החלום האמריקאי

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
גרסה מ־12:42, 24 ביוני 2019 מאת עידן ד בוט (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "מאד," ב־"מאוד,")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

החלום האמריקאי (באנגלית: The American Dream) הוא מושג המתאר חיים של עושר הצלחה וסיפוק הנמצאים כביכול בהישג ידם של תושבי ארצות הברית, ובצורה רחבה יותר - אחד המיתוסים החשובים של הקפיטליזם לפיהם השקעה של מאמץ או מזל (על ידי השכלה, עבודה קשה, פרסום, יופי וכו') יכולים להתרגם לעושר כלכלי שבתורו מוביל לרווחה וסיפוק בחיים. בדרך כלל מתייחס המושג לביטחון כלכלי ונוחיות חומרית, אך יכול לתאר גם חלום של פרסום והצלחה בלתי מוגבלת. עבור מהגרים, שחורים, נשים ואנשים במעמדות חברתיים נמוכים החלום האמריקאי קשור גם לשבירת מגבלות חברתיות, אתניות, או מעמדיות.

החלום האמריקאי קשור לרעיונות של ניידות חברתית וגמול לכשרון (מריטוקרטיה) - התדמית של ארצות הברית כ"ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות", ארץ שבה כל אדם יכול להגשים את החלום שלו אם הוא מוכשר מספיק, חרוץ מספיק ושאפתן מספיק. היחס לחלום האמריקאי כרוך ביחס לקפיטליזם האמריקאי, למריטוקרטיה המתקיימת כביכול בארצות הברית, ולחירויות המעוגנות כביכול בחוקת ארצות הברית.

הביטוי הופיע לראשונה ב-1931 בספרו של ג'יימס טראסלו אדמס, "האפוס של אמריקה", שם והוגדר כחזון של חיי עושר ושגשוג והזדמנויות לכל, בהתאם ליכולתו של הפרט להשיגם. עם זאת הרעיון הזה קיים עוד קודם לכן בספרות ובתרבות של ארצות הברית במאה ה-19 ועוד קודם לכן.

למונח כמה הגדרות על פי הרקע התרבותי של החולמים.

עבור מהגרים, בעיקר ממדינות שבהן אין דמוקרטיה ויש שחיתות, גזענות או רדיפה פוליטית או דתית, החלום נקשר לעתים קרובות להגירה אל ארצות הברית, כיוון שחלום על חופש הדתי, השגשוג הכלכלי והמריטוקרטיה הם שהביאו לעתים קרובות מהגרים לחופי ארצות הברית. עבור שחורים, יהודים ונשים החלום קשור ליכולת להגיע למעמד חברתי ולמקצועות שהיו סגורים בפניהם בעבר מכורח חוקים מפלים והפליה תרבותית - כגון יכולת להחזיק ברכוש, משרות ניהול, עבודה במקצועות כמו רפואה, עריכת דין וכו'. כך שהמונח קשור קשר הדוק לתחומים של הפליה, היכולת להתגבר על מלכודות עוני, ועל אי שוויון פוליטי.

החלום האמריקאי עבר שינוי עם השנים. במאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 החלום היה חלק מהמיתוס הפרוטסטנטי של עבודה קשה, חסכנות, למדנות ויכולת להשתכר יותר ולחסוך ולהשקיע למן עצמך והדורות הבאים. בעשורים מאז התחזקות תרבות הצריכה וביתר שאת מאז תום מלחמת העולם השנייה והגידול בפרבור, אמריקאים רבים משתמשים במושג במשמעות של הצלחה בחיים שהיא תוצאה של עבודה קשה (בביטויים כמו "לחיות את החלום האמריקאי"). במשמעותו הפופולרית, הביטוי מתייחס לרוב להגשמת החלום האמריקאי באופן חומרי של צרכנות מופגנת הקשורה לחיים בפרברים. בית צמוד קרקע, מכונית גדולה, שני ילדים, חיית מחמד, משרה נוחה, פנאי וספורט.

