פתיחת התפריט הראשי

אקו-ויקי β

השען העיוור

השען העיוור (באנגלית: The Blind Watchmaker) הוא ספר עיון על אבולוציה ביולוגית מאת ריצ'רד דוקינס שיצא לאור בשנת 1986. הספר, מסביר וטוען בזכות תורת האבולוציה באמצעות מנגנון של הברירה הטבעית. כמו כן, מביא הספר טיעונים להפרכת ביקורות מסוימות שנמתחו על ספרו הקודם "הגן האנוכי". שני הספרים נועדו להציג לקהל הרחב את תפיסת האבולוציה המציבה את הגנים במרכז, ושמים דגש רב על מיקרו-אבולוציה על פני תאוריות המאקרו-אבולוציה.

תוכן

סקירה

שם הספר מתייחס לאנלוגיית השען המפורסמת, שבה השתמש ויליאם פיילי בספרו "תאולוגיה טבעית" משנת 1802. פיילי, שהציג את ספרו יותר מחמישים שנה לפני שצ'ארלס דרווין פרסם את "מוצא המינים" (1959), טען שמורכבותם של האורגניזמים החיים היא עדות לקיומו של בורא אלוהי, כשם שקיומו של שעון מורכב דורש אמונה בשען תבוני. טיעון זו ממשיך להתקיים בתנועות בנות זמננו שמתנגדות לאבולוציה מטעמי דת כמו בריאתנות והן ב"תכנון תבוני". דוקינס מסכים שיצורים ביולוגים הם דברים מורכבים מאד, אבל מסביר שסדר לא חייב להיווצר עקב תכנון תבוני. הוא נותן דוגמאות לסדר ספונטני הנגרם בגלל תנועת הגלים בחוף.

נקודה חשובה ומרכזית בספר היא שתהליך האבולוציה אינו תהליך מקרי לגמרי. שכן הוא כולל בתוכו הן מוטציות גנטיות מקריות אבל גם את המנגנון של הברירה הטבעית, שלמרות היותו עיוור ונטול כוונה לטווח ארוך, הוא גורם לכך שמי שלא מצליח לשרוד או להוליד צאצאים לא יכול להעביר הלאה את הגנים שלו, ובמובן זה הברירה הטבעית היא לא דבר מקרי וכמותה גם לא התהליך של אבולוציה ביולוגית. דוקינס הציג את הניגוד וההבדלים בין עיצוב מעשה ידי אדם ואפשרות התכנון הגלומה בו, לבין פעולתה נעדרת התכנון של הברירה הטבעית, ולפיכך כינה את התהליך האבולוציוני וספרו - "השען העיוור".


הסבר מספיק טוב למערכות מורכבות

בפרק הראשון של הספר דן דוקינס בשאלה מה הן מערכות מורכבות שבהן הוא רוצה לעסוק. לדוגמה מה מורכב במערכות כמו שעונים, קטרים, פילים וסמורים, לעומת עצמים אחרים כמו הירח, או הרים. הוא גם דן בשאלה מה הוא הסבר מספק למערכות מורכבות כאלה . הוא מדגיש את החשיבות של פרוק מערכת מורכבת לתת מערכות פשוטות יותר, הסבר כללי מה כל תת מערכת מבצעת וכיצד כל תת מערכת תורמת את חלקה ופועלת ביחס לשאר המערכות. בשלב הבא ניתן לצלול לתוך כל תת-מערכת ולבקש הסבר מורכב יותר על פעילות של מערכת זו.

