומר מחטא בבתי יולדות מקטינה מאוד את הידבקות היולדות באלח דם (מחלה שכונתה באותה תקופה "קדחת הלידה" ונחשבה לקטלנית), וכונה בעקבות זאת "מציל האמהות". השערתו של זמלווייס לא הייתה פופולרית, שכן לא נתמכה על ידי התאוריות המדעיות דאז, ורמזה לקשר בין קדחת הלידה ובין גופות, רעיון שנתפס כדתי וכאמונה טפלה. ב-1848 זמלווייס דרש לחטא את כל המכשירים שהסתייעו בהם בלידה, ובכך העלים לגמרי את קדחת הלידה ממחלקתו. למרות ההצלחה הדרמטית סירב זמלווייס לפרסם את שיטתו בכתובים, ופרדיננד פון אברה פרסם בשמו שני מאמרים, שלא זכו לתמיכה רבה למרות התרשמותם של הרופאים הבכירים בווינה. ב-1861 פרסם זמלווייס את תגליתו בספרו "Die Ätiologie, der Begriff und die Prophylaxis des Kindbettfiebers" ("קדחת הלידה - אטיולוגיה, עקרונות וטיפול מונע"), ושלח עותקים ממנו לרופאים בגרמניה, בצרפת ובאנגליה. מספר ביקורות צוננות גרמו לו לפרסם מכתבים בעיתונות, שלא סייעו לרעיונותיו להתקבל. דחיית הממסד הרפואי את ממצאיו של זמלווייס גרמה, במחדל, למותן של אלפי אמהות צעירות. הפרשה הפכה לדוגמה למצב שבו האינרציה של אנשי המקצוע הבכירים גורמת להאטת ההתפתחות המדעית.
  • 1848 - אביב העמים - גל של התקוממויות ומהפכות לאומיות באירופה כנגד המלוכנים. בטווח הקצר מהלך זה נכשל. בטווח הארוך, אביב העמים גורר שינויים מהלך המחצית השנייה של המאה ה-19.
  • 1856-1854 לואי פסטר נוחל ניצחונות בלוחמה במחלות חקלאיות בתחומים כמו סלק סוכר, גידול תולעי משי, ויין. הדבר מדגים בפני הציבור הרחב את כוחה של המיקרוביולוגיה, ומתחיל לבסס את תאוריית החיידקים כגורמי מחלות. תאוריה זו מתחרה עם התאוריה של הרופא היווני קלאודיוס גלנוס, תאוריית מיאזמה - לפיה "אוויר מזוהם" (למשל אדים רעילים) הם הגורם המרכזי לרוב המחלות.
  • 1859 - צ'ארלס דרווין מוציא לאור את הספר "מוצא המינים" ("על מוצא המינים בדרך הברירה הטבעית, או השתמרותם של גזעים מועדפים במאבק לחיים"). שבו הוא מפתח את תאוריית האבולוציה.
תמונת דיוקן של צ'ארלס דארוויון, 1883
  • 1864 - הפיזיקאי ג'יימס קלרק מקסוול מציג בפני החברה המלכותית את משוואות מקסוול. משוואות אלה (בתחילה 20 משוואות ובמהמשך הן צומצמו לארבע משוואות) מסבירות את הקשר בין השדה החשמלי והשדה המגנטי ואת הקשר ביניהם לבין מקורותיהם, צפיפות המטען וצפיפות הזרם בהתאמה. באמצעות משוואות אלה ניתן להראות גם כי האור הוא גל אלקטרומגנטי, ואף לגזור את משוואת הגל האלקטרומגנטי. ארבע משוואות מקסוול הן חוק גאוס, חוק גאוס למגנטיות, חוק פאראדיי וחוק אמפר (עם תיקון מקסוול). עם המשוואה של כוח לורנץ, משוואות מקסוול מהוות תיאור מתמטי שלם של חוקי תורת החשמל והמגנטיות הקלאסית. המשך התפתחות תורת החשמל, המגנטיות והאלקרטומגנטיקה במהלך המאה ה-19
  • 1866 - הביולוג הגרמני ארנסט הקל מגדיר את המונח "אקולוגיה" כ"תחום מדע העוסק ביחסי גומלין בין יצורים לסביבתם". הוא ראה באקולוגיה תחום הקשור המיוחד לבוטניקה ולזואולוגיה, והוא התייחס לתורת האבולוציה של צ'ארלס דרווין כבסיס לפיתוח התחום.
