פתיחת התפריט הראשי

אקו-ויקי β

השולטים בעתיד

השולטים בעתיד: הון-שלטון, טכנולוגיה, תקווה הוא ספר עיון מאת העתידן ד"ר רועי צזנה שיצא לאור בשנת 2017 בהוצאת כנרת זמורה ביתן. הספר עוסק בפתרון בעיות של קשרי הון שלטון והירידה בתפקוד ובאמון של אזרחים במוסדות החברתיים המרכזיים בתקופתנו - ביניהם הממשלה, בתי המחוקקים, חוזים, כסף פיאט, בתי משפט ופירמות עם דרג ניהולי.

צזנה מתייחס לשני מוקדי כוח בחברה - ה"לוויתנים" - הכוח השלטוני בידי מעטים, וה"כרישים" - הכוח הכלכלי המרוכז בידי מעטים. הלוויתנים (על שם הספר לוויתן) הם השליטים האבסולוטיים שהיו בעבר וקיומם נחשב הכרחי כדי לשמור על סדר ולמנוע אלימות שהיתה מתפרצת בין שבטים בתקופה לפני המהפכה החקלאית. דווקא האכזריות והכוחות של הלוויתנים אפשרה את המשך הסדר הפנימי, או "מוראה שם מלכות" שאפשר מניעה של אלימות בתוך החברה. עם הזמן שליטים אלה הפכו פחות רלוונטיים והוחלפו לכאורה בשלטון דמוקרטי - דמוקרטיה נציגותית, אלא שמחקרים מהשנים האחרונות חושפים את הנושא של קשרי הון שלטון וכי למעשה היכולת של האזרח הממוצע להשפיע על ההתרחשויות בדמוקרטיה היא מראית עין - הדברים נקבעים יותר ויותר על ידי אליטות עשירות ועל ידי תאגידים גדולים. הכרישים הם תאגידים גדולים המנצלים את חוקי המשחק כדי לגרוף רווחים לטובת מעטים על חשבון הציבור - לדוגמה תאגיד דיסני וגופי תקשורת ומדיה שגרמו לכך שחוקי זכויות היוצרים שהעניקו הגנה ליצירה מסויימת (כמו מיקי מאוס) יוארכו שוב ושוב הרבה לאחר שהיוצר עצמו מת וללא כל הצדקה חברתית או כלכלית. דוגמאות נוספות הן חברות נשק והשפעתן הלוחמנות של ארצות הברית או האחים קוך והשפעתם על הכחשת אקלים. כוחם של חלק מה"כרישים" כה גדול עד שהם "כרישי-לוויתן" - יש להם כוח פוליטי גדול לא פחות מזה של שליטי מדינות.

מול הלוויתנים והכרישים צזנה מתייחס אל "הסרדינים" - כלומר הציבור הגדול והמבוזר והיכולת שלנו להתמודד עם הצטברות הכוח בידי מעטים באמצעות סוגים חדשים של טכנולוגיות ומוסדות חברתיים. צזנה מציג מונחים חדשים שיכולים לתאר את המוסדות בעתיד : "להקות", "מדינות ענן", "אלים ממוחשבים" ועוד.

תוכן

מגמות שינוי טכנולוגיים

צזנה מתייחס לארבע מגמות שדוחפות את התקדמות טכנולוגית כיום בעולם, כשהוא מתייחס בעיקר לטכנולוגיות הנוגעות למחשוב ואלקטרוניקה. המגמות שהוא מתייחס אליהן הן מזעור והתייעלות של מערכות מחשוב, הגברת הקישוריות בין מערכות מחשבים, פיתוח של בינה מלאכותית והגברת השימוש באנרגיה סולארית.

אחד המושים המרכזיים להבנת השינוי בטכנולוגיה לפי צזנה הוא גידול מעריכי. הוא מדגים מושג זה על מגמות מזעור רכיבי מחשב (חוק מור), הגידול בכמות החיבורים לאינטרנט, הגידול בכוח האכסון ובכמות החיישנים. עם זאת הוא מציין כי גידול זה לא מתקיים בכל התעשיות בין היתר בגלל רגולציה.