התפתחות מורכבות עקב סדרת שינויים מקריים

בפרק השלישי של הספר דוקינס מתאר ומדגים, באמצעות שימוש בתוכנות מחשב, את ההבדל בין פוטנציאל של התפתחות של מורכבות, כתוצאה מדבר שהוא מקרי לחלוטין, להבדיל ממקריות שיש בה גם סלקציה מצטברת. הוא מדגים היבט זה על ידי תוכנת מחשב בשם weasel program. סדרת שינויים קטנים שמצטברים על פני זמן וכל אחד מהם מעניק יתרון הישרדותי יכולים להוביל לשינוי גדול מאד ולהוביל למערכות מסודרות ומורכבות. שינויים אלה הם בעלי כוח רב הרבה לעומת ניחוש מקרי. בתחילה שואל דוקינס מה הסיכוי לקבל את המשפט מתוך המחזה "המלט" מאת שייקספיר, "נדמה לי שהוא כמו סמוּר" (METHINKS IT IS LIKE A WEASEL) מתוך סדרת אותיות מקרית באנגלית ומקש רווח. כדי לנחש נכון את האות הראשונה הסיכוי הוא 1 חלקי 27 - . כדי לנחש שתי אותיות נכון הסיכוי הוא 1 חלקי 26*26 וכך הלאה - כך שניחוש כל המשפט באנגלית הוא 27 בחזקת 28 שהם בקרוב 10 בחזקת 40. גם אם במקום קוף מקרי שיתקתק על המקשים של המקלדת נכניס תוכנת מחשב שתנסה את כל הקומבינציות עד לקבלת התוצאה הנכונה, הזמן הנדרש להגיע לתוצאה זו עלול להיות ארוך יותר מהזמן שבו היקום קיים. זה מאד לא סביר להגיע לסדר באמצעות מקריות בלבד, לעומת זאת ניתן להעזר בתוכנת מחשב פשוטה ששומרת על אותיות נכונות מתוך המשפט כאשר היא מאתרת אותן. לדוגמה אם האות השלישית היא מ התוכנה תשמור עליה. דבר זה מדגים את ההבדל העצום בין מקריות סתם לבין מקריות שמשולבת בסדרת שיפורים קטנים. בעזרת תוכנה כזו ניתן להגיע מכל קלט של אותיות וניחוש מקרי של אותיות אחרות למשפט המטרה תוך מספר עשרות ריצות. ‏[1]

הבעיה של תוכנת הויזל היא שהסדר שמתקבל בסוף ידוע מראש למתכנת של התוכנה. זאת לעומת תהליך אבולוציוני שבו כל דור רק מנסה לשרוד ולהתרבות ואין לו מטרה סופית ידועה כלשהי בעוד כך וכך דורות. כדי להראות דבר דומה יותר לאבולוציה המשך הפרק עוסק ב"ביומופרים" - ציורים של מעין "עצים" במחשב שמתשנים על פי מספר "גנים" ויכולים לעבור מוטיציות וסלקציה. דוקינס משתמש ב-9 "גנים" שמשפיעים על תכונות כמו אורך של כל "ענף" של העץ בציור, הזווית של ענף חדש יחסית לענפים קודמים, מספר הרקוסיות שיש בכל "עץ" וכו'. כל עץ שנוצר בשיטה זו מוקף על ידי 18 עצים אחרים שבהם הביטוי של רק גן אחד משתנה, עם סימן של פלוס אחד או מינוס אחד. בכל דור ודור בוחרים ביומורף או "עץ" חדש. הסלקציה היא סלקציה מלכותית ולא טבעית - העין האנושית בוחרת את אחד מ- 18 העצים שיהיה יורש וממשיכים את התהליך הלאה. דוקינס מדגים באמצעות תוכנה זו איך תוך מספר קטן של מהלכים כאלה - כ 40 דורות - ניתן להגיע ל"יצורים" מורכבים מאד שדומים לחרקים, מטוסים, עכבישים, שושנים וכו'. בנוסף קשה לנחש מראש מה יהיו ההשלכות של סלקציות שמבוצעות בתחילה או באמצע של התהליך. הוא מעיד כי ציפה שהתוכנה תניב דוגמאות כמו עצים שונים כמו אשוחים, ארזים, ברושים וכו' ולא ציפה למגוון העצום של צורות שנוצר. כמו כן אם ידוע לכם מראש מה הצורה שאליה תרצו להגיע - קשה להגיע אליה מבחירה של שלבים בדרך. כמו כן הדבר מדגים את המגוון העצום של צורות שניתן להגיע אליהם - כאשר מדובר ב-9 "גנים" בלבד, וזאת לעומת מאות אלפי גנים שקיימים בטבע. דוקינס טוען כי המגוון הגדול של יצורים חיים שהתקיימו ומתקיימים בטבע הם רק אחוז זעיר מאד לעומת העושר הגדול של מפלצות שונות שהיו מתקבלות לו היינו מנסים לפסוע ב"היפר מרחב" שנוצר על ידי כלל הצירופים האפשריים של גנים זה עם זה.

