משבש אנדוקריני

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
גרסה מ־21:56, 27 ביוני 2019 מאת עידן ד (שיחה | תרומות) (מחלות סרטן)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

משבשים אנדוקריניים (נקרא גם משבשים הורמונליים), (באנגלית: Endocrine disruptor) הם חומרים חוץ-גופיים המשבשים את פעולות המערכת האנדוקרינית, ומפריעים לתפקוד הפיזיולוגי של ההורמונים. מחקרים קשרו בין משבשים אנדוקריניים לבין תהליכים ביולוגים שונים בבעלי חיים, דבר המעלה חששות לחשיפה לרמה נמוכה של חומרים אלה שעלולה לגרור תופעות דומות בבני אדם.

המערכת האנדוקרינית

התקשורת הפנים-גופית בקרב רוב סוגי בעלי-החיים, כולל בני האדם, מבוססת על מערכת העצבים או על המערכת האנדוקרינית. מערכת העצבים שולחת הודעות על מידע-חושי למוח ומאפשרת תגובה בשימוש בתאי-עצב. תגובות אלה קשורות לשליטה ישירה בשרירים (כמו נשימה או הליכה) או התאמה מהירה לשינויים פתאומיים בסביבה - כמו רתיעה מגוף חם. המערכת האנדוקרינית מווסתת התאמות פנימיות איטיות יותר, תוך שימוש בהורמונים כשליחים בין איברים ומערכות בגוף.

המערכת האנדוקרינית מפרישה הורמונים בתגובה לגירוי סביבתי, כדי לתזמן ולתאם התפתחות בתוך הגוף (במהלך ההריון, במהלך הילדות ובמשך שאר החיים) ושינויים בגוף הדרושים לשם בגרות מינית ורבייה. ההתאמות שמתבצעות על-ידי המערכת האנדוקרינית הן ביו-כימיות. התגובות משנות את הכימיה הפנימית והחיצונית של תאים וגורמות לשינויים ארוכי-טווח בגוף. המערכת האנדוקרינית ומערכת העצבים עובדות יחד כדי לאפשר תפקוד תקין של הגוף (כולל רבייה) במהלך כל מחזור החיים שלו.

מערכות אנדוקריניות נמצאות ברוב סוגי בעלי החיים. המערכת בנויה מבלוטות שמפרישות הורמונים, ומקולטנים שמזהים את ההורמונים ומגיבים להם. הורמונים נעים בתוך הגוף ופועלים כשליחים-כימיים. הורמונים מגיבים עם תאים שמכילים קולטנים בעלי מבנה פני-שטח מתאימים, בדומה למפתח שמתאים למנעול מסויים.

סטרואידים הקשורים למין כמו אסטרוגנים (הורמוני מין נשיים) ואנדרוגנים (הורמוני מין גבריים), וכן הורמונים של בלוטת התריס (Thyroid) נמצאים במשטר של בקרת משוב שנוטה להחליש את ההשפעות של כימיקלים סביבתיים.

התאוריה של שיבוש אנדוקריני

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - עתידנו הגנוב (ספר)

התאוריה של שיבוש אנדוקריני גורסת כי חשיפה לכמויות זעירות של כימיקלים מסויימים (כמו DDT או PCB ביסיפנול-A ואחרים) אשר מגיעים לקולטנים של הורמונים בגוף יכולה לשבש תהליכי רבייה, התפתחות ושאר תהליכים אשר מושפעים על ידי הורמונים. זאת ועוד, היות והורמונים פנים-גופיים (אנדוגניים) בדרך כלל נמצאים בגוף בכמויות קטנות מאוד, התאוריה טוענת כי גם חשיפה לכמויות קטנות יחסית של חומרים חיצוניים (אקסוגניים) שיש להם פעילות הורמונלית, יכולה לשבש את התפקוד התקין של המערכת האנדוקרינית של הגוף. מסיבה זו, משבש אנדוקריני יכול לגרור השפעות שליליות בכמויות זעירות בהרבה יחסית לרעלים הפועלים דרך מנגנונים אחרים.

על פי התאוריה, גם עיתוי החשיפה הוא קריטי, היות ונתיבי הורמונים שונים פועלים בתקופות התפתחות שונות. השפעות בריאותיות משמעותיות יכולות להתרחש בעיקר בקרב עוברים, תינוקות, ילדים ונערים אשר גדלים ומתפתחים במהירות. כתלות בשלב ההתפתחות, הפרעה לסיגנל ההורמונלי יכולה לגרום להשפעות בלתי הפיכות, שלא ניתן להבחין בה בקרב מבוגרים שחשופים לאותן כמויות ובמשך אותה תקופת זמן. ניסויים בבעלי חיים זיהו תקופות התפתחות קריטיות בזמן ההריון ובימים לאחר הלידה שבהם חשיפה לכימיקלים מחקי-הורמונים היא בעלת השפעות שליליות שמתמשכות גם בזמן הבגרות. שיבוש של תפקוד ה-Thyroid בהתפתחות בגיל מוקדם יכולה לגרום להתפתחות מינית בלתי-נורמלית בקרב זכרים ונקבות, התפתחות מוטורית לקויה וליקויי למידה.

