זיהום האוויר בגוש דן

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
גרסה מ־18:53, 18 בדצמבר 2017 מאת עידן ד (שיחה | תרומות) (הצעות וצעדים להקטנת זיהום האוויר בגוש דן)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
זיהום אוויר בצפון תל אביב, בוקר, נובמבר 2008

זיהום האוויר בגוש דן הוא זיהום האוויר במטרופולין שסביב העיר תל אביב-יפו. האזור סובל מזיהום אוויר תחבורתי קשה הנגרם בעיקר מכלי רכב שעליהם מבוססת ההתחבורה בתל אביב יפו ובסביבתה וכן מאוטובוסים ומשאיות התקועים בפקקים. פקקי התנועה ומאות אלפי כלי הרכב שנכנסים לעיר יוצרים תערובת מזהמת שגורמת להשפעות בריאותיות לא מבוטלות הן בעיר עצמה והן בגוש דן כולו.

בשנים האחרונות יש ירידה בחלק מסוגי זיהום האוויר בגוש דן, עקב העברת תחנת הכוח רידינג מסולר לגז טבעי ועקב שכלולים טכנולוגיים במנועים ובדלקים של משאיות, אוטובוסים ומכוניות. קיימת ירידה ניכרת בתחמוצות גופרית, עופרת וירידה מסויימת בתחמוצות חנקן. עם זאת אין בהכרח ירידה בחלקיקים נשימים עדינים ובאוזון בגובה הקרקע.

זיהום האוויר עירוני פוגע בבריאות התושבים יותר מאשר סוגי זיהום אחרים (כמו זיהום טבעי או זיהום מתחנות כוח), בגלל סוגי המזהמים ובגלל חשיפה גבוהה ומתמשכת של האוכלוסייה לפליטות. זיהום האוויר עלול לגרום למחלות לב, שבץ, מחלות ריאה (כולל מחלות זיהומיות בילדים) ולגידולים סרטניים. כמו כן חשיפה לזיהום אוויר של הורים, עלולה לגרום מומים בילדים ולאוטיזם בקרב הילדים.

מקורות זיהום אוויר בגוש דן

זיהום אוויר

רקע:

מזהמים שונים:

זיהום אוויר בישראל:

הרשות לאיכות הסביבה של העירייה ערכה סקירת פליטת מזהמי אוויר בתל-אביב–יפו בשנת 2008, לאחר הסבת תחנת הכוח "רדינג" לגז טבעי, כלומר לאחר הסרת מקור הזיהום הנייח העיקרי באזור גוש דן. לפי סקירה זו כלי הרכב אחראים ל-70.05% מפליטת תחמוצות החנקן ול-81.0% מפליטת החלקיקים המזהמים. על אף שיש ירידה כוללת בפליטת מזהמים בשנים 1997-2006, התחבורה היא גורם עיקרי בזיהום האוויר. [1] לפי סקר פליטות של פורום ה-15 משנת 2010, זיהום אוויר מתחבורה הן מתל אביב והן מרמת גן נבע מתחבורה - כ-50% מהפחמן החד חמצני, כ-80% מהפליטות של חומרים אורגנים נדיפים, 84%-100% מתחמוצות גופרית, 99% מתחמוצות חנקן ו-90%-100% מחלקיקים נשימים מקורם בתחבורה.[2]

חלק ניכר מזיהום האוויר מקורו ברכבי דיזל. בסך הכול רכבי הדיזל פולטים כ-49% מכלל תחמוצות החנקן וכ-57.5% מכלל פליטת החלקיקים המזהמים בתל-אביב–יפו. [1] כמו כן בעונות הקיץ מתקיים מצב סינופטי של "אפיק ים סוף" שבו תתכן זרימת אוויר לישראל שמגיע קודם לכן ממרכז אירופה ומכיל חומר חלקיקי מזוהם. במצבים אחרים (נדירים יחסית) יכול להגיע זיהום אויר חלקיקי מהמדבר הסעודי או בצפון אפריקה. אבק זה יכול להכיל כמות גדולה של זיהום שמסכן חולים נשימתיים אם כי הוא מכיל הרבה פחות מתכות וגורמים מסוכנים אחרים.