לצד הגידול במחשוב יש גם אינטגרציה שילוביות וקישוריות בין מערכות שונות דבר המייצר שפע של מידע על העולם. דוגמה אחת לכך היא שבבים ממוחשבים שנמצאים על אריזות מוצרים ומאפשרים לחברות גדולות לדעת בכל רגע נתון מה מצב המלאי שלהם ומה מצבה של כל חבילה. "האינטרנט של הדברים" מאפשר לקבל מידע ולשלוט ברכיבים אלקטרונים רבים כמו מקררים, ציוד רפואי, מזגנים, תאורה, שערים, מצלמות.

מגמה נוספת שמתרחשת היא הגברת המחקר והשימוש בבינה מלאכותית. דוגמה אחת היא ווטסון של IBM. היכולות של הבינה המלאכותית גדלות במהירות ומאפשרות למערכות אלו לקיים אתגרים שבעבר נחשבו לקשים מידי כמו הבסת אלופי העולם במשחקי השחמט והגו. דברים שדורשים לא רק כוח מחשוב עוצמתי אלא גם יכולות של "אינטואיציה" על סמך לימוד של מערכות המחשב מתוך הניסיון של אחרים ומתוך סימולציות מול עצמה. דברים אלה מאפשרים לפתח מערכות מתוחכמות בתחומים כמו רפואה, שיטור, פרסום, נהיגה ועוד - לדוגמה תמיכה בהחלטות רפואיות על ידי ווטסון ותשתיות לרכב אוטונומי של גוגל ושל חברות אחרות.

אנשים רבים חושבים שהשימוש הרב במחשוב ידרוש עוד אנרגיה אבל צזנה טוען כי המגמות הן של התייעלות אנרגטית של מחשבים רבים וכן יש מגמה נוספת של "אנרגיה מהשמים" - ירידה במחיר והגדלת השימוש והאפשרויות הטכנולוגיות לפרוס פאנלים סולאריים מסוגים שונים - כולל לדוגמה פאנלים סולאריים שקופים על חלונות. לדעתו פרוש הדבר כי לא יהיו מגבלות אנרגטיות על השימוש העתידי במחשבים ובמכשירים אוטונומיים.

המגמות האלה מאפשרות לממשלות ולארגונים גדולים לקבל מידע רב על הצרכנים ועל האזרחים. לפעמים מידע כזה גלוי למערכות המחשוב עוד לפני שאנשים יודעים אותו. לדוגמה הורה שבתו הנערה קיבלה קטלוגים של רהיטים לתינוקות גילה מאוחר יותר כי היא בהריון. קשה לברוח מהכוח של המידע הרב שנאסף ומיכולות המחשוב בגלל התפוצה הרבה של הטכנולוגיה, על ידי קישוריות מרכיבים שיש ב"אינטרנט של הדברים", מידע שנשלח מהסלולר, ממצלמות ברחוב ומרחפנים ולווינים שאוספים מידע נוסף. הכוח הזה עלול להיות מנוצל על ידי הממשלה או תאגידים גדולים - כדי להשתמש בו למטרות שונות - למכור לנו מוצרים, להגן על מונופולים, לשמור שנהיה צייתנים ועוד. הדבר מאיים על היבטים רבים ביניהם חופש הפרט, דמוקרטיה, חופש ביטוי ועוד.

שרשרות בלוקים

אחד המושגים שיש בספר הוא בלוק צ'יין או שרשרת בלוקים - יכולת לאחסן מידע או קוד מוצפן במספר רב של מחשבים מבוזרים במקום בשרת או רשת שרתים מרכזית. דבר זה מאפשר ליצור פתרונות מפתיעים מתוחכמים ומבוזרים שונים. היישום המוכר ביותר של טכנולוגיה זו הוא הביטקוין - כסף שאינו כסף פיאט אלא הוא מקבל גיבוי ממאות אלפי אנשים ש"כורים" את המטבע - ובכך אין יכולת של בנק מרכזי, ממשלה או בנקים לגבות מס אינפלציה או להדפיס כסף ובכך לנצל לרעה את האמון שניתן בכסף. לשרשרת בלוקים ישנן אפשרויות רבות אחרות - לדוגמה אכסון של קבצים או תמונות בענן של משתמשים אחרים (במקום שירותי ריכוזי של אחסון קבצים כמו דרופבוקס). למשתמשים האחרים אין יכולת לראות את הקבצים של אנשים אחרים אך יש להם יכולת לבדוק שהקבצים אכן נשמרים בצורה טובה וללא זיוף, ויש להם תמריץ להקצות חלק מהאחסון שלהם במחשב שלהם.