התפתחות העין

בפרק הרביעי של הספר דוקינס מתאר את התפתחות העין כתהליך אבולוציוני עד שהיא הופכת לאיבר מורכב, דבר שנועד ביו היצר להזים את הרעיון לפיו מורכבות לא יכולה להתקיים ללא התערבות של "בורא", הבחירה בהתפתחות העין היא כמענה לפיילי ולבריאתנים רבים אחריו שמציינים את העין כדבר שלא יכול להתפתח על ידי סדרה של אבולוציה של שינויים קטנים בגלל שהוא דבר מורכב ומסובך מידי.

בתחילת הפרק מזים דוקינס טענות נפוצות לפיהן רק ראייה "מושלמת" מועילה ליצורים חיים. לדוגמה טענה כי רשתית ללא עדשה היא חסרת תועלת. דוקינס מראה דרך דוגמאות מעולם החי והן מעדויות של אנשים עם ראיה לקויה כי דבר זה אינו נכון. לדוגמה מין של חשופית שחיה בים שאין לה עדשה, או אשה שעברה ניתוח קטקרט ואיבדה את עדשות העיניים שלה. דוקינס טוען לדוגמה שבעולם שמלא ביצורים חיים עיוורים, יצור עם 5% ראייה יהיה בעל יתרון אבלוציוני עצום.

דוקינס שואל ועונה בפרק על 5 שאלות. הראשונה היא האם העין האנושית היתה יכולה להתפתח מסדרה של שינויים אבלוציונים קטנים, שראשיתם בעין פשוטה מאד שמורכבת רק מתאים רגישים לעור. דוקינס טוען כי העין החלה את דרכה כאיבר פשוט מאד שמסוגל רק להבחין בין אור לחושך באופן הגס ביותר, בהמשך דוקינס מתאר סדרה של שלבים בהתפתחות העין, שכל אחד מהם הוא שיפור קטן בתחכום של העין עד להגעה לאיבר המורכב והאלגנטי של עין כפי שאנו מכירים אותה בקרב יונקים, לדוגמה אם התאים הרגישים לאור הם בתוך גומה קטנה של תאים אחרים האורגניזם יכול להבין את מקור האור, תאים נוספים יכולים לשפר את המיקוד וכו'. בתיאור התפתחות העין הוא מציין מספר יצורים חיים שהעיניים שלהם, הם אמנם דבר שימושי מאד, אבל גם מהווים דוגמה חיה ליתרונות האפשריים של שלבי-ביניים של הסיבוכיות - אם כי הם אינם מהווים שלבי ביניים אמתיים. דוגמה לכך הם תאים של יצורים חד-תאיים שיש להם רק תא רגיש לאור ומעין מסך מאחורה- כך שהם יכולים לקבוע את כיוון האור. דוגמה אחרת הן תולעות שונות שהעיניים שלהם נמצאים בתוך "מצלמה עם חריר" או גומה כך שהדיוק של מקור האור יכול להיות גבוה יותר. קיום של עדשה בתוך הגומה יכול להיות שכלול נוסף וכו'.

דוקינס מתאר כי התפתחות איברי ראייה היא תהליך שהתפתח בצורה של אבולוציה מתכנסת - יצורים רבים שהחלו מנקודת מוצא אבולוציונית שונה, החלו תהליך של פיתוח העין. במבט ראשון נראה כי לכולם יש עיניים דומות. אולם הדוגמה של הביומורפים מראה כי בלתי סביר להגיע ממקומות גנטיים שונים לאותם צירופים גנטיים זהים וכי דבר זה נכון גם לגבי עיניים. קיימים לפחות 9 מנגנונים שונים של עזרי ראייה, ובעלי חיים שונים שהעיניים שלהם התפתחו לאורך עצים אבולוציונים שונים הגיעו לפתרונות שנראים דומים אבל הם בעצם שונים. לדוגמה יש יצורים שבהם משתמשים בעקרון של החזרת אור בדך דומה לדבר שמבוצע בטלסקופ מראה או באנטנה של רדיו.

