כסף פיאט

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
גרסה מ־11:13, 27 בנובמבר 2017 מאת עידן ד (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

כסף פיאט (באנגלית: Fiat money) הוא סוג מערכת כסף שבה ערכו של הכסף קיים רק בגלל חוק ממשלתי. המונח fiat בלטינית פירושו "כך יעשה" וכסף פיאט נוצר על פי החלטת הממשלה. כסף פיאט עומד בניגוד למערכות כסף אחרות כמו כסף מגובה סחורה שמבוסס על סחורה יקרת מציאות שיש לה ערך עצמאי כמו זהב, כסף או סחורות אחרות. כסף פיאט מנוגד גם למטבע קהילתי שבו כמות הכסף ואופיו נקבעת על ידי קהילה ולא על ידי הממשלה.

מקורו של כסף פיאט הוא במאה ה-11 בסין המרכזית והוא הפך להיות נפוץ במהלך שושלות יואן ומינג. באירופה הייתה מסורת ארוכת שנים של התבססות על המתכות כסף וזהב כבסיס למטבע, כאשר במשך השנים נעשו מניפולציות שונות כדי להגדיל את כמות הכסף במחזור. דבר זה נועד כדי לממן מלחמות, לגבות מיסים (מס אינפלציה), וכדי לשפר את מצבו הפיננסי של השליט.

משנת 1944 היו קיימים הסכמי יער ברטון שהצמידו בין המטבעות העולמיים לדולר האמריקאי ובין הדולר לבין זהב. ב-1971 לחמה ארצות הברית במלחמת ויאטנם, ולצורך מימון המלחמה ביצעה הדפסת דולרים ללא גיבוי זהב. בשנה זו נשיא ארצות הברית דאז, ריצ'רד ניקסון, ביטל חד צדדית את הסכם יער ברטון, וביטל את הצמדת המטבעות לזהב. מאז כל המטבעות בעולם הם מטבעות פיאט, כולל הדולר והאירו.

מקור האמון בכסף פיאט

כסף הוא סוג של מוסד חברתי שכדי להשתמש בו יש צורך באמון הדדי. ללא אמון כזה אנשים יסרבו לקבל תשלום בכסף מסויים היות והם מפקפקים ביכולת שלהם להיות מסוגלים להשתמש בכסף לשם קניית מוצרים ושירותים בעתיד. כאשר נחלש האמון בכסף, לדוגמה כאשר יש ריצה על הבנק, הכסף מאבד מערכו. דוגמה קיצונית למצב כזה היא התמוטטות המשטרים הסובייטים, ובמיוחד השלטון של צ'אוצ'סקו ברומניה, שגרמה לכסף פיאט של השלטון הישן לאבד את ערכו במהירות גדולה.

מקור האמון בכסף פיאט הוא מתוך אמון ביושרה ובאמינותה של הממשלה וביכולתה לנהל את הכלכלה "נכון". על הממשלה להכריח אנשים אחרים לכבד את המטבע גם בעתיד ולא לסרב לקבל תשלום במטבע זה. כמו כן עליה לדאוג שמטבע לא יאבד מערכו במהירות (על ידי אינפלציה, לקיחת חובות גדולים, התקפות ספקולנטים על המטבע, זיוף מטבע ועוד), דבר שיצור משבר אמון במטבע. במשטר רודני, כאשר אנשים מאבדים את האמון בהמשך קיום המשטר הנוכחי, או כאשר ממשלות מכל סוג שהוא נקלעות למשבר אמון כלכלי, התוצאה יכולה להיות התמוטטות ערך המטבע.

בכסף מגובה סחורה, יש קושי להנפיק כסף נוסף משום שיש צורך לכרות עוד זהב או לגדל טבק כדי לעשות זאת. דבר זה מקטין את הסיכון לאינפלציה אולם גם מגביל את היכולת להגדיל את האשראי ואת המסחר. בכסף פיאט הממשלה ו/או המערכת הפיננסית (בנקים וגופי השקעות) עלולים לגרום למצב אינפלציוני על ידי הדפסת כסף פיזית ובצורה נפוצה יותר כיום - על ידי הקטנת יחס הרזרבה. במערכת של בנקאות ברזרבה חלקית הקטנת יחס הרזרבה מאפשרת לבנקים לייצר עוד כסף על סמך חובות, ללא צורך בהדפסה פיזית של כסף על ידי הממשלה. כיום מעל ל 95% מהכסף במשק אינו כסף של ניירות או שטרות שהונפקו על ידי הממשלה, אלא כסף ש"נוצר על ידי הבנקים" על סמך חובות של אנשים לבנק.