  • 1867 - המהנדס הכימי והיזם אלפרד נובל ממציא את הדינמיט חומר נפץ בטוח. מכירת הדינמיט יחד עם המצאות נוספות הפכו את נובל למיליונר. נובל המציא את הדינמיט למטרות הנדסיות כמו כריית מנהרות לרכבות, סכירת נהרות, יצירת שבילים וכו'. עד מהרה החל שימוש צבאי בהמצאה לשם ייצור פצצות וכו' והדבר גרם מוות בקנה מידה רחב. כשגילה זאת נובל הוא נכנס לדיכאון ממנו סבל עד מותו. בשנים האחרונות לחייו יצר נובל את קרן פרס נובל - פרס המוענק מדי שנה לאנשים בתחומים שונים על המצאה ייחודית או תרומה לאנושות. נובל ראה ביצירת הקרן מעין "מחילה" על הנזקים שגרם לאנושות. נובל, שהיה רווק ולא היו לו צאצאים, הורה בצוואתו להשקיע 94% מכספו (מוערך כיום במעל 100 מיליון דולר) בקרן שתעניק מדי שנה - מתשואת הריבית של השקעה סולידית - 5 פרסים לאנשים חלוציים בתחומים: פיזיקה, כימיה, פיזיולוגיה ורפואה, ספרות ושלום. פרס נובל הוענק לראשונה בשנת 1901, ועד היום ממשיכה הקרן להעניק פרסים למדענים ואישים שתרמו למדע או לטובת האנושות.
  • 1869 - הכימאי הרוסי דמיטרי מנדלייב מציג את את הטבלה המחזורית של היסודות בפני האגודה הרוסית לכימיה.
  • 1871 - צ'ארלס דרווין מוציא את הספר "מוצא האדם" (The Descent of Man, and Selection in Relation to Sex), בו הרחיב את הרעיון שהציג בספרו הראשון "מוצא המינים" וטען כי גם האדם לא נוצר כמו שהוא, אלא נוצר, תוך התפתחות הדרגתית, מיצור שנכחד, אשר היה אב קדמון לאדם ולקופי האדם. הספר הוא אחד החיבורים הראשונים בתולדות חקר מוצא האדם וממניחי היסודות לאבולוציה של האדם. הספר חזה שיימצאו מאובני מעבר או "חוליות חסרות" המהוות צורות ביניים בין אב קדמון המשותף לקופי-האדם ולאדם, לבין מיני האדם. הוא אף טען שיש לחפש את שלבי המעבר ביבשת אפריקה. תחזיות אלו הסתברו שנים רבות לאחר מכן כמדויקות. הספר מעורר סערה חברתית גדולה.
  • 1873 - פסטר מקיים ויכוחים עם רופאי פריז וטוען כי חיידקים גורמים למחלות האדם. רופא מפורסם בשם פידו טוען כי פסטר טועה בטענה כי העיקר הוא היגיינה ומספק תאורים מעורפלים של מחלות.
רוברט קוך, ממובילי המהפכה המיקרוביולוגית במאה ה-19
אחד ההישגים העצומים של המהפכה המדעית הוא הירידה הדרסטית בתמותה של ילדים וצעירים. בתמונה אחוז הילדים שנולדו בחיים, ומתו לפני גיל חמש, במדינות שונות בשנים 1800-2016. עד סביבות 1875 אחוז התמותה היה 40%-50% בגרמניה, כ-25% בבריטניה ובצרפת וכ- 18% בשוודיה. עם ההתקדמות של המהפכה המיקרוביולוגית ותאוריית החיידקים כגורמי מחלות זוהו עוד ועוד חיידקים וכן החל מניעת הדבקה, טיפולים וחיסונים, והחלה ירידה דרמטית וכמעט מונוטונית בתמותה ממחלות זיהומיות ועליה בתוחלת החיים. בהמשך דבר זה הגיע גם למדינות אחרות כמו הודו. עד 1939 תמותת הילדים ירדה מתחת ל 10% במדינות המערב האירופאיות ומתחת ל-5% בשוודיה. ב-1988 היא ירדה מתחת ל1% במדינות המערב אירופאיות, וב-2016 היא עמדה על 0.4% אחוז או פחות.
  • 1876 - רוברט קוך מציג ראיות חזקות על ידי סדרת ניסויים בעכברים, לקשר בין חיידקים לבין מחלות האדם, במקרה של חיידקי הגחלת (אנטראקס). הדבר גורם לפרסומו ולהד משמעותי בקהילת החוקרים הביולוגים.