רכבי בנזין נוטים לפלוט בעיקר פחמן חד-חמצני (CO), פחמימנים (HC) ותחמוצות חנקן (NOx). רכבי דיזל נוטים לפלוט בעיקר חומר חלקיקי (PM 2.5) אשר חלקם נראה כעשן שחור, ותחמוצות חנקן. כמו כן זיהום האוויר הישיר יוצר אוזון בגובה נמוך וערפיח שמייצרים בעיות בריאותיות נוספות.

גורמים המשפיעים על ריכוזי הזיהום ועל החשיפה לזיהום

פקק תנועה בתל אביב. בנוסף לבזבוז זמן, עומסי התנועה גורמים גם להגברת זיהום האוויר בגלל ריכוז גדול של פליטות של חומרים רעילים בקרבת איזור המגורים, בגלל הערכת זמני הנסיעה, בגלל חשיפת הנהגים עצמם (ומשתמשי דרך אחרים) לזיהום, ובגלל שבמהירות נסיעה איטית פולטים המנועים יותר זיהום

פרבור ותכנון מוטה רכב פרטי תורמים לכך שכמות גדלה והולכת של ישראלים משתמשים במכוניות פרטיות לצרכי יוממות ודבר זה מגביר הן את כמות הזיהום הישירה והן את הריכוז של הזיהום בשעות ובמקומות מסויימים - בעיקר בתוך הערים.

הפליטה של פחמימנים, פחמן חד חמצני, ופחמן דו חמצני גדלה (עד פי 3) ככל שמהירות הנסיעה איטית יותר בתחום המהירות שמתחת ל-25 קמ"ש. יעילות המנוע והממיר הקטליטי תלויים בחום המנוע - ולכן יש פליטה גבוהה יותר של מזהמים בשכונות מגורים בשעות הבוקר עת אנשים יוצאים לדרך עם הרכבים. פקקי תנועה בסמוך לשכונות מגורים מגבירים את החשיפה של אוכלוסיות רגישות כמו אנשים מבוגרים, חולי לב, חולי אסתמה, נשים בהריון, ילדים קטנים ועוד.

בחורף יש מעין "שמיכה" של שכבת אוויר שמונעת מזיהום האוויר לעלות ולכן יש רמות גבוהות יותר של זיהום אוויר בגובה פני הקרקע, ואילו בקיץ זיהום האוויר הכללי קל יותר - אבל קרינת השמש גורמת ליצירת אוזון בגובה הקרקע, בעיקר בפנים הארץ בערים כמו מודיעין או ירושלים (שם בקיץ רמות האוזון מגיעות ל-90 ול-110 ppb בהתאמה). כמו כן חורף וקיץ יכולים להשפיע על מצבים סינופטיים שונים שגורמים להסעת זיהום ממקורות שונים - מזרח אירופה, מערב אירופה, המדבר הסעודי וצפון אפריקה.

חלקיקים הם מקור הזיהום הנחשב למסוכן ביותר, והם נפלטים הן מרכבי דיזל והן משאר הרכבים. בנוסף לפליטות מהאגזוז רכבים גורמים לזיהום אוויר חלקיקי גם דרך שחיקת הצמיגים שלהם. פליטות חלקיקי דיזל מוכרות כמסרטן וודאי בבני אדם. המקור העיקרי לפליטת החלקיקים הוא אוטובוסים ומשאיות. מכוניות תורמות לזיהום זה גם בצורה ישירה, וגם דרך יצירת פקקי תנועה שמאיטים את שאר כלי הרכב. מהירות הנסיעה של אוטובוסים לדוגמה איטית יותר, וזמן הנסיעה שלהם ארוך יותר כתוצאה מעמידה שלהם בפקקים שנגרמים על ידי רכבים פרטיים. לכן בצורה עקיפה, הרכב הפרטי יחד עם העדר תחבורה ציבורית יעילה המשתמשת בנתיבים יעודיים, ובתחבורת מעברים, משפיע בצורה דרסטית גם על הפליטות של רכבים כבדים יותר כמו משאיות ואוטובוסים.