השלכות התאוריה יכולות להיות מרחיקות לכת. רוב ההגנות ומדידות הנזק של כימיקלים שונים כגון חומרי הדברה ומזהמים תעשייתיים שונים, מניחים ערכי סף מסוימים, שמתחתם השפעה של כימיקלים כאלה, אם היא קיימת בכלל היא בלתי מורגשת. במינון נמוך מספיק הנזק של חומר מסרטן יהיה באופן סטטיסטי בלתי קיים. לעומת זאת לפי התאוריה של שיבוש אנדוקריני, גם במינונים נמוכים מאוד, שלא יגרמו לתהליך סרטני, עלולים להיגרם שיבושים הורמונליים חמורים, כך שהחוקים והתקנות שיש כיום למניעת נזק בריאותי מזיהום, בין אם מחשיפה לזיהום אוויר או זיהום מים, זיהום קרקע או זיהום במזון ובין אם בגלל חשיפה לזיהום במגע עם מוצרים הם בלתי מספקים - גם כמויות זעירות של מזהם עלולות לגרור נזק משמעותי.

סוגי משבשים אנדוקריניים

רוב בני האדם חשופים במהלך חיי היום-יום שלהם לכימיקלים בעלי השפעות אסטרוגניות. הדבר מתרחש בגלל שכימיקלים שמפריעים למערכת האנדוקרינית נמצאים בכמויות נמוכות באלפי מוצרים, וחלקם כבר חדר לביוספרה ולשרשרת המזון. כימיקלים שנמצאו לעיתים קרובות בבני אדם כוללים די-די-טי, PCB, ביספנול איי, PBDE's ומגוון סוגים של פתלטים. קיים ויכוח מסויים בקהילה המדעית סביב הטענה כי כימיקלים אלה אכן משבשים את המערכת האנדוקרינית. רבים מאמינים כי יש ראיות מעטות כי דרגת החשיפה בקרב בני אדם אכן גבוה מספיק בכדי לעורר דאגה, בעוד שרבים אחרים מאמינים כי יש ראיות לכך שהכימיקלים האלה מהווים סיכון לבריאות האנושית.

די די טי

די.די.טי. הוא חומר הדברה שנחשב בעבר לבטוח, למרות שבוצעו ניסויים מעטים בלבד לבחינת הנושא. הוא אושר לשימוש כללי לאחר תום מלחמת העולם השנייה. השתמשו בו בכל רחבי העולם כחלק מהמהפכה הירוקה כדי לשפר את עמידות יבולי המונוקולטורה כנגד חרקים המזיקים לחקלאות זו, וכן כדי להקטין את התפשטות המלריה שהיו לה אחוזי תמותה גבוהים בחלקים רבים של העולם. השימוש הכללי בו נאסר כיום נאסר בכל מדינות העולם, עם יוצאים מהכלל של שימוש בו כנגד מלריה באיזורים כמו מקסיקו, אפריקה וחלקים מדרום מזרח אסיה בהם המלריה ממשיכה להיות איום משמעותי.

כבר בשנת 1946 הבחינו חוקרים בהשפעות הרסניות של ה-DDT על ציפורים, חרקים מועילים, דגים וחסרי חוליות ימיים בסביבה הטבעית. הדוגמה הידועה ביותר לשמצה בנושא היו ההשפעות של החומר על קליפות ביצים של דורסים גדולים, שלא התפתחו לעובי הרצוי והתבקעו תחת עומס המשקל של הציפור שדגרה עליהן. הדי-די-טי ותוצרי הפירוק שלו, מתמוססים בשומן, ומצטברים בגוף החי ובמיוחד ברקמות השומניות. מסיבה זו מחקרים נוספים מצאו ריכוזים גבוהים של די.די.טי אצל טורפים בכל העולם, שכן החומר מתפרק באיטיות רבה, הוא מצטבר בגוף ולכן ריכוזו עולה במעלה שרשרת המזון.

20 שנה לאחר שהופסק השימוש הנרחב ב-DDT, החומר נמצא לכוד בתוך דגימות קרח שמקורן בשלג שירד באנטרקטיקה. דבר שרומז על כך כי מים ורוחות הם עוד מנגנון של הסעה והפצת החומר. מחקרים נוספים גילו כי עקבות של החומר גם בקרחונים נידחים בהרי ההימאליה.