רקע היסטורי ותרבותי

מעמדות בחברות מסורתיות

רוב החברות המסורתיות, בתקופה שלאחר המהפכה החקלאית היו חברות שחולקו למעמדות נוקשים. אדם שנולד במעד מסויים בדרך כלל גם מת באותו מעמד בלי שיש לו בדרך כלל יכולת לעבור למעמד אחר.

בימי חמורבי, מלך בבל לפני כ-3,700 שנה, הבחינו בין שלושה מעמדות של בני אדם - "אדם נעלה", "אדם נחות" ועבדים ושפחות. מבנה החוקים והחברה שיקפו הבחנות אלה - לדוגמה העונשים על פגיעה ב"אדם נעלה" חמורים בהרבה יחסית לפגיעה ב"אדם נחות" או בשפחה. עבור חמורבי, ברור מאליו שבני האדם לא נוצרו שווים, וההסבר לדבר זה הוא שכך יצר אותם האל. ‏[1] החברה בסין החברה חולה ל-4 מעמדות - מדענים ואצולה, איכרים (בעלי אדמות), אומנים וסוחרים, שנחשבו למעמד הנחות ביותר משום שאינם מייצרים. בשלב מאוחר יותר נעשה ניסיון לקדם מריטוקרטיה על ידי בחינות שוות לכל למעמד הפקידות שניהל את המדינה. [2]

בהודו הייתה ועדיין מתקיימת במידה רבה חלוקה לקאסטות. קאסטות של סוחרים, של אומנים, שואבי מים וכו', ועד לקסטה הנמוכה ביותר של "כת הטמאים". פרופ' יובל נח הררי טוען בספרו קיצור תולדות האנושות שעם הזמן הלכו והקצינו ההפרדות בין המעמדות השונים, והחלוקה לקאסטות הלכה והשתכללה עם עוד ועוד קאסטות שנוספו לה. בהודו ההפרדה בין מעמדות קשורה לאמונות דתיות, כך שלדוגמה יש איסורי חיתון, איסורי מגע, איסורי ישיבה משותפת במקומות אכילה ואפילו איסורי מגע בצל ביחס לקאסטות שונות (במיוחד האיסורים הם מול כת הטמאים). חלק מהמהפכה שיזם מהטמה גנדי הייתה לנסות להקטין את ההפרדה בין המעמדות השונים.

באירופה של ימי הביניים הייתה חברה מעמדית שהתחלקה לאצילים ואבירים, סוחרים ובנקאים, אומנים ואמנים, איכרים ולבסוף וואסלים או צמיתים. גם באירופה שלאחר המהפכה התעשייתית נמשכה החלוקה. באנגליה החלוקה הייתה לאצילים ובני משפחת המלוכה, מתחתם לורדים ובעלי אדמות, קצינים ואבירים, פקידים בכירים ומשכילים, אנשי כמורה, איכרים עצמאים ומתחתם פועלים עובדי כפיים. גם במדינות אירופאיות אחרות הייתה חלוקה למעמדות שונים שקשה להתנייד ביניהם ונקבעו גם קודי לבוש שנועדו למנוע ערבוב בין אנשים ממעמד שונה. [2]

ניידות בין מעמדות התקיימה לעיתים נדירות - על ידי נישואים (נדירים יחסית) בין אציל לבין פשוטת עם, או עליה בדרגות בעקבות הטבה שסיפק אצילים ופטרונים שונים. כך לדוגמה עבד יכול היה להשתחרר על ידי אדון נדיב, אדם פשוט שהציל קצין בקרב היה יכול לעלות בדרגה וכו'.

עליית רעיונות השוויון והניידות חברתית

בעקבות המהפכה הצרפתית והמהפכה האמריקאית עלה המיתוס לפיו בני האדם שווים, או לפחות שווים ביכולת או בזכות שלהם לרדוף אחר העושר, וירד המיתוס של "חלוקה טבעית" למעמדות שקיימת בגלל הצדקה דתית כלשהי.