השילוב של כסף פיאט ובנקאות ברזרבה חלקית מקלים מאד על מתן אשראי זול מצד ממשלות ובנקים לעסקים חדשים או עסקים המעוניינים בהתרחבות. דבר זה מזין לולאה של אשראי זול, השקעות בפירמות והתרחבות שלהן, צמיחה כלכלית עם גידול במכירות, החזר ההשקעות יחד עם ריבית, והצדקה נוספת לאשראי זול. פרופ' יובל נח הררי בספרו קיצור תולדות האנושות מציין כי היבט זה, של מתן אשראי זול יחד עם צמיחה כלכלית מהירה, הוא אחד המאפיינים הבולטים של הקפיטליזם. בניגוד לכך, במערכות כלכליות מסורתיות יותר האשראי היה יקר וקשה להגשה, וכתוצאה מכך, יחד עם היבטים נוספים (העדר השקעות במחקר ופיתוח לדוגמה) לא הייתה צמיחה כלכלית משמעותית דבר שגם לא יצר אמון רב ביכולת של עסקים שבאים לבקש הלוואה במטרה להגדיל את המכירות שלהם.

בשיטה הנהוגה כיום, של בנקאות ברזרבה חלקית, האמון בכסף פיאט מעוגן לא רק באמינותה של הממשלה, אלא גם בכך שהיא והמערכת הכלכלית כולה תאפשר המשך היכולת לקיים צמיחה כלכלית מתמדת. צמיחה זו תאפשר להחזיר הלוואות שהבנקים סיפקו לעסקים ולמשקי בית. ללא צמיחה כזו, כסף החובות "ימחק" (בשל חוסר יכולת להחזיר חובות), האמון העתידי במערכת הבנקאית ירד והכסף יאבד מערכו, ולכן אין לתת בכסף זה אמון כיום.

השלכות

כסף הפיאט עם רזרבה חלקית, נוטה להיות גורם נוגד יציבות על ידי סוג של לולאת משוב מחזקת. הכסף מחריף את התנודות של מחזורי עסקים (שפל וגאות בצמיחה הכלכלית). כאשר המערכת הכלכלית נמצאת בצמיחה מהירה, אנשים ופירמות לוקחים יותר הלוואות (מתוך צפייה להתרחבות, וכהשקעות בעסקים) וכתוצאה מכך, במערכת של רזרבה חלקית, כמות הכסף עולה, ודבר זה מאיץ את הצמיחה הכלכלית. כאשר הצמיחה הכלכלית נעצרת מסיבה כלשהי, אנשים ופירמות מתקשים להחזיר הלוואות, חלק מהכסף מבוסס חובות "נעלם" וכתוצאה מכך כמות הכסף במשק יורדת. כתוצאה מכך יש עוד פחות הוצאות והמשך האטה בצמיחה הכלכלית.

השלכה נוספת של כסף פיאט עם רזרבה חלקית היא שהם מחייבים אמונה בצמיחה כלכלית בעתיד. אמונה כזו גורמת להיוון חזק של העתיד - העדפה גדולה יותר של ההווה על פני העתיד, במיוחד בהיבטים של נזק לסביבה. היוון גבוה גורם לכך שנזק חברתי כלכלי עתידי, כתוצאה של כריתת יערות לדוגמה, יראה בתחשיב הכלכלי בהווה כדבר בלתי משמעותי, ולכן "משתלם כלכלית". הדבר מתאפשר היות ויש אמונה שהצמיחה הכלכלית הגבוהה תאפשר רמת חיים טובה יותר, תאפשר טכנולוגיה טובה יותר, וכן אמצעים (הון תעשייתי) לתיקון של נזקים סביבתיים אם המחיר שלהם יעלה.

בנוסף, עצם הצמיחה הכלכלית עצמה, גורמת להחרפת כמעט כל הבעיות הסביבתיות על פי משוואת I=PAT.

קישורים חיצוניים

כסף

רקע: בנקאות ברזרבה חלקית - כסף פיאט - אינפלציה - מס אינפלציה - אשליית הכסף - מדד המחירים לצרכן - הסתערות משיכות - מינוף פיננסי - סיכון מוסרי

1914 Sydney Half Sovereign - St. George.jpg

כלים לשינוי: מטבע משלים - מטבע קהילתי - טרה (מטבע) - תוכנית שיקגו - בנקאות ברזרבה מלאה - בנק חברתי - איגוד אשראי - פנסיה ירוקה - כלכלה שיתופית - מכפיל מקומי 3 - מס טובין

אישים וארגונים: ברנארד לייטר - ג'ון קנת גלבריית - מייקל רובות'אם - ריצ'ארד דות'וויט - מוחמד יונוס - כסף חיובי

ספרים מאמרים וסרטים: כסף כחוב - מטבע קהילתי- כלי חדש למאה ה-21 - קורס בהתרסקות - האקולוגיה של הכסף - סופו של הליברליזם המפסידני - היסטוריה קצרה של אופוריה פיננסית