לפני 60 שנה, ערכו ביולוגים ניסויי מעבדה של השפעות החומר על בעלי חיים. ניסויים אלה מצאו כי DDT מפריע להתפתחות מערכת הרבייה. מחקרים מאוחרים יותר מצביעים על כך כי די.די.טי יכול לשבש את ההתפתחות התקינה של איבריי הרבייה הנשיים, דבר שיכול להשפיע על הפריון בגיל הבגרות המינית. מחקרים נוספים מצביעים על כך כי ירידה ניכרת בפריון בקרב גברים עשויה לנבוע מחשיפה ל-DDT. לאחרונה נטען כי חשיפה ל-DDT יכולה להגדיל את הסיכוי להשמנת יתר בקרב ילדים.

בנוסף ל-DDT, זוהו עד היום כ-105 חומרי הדברה שנחשדים כגורמים לשיבוש אנדוקריני בקרב בני אדם ובקרב בעלי חיים נוספים. השפעתם כוללת הפעלה וחסימה של קולטנים של הורמונים כמו אסטרוגן ואנדרוגן וכן שיבוש הייצור של הורמונים ובכך הפעלתם בריכוזים נמוכים מידי, ידועים לדוגמה כ-10 חומרי הדברה שונים שגורמים לשיבוש הורמונים המיוצרים בבלוטת התריס [1]

PCB

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - PCB

פי.סי.בי. היא משפחה של חומרים המשמשים בתעשייה כחומרי סיכה, נוזלי קירור ובידוד. החומרים נוצרים על ידי חימום של בנזן, שהוא תוצר לוואי של הפקת דלק, יחד עם כלור. הם יוצרו לראשונה על ידי חברת הכימיקלים סוון בשנת 1927. בשנת 1933 החלו להופיע ההשפעות הבריאותיות של חשיפה ישירה ל-PCB בקרב העובדים שעבדו עם כימיקלים אלה במפעל באלבמה. בשנת 1935, קנתה מונסנטו את החברה, ותוך כדי כך השתלטה על הייצור של החומר בארצות הברית והפיקה רישיונות ייצור בכל העולם.

ג'נרל אלקטריק היתה אחת הפירמות הגדולות בארצות הברית ששילבה את ה-PCB בציוד שלה. בין השנים 1952 ל-1977, המפעל של GE בניו-יורק שפך למעלה מ-180 טונות של החומר לנהר ההדסון. חומרי PCB נתגלו לראשונה בסביבה הטבעית הרחק מהשימוש התעשייתי בהם. החומרים נתגלו ידי מדענים בשוודיה שעסקו בחקר DDT.

ההשפעות של חשיפה חריפה ל-PCB היו ידועות היטב לפירמות שהשתמשו בנוסחאות של מונסנטו וראו את ההשפעות של החומר על העובדים שבאו במגע תכוף עם החומרים. מגע ישיר של העור בחומר הוביל לפצעים דמויי אקנה הקרויים Chloracne החשיפה הגדילה את הסיכוי לסרטן העור, לסרטן הכבד, ולסרטן המוח. במשך שנים ניסתה מונסנטו להפחית בחשיבות בעיות הבריאות שקשורות לחשיפה ל-PCB כדי להמשיך ולמכור את החומר. דבר זה הוא דוגמה להכחשת זיהום.

ההשפעות הבריאותיות החמורות של חשיפה ל-PCB הפכו לפומביות לאחר שני מקרים נפרדים של שמן בישול מזוהם שהרעיל אלפי תושבים ביפן ובטיוואן. הדבר הוביל לחרם כלל עולמי על שימוש ב-PCB בשנת 1977. PCB מצטבר ברקמות שומניות ומתרכז במעלה שרשרת המזון, הוא משתחרר לאט אל הסביבה וממנה חודר באיטיות אל מארג המזון. החומרים הם בעלי זמן מחצית חיים ארוך, ולכן גם היום קיימת חשיפה של בני אדם לחומר. מחקרים מהתקופה האחרונה הצביעו על הפרעה אנדוקרינית של כמה חומרי PCG היא רעילה לכבד ולבלוטת התריס, מגבירה את ההשמנה בקרב ילדים שנחשפו לחומר במהלך ההריון, ועלולה להגביר את הסיכון לחלות בסכרת.