  • 1882 - קוך מוצא את חיידקי השחפת. פרסום עולמי לקוך, מהפכה בעולם הרפואה בהבנת הסיבות למחלות זיהומיות, קבלה הולכת וגדלה של תאוריית החיידקים כגורמי מחלות שתלך ותגבר במהלך עשר השנים הבאות. הדבר המביא בהמשך לזיהוי עוד ועוד פתוגנים כגורמי מחלות, וביכולת ללחום בגורם המוות העיקרי (עד למאה ה-20 - מחלות מדבקות) מהפכה עצומה בתחום הרפואה והתקדמות עצומה בביסוס הרפואה על מיקרו-ביולוגיה. החל מתקופה זו יש ירידה משמעותית ומתמשכת בתמותת תינוקות מתחת לגיל 5, במדינות אירופה המערביות, דבר שגורם לעליה מתמדת ודרמטית בתוחלת החיים. תהליך זה מגיע למדינות נוספות עם התקדמות המדע והטכנולוגיה.
  • 1884 - פרסום "העיקרים של קוך" ארבעה קריטריונים שנועדו לקבוע קשר סיבתי בין גורם מיקרוביאלי למחלה כלשהי או לשינוי מטבולי/פיזיולוגי אחר. בנוסף קוך פיתח שיטות מחקר נוספות כמו צביעת חיידקים, יכולת בידוד חיידקים מסוגים שונים על ידי גידולם על מצע מוצק למחצה - תפוחי אדמה ואחר מצע אגר. המשך הגילויים של חיידקים ולפעמים גם גורמי מחלות ביניהם כלבת, קדחת צהובה, בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.
  • 1889 - החוקר האמריקאי תאובלד סמית (Theobald Smith) הצליח להראות כי קדחת הבקר הטקסנית (Babesiosis) מועברת על ידי קרציות. זו הפעם הראשונה שבה מצאו מחלה שמועברת לבעלי חיים גדולים על ידי חרקים. הדבר מוביל בהמשך לגילוי חיידקים של מחלת השנה, מלריה, קדחת צהובה ועוד מחלות בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.
  • 1892 - הכימאית אלן סוואלו ריצ'רדס, שהדגישה גם את חשיבותם של ההיגיינה, של איכות המים ושל אויר נקי עבור משקי הבית בארצות הברית, הייתה הראשונה להשתמש במושג "אקולוגיה באנגלית, ולקשור אותו לאיכות החיים של בני האדם וליחסם אל הסביבה.
  • 1895 - יוג'ין וורמינג מפרסם מאמר בנושא האקולוגיה, שהשפיע רבות על התפיסה של הנושא, ולאחר שהופץ בארצות הברית ובאנגליה הוביל את שתי המדינות להקצות משאבים לחקר התחום.
  • סוף המאה ה-19 - האימפריאליזם בשיאו - רוב שטחו של העולם נשלט על ידי 16 אימפריות, כאשר חלקו הגדול מחולק בין 6 מעצמות - בריטניה, צרפת, ארצות הברית, סין, רוסיה, וטורקיה.
  • פייר ומרי קירי חוקרים את הרדיואקטיביות. ומצביעים על כך שהרדיואקטיביות היא תכונה אטומית, תכונה של היסוד האקטיבי, ואינה תלויה באינטראקציות כימיות עם יסודות אחרים.

התפתחות המדע במאה ה-20

  • 1900 - פרסום ספרו של הפסיכולוג זיגמונד פרויד "פשר החלומות". בהמשך כתב פרויד עוד ספרים ובהם פיתוח הפסיכולוגיה והצגת הרעיון של החלק ה"לא מודע" בהכרה. פרויד נחשב לאבי הפסיכולוגיה הביולוגיסטית. לפני פרסום מחקריו של פרויד העיסוק בנפש לא נחשב למדעי, לפחות לא בהגדרה הנוקשה של מדע, והוא ניסה לכונן פסיכולוגיה כמדע ממשי. הבסיס המדעי לתאוריות של פרויד הוא שנוי במחלוקת. בעיני מבקריו, היכולת לתקף אמפירית את מסקנותיו היא מוגבלת, ויעילותה הטיפולית של תורתו נמוכה בהקשר של טיפול במחלות נפש. לעומת זאת חלק מעיקרי תורת פרויד לא פג עד היום, כמו קישור התנהגויות אנושיות ליצר המין ודחף לתוקפנות. בראש ובראשונה תרם פרויד את המושג "לא מודע".
  • 1900 - שלושה חוקרים שונים (ממדינות שונות), במהלך חודשיים, פרסמו את המחקרים של הנזיר והביולוג גרגור מנדל (15 שנים לאחר מותו). מנדל מתאר ומנסח את חוקי התורשה הראשונים, והדבר מביא לזניחת גישת העירבוב והמיזוג התורשתית שרווחה בקהילה המדעית. מנדל הוכר כמייסד הגנטיקה המודרנית.