לשרשרת הבלוקים יש פוטנציאל ענק הרבה יותר על ידי קיום של קוד מבוזר ועל ידי כך לבצע אכיפה של חוזים אלקטרוניים בצורה אוטומטית וללא מעורבות של פקידים, שופטים, שוטרים וכו'. לדוגמה היכולת לאכוף החזר של הלוואה. צזנה מציין את הבעיות של מערכת המשפט הקיימת ואת חוסר האמון המתרחב של אזרחים במערכת המשפט וכי בשל התארכות והתייקרות הדיונים במערכת זו. חלק קטן והולך מהסכסוכים מיושב דרכה - וכן כי שופטים בכירים בארצות הברית מותחים ביקורת נוקבת על אי התפקוד של מערכת זו.

חוזים אלקטרוניים יכולים להחליף שירותים שניתנים כיום על ידי חברות כמו אפל - בהורדת מוזיקה - על ידי תיווך ישיר בין היוצר של השיר לבין הלקוח שמוריד את קובץ המוזיקה. שירות אחר שניתן להחליף בצורה זו הוא אובר - במקום 4 השירותים שאובר מספקים ללקוחות שלהם בצורה ריכוזית ניתן להחליף שירותים אלה על ידי שירותי חוזים אלקטרוניים שיבצעו דבר זה בצורה מבוזרת.

להקות

צזנה מציין כי אחת הבעיות הגדולות שקיימות בפירמות היא הדרג הניהולי. דרג כזה עלול לקבל החלטות לא נכונות - במיוחד שקיימת בעיה של פערי מידע עם יש רמות רבות של היררכיה ובירוקרטיה. הבעיה של מיני "לוויתנים" בתוך הארגון שמנסים להכפיף מתחתיהם משמעת ברזל ודרישה לכבוד וכן תרבות ארגונית שבה הכישלון של מנהל אחד היא ההצלחה של מנהל אחר. בנוסף יש בעיה לדעת אם העובדים מבצעים את עבודתם או לא. הדבר גורם לבזבוז אדיר בארגונים לדוגמה בארגון שבו יש 10% מנהלים הם לוקחים 30% מהשכר ולא בהכרח תורמים להצלחת הארגון.

"להקה" לפי צזנה היא פירמה עסקית או ארגון דומה שבו יש רק עובדים ואין כלל דרג ניהולי. כל הזכויות והחובות של העובדים נקבעים על ידי חוזים ומיקוח בין העובדים לבין עצמם אחת לשנה. במערכת כזו "אין לך בוס וכולם הם הבוס שלך" שכן אם עובד לא מקיים את החובות שלו מול עובדים אחרים הדבר גורר סנקציות שונות מולו. קיים מנגנון של בירור ויישוב סכסוכים בין כמה עובדים. מנגנון זה של להקה עובד מזה מספר שנים בחברת הובלת העגבניות "כוכב השחר" שפועלת בארצות הברית ובה קיימים כמה מאות עובדים. ה"להקה" היא במובן מסויים היפוכו של הקיבוץ שכן אין הסתמכות על יישות מרכזית (המזכ"ל) שיחלק את העבודה בצורה "טובה".

מדינות ענן

"מדינות הענן" אינן קבועות בטריטוריה ואין להן גבולות, אזרחים יכולים לצאת ולהיכנס מ"מדינות" אלא בצורה חופשית. מה שמאחד את "אזרחיהן" הם ערכים חברתיים משותפים, ובבסיסן עקרונות דמוקרטיים שוויוניים - יכולה להיות מדינת ענן של צמחונים או זכויות בעלי חיים, של ילדים יחידנים, של דע"ש ועוד. כל מדינת ענן היא מעין קהילה מורחבת שבה כל אזרח מכיר את כל האזרחים האחרים, הם כולם חולקים אותם ערכים. לפי צזנה הקהילה מצוידת בשוק כלכלי ובמערכת משפט זמינה וצודקת יותר ממערכות המשפט הקיימות. כדוגמה למדינת ענן כזאת צזנה מנסה להקים בעזרת רבנים ואנשי הגות יהודית - את "מדינת הענן היהודית".

ראו גם

קישורים חיצוניים