ביספנול A

ביספנול A נמצא בכמה סוגים של בקבוקי מים, בבקבוקי תינוקות, באריזות מזון, בחומרים המשמשים לרפואת שיניים ובציפוי של קופסאות שימורים ובפחיות המכילות מזון לתינוקות. זהו משבש אנדוקריני ידוע שלגביו קיימים מאות מחקרים שנעשו בקרב חיות מעבדה מצאו כי הוא מעודד סוכרת, סרטן הערמונית וסרטן השד, ירידה בספירת הזרע, בעיות במערכת הרביה, בשלות מינית מוקדמת, השמנת יתר ובעיות במערכת העצבים. כמה חוקרים מאמינים כי בני אדם, במיוחד תינוקות, חשופים לרמות שידוע כי הם גורמים לנזק בחיות מעבדה. ה-FDA האמריקאי והתעשייה הכימית האמריקאית טוענים כי החומר בטוח, אבל הקונגרס האמריקאי נקט באמצעים כדי להקטין את השימוש בביספנול A וביקש מה-FDA לבחון מחדש את השימוש בחומר. קנדה הודיע לאחרונה כי היא מתכוונת לאסור בהדרגה את השימוש בביספנול A בבקבוקי תינוקות ובמיכלי פורמולה. הפירמות, Playtex וולמארט Nalgene, הסכימו להסיר את החומר מהמוצרים שלהם עד שנת 2008. באוגוסט אותה שנה, ה-FDA הוציא טיוטה שתומכת בדעה המקורית שלהם לפיה לפי התצפיות המדעיות, החומר בטוח. עם זאת, באוקטובר 2008 הבורד המדעי המייעץ ל-FDS שלח את ה-FDA לבדוק מחדש את ההנחות שלו, בטענה שהערכת הסוכנות היתה לקויה ולא הוכיחה כי הכימיקל בטוח לשם האכלת תינוקות בפורמולה.

Polybrominated diphenyl ethers

ה-Polybrominated diphenyl ethers‏ (PBDEs) הם משפחה של חומרים שנמצאים במעכבי בעירה, ובהם משתמשים במארזי פלסטיק של טלוויזיות ומחשבים, במוצרי אלקטרוניקה, שטיחים, תאורה, מצעים, בגדים, רכיבי מכוניות, כריות ועוד מוצרי טקסטיל. PBDE דומים מאוד מבחינה מבנית ל-PCB והם בעלי השפעה דומה על מערכת העצבים.

באופן היסטורי השתמשו באלום[2] ובבורקס[3] כדי להוריד את הסיכוי לבעירה של בדים ועץ, והדבר שימש אפילו את הרומאים. כימיקלים מעכבי בעירה מתווספים לפלסטיק במהלך תגובת הפילמור שלו כשהוא נוצר. תרכובות אורגניות המבוססות על הלוגנים כמו כלור וברום משמשים כתוספים מונעי בעירה בפלסטיק וכן בבדים. בשנת 1992 העולם צרך כ-150,000 טונות של מעכבי בעירה על בסיס ברום כאשר 30% מהתוצרת העולמית נוצרה על ידי תאגיד Great Lakes Chemical Corporation.

ל-PBDE יש פוטנציאל להפריע למאזן בלוטת התריס, ולהשפיע על שורה של בעיות התפתחויות ונוירולוגיות. כולל אינטליגנציה נמוכה ובעיות למידה. חלק ניכר מה-PBDE הנפוצים נאסרו לשימוש באיחוד האירופי בשנת 2006. ניסויים על מכרסמים הצביעו על כך כי אפילו חשיפה קצרה לחומרים יכולה לגרור הפרעות התפתחות והתנהגות בקרב צעירים. יש חשד כי החומרים משפיעים במנגנונים דומים לאלו של ה-PCB.

פתלטים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - פתלטים

פתלטים (Phthalates) היא קבוצה של תרכובות כימיקליות שמשמשות בעיקר כתוספים למוצרי פלסטיק כדי להפוך אותם לגמישים יותר. פתלטים ניתן למצוא בצעצועים רכים, רצפות, ציוד רפואי, מטהרי אוויר, ומוצרי קוסמטיקה. פלתטים עלולים לעבור בדרכים שונות אל תוך גוף האדם בדרכים שונות, דרך נפוצה במיוחד היא ככל הנראה דרך בליעה של פתלטים שנודדים מהפלסטיק אל המים והמזון. הם נחשבים לסיכון בריאותי בגלל שהם משבשים ידועים של המערכת האנדוקרינית של בעלי חיים, ויש מספר מחקרים שקושרים אותם לעליה בפגמים של מערכת הרבייה של זכרים.

פאנל של מומחים קבע כי אין מספיק ראיות לכך שפתלטים יכולים לפגוע במערכת הרבייה של עוברים. למרות זאת המדינות וושינגטון וקליפורניה והאיחוד האירופי אסרו את השימוש בהם בצעצועים. פתלט אחד bis(2-ethylhexyl) phthalate (DEHP) המשמש בציוד רפואי כמו קטטר ושקיות דם עלול לפגוע בהתפתחות המינית של עוברים זכרים. בשנת 2002 מנהל המזון והתרופות בארה"ב הוציא דו"ח פומבי שהזהיר מפני חשיפה שח תינוקות זכרים ל-DEHP.