  • 1905 - גילוי תורת היחסות הפרטית על ידי אלברט איינשטיין. אחת התוצאות המפתיעות הנובעות מהנחות אלו היא שאין זמן ומרחב מוחלטים – ככל שמערכת ייחוס נעה במהירות גבוהה יותר (עם מהירות האור כחסם עליון), ממד האורך של המערכת בכיוון התנועה מתכווץ ביחס לצופה נייח, והזמן המקומי שלה מתקדם לאט יותר מנקודת מבטו של אותו צופה. נקודת המפנה בקבלת תורת היחסות הייתה תצפית שנערכה בשנת 1919 על ידי משלחת שבראשה עמד ארתור אדינגטון שדיווחה שצפתה בהסטה במיקומם של כוכבים הנראית בזמן ליקוי חמה, שנובאה על ידי תורת היחסות הכללית. פרסום הניסוי הפך את איינשטיין לדמות מוכרת ברחבי העולם. באופן דומה, הנוסחה E=mc2, המבטאת את שקילות המסה והאנרגיה, שהיא אחת מהתגליות המפתיעות של תורת היחסות הפרטית, הפכה לסמל תרבות ומדע. מאוחר יותר התאוריה אפשרה פיתוח של אנרגיה אטומית ושל נשק גרעיני.
  • אמי נטר - מתמטיקאית ופיזיקאית הוכיחה את משפטי האיזומורפיזם, משפט חשוב בתורת החבורות שלפיו חבורות מנה מסוימות איזומורפיות זו לזו. הוכיחה הכללה למשפט לסקר-נתר והגתה את בעיית נתר. נתר השפיעה בצורה משמעותית גם על הפיזיקה. משפט נתר מראה את הקשר בין מונח הסימטריה בפיזיקה לחוקי השימור, כגון חוק שימור החומר וחוק שימור המטען החשמלי. חשיבות החוק היא בקישור בין משפטי השימור החשובים והיסודיים באמירה שהם נובעים מסיבה אחת - הסימטריה, מה עוד שההנחה המקובלת היא שחוקים אלו אינם תלויים במרחב-זמן.
  • 1912 - האסטרונומית האמריקנית הנרייטה ליוויט מגלה שיש קשר בין הבהירות המוחלטת של כוכבים משתנים מסוג קפאידים לבין זמן המחזור שלהם - דבר שאיפשר למדוד את מרחקם על ידי השוואת הבהירות הנראית לבהירות המוחלטת, ולהשתמש בהם כ"נר תקני".
  • 1913 - תחילת הייצור התעשייתי של אמוניה באמצעות גז טבעי ואוויר באמצעות תהליך הבר-בוש לתהליך חשיבות אדירה בגלל שהאמוניה היא חלק חיוני בדשן כימי. התהליך מכונה על שמו של הכימאי היהודי-גרמני פריץ הבר שפיתח את התהליך, וקארל בוש, שפיתח שיטות לעבודה בתנאי לחץ גבוה בעת שלבי התיעוש של תהליך ייצור האמוניה.
  • 1914 - מלחמת העולם הראשונה - הרג של עשרות מיליונים והרגשת ייאוש ופחד. חשד עמוק כלפי רעיון הקידמה. הדגמה לכך שמדינות לא בהכרח פועלות בצורה רציונלית. המלחמה גם תורמת לפיתוח טכנולוגיות חדשות כמו מטוסים וכלי רכב מונעים בבנזין. היא גם יוצרת את יסודות למלחמת העולם השנייה - ג'ון מיינרד קיינס מזהיר מפני דבר זה אבל איש לא מקשיב לו.
  • 1915 - תחילת שימוש המוני בנשק כימי קטלני. המפתח העיקרי של דבר זה הוא פריץ הבר, שנחשב אבי לוחמת הגזים הגרמנית במלחמת העולם הראשונה ופיתח את השימוש בגז כלור וגז חרדל. הנשק הכימי גרם למותם של כ-90 אלף חיילים ולפציעה של מעל מיליון חיילים. האבר גם פיתח את חומר ההדברה "ציקלון בה", מאוחר יותר השתמשו הנאצים בחומר זה כדי להשמיד יהודים ואחרים במהלך השואה.
  • 1923 - האסטרונום האמריקני אדווין האבל מזהה לראשונה משתנה קפאידי בערפילית אנדרומדה. מדידת המרחק הראתה שהערפילית היא מחוץ לשביל החלב. הדבר מכריע את הוויכוח ארוך השנים האם קיימות גלקסיות מחוץ לשביל החלב.