מדידות זיהום

בשנים האחרונות יש יותר ויותר תחנות ניטור של זיהום האוויר בגוש דן. חלק מהתחנות מודדות זיהום אוויר כללי וחלקן מיועדות לניטור זיהום אוויר מתחבורה.

בשנת 2007 נמדדו בגוש-דן 45 ימים עם זיהום אוויר גבוה או גבוה מאוד – 97% מתקן זיהום האוויר בישראל. מקורות הזיהום העיקריים הם סופות אבק וחלקיקים נשימים הנפלטים בעיקר מרכבי דיזל. [1]

לפי מדידה אחת המוצגת באתר המשרד לאיכות הסביבה כמדידה אופיינית, נכון ליוני 2000, רמות האוזון בגובה הקרקע בתל אביב עולות למעל 40 ppb החל מ-8 בבוקר, מגיעות לשיא מעל 50 ppb בין השעות 9-10:30 בבוקר, ונשארות ברמה של 40 ppb עד 19:30. וברמה של כ-35 ppb עד 22:30.

השוואת זיהום האוויר בתל אביב בשבת מול יום חול, במזהמים של תחמוצות חנקן ושל זיהום חלקיקי.

לפי נתונים הזיהום באתר משרד הסביבה, נכון לשנת 2015, כמות הזיהום ביום שבת בתל אביב נמוכה במאות אחוזים ביחס לתחמוצות חנקן ונמוכה בעשרות אחוזים ביחס לזיהום חלקיקי.

השפעות בריאותיות של זיהום האוויר

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - השפעות בריאותיות של זיהום אוויר

משרד הבריאות או גורמים אחרים לא ביצעו מחקרים אפידמיולוגים ישירים על ההשפעות הבריאותיות של זיהום האוויר בישראל. במקום זאת בוצעו הערכות לפי מחקרים דומים בחו"ל על סמך סוג המזהמים, כמותם וכמות החשיפה של האוכלוסייה לזיהום. בשנת 2003 בוצע מחקר על ידי המשרד להגנת הסביבה, אדם טבע ודין והסוכנות האמריקנית לאיכות הסביבה. על פי הערכת המחקר, באיזור תל אביב לבדו מתים מדי שנה כ-620 בני אדם מזיהום אוויר מעשה ידי אדם. אם מתחשבים גם בזיהום אוויר טבעי כמו אבק, עולה מספר המתים ל-1,100. אותו מחקר מעריך כי באיזור אשדוד, מתים כ-90 בני אדם מדי שנה מזיהום אוויר מעשה ידי אדם. כמו כן כמות האשפוזים הנובעת מזיהום אוויר מגיעה למאות מקרים בשנה, ועולה בהתמדה. [1]

בשנת 2007 העריכו חוקרים מטעם משרד הבריאות כי בישראל חולים מידי שנה 1,250 איש במחלות סרטן בשל זיהום סביבתי. נרשמה תחלואת יתר ב-3 מוקדים עיקריים והם חיפה, תל-אביב וגוש דן, ובאר שבע, ונשללו סיבות קלאסיות כמו עישון, גיל או מוצע אתני. 3 המוקדים סובלים מזיהום אוויר חריף - בחיפה ובבאר שבע בגלל מפעלים ובחיפה ובתל אביב בגלל תחבורה. [2]