החומר DBP נמצא כגורם לשיבושים באיתות של אינסולין וגליקוגן בניסויים בבעלי חיים.

חשש לחשיפה עקב זיהום מים מקידוחי פראקינג

בשנת 2015 פרסמו החוקרים סוזן נגל וכריסטופר קאסוטיס מאוניברסיטת מיזורי, מטה-מחקר שכלל סקירה של מעל למאה מחקרים שעברו ביקורת עמיתים, שעסק בבחינת קשר אפשרי בין כימיקלים הקשורים לפראקינג לבין התפתחות אנושית. הם טוענים כי יש קשר אפשרי בין קידוחי סדיקה הידראולית לבין חשיפה למשבש אנדוקריני דרך זליגה של כימיקלים למי התהום. משבשים אלה, גם בריכוזים קטנים מאוד, עלולים בהתפתחות ילדים ובתהליך הרבייה האנושי. הם ממליצים על מחקר נוסף לבחינת השפעת החשיפה לקידוחי פראקינג של תושבים שגרים סמוך לקידוחים אלה, בנוסף למחקרים על השפעה בודדת של כל כימיקל בפני עצמו, זאת הן בגלל שלא תמיד ידועה תערובת הכימיקלים שבסופו של דבר נפלטת והן בגלל שלא ידועה ההשפעה הסינגרטית של חשיפה לתערובות אלה יחד.[4] [5]

הגדלת ריכוז עקב מיקרו-פלסטיק

בשנים האחרונות יש חשש כי חלקיקי מיקרו-פלסטיק סופחים אליהם כמויות גדולות של מזהמים אורגניים עמידים, וכי המיקרו-פלסטיק מרכז את המזהמים ומסייע בחדירה שלהם לתוך גופם של יצורים חיים ובעלי-חיים שונים בסביבה הימית.

השלכות בריאותיות וכלכליות

חשיפה של בני אדם למשבשים אנדוקריניים עלולה לפגוע בבריאות, ולגרור בעיות כמו ירידה ב-IQ, ירידה באיכות הזרע ועליה בבעיות השמנה ועוד. הבעיות עלולות לגרום לפגיעה בפוריות, נכות או מוות בטרם עת בקרב חלק מהציבור. מקור אחד מעריך כי באיחוד האירופי ההשפעות הכלכליות של בעיות הבריאות האלה עלול להיות כפול מההשפעה הכלכלית הנגרמת עקב חשיפות לזיהומים מכספית ועופרת. ‏[1]

הנטל החברתי-כלכלי של כימיקלים משבשי הורמונים והשפעתם על הבריאותית באיחוד האירופי מבוססת על הספרות הקיימת ובתהבסס על חוסר הוודאות הנוגעת לסיבתיות הקיימת בין משבשים לבין העלויות הבריאותיות. הערכה כלכלית של עלויות אלה שבוצעה בשנת 2016 מעריכה כי הנטל של משבשים אנדוקריניים על האיחוד האירופי נע בין 46 ל-288 מיליארד יורו בשנה. ‏[2]

פגיעה בפוריות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - ירידה בפוריות גברים

ד"ר חגי לוין, מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית, טוען שפתלטים הם בין החומרים המשפעים ביותר הגורמים לשיבוש אנדוקריני, וכי הן משפעים על מערכות גוף רבות. לטענתו בתחום המחקר שלו, פוריות גברים ונשים, רואים השפעה דרמטית של פתלטים. האנדוקרינולוגית פרופסור קרן תור'גמן טוענת כי פתלטים גורמים למספר בעיות פוריות כמו ירידה באיכות הזרע, ירידה בפוריות האישה, ושינוי בגיל ההתבגרות‏[3]

לפי פרסום של ה-CDC משנת 2009, ההשפעות הבריאותיות של חשיפה לפלתטים עקב חשיפה סביבתית נמוכה אינה ידוע עדיין. מחקרים על מכרסמים מצאו כי חשיפה לכמות גבוהה של חלק מהפתלטים הובילה לשינוי הורמונלי. מחקרים על מכרסמים הראו שכמויות גדולות של פתלטים הובילה לנזק לאשכים, לכבד, סרטן הכבד, וטרטוגניות (פגיעה בעוברים), אם כי תוצאות אלה לא הודגמו בפרימטים או שהם נמצאים עדיין תחת מחקר. ‏[4] מחקר בריטי גילה כי אחד מחומרי המשפחה גרם לדיכוי של ייצור סטרואידים בתאי ליידיג שבאשכים, במכרסמים ובפרימטים.[5]

הספרות המדעית קושרת בין חשיפה לפתלטים ובין היפוספדיאס (מום מולד במערכת המין הזכרית) והופעה מוקדמת של ניצן השד בקרב בנות. [6]