  • 1927 - האסטרופיזיקאי הבלגי ז'ורז' למטר מפרסם מאמר ובו רעיון התפשטות היקום לפי תורת היחסות הכללית של איינשטיין. חישובים דומים נעשו כמה שנים לפני כן בברית המועצות על ידי הפיזיקאי אלכסנדר פרידמן, אולם למטר לא ידע עליהם. באותו זמן איינשטיין לא חשב שהיקום מתפשט, ואמר ללמטר: "חישוביך נכונים, אך הפיזיקה שלך איומה". בגלל שמאמרו של למטר התפרסם בצרפתית, בכתב עת לא מוכר בקהילייה המדעית העולמית, הוא זכה לתשומת לב מועטה, עד שב-1930 פרסם ארתור אדינגטון כינה אותו "פתרון מבריק לבעיות יוצאות הדופן של הקוסמולוגיה". ב 1949 פרד הויל שהתנגד לתאוריה כינה אותה בשם "המפץ הגדול" שם לימים הפך לשמה המקובל.
  • 1929 - האבל מפרסם את "חוק האבל" - בקרב רוב הגלקסיות מהירות ההתרחקות מאיתנו עומדת ביחס ישר למרחקה של הגלקסיה מאיתנו - גלקסיה רחוקה יותר מתרחקת במהירות גדולה יותר. הדבר מחושב במאצעות מדידת מרחקים לגלקסיות והשוואת המהירות בעמצאות מדידת ההסחה לאדום של האור מהן לפי אפקט דופלר.
  • 1929 - השפל הגדול - עליית האסכולה של ג'ון מיינרד קיינס - שטוענת שעקרון אי ההתערבות לא תמיד נכון.
  • שימוש בפסיכולוגיה בכלכלה כדי למכור עוד מוצרים - שיווק ראו - המאה של העצמי. פסיכולוגיה חברתית.
  • יסודות תורת המחשוב ופיתוח המחשבים הראשונים.
  • 1936 עד 1947 - הסינתזה האבולוציונית המודרנית - הסינתזה איחדה בין חוקי התורשה של מנדל לבין עקרונות הברירה הטבעית והאבולוציה ההדרגתית. הסינתזה הסבירה כיצד מקרואבולוציה, שקיומה נצפה גם בטבע וגם במחקרים פלאונטולוגיים, מתאפשרת בהינתן מיקרואבולוציה (שינוי ברמה המולקולרית, חקר הורשתם של גנים במרוצת הדורות, ויחסי הגומלין בין גנים באוכלוסיות נתונות).
  • 1939-1945 - מלחמת העולם השנייה. נחשב אחד האירועים שנתן מימון רב למחקרים מדעיים בתחומים שונים. מחקרים בפיתוח כלי נשק אבל גם בתחומים אחרים כמו בליסטיקה ומסע לחלל, פסיכולוגיה וכלכלה.
  • 1945 - שימוש בנשק אטומי נגד יפן. פיתוח הנשק התאפשר תודות לתורת היחסות ופרוייקט מנהטן שכלל מדענים רבים שפעלו מטעם ממשלת ארצות הברית. הדבר מסמן גם תחילת המרוץ לנשק אטומי מצד מעצמות ומדינות. איינשטיין ואנשים רבים אחרים נחרדים מהאפשרות של מלחמה אטומית ובשנת 1946 מוציאים את החוברת עולם אחד או אף עולם שקורא לשיתופי פעולה בינלאומיים או לממשלה עולמית ומזהיר מפני סכנות הנשק האטומי.
  • 1945 - ברטראנד ראסל מוציא את ספרו "תולדות הפילוסופיה המערבית" ספר מקיף על תולדות הפילוסופיה המערבית החל מהפילוסופיה קדם-סוקרטית ועד הפילוסופיה האנליטית של תחילת המאה העשרים. ראסל היה אחד מהפילוסופים האנליטים החשובים ביותר, לצדם של פרגה, מור וויטגנשטיין. יחד עם מור הוביל את התפנית העיקרית בפילוסופיה הבריטית במאה העשרים: עזיבת האידיאליזם של הגל ובראדלי, לטובת סוג של ריאליזם נאיבי המבוסס על היגיון בסיסי. ראסל שם דגש מיוחד על הלוגיקה והפילוסופיה של הלשון ככלי להבנת המציאות. הוא טען שבעיות רבות שהטרידו פילוסופים לאורך הדורות ניתן לפתור על ידי ניתוח לשוני פשוט של המילים שמרכיבות אותן.