רעיון השוויון בין בני האדם בא לידי ביטוי בחברות שונות. בצרפת ובאנגליה הייתה חתירה לזכויות שוות של אנשים שונים, רצון להגדיל שוויון פוליטי של אנשים ממעמדות שונית, וכן חתירה לכך שיהיה שוויון בפועל בין תנאי המחיה של אנשים משכבות שונות - לדוגמה הפיתוח של תחבורה ציבורית, של בתי ספר ציבוריים, רפואה ציבורית, פנסיה וכו'.

החברה האמריקאית שחלקה הגדול היה מהגרים שברחו מאירופה המעמדית, רצתה חברה אחרת שבה אין מעמדות, אבל לקחה את השוויון למקום אחר של שוויון הזדמנויות. שוויון כזה מתקיים גם בחברה לא שוויונית שבה יש הבדלים גדולים בעושר אבל כולם יכולים לרכוש כרטיס להגרלה לעושר כזה. על בסיס רעיון זה קידמו בארצות הברית את מיתוס "החלום האמריקאי" לפיו לכל אדם מוכשר וממוקד מספיק יכול לבנות את עושרו במו ידיו.

דוגמה בולטת לסיפור כזה היה בנג'מן פרנקלין שבא ממשפחה מרובת ילדים וענייה מאוד, והצליח להפוך למדען, איש עסקים ומדינאי בולט והיה מאבות האומה. עשרות ספרים ומדריכים מהמאה ה-18 ועד המאה ה-20 מסבירים כיצד ניתן להתעשר ומספקים ספרות וכן דוגמאות מהמציאות על אנשים שהחלו כעניים והגיעו למעמד מכובד או אפילו הפכו לעשירים. הורשיו אלגר (Horatio Alger Jr) כתב את הספר "דיק המסמורטט" (Ragged Dick), שפורסם ב-1867 ומביא את סיפור חייו של מצחצח נעליים חרוץ וישר שיש לו אמנם הרגלים רעלם אבל הוא חרוץ, ישר ונחוש ולכן מצליח להפוך לעורך דין.[2]

ב-1931, ההיסטוריון ג׳יימס טראסלו אדמס טבע את המונח "החלום האמריקאי" והגדיר אותו כ:"חיים טובים יותר, עשירים יותר ומלאים יותר לכל אדם, שבהם כל אדם זוכה להזדמנות לפי יכולותיו והישגיו".

רעיון זה מופיע בסרטים ובספרים רבים עד היום לדוגמה בסיפור חייו של סטיב ג'ובס, המנכ"ל הידוע של חברת אפל. ישנם גם ספרים שבהם הניידות החברתית נכשלת, אלו כוללים את ספריו של הצרפתי ויקטור הוגו (עלובי החיים), ואת ״גטסבי הגדול״ מאת פ. סקוט פיצ׳ג׳רלד, שתיאר ניסיון שנכשל להתעשר בשנות ה-20 שבהן אי השוויון בארצות הברית היה גדול.[2]

ביקורת

קיימות ביקורות שונות על רעיון "החלום האמריקאי" בגרסאות השונות שלו. סוג אחד של ביקורות הוא שהחלום האמריקאי הוא מצב רצוי, אבל הוא לא מתקיים בפועל - אנשים מוכשרים ועובדים קשה אבל אין גמול למאמץ והניידות החברתית היא נמוכה. יש הטוענים כי דבר זה התקיים מאז ומתמיד, ויש כאלו שטוענים כי מגמה זו החריפה בשנים האחרונות בעקבות קפיטליזם למקורבים או קפיטליזם תאגידי.