במרץ 2014 הודיע ארגון הבריאות העולמי כי השפעות בריאותיות של זיהום אוויר חמורות ממה שחשבו עד כה, ותורם לכמות גבוהה יותר של מקרי מוות ממה שחשבו בעבר. זיהום אוויר סביבתי (שאינו ביתי) תורם למוות של כ-3.7 מיליון אנשים בשנה ברחבי העולם. מתוך מקרים אלה, רק 6% מתים עקב סרטן ריאות, ו-80% מתים עקב שבץ מוחי ומחלת לב כלילית. כמו כן מספר מקרי המוות המיוחסים לזיהום אוויר קפץ פי 3 ויותר ביחס להערכות מהעבר בעקבות מחקרים שמצאו קשר חזק יותר ובעקבות הגברת החשיפה לזיהום אוויר סביבתי במדינות מתועשות [3] לפי המחקר הנזק הכלכלי השנתי מזיהום האוויר בישראל בשנת 2010 עומד על 3.3% מהתוצר, שהם 7.1 מיליארד דולר, כלומר 27 מיליארד ש"ח בשנה.[4][5]

תרומה להתחממות עולמית

כל הרכבים פולטים גם את גז החממה פחמן דו חמצני.

הערכה כלכלית של השפעות זיהום האוויר

זיהום אוויר במרכז תל אביב, בוקר, נובמבר 2008

על-פי אומדני משרד האוצר משנת 2008, נזקי זיהום האוויר בכל הארץ הסתכמו לכ-12 מיליארד ש"ח בשנה. גוש-דן מרכז את נפח תנועת המכוניות הגדול ביותר בישראל, ובו ריכוז אוכלוסייה שחשוף לזיהום, לפיכך תרומתו לנזק הכולל נאמדת בעשרות אחוזים מסך סכום זה.[3]

ניתן להגיד שלפחות שליש מהחשיפה לזיהום האוויר בישראל מתקיים בגוש דן (כאשר מוקדים אחרים הם חיפה, ירושלים ובאר שבע) ולכן לאמוד את הנזק הכלכלי מזיהום אוויר בגוש דן בכ-4 מיליארד ש"ח בשנה. נזק זה מתייחס רק להשפעות בריאותיות ישירות, ולא לנזקים עקיפים כמו פגיעה במבנים, פגיעה בחקלאות, תרומת הזיהום לפרבור ועוד.

הצעות וצעדים להקטנת זיהום האוויר בגוש דן

רכבת קלה

הרכבת הקלה בגוש דן, שהקו הראשון שלה, הקו האדום אמור להיפתח בשנת 2021 אמורה להקל על עומסי תנועה ועל זיהום האוויר בעיר. הרכבת יכולה לסייע בעיקר לתושבי פתח תקווה, בני ברק, רמת גן, בת ים ומרכז תל אביב. מועד הפתיחה של הקו הירוק והקו הסגול צפוי ב-2024 ושל שאר קווי רכבת אינו ידוע. מומחי תחבורה מזהירים כי תחבורה היא רשת וכי הקמת קו אחד בלבד, ללא פתרונות אחרים לא תסייע הרבה להקטנת השימוש במכוניות פרטיות.

קידום תחבורה ציבורית מהירה

ארגוני סביבה ותכנון אזרחיים מציעים זה זמן רב לקדם תחבורה ציבורית יעילה בלי לחכות לרכבת הקלה. הצעדים המוצעים הם קידום תחבורת מעברים, והקצאת נתיבי תחבורה ציבורית. משרד התחבורה קידם ב-2011 רפורמה בתחבורה הציבורית בגוש דן, אבל כמות נתיבי התחבורה הציבורית נשארה נמוכה וברובם אין אכיפה נגד נהגים פרטיים. בעולם קיימת מגמה של תכנון מוטה תחבורה ציבורית לעידוד השימוש בתחבורה ציבורית על ידי צדעי תכנון כמו הגברת צפיפות הבנייה ומגבלת חניה בקרבת צירי תחבורה מרכזיים של התחבורה הציבורית. בישראל קיימת מגמה דומה אם כי במקביל נמשך הפרבור בישראל ונמשך תכנון מוטה רכב פרטי.