מודל מולקולרי של הסליל הכפול של הדי.אן.אי.
  • 1948 - פרסום דוחות קינסי - שני ספרים על מיניות בבני אדם- "התנהגות מינית בזכר האדם" (Sexual Behavior in the Human Male)‏ (1948), ו"התנהגות מינית בנקבת האדם" (Sexual Behavior in the Human Female)‏ (1953), אותם חיברו הביולוג אלפרד קינסי, וורדל פומרוי ואחרים. אחד הניתוחים הראשונים של מיניות האדם בכלים מדעיים - סוציולוגיים. פרסום דוחות קינסי הדהים את הציבור וגרם למחלוקת ציבורית. תגובות הזעם (במיוחד לספר השני), נבעו הן מכיוון שהן יצאו כנגד אמונות מסורתיות על מיניות האדם ומכיוון שדנו בנושאים שהיו בגדר טאבו עד לאותה עת כמו הומוסקסואליות, אוננות ועוד. דוחות קינסי נמכרו בכשלושת-רבעי מיליון עותקים ותורגמו ל-13 שפות, ובכך היו לאחד הפרסומים המדעיים הנפוצים ביותר במאה ה-20. יש הקושרים לפרסום דוחות קינסי את השינוי בתדמית הציבורית של מיניות האדם ול"המהפכה המינית" של שנות ה-60.
  • 1953 - גילוי מבנה ה-DNA על ידי פרנסיס קריק ו-ג'יימס ווטסון , תודות לעבודתה של רוזלינד פרנקלין. ה-DNA היא מולקולת ענק (פולימר) של חומצת גרעין המכילה את כל המידע התורשתי לבנייתם של כל החלבונים בתא, בכל האורגניזמים הידועים, החל מחיידקים ועד לבני אדם, ואף בחלק מהנגיפים. שנים רבות נזקף הגילוי לזכות המדענים ווטסון וקריק. השניים אף זכו בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על הגילוי בשנת 1962. בדיעבד התברר שהגילוי שלהם התבסס, במידה רבה, על עבודתה של רוזלינד פרנקלין, עמיתתו של וילקנס, שנפטרה לפני מתן הפרס. גילוי מבנה הסליל הכפול עם בסיסים משלימים הוביל גם לדרך שבה מולקולת DNA משתכפלת, על ידי הפרדת שני הסלילים ובניית המשלימים להם, ותהליך השעתוק בו מולקולת RNA מיוצרת לפי התבנית של ה-DNA (ולאחר מכן מתורגמת לחלבון). הבנות אלו העניקו תנופה משמעותית לתחום הביולוגיה המולקולרית ונחשב לאחד ההישגים הגדולים של המדע במאה העשרים.
  • 1955 - יונה סאלק מפתח את החיסון נגד פוליו - שיתוק ילדים . נגיף הפוליו התקיים במשך אלפי שנים כפתוגן אנדמי עד 1880, כאשר התחוללו באירופה מגיפות גדולות; זמן קצר לאחר מכן מגיפות הופיעו גם בארצות הברית. ב-1910 חלק ניכר מהעולם חווה גידול ניכר במספר מקרי הפוליו ומגיפות פוליו היו לאירוע שכיח, בעיקר בערים במהלך חודשי הקיץ. מגיפות אלו - שהותירו אלפי ילדים ומבוגרים משותקים - הניעו מדענים במירוץ לפיתוח חיסון למחלה. החדשות על החיסון הוכרזו בחגיגיות בערוצי הרדיו והטלוויזיה, וברחבי ארצות הברית פרצו חגיגות ספונטניות. כבר למחרת היום פוליטיקאים רבים שגרו לסאלק מדליות וכרטיסי ברכה והזמינו אותו לטקסי הוקרה. סאלק החליט שלא לרשום פטנט על החיסון שלו אלא לשחרר אותו לנחלת הכלל. החיסון הופץ במהירות ברחבי ארצות הברית ולאחר מכן ברחבי העולם כולו. במהלך העשורים הבאים, מוגרה מחלת הפוליו בשיטתיות ברחבי העולם, למעט מספר מדינות שהתנגדו לחיסון, כגון ניגריה והודו.
  • 1957 - ברית המועצות שולחת לחלל את ספוטניק 1 - הלוויין המלאכותי הראשון בחלל. ספוטניק 2 נשא על סיפונו את הכלבה לייקה שהייתה בעל החיים הראשון בחלל. השיגורים האלה מתחילים את "המרוץ לחלל" בין ברית המועצות לבין ארצות הברית.