ביקורת אחרת על רעיון החלום האמריקאי היא שמדובר במצב לא רצוי אשר הנזק שנגרם בגללו רב על התועלת. ביקורת אחת היא שגם אם יש סיכוי לעניים להפוך לעשירים רוב העניים נדפקים מסידור כזה. טיעון דומה הוא ששוויון הזדמנויות (גם אם הוא היה אמיתי) אינו דבר חיובי בהכרח. טיעון אחר הוא שהדבר מייצר חברה תחרותית ואלימה שמזיקה לעניים, למעמד הביניים ולעשירים כאחד. ביקורת אחרת היא שהחלום האמריקאי הוא אשליה - עושר חומרי לא מביא הרגשה אמיתית של רווחה, רוגע או שביעות רצון - הרדיפה אחרי העושר, במיוחד כשהיא מוגזמת, עלולה לגרום להזנחה של הנפש. הרדיפה אחרי החלום האמריקאי, במיוחד כשהיא מקבלת עידוד על ידי פרסום, בתקשורת ובמערכת החינוך גורמת שורה של נזקים לכלל החברה - הן דרך נזקים חברתיים כמו פשיעה או נזקים נפשיים והן דרך השפעות סביבתיות הן בארצות הברית והן במדינות אחרות שמנסות לחקות את ארצות הברית ו/או מושפעות מהפעילות הכלכלית והסביבתית והתרבותית שלה.

תגמול למאמץ וכשרון

השוואה בין מדינות בשאלה כמה משפיעה הכנסת ההורים על הכנסת הילדים שלהם. במדינות סוציאל-דמוקרטיות כמו דנמרק ונורווגיה יש מתאם חלש יותר בין המשתנים, כלומר יותר ניידות חברתית, לעומת מדינות יותר קפיטליסטיות כמו ארצות הברית ובריטניה. ככל הנראה הדבר מתרחש בשל השפעה חלשה יותר של מלכודות עוני במדינות שאימצו את המודל הנורדי, לדוגמה בגלל חינוך ציבורי שוויוני יותר

אחת ההבטחות של החלום האמריקאי היא שיש בו מריטוקרטיה - גמול למוכשרים ולחרוצים. אמנם יש עוני, אבל מי שמוכשר, מי שלומד, חוסך, מסתכן וכו' - גם יכול להנות מגמול גדול יותר. כאשר מסתכלים על פני מאות שנים במדינות מערביות שונות, כולל בארצות הברית רואים ניידות חברתית נמוכה - בדרך כלל מי שנולד עני גם מת עני. השוואה בין מדינות סוציאל-דמוקרטיות שמקיימות את המודל הנורדי מצביעה על ניידות חברתית גבוהה יותר ביחס לארצות הברית. שני הממצאים האלה רומזים שמלכודות עוני הן היבט חשוב יותר לעומת המיתוס הציבור בנושא - לעניים קשה מאוד לצאת מהעוני ודווקא התנאים בארצות הברית מקשים על עניים מוכשרים לצאת ממעגל העוני.

בספר כלכלה בגרוש שיצא בשנת 2001, ניסתה הסופרת והעיתונאית ברברה ארנרייך להתקיים כעובדת שמקבלת שכר מינימום בארצות הברית. הספר הוא מכה לחלום האמריקאי שכן גם עם ההשכלה והרקע של ארנרייך היא בקושי מצליחה לשרוד. עבודה קשה וחריצות לא מובילים לקידום בעבודה אלא לשגרה מעייפת ומתישה של דרדור איטי בבריאות בתנאי החיים.

חלק מהחוקרים וההוגים מזהירים כי אבטלה טכנולוגית במיוחד על רקע העברת משרות וכישורים רבים לידי מחשבים ורובוטים, עלולה להחריף את אי השוויון העתידי ולחלק את החברה לבעלי הון עשירים מאוד ולציבור גדול שאינו יכול לתרום הרבה בתחום שוק העבודה. הרעיון שהשכלה יכולה להיות כרטיס כניסה לחיים הטובים שייך רק לתקופה מוגבלת שבה הון אנושי טכני היה בעל חשיבות גבוהה.

ביקורת על שוויון הזדמנויות

הרעיון של שוויון הזדמנויות נשמע הוגן, אבל הוא יכול להוביל לאי שוויון מהותי בפועל. נניח חברה שבה כל הרכוש מוחזק על ידי אדם אחד. כולם מקבלים כרטיס אחד להגרלה ויש להם סיכוי שווה לזכות ברכוש הזה. מצד אחד יש בחברה כזו שוויון הזדמנויות ומצד שני יש בחברה כזו אי שוויון כלכלי וככל הנראה גם אי שוויון פוליטי מהותי.

