מדד המצוקה החומרית

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
גרסה מ־16:22, 9 במרץ 2017 מאת עידן ד (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מדד המצוקה החומרית (באנגלית: Material Deprivation rate) הוא מדד עוני שמפורסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של האיחוד האירופי. המדד מודד גישה למוצרים ושירותים במונחים מוחלטים להבדיל ממדדי עוני יחסיים כמו "קו העוני".

מצוקה חומרית מוגדרת על ידי הלמ"ס של האיחוד האירופאי, כהעדר יכולת לממן לפחות 3 מתוך 9 תחומים שמהווים מימד של לחץ כלכלי או מוצר כלכלי לטווח ארוך:

  1. צריכה של בשר או תחליף בשר לפחות פעם ביומיים
  2. חימום הדירה
  3. תשלום חשבונות שוטפים
  4. הוצאה לא צפויה לצורך דחוף בריאותי או של תחזוקת הבית, מכונית והוצאות דומות
  5. חופשה שנתית מחוץ לבית של שבוע
  6. טלוויזיה צבעונית או תחליף מקביל
  7. קו תקשורת
  8. מכונית פרטית
  9. מכונת כביסה

יש לשים לב כי מדובר ביכולת ולא בבעלות בפועל. לדוגמה יש אנשים שאין בבעלותם מכונית אבל ביכולתם לרכוש כזו אם ירצו. כמו כן המחירים של מוצרים שונים ברשימה שונים זה מזה בצורה מהותית (טלוויזיה צבעונית לדוגמה זולה בהרבה יחסית להחזקת מכונית).

להלן רשימת מדינות אירופה, אשר מסודרת לפי מצוקה חומרית נמוכה ביותר לגבוה ביותר, נכון לשנת 2014. [1]

מדינה מדד מצוקה חומרית
שוודיה 3.20%
נורווגיה 3.30%
שוויץ 3.7%*
לוקסמבורג 5%
איסלנד 5.50%
דנמרק 7.70%
פינלנד 7.90%
הולנד 9%
אוסטריה 9.40%
גרמניה 11.30%
בלגיה 11.80%
צרפת 11.90%
בריטניה 15.50%
אסטוניה 15.70%
צ'כיה 16.50%
סלובניה 17.20%
ספרד 17.80%
מלטה 20.20%
סלובקיה 22.20%
פולין 22.20%
אירלנד 22.60%
איטליה 23%
פורטוגל 25.70%
ליטא 28.30%
קרואטיה 33.80%
לטביה 34.60%
קפריסין 36.50%
יוון 39.50%
הונגריה 39.60%
רומניה 44%
בולגריה 46.80%

- * 2013

נתוני האיחוד האירופי מאפשרים גם לראות את השינוי במדד לאורך זמן החל משנת 2003. במדינות כמו איטליה, יוון ואירלנד יש החמרה במדד המצוקה החומרית, במדינות אחדות כמו גרמניה, צרפת, הולנד ובריטניה יש יציבות (ובחלק מהמקרים החמרה קלה עקב המשבר הכלכלי מאז שנת 2008). בחלק מהמדינות כמו איסלנד, נורווגיה או שוויץ יש שיפור מסויים במדד, במדינות הגוש הקומוניסטי לשעבר יש שיפור ניכר במדד, ככל הנראה עקב צמיחה כלכלית מהירה המאפיינת מדינות בעלות שכר נמוך ומושכות הון תעשייתי - ירידה מ-76% ל-46.8% (בולגריה), ירידה מ-50% ל-22% (פולין) וירידה מ-22% ל-16% (צ'כיה). המדד מאפשר לבחון את המצב במדינות שונות גם לפי חתך בין גילאים שונים – ילדים מתחת לגיל 18, בין גיל 18 ל-64, ובקרב מבוגרים מעל גיל זה.

מצוקה חומרית בישראל

מדד המצוקה החומרית בישראל לפי נתונים חלקיים של הלמ"ס כנראה קרוב ל-40%, (הערכה על בסיס הסקר החברתי האחרון של הלמ"ס המתייחס לשנת 2013).[2]

16% ויתרו על אוכל בגלל קשיים כלכליים (כ-822 אלף בני אדם) ו-11% אחוז ויתרו על ארוחה חמה לפחות פעם ביומיים בגלל קשיים כלכליים (550 אלף בני אדם). כ-15% מהחרדים ויתרו על ארוחה חמה.

כ-66% נזקקו לתרופות במרשם רופא, מתוכם 11% מהם ויתרו על רכישת התרופות עקב קשיים כלכליים (כ-358.9 אלף בני אדם). 23% מהמגדירים את מצבם הבריאותי כלא טוב וזקוקים לתרופות במרשם רופא, ויתרו על התרופות. מתוך מי שנזקקו לטיפול רפואי נאלצו 13% לוותר עליו. מתוך מי שנזקקו לטיפולי שיניים נאלצו 42% לוותר על טיפולי שיניים.

9% דיווחו כי נותקו מקו טלפון, מחשמל או ממים בשל אי-תשלום חשבונות (כ-452.3 אלף בני אדם). 24% פיגרו בתשלומי חשבונות. 9% פיגרו בתשלומי שכירות או משכנתא.

מבין בני ה-20 ומעלה, 41% ויתרו על חימום או קירור מספיק של הבית בגלל קושי כלכלי (2.1 מיליון בני אדם), מבין אלה שגרים במשקי בית עם הכנסה חודשית ממוצעת עד 2,000 ש"ח ויתרו 67% על חימום או קירור.

42% ויתרו על הוצאה בלתי צפויה, 28% ויתרו על תיקונים ליקויים בדירה. 69% דיווחו כי ויתרו על חופשה או נופש הכוללים לינה מחוץ לבית בשנה האחרונה.

בכל הנתונים מצבם של האוכלוסייה הערבית גרועה יותר יחסית למצב האוכלוסייה היהודית, בחלק מהתחומים הפערים גדולים לדוגמה 28% אחוז מהערבים ויתרו על תרופות ו-26% ויתרו על טיפול רפואי (לעומת כ-10% בקרב היהודים) שליש מהערבים ויתרו על מזון או ארוחות חמות (לעומת 7-11 אחוז בקרב היהודים) ויתור על חימום או קירור דירה (65% לעומת 36%) פיגור בתשלום חשבונות או בהוצאה על תיקון ליקויים בדירה (60% לעומת 20% בקרב יהודים).

ראו גם

קישורים חיצוניים