בהמשך הפרק דוקינס מזכיר גם את הטיעון של סטיבן גי' גולד על המודל התבוני במאמר על "בוהן הפנדה"- לפיו תכנון תבוני היה נמנע מ"טעויות" בעיצוב שקיימות בעיצובים שהם תוצר של תהליך אבולוציוני שנובע משלבים שכל אחד מהם הוא שכלול של התנאים הקודמים לו. דוגמה אחת לכך היא התפתחות של דגי גרם שחיים על הקרקעית. בעלי חיים ממשפחת הכרישים שהתפתחו לחיים על קרקעית הים, כמו חתול ים, הפכו להיות שטוחים יותר. בהתאם לכך שני העיניים שלהם נמצאים בחלק העליון של הגלוגולת. לעומת זאת בקרב דגי סוליה ודגים אחרים שהתפתחו מדגי גרם, הפתרון של חיים על הקרקעית הוא על ידי "שכיבה על הצד" כך שעין אחת פונה כל הזמן לקרקעית. כדי להתגבר על כך הדגים התפתחו כך שבתחילת חייהם כשהם חיים קרוב לפני הים יש להם עיניים במבנה רגיל. לעומת זאת כאשר הם גדלים ועוברים לגור בקרקעית העין נודדת לחלק העליון של הגולגולת דבר שמעוות את כל הגולגולת של הדג. הפתרון של חתול הים נראה פתרון הגיוני יותר - אבל בגלל "נעילה אבולוציונית" (דומה לנעילה טכנולוגית) בגלל הצורך להתחיל מנקודת מוצא גנטית מסויימת - הפתרון הזה לא ממש אפשרי ככל הנראה עבור רוב דגי הגרם.

דוגמה אחרת היא שבקרב יונקים ויצורים רבים אחרים, תאי העין הרגישים לאור פונים "לכיוון הלא נכון" כך שהחלק שרגיש לאור פונה אל תוך הגולגולת והחלק שמעביר את האות החשמלי אל המוח פונה קדימה. דבר זה הוא פגם עיצוב בולט שכן ה"כבלים" שמעבירים את האות נמצאים על רצפת העין והם עוברים אל המוח דרך נקודה אחת בעין שמהווה "נקודה עיוורת". מתכנן תבוני שהיה מעצב את העין היה בונה את התאים בצורה הגיונית יותר, כך שהחלק שמעביר את האות למוח נמצא בחלק האחורי של העין והחלק שרגיש לאור פונה קדימה. פגם זה בעיצוב לא ניתן לתיקון קל ביצורים שכן כל שלב באבולוציה מקבל כנתון את השלבים שיש לפניו - ולא ניתן לשנות את הרצף הגנטי במאות מקומות בו-זמנית כדי לתקן פגמים מעין אלה. לעומת זאת בקרב דיונונים, העין בנויה בצורה הגיונית יותר שכן האבולוציה של העין שלהם עברה מסלול שונה לעומת שאר היצורים עוד בשלב מוקדם של התפתחות העין.

דוקינס חוזר על הרעיון לפיו קצת ראייה טובה בהרבה מאשר עיוורון מוחלט ומדגים את הרעיון של שיפור מתמיד בתכונות אחרות כולל פיתוח איברי שמיעה, פיתוח ניווט לפי קול, הסוואה בקרב חרקים, תעופה ועוד. לדוגמה הוא מציין כי בניגוד לטענות מתנגדי אבלוציונים יש "חצאי כנפיים" - יש יתרון ליכולת דאייה קטנות וליכולות תעופה מופחתות כמו סנאים דואים, נחשים דואים וכו'. הוא מציין כי תעופה התפתחה בקו-אבולוציה דרך מספר אפיקים -אחד בעטלפים ואחד בציפורים לדוגמה. דוגמה נוספת לקו אבולוציה קיימת בתחום של נווט לפי קול - דבר זה התפתח במקביל בקרב שתי קבוצות נפרדות של עטלפים, שתי קבוצות של ציפורים, דולפינים ולוויתנים, וכן במידה פחותה יותר בקרב יונקים כמו חדפים ועוד. יש דגים שפיתחו יכולת דומה על ידי שימוש ב"ראייה" של שדות חשמליים שהם פולטים מצידי גופם. ההתפתחות במקביל של הגורמים האלה מוסברת בספר וכן ההבדלים בין מערכות ניווט שונות לדוגמה שימוש בגלים על קוליים בקרב חלק מהעטלפים וגלים נמוכים יותר (ובעלי פחות יכולת אבחנה) בקרב קבוצת עטלפי פירות באפריקה.

ראו גם

מקורות

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראו הרחבה בערך "תוכנת הסמור" בויקיפדיה האנגלית