  • 1959 - הפילוסוף קרל פופר מפרסם את ספרו "הלוגיקה של הגילוי המדעי" בו מוצג "עקרון ההפרכה" לפיו המדע מתקדם אך ורק על ידי הפרכות, ולא על ידי אישושים. לפי פופר רעיון הוא מדעי אם ניתן להגות מבחן שעשוי להפריך אותו. פופר ראה בפוטנציאל ההפרכה את המאפיין המובהק ביותר של פעילות מדעית, המבדיל בינה ובין הסברים שאינם מדעיים.
  • 1960 - ה-FDA מאשר את השימוש בגלולה למניעת הריון - אמצעי מניעה שנשים יכולות לקחת בצורה קלה. דמויות מפתח בפיתוח הגלולה היו מרגרט סנגר שהייתה פעילה לזכויות נשים; גרגורי פינקוס, ביולוג עצמאי שפוטר מאוניברסיטת הארווארד בגלל המחקר השנוי במחלוקת שלו על הפריה חוץ-גופית; ג'ון רוק, רופא קתולי שניהל את המחקרים הקליניים של הגלולה ושימש מתווך מול הכנסייה הקתולית; וקתרין מקורמיק, יורשת עשירה שמימנה כמעט לבדה את המחקר. המחקר החל באפריל 1951 ללא תמיכה מצד חברות התרופות או הממסד הרפואי. בשנת 1953 פניקוס הרחיבה את הפרוייקט פי 50 בעקבות תאור חייהן של נשים עניות שנאלצו לעבור הריונות רבים נגד רצונן. הגלולה שינתה היבטים רבים בחיי החברה לרבות היחס ליחסי מין, שחרור נשים לשוק העבודה ושינויים של מעבר דמוגרפי ותכנון משפחה. קדם לנושא מאבק חברתי שנועד לאפשר לנשים גישה לאמצעי מניעה באופן חוקי.
  • 1961 - הקוסמונאוט יורי גגארין הוא האדם הראשון בחלל.
  • 1962 - הפסיכולוג סטנלי מילגרם עורך את "הניסוי של מילגרם" - אחד הניסויים החשובים בפסיכולוגיה חברתית. הניסוי מצא באופן מפתיע כי רוב האנשים מצייתים להוראות סמכותיות גם כאשר הדבר נוגד את מצפונם או ערכים בסיסיים שלהם כמו סיכון אדם אחר. לפני עריכת הניסוי ערך מילגרם סקר בקרב פסיכיאטרים לגבי תוצאותיו הצפויות של הניסוי. הם האמינו פה אחד שכל משתתפי הניסוי, פרט לכמה סדיסטים (כ-4 מתוך כל 1,000 אנשים לפי הערכתם), יסרבו לתת שוק חשמלי בעוצמה הגבוהה ביותר. במטא-ניתוח שנערך בשנת 2002 של מחקרים דומים שבוצעו על ידי פסיכולוגים נוספים ברחבי העולם, נמצא כי שיעור המשתתפים שמעבירים את עוצמת השוק הגבוהה ביותר קבוע, ונע בין 61% ל-66%.
  • 1963 - חוקר החקלאות נורמן בורלוג וצוותו מצליחים להגדיל בצורה משמעותית את הפריון החקלאי של חיטה במקסיקו. תחילתה של המהפכה הירוקה שהצילה מיליוני אנשים מרעב המוני אך גרמה גם להפצה של חקלאות תעשייתית שתלויה בממשאבים מתכלים ומציבה אתגרים רבים לחקלאות בת קיימא.
  • 1964 - שני פיזיקאים מ"מעבדות בל", ארנו פנזיאס ורוברט וילסון, מגלים באקראי את קרינת הרקע הקוסמית בעת שעבדו על דגם חדש של אנטנה. הם גילו רעש רקע של קרינת רדיו שהייתה בעלת עוצמה שווה מכל כיוון. עוד קודם לכם ג'ורג' גאמוב הציג את הסינתזה הגרעינית הקדמונית. עמיתיו רלף אלפר ורוברט הרמן חזו את קיומה של קרינת הרקע הקוסמית. הגילוי והאישוש של קרינת הרקע הקוסמית ב-1964 הבטיח את היותו של המפץ הגדול כהסבר הטוב ביותר למוצאו והתפתחותו של היקום. בהמשך התגלו עוד בעיות בתאוריה כמו גם תיקונים בה תודות לתצפיות חדשות והסברים נוספים.