הקטנת השימוש ברכבי דיזל מזהמים

דרך מקובלת בעולם להקטנת הזיהום ממשאיות ומאוטובוסים היא מעבר לדלקים פחות מזהמים. הדבר מבוצע קודם כל על ידי חיוב החברות לקנות אוטובוסים פחות מזהמים (תקני יורו 4,5, וכו'). כמו כן יש בעולם פתרונות נוספים כמו אוטובוסים חשמליים ואוטובוסים המוענים בגז טבעי. במסגרת החלטת ממשלת ישראל מספטמבר 2015 להקטנת זיהום האוויר בחיפה החליטה הממשלה לקנות מוניות חשמליות, להעביר משאיות אשפה מדיזל לגז טבעי ולהעביר אוטובוסים לגז טבעי.

עבור רכבים פרטיים בשנת 2008 החליטה הוועדה למיסוי ירוק להטיל מיסוי גבוה על דיזל לשם הקטנת השימוש במכוניות פרטיות מונעות בדיזל. בין היתר ניתן לראות באירופה השפעה לרעה של רכבי הדיזל על איכות האוויר שם.

תחבורת אופניים

בין 15% ל-20% מתושבי תל אביב, מגיעים לעבודה באופניים. יש עליה ניכרת בשימוש באופניים ובאופניים חשמליים בתל אביב וכן בערים נוספות בגוש דן. עם את עידוד תחבורת אופניים מוגבל כיום בעיקר לתל אביב גופה ואינו כולל ערים נוספות כמו רמת גן, גבעתיים, חולון או בת-ים. אין כמעט תקציב ממשלתי או תוכנית ממשלתית לעידוד הרכיבה באופניים בערים. בשנת 2015 הודיע משרד התחבורה על תוכנית לקידום "אוטוסטרדת אופניים שתחבר ערים שונות בגוש דן.

עירוב שימושי קרקע והגדלת הצפיפות

מומחי תחבורה ותכנון (ארגון מרחב, 15 דקות ועוד) מצביעים על כך שניתן להקטין את הזיהום על ידי עירוב שימושי קרקע - עירוב של שימושי מסחר ומגורים באותו רחוב ובאותה שכונה בדומה לדוגמה לחנויות שיש בקומת הקרקע ברחוב אבן גבירול - כך שחלק מהאנשים יוכלו ללכת לעבודה במקום לנסוע לאיזור תעשייה מרוחק, וכן הדבר יאפשר לאנשים לקנות במרחק הליכה או רכיבה באופניים מהבית. עם זאת המגמה הכללית בגוש דן היא יצירת "מתחמים" שאמורים למשוך קונים ו/או עסקים למקום - לדוגמה מתחם התעשייה "עתידים", מתחם הנמל בתל אביב, איזור התעשייה בבורסה ליהלומים ברמת גן, ועוד. קיימת גם מגמה מסויימת בשנים האחרונות של קידום עירוב שימושים בגלל מודעות גוברת לעירוניות מתחדשת.

אגרות גודש

מרכז המחקר והמידע של הכנסת פרסם ביולי 2008 סקירה בשם "הגבלת תנועת כלי רכב בתל אביב-יפו". הסקירה מתארת את ההבדלים בין עמדת העירייה (צמצום רכבים מזהמים באיזור מצומצם בתוך העיר), לבין עמדת משרד התחבורה (אגרת גודש על כל מרכז תל אביב או אגרה על רכבים מזהמים שנכנסים למרכז תל אביב). לפי הסקירה, הסיבה העיקרית לעיכוב בהכנסת אגדות גודש היא חוסר ההסכמה בין עיריית תל אביב-יפו לבין משרד התחבורה, וכן ממליצה הסקירה לבצע מספר פתרונות קצרי טווח.

מספר גופי סביבה הביעו התנגדות להטלת אגרות גודש בטרם פותחה התחבורה הציבורית בעיר (בדגש על תחבורת מעברים), בטענה שהדבר יגרום יותר נזק מתועלת.