חוקרים מאוניברסיטת מישיגן, פרסמו מחקר משנת 2013 שמצא קשר בין חשיפה לפתלטים לבין לידה מוקדמת. החוקרים בדקו ריכוזי פתלטים בשתן בקרב 480 נשים בהריון. מתוכן 130 אמהות ילדו לפני שבוע 37. החוקרים מצאו כי אמהות בעלות חשיפה גבוהה יותר ל-2 פתלטים היו בעלות סיכוי גבוה יותר ללידה מוקדמת. נשים עם רמות גבוהות של פתלטים היו בעלות סיכוי גבוה פי 2 עד פי 5 ללדת מוקדם מידי. [7]

מחקרים מהשנים האחרונות מוצאים ירידה משמעותית בכמות ואיכות הזרע בקרב גברים במדינות מערביות שונות כמו אירופה, ארצות הברית ואוסטרליה, במשך 40 השנים האחרונות. פתלטים הם אחד החשודים המרכזיים בירידה זו, יחד עם גורמי זיהום נוספים כמו חומרי הדברה.‏[8][9] [6]

מחלות סרטן

האנדוקרינולוגית פרופסור קרן תור'גמן טוענת כי פתלטים גורמים למספר סוגי מחלות סרטן שמתפתחים עקב שיבוש במערכות של הורמונים כמו סרטן השד, סרטן הערמונית[3]

כמה מחקרים על עובדים מצביעים על כך שחומרי PCB קשורים לסוגים מסויימים של סרטן בבני אדם, כמו סרטן הכבד, וסרטן תעלות מרה. משרד הבריאות ושרותי האדם (DHHS) הגיע למסקנה שהגיוני לצפות ש-PCB יהיו קרציוגנים. הסוכנות להגנת הסביבה בארצות הברית (EPA) והסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) קבעו כי PCB הוא מסרטנים סביר בבני אדם. PCB מסווגים כחומרים שהינם מסרטנים סביבתיים על ידי המוסד הלאומי לסרטן, ארגון הבריאות העולמי והסוכנות לחומרים רעילים ולרישום מחלות.(U.S. EPA 1996; IARC 1978, 1987) מחקר שנוהל על ידי התוכנית הלאומית לחקר רעלים, אישר כי PCB126 ותערובת של PCB126 וPCB153 הם קרציוגנים בבני אדם.

מחקר משנת 2011 בצפון איטליה מצא קשר אפשרי בין חשיפה ארוכת טווח ל-PCB כזיהום קרקע לבין תחלואה בלימפומה שאינה הודג'קין. [7] מחקרים שונים מצאו קשרים אפשריים בין כימיקלים שונים ממחקת PCB לבין תחלואה ב-NHL. מחקר משנת 2015 בדק אם יש קשר בין נוכחות של 27 כימיקלים חשודים שנמצאו באבק הבית לבין תחלואה ב-NHL ב-4 ערים בארצות הברית כדי לנסות לבדוק השפעה של זיהום צולב (השפעה משותפת של מזהמים) המחקר בדק קשר בין צירוף משוכלל של 5 תרכובות PCB, יחד עם 7 תרכובות PAHs, ו-15 חומרי הדברה. נמצא קשר סטטיסטי מובהק ב-3 מתוך 4 הערים שנבדקו, ובאתר הרביעי הקשר היה קיים אך לא מובהק. באופן כללי אינדקס המזהמים המשותף היה קשור לסיכון תחלואה מוגבר ב-30% בקרב הרביעון האנשים שנחשף לזיהום הגבוה. בעיר אחת הסיכון היה גבוה ב-70%. בערים שונות הייתה השפעה בגודל שונה לכימיקלים שונים. PCBs היו גורם משמעותי בדטרויט ואילו באיווה הגורם המשמעותי היה חומרי הדברה. החוקרים טוענים כי המחקר מדגיש את החשיבות של בדיקת השפעה משותפת של כימיקלים ולא רק בדיקות של כימיקלים בודדים. ‏[10]

שיבוש בלוטת התריס ופגיעה במנת המשכל של עוברים

האנדוקרינולוגית פרופסור קרן תור'גמן טוענת כי פתלטים גורמים להפרעות בבלוטת התריס שגורמת בין היתר לפגיעה במנת המשכל.‏[3]