גישות אחרות לשוויון הן שילוב בין שוויון הזדמנויות, שוויון בפועל ובין ערכים נוספים כמו אמפתיה, סולידריות, דמוקרטיה, קיימות, בריאות וכדומה - בני האדם לא נולדים שווים ואין להם שוויון הזדמנויות וגם לא שוויון בפועל, אבל מצד שני החברה דואגת לכך שאי השוויון לא יהיה גדול מדי כדי למנוע מתחים ובעיות הנגרמות מאי שוויון, מתחרותיות גדולה מידי המובילה לניצול ולרמיה, לבעיות במוצרים ציבוריים.

ביקורת אחרת על שוויון הזדמנויות הוא שמדובר במצג שווא. בעוד שכולם יכולים באופן פוטנציאלי להפוך למיליונרים, הסיכויים מאוד לא שווים - רוב האנשים מקבלים כרטיס אחד או שניים להגרלה הדמיונית, כאשר העניים מקבלים כרטיסים רבים של הגרלה אחרת - הגרלה להפסיד את חייהם או ליפול לעוני, חובות, להסתבך בפשיעה או בבעיות בריאות או סמים. בעוד שהעשירים יותר מקבלים סכום כסף גדול ובנוסף לכך מאות או אלפי כרטיסי הגרלה נוספים. החלום האמריקאי רווי במלכודות עוני הנובעות הן מהבנייה הפיזית (פרבור), אי שוויון תחבורתי, אי שוויון בריאותי, אי שוויון בחינוך, ואי שוויון פוליטי שדופקים את העניים.

יותר מכך כאשר אי השוויון הכלכלי גדל, התרבות הכלכלה והפוליטיקה נשלטות יותר על ידי תאגידים רב לאומיים ו ובעקבות פגיעה במוצרים ציבוריים (כמו אוויר נקי או תחבורה ציבורית, משטרה או בתי משפט הוגנים) הפגיעה בעניים גדלה עם הזמן והסיכוי שלהם לממש את חלום ההתעשרות או אפילו להגיע לחיים נוחים במעמד הבינוני יורדים.

ביקורת סביבתית וחברתית

הביקורת הסביבתית והחברתית על החלום האמריקאי באה מכיוונים שונים. בספרים כמו אומת השפע טוען גלבריית כי החלום האמריקאי בצורתו במאה ה-20 גורם להגדלת הצריכה הפרטית, אבל במקביל נוצרת פגיעה במוצרים ציבוריים. היות ומוצרים ציבוריים הם חשובים לאיכות החיים התוצאה היא פגיעה באיכות החיים.

בסרטים כמו מחלת השפע מתמקדים בהשפעות שונות של תרבות הצריכה כחלק מהרדיפה אחר החלום האמריקאי - שעות עבודה רבות מידי המובילות לעומס נפשי, מתח נפשי, מתחים במשפחה וגירושים, נתק בין הורים לילדים וכו'. משפחות רבות מנסות להציג תדמית עשירה יותר ממה שהן באמת ומגיעות למשבר חובות משפחתי. המתח הנפשי, שעות העבודה הארוכות והרגלים נלווים כמו מזון מהיר גורמים לבעיות שונות בבריאות. התוצאה של צריכת היתר כדי להרשים או לפצות את המשפחה והחברים גוררת הרס סביבתי והרס זה מסווה כל הזמן על ידי הצגתו בצורה מושכת ויפה על ידי תעשיית הפרסום, העיתונות והעסקים. המתח בין עשירים ועניים והמתח הכללי בחברה בא גם לידי ביטוי באלימות רבה.

פשטות מרצון

תנועות של פשטות מרצון מערערות על החלום האמריקאי הן בגלל השפעות חברתיות וסביבתיות שלו והן בגלל שלפי ניתוחים שונים שעות עבודה רבות, עושר רב ו/