מרכז עיר נקי

מספר גדול של ערים ברחבי העולם מאמץ בשנים האחרונות מדיניות של מרכז עיר נקי, שבה האיזור המרכזי של העיר מוגבל לתנועת כלי רכב מזהמים (לדוגמה של משאיות כבדות). יישום של דבר כזה החל בשנת 2016 בחיפה עם הגבלת משאיות מעל 12 טון מכניסה למרכז העיר בשעות הגודש. עם זאת אין יישום של תוכנית דומה לגבי תל אביב.

תכנון ידידותי להולכי רגל

מומחי תחבורה (כמו ד"ר יואב לרמן וארגון מרחבועוד) ממליצים על תכנון ידידותי להולכי רגל שיקל על הולכי רגל להגיע ליעדים קרובים וכן להקלה על הליכה ברגל לקניות ולשיפור השירות של התחבורה הציבורית. דוגמה בולטת של העדר מצב זה היא היתר חניה של מכוניות על מדרכות, תכנון שבילי אופניים שמפריעים להולכי הרגל (כמו באבן גבירול ובשדרות דוד בן גוריון), דרכים מהירות וכבישים ראשיים שמקשים על גישה רגלית אל שכונות (איילון, דרך פתח תקווה) ועוד. כך לדוגמה נוסעים שיורדים בתחנת הרכבת בדרך השלום או ברחוב ארלוזורוב צריכים ללכת מרחק רב אל אוטובוסים עירוניים ולחצות כבישים מהירים ומסוכנים. קיימות תוכניות של העיירה לשפר היבטים אלה - לדוגמה שינויים בתחנת הרכבת ארלוזורוב, הקמת גשרים מעל איילון או קירוי איילון.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 הגבלת תנועת כלי רכב במרכז תל-אביב–יפו יניב רונן, הכנסת - מרכז המחקר והמידע, 30.7.2008
  2. ^ דוח תקופתי מספר 2 לארגון ICLEI, אמנת פורום ה-15 להפחתת זיהום אוויר ולהגנת אקלים, יישום שלב התכנון- ביצוע סקרי הפליטה העירוניים, ספטמבר 2010
  3. ^ 7 million premature deaths annually linked to air pollution ארגון הבריאות העולמי, 25.3.2014
  4. ^ דווקא בחיפה: ארגון הבריאות העולמי נלחם בזיהום אוויר קארין רוזקובסקי, מעריב, 29/04/2015
  5. ^ ארגון הבריאות העולמי: 2,500 מקרים של מוות מוקדם בשנה בישראל מזיהום אוויר צפריר רינת, הארץ, 28.04.2015
זיהום

רקע וסוגי זיהום: זיהוםזיהום אווירהצטברות ביולוגיתהשפעות בריאותיות של זיהום אווירזיהום מיםזיהום קרקעזיהום במזוןזיהום רעשזיהום אורזיהום אוויר מתחבורהזיהום תעשייתיעישון פסיביחומרי הדברהמתכות כבדותדיאוקסיןכרייהדלק מחצביפחםהתחממות עולמיתגורם מסרטןטרטוגןמשבש אנדוקריניהשפעה חיצוניתחוק קואסהכחשת זיהום

זיהום בישראל: זיהום אוויר בישראלזיהום מים בישראלזיהום נחלים בישראלזיהום קרקע בישראלזיהום מזון בישראלתעשיות אלקטרוכימיותזיהום אוויר במפרץ חיפהרמת חובבזיהום האוויר בגוש דןהמשרד להגנת הסביבהאזרחים למען הסביבההקואליציה לבריאות הציבוראדם טבע ודיןצלולמגמה ירוקה

מניעת והקטנת זיהום: אנרגיה מתחדשתגז טבעי בישראלתחבורה בת קיימאתחבורה רכהעירוניות מתחדשתטבע עירוניתעשייה בת קיימאמעריסה לעריסהחקלאות בת קיימאמס פיגוכלכלה בת קיימאנתונים פתוחים