הביולוגית והאנדוקרינולוגית הצרפתית Barbara Demeneix טוענת במאמר משנת 2017 בכתב העת Paris Innovation Review, כי חומרים משבשי הורמונים הם אחת הסיבות החשובות לירידה ארוכת הטווח במנת המשכל שמתגלה בשנים האחרונות כתהליך ארוך טווח ואיטי שמתקיים במאה השנים האחרונות או בעשורים האחרונים. Demeneix פרסמה ספר בשם Toxic Cocktail: How Chemical Pollution Is Poisoning Our Brains. היא מזכירה מחקרים המקשרים בין פגיעה בתפקוד בלוטת התריס לבין עוברים שנולדו עם מנות משכל נמוכות יותר. לטענתה כימיקלים משבשי הורמונים עלולים להפריע לתפקוד התקין של הורמון בלוטת התריס במספר תהליכים שונים - בזמן הקליטה של יוד בגוף (חומר שצריכה שלו חיונית לשם תפקוד בלוטת התריס), בסינתזה של הורמון בלוטת התריס בבלוטה עצמה, בהפצה של ההורמון בגוף, בזמן המטבוליזם בכבד שמאפשר להורמון להיקלט בתאים, או בקולטנים בתאים עצמם. Demeneix והצוות שלה מאמינים כי הורמון בלוטת התריס הרבה יותר פגיע למשבשים אנדוקריניים לעומת דרכי איתות אחרות בגלל הסיבוכיות הגבוה של הסינתזה וההפצה של הורמון זה. ‏[11]

בעיות התנהגות

מחקר משנת 2010 מצא קשר בין חשיפה של עוברים לפתלטים ובין בעיות התנהגותיות וקוגניטיביות שבאו לידי ביטוי בגילויי אגרסיביות, היפראקטיביות וקושי לשלוט על רגשות.[12]

השלכות על התאוריה הכלכלית

משבשים אנדוקריניים, הם דוגמה להשהייה הקיימת במערכות מורכבות - ייתכן כי פעילות של גורם או מנגנון מסויים במערכת תשפיע רק בעוד עשרות שנים, וכי נוכל לצפות בהשפעה זו ולהרגיש את ההשלכות החברתיות, הכלכליות או הסביבתיות שלה בעוד זמן רב. מסיבות אלה מנגנון היד הנעלמה של שוק חופשי יתקשה להתמודד עם דבר זה - זהו שילוב של שני סוגי כשל שוק - השפעה חיצונית ומחסור במידע מלא. ההשפעה החיצונית היא שצרכנים של מוצר כלשהו מקבלים החלטות לגבי בריאותם ועתידם של אזרחים אחרים, והבעיה של מידע מלא היא שמי שעלול להיפגע מכך אינו מודע לנושא - הן בגלל שקשה לחוש או להרגיש בנוכחות של המשבש האנדוקריני, והן בגלל שהפגיעה עלולה להתרחש בקרב בני אדם שעוד לא נולדו. בנוסף, קשה לאכוף פגיעה בזכויות קניין או זכויות אחרות שכן קשה להוכיח שמקור זיהום מסויים גרם לפגיעה באדם מסויים אחר. אם יש 100 מקורות זיהום של PCB ו-100 אנשים שנפגעו קשה להגיד איזה מתוך מקורות הזיהום גרם לאיזו פגיעה בקרב אדם אחר.

פעילות בנושא בישראל

בנובמבר 2009 ערכה הקרן לבריאות וסביבה כנס בנושא תחת הכותרת "השפעת כימיקלים בסביבה על פוריות, הריון והתפתחות העובר". הכנס עסק בהשפעות הכלליות של מזהמים על פוריות והתפתחות העובר, בכימיקלים משבשי פעילות הורמונלית להם חשופים תושבי ישראל, מצב פוריות הגבר והאשה בישראל וכן בדרכים להפחתת החשיפה לחומרים אלה. תוכנית הכנס