  • 1966 - קרל המפל, פילוסוף של המדע, מוציא לאור את ספרו "פילוסופיה של מדעי הטבע" (Philosophy of Natural Science). לפי המפל לא ניתן לאמת או להוכיח תאוריה מדעית. במקום זאת, ניתן לאשש אותה, כלומר לאסוף לה כמה שיותר "התאמות למציאות" אשר יקרבו אותה לאמת ויגדילו את סבירותה להיות נכונה.
  • 1968 - הביולוג גארט הארדין מפרסם את המאמר הטרגדיה של נחלת הכלל שעסק בבעיית ניהול משאבי הטבע הציבוריים (מוצר משותף) בכדור הארץ.
  • 1972 - מספר מדענים בראשות דונאלה מדווז מוציאים לאור את הספר גבולות לצמיחה שמשתמש במודל ממוחשב ומערכות מורכבות כדי לתאר את ההשלכות של המשך הצמיחה הכלכלית וגידול האוכלוסין בעולם בעל מגבלות של משאבי טבע וכיורי טבע סופיים, והציג לראשונה באופן בהיר את אתגרי הקיימות של כלל האוכלוסייה האנושית. במקביל למודל הממוחשב, אספו החוקרים מידע רב לגבי גבולות אפשריים שיכולים להגביל את צמיחת האוכלוסייה העולמית או את הכלכלה העולמית. המסר המרכזי בספר הוא כי המשך הגידול בתוצר הכלכלי (מבחינת צריכה ואוכלוסייה) יגרום לחצייה של מגבלות שונות, דבר שעלול להוביל במהלך המאה ה-21 לגידול יתר ולהתמוטטות של הכלכלה והאוכלוסייה. מסר נוסף הוא שימוש במודלים ממוחשבים מורכבים במקום מודלים מנטליים פשוטים. הספר זוכה לפופולריות לאחר משבר הנפט אולם מותקף בהמשך על ידי כלכלנים.
  • 1976 - הביולוג ריצ'רד דוקינס מפרסם את הספר הגן האנוכי לפיו יש לבחון את האבולוציה ברמת הגן, ולא ברמת האורגניזם היחיד או קבוצת האורגניזמים. לפי השקפה זו היצורים החיים לרבות האדם הם מעין "רובוטים" שתוכנתו כדי לשמר את המולקולות האנוכיות הקרויות גנים. הספר פותר חידות אבולוציוניות רבות כולל קיום זולתנות בטבע. מושג נוסף שנטבע בספר זה הוא מם, מקבילו של הגן ברמת הרעיונות המופשטים; יחידת מידע או רעיון, המסוגלת לשכפול עצמי, ובדומה לגנים המשכפלים עצמם בגופנו, הממים משתכפלים במוחות ובמאגרי מידע.
  • 1977 - הכלכלן האקולוגי הרמן דיילי מוציא את הספר כלכלת מצב יציב, שנחשב לאחד מציוני הדרך בתחום של כלכלה אקולוגית וכלכלה בת קיימא. דיילי מפרסם גם את "חוקי דיילי לקיימות" חוקים שעונים לשאלה מהו הגבול של קצב ניצול של משאבים באופן מקיים.
  • 1979 - דניאל כהנמן ועמוס טברסקי מפרסמים את "תורת הערך - אחד המאמרים החשובים בתחום של כלכלה התנהגותית
  • כלכלה אקולוגית.
  • 1990 - החל פרויקט גנום האדם - פרויקט שמטרתו לקבוע את רצף הבסיסים המרכיבים את הקוד הגנטי של בני האדם ולזהות בהם אתרים פונקציונליים כגון גנים. במסגרת הפרויקט נסרקו כל הכרומוזומים של מספר בני אדם, רצפי ה-DNA שלהם תועדו ואף זוהו בהם גנים המקודדים ברצף. התוצר הסופי של הפרויקט הם מידע רצף של DNA וזיהוי אתרים מוכרים ברצף. הפרויקט האיץ בצורה ניכרת שיטות פענוח מידע גנטי והוא הסתיים בשנת 2003 שבה הסתיים מיפוי 99% מהגנום בדיוק של 99.99%. תוצרי הפרוייקט משמשים בסיס לחקירקת התפקוד של גנים וחלבונים שנוצרים מהם, איתור גנים שקושרים למחלות, קשרים תורשתיים בין קבוצות בני אדם (גנטיקה של אוכלוסיות) והיסטוריה של המין האנושי (גנטיקה אבולוציונית). זהו המשך של המהפכה המיקרוביולוגית.
  • חקר החלל ואסטרונאוטיקה

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ Dag Nikolaus Hasse, Influence of Arabic and Islamic Philosophy on the Latin West

קישורים חיצוניים