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Leonardo Trasande, R. Thomas Zoeller, Ulla Hass, Andreas Kortenkamp, Philippe Grandjean, John Peterson Myers, Joseph DiGangi, Martine Bellanger, Russ Hauser, Juliette Legler, Niels E. Skakkebaek, and Jerrold J. Heindel (5 March 2015). "Estimating Burden and Disease Costs of Exposure to Endocrine-Disrupting Chemicals in the European Union". The Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. 100: 1245–1255. doi:10.1210/jc.2014-4324.
  2. ^ Ingrid Rijk, Majorie van Duursen, Martin van den Berg (2016). Health cost that may be associated with Endocrine Disrupting Chemical – An inventory, evaluation and way forward to assess the potential socio-economic impact of EDC-associated health effects in the EU (PDF) (Report). Universiteit Utrecht, Institute for Risk Assessment Sciences (IRAS).
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 אבי מאור מרזוק, מיקי חיימוביץ' זהירות פלסטיק "המערכת", רשת ערוץ 2, 22.12.2016
  4. ^ The Fourth National Report on Human Exposure to Environmental Chemicals, 2009, המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית, CDC, 2009, עמ' 258-292
  5. ^ Effects of monobutyl and di(n-butyl) phthalate in vitro on steroidogenesis and Leydig cell aggregation in fetal testis explants from the rat Hallmark N et al, Environ Health Perspect, 2007
  6. ^ משבשי המערכת האנדוקריניתהקרן לבריאות וסביבה
  7. ^ Ferguson KK, McElrath TF, Meeker JD. Phthalate Exposure Linked to Preterm Birth, 2013
  8. ^ Hagai Levine, Niels Jørgensen, Anderson Martino-Andrade, Jaime Mendiola, Dan Weksler-Derri, Irina Mindlis, Rachel Pinotti, Shanna H Swan; Temporal trends in sperm count: a systematic review and meta-regression analysis, Human Reproduction Update, Volume 23, Issue 6, 1 November 2017, Pages 646–659, https://doi.org/10.1093/humupd/dmx022
  9. ^ נטע אחיטוב, ספירת הזרע של הגבר המערבי צונחת ומסכנת את עתיד האנושות, הארץ, 15 בנובמבר 2017
  10. ^ Czarnota J et al, Analysis of Environmental Chemical Mixtures and Non-Hodgkin Lymphoma Risk in the NCI-SEER NHL Study, Environ Health Perspect; 2015 Oct;123(10):965-70. DOI:10.1289/ehp.1408630
  11. ^ Barbara Demeneix Why are we less and less intelligent? The role of endocrine disruptors, 15 December 2017, Paris Innovation Review, Université PSL
  12. ^ Stephanie M. Engel et al, Prenatal Phthalate Exposure Is Associated with Childhood Behavior and Executive Functioning Environ Health Perspect 118:565-571 (2010).
בריאות הציבור, קידום בריאות, ורפואה מונעת
תזונה והרגלי אכילה: השמנת יתר - סוכרת - כלכלת השמנה - עיצוב להרזיה - מזון מהיר ותעשייתי - סוכר - משקאות ממותקים - מלח - בשר מעובד - מזון אורגני - דגנים מלאים
הרגלי חיים והתמכרויות: התמכרות - עישון - מניעת עישון - גמילה מעישון - אלכוהול ובריאות - השלכות בריאותיות של טלוויזיה - התמכרות למשחקי מחשב
תנועה ובטיחות בתחבורה: השפעות בריאותיות של מכוניות - זהירות בדרכים - תחבורה פעילה - הליכתיות - מיתון תנועה - תחבורת אופניים - כיצד להימנע מפגיעת מכוניות - אורח חיים יושבני - אורח חיים פעיל - פעילות גופנית
זיהום וסיכונים לשיבוש מערכות: גורמים מסרטנים - זיהום - זיהום אוויר - זיהום מים - זיהום במזון - חומרי הדברה - מתכות כבדות - ניקיון ידידותי לסביבה - משבש אנדוקריני - טרטוגן - עמידות לאנטיביוטיקה
רווחה נפשית וחברתית: פסיכולוגיה חיובית - מתח נפשי - דיכאון - חמש דרכים לרווחה - הון חברתי - גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות
עקרונות ונושאים מערכתיים: הוליזם - גורם סיכון בריאותי - נטל תחלואה - נכות - אזורים כחולים - טכנולוגיה נאותה - חשיבה מערכתית - רפואה משתתפת - חברות התרופות - הכחשת נזקי העישון - עקרון הזהירות המונעת - עירוניות מתחדשת - אי שוויון בריאותי - אי שוויון בריאותי בישראל - סיבות מוות בישראל
זיהום

רקע וסוגי זיהום: זיהוםזיהום אווירהצטברות ביולוגיתהשפעות בריאותיות של זיהום אווירזיהום מיםזיהום קרקעזיהום במזוןזיהום רעשזיהום אורזיהום אוויר מתחבורהזיהום תעשייתיעישון פסיביחומרי הדברהמתכות כבדותדיאוקסיןכרייהדלק מחצביפחםהתחממות עולמיתגורם מסרטןטרטוגןמשבש אנדוקריניהשפעה חיצוניתחוק קואסהכחשת זיהום

זיהום בישראל: זיהום אוויר בישראלזיהום מים בישראלזיהום נחלים בישראלזיהום קרקע בישראלזיהום מזון בישראלתעשיות אלקטרוכימיותזיהום אוויר במפרץ חיפהרמת חובבזיהום האוויר בגוש דןהמשרד להגנת הסביבהאזרחים למען הסביבההקואליציה לבריאות הציבוראדם טבע ודיןצלולמגמה ירוקה

מניעת והקטנת זיהום: אנרגיה מתחדשתגז טבעי בישראלתחבורה בת קיימאתחבורה רכהעירוניות מתחדשתטבע עירוניתעשייה בת קיימאמעריסה לעריסהחקלאות בת קיימאמס פיגוכלכלה בת קיימאנתונים פתוחים

הבהרה: המידע באקו-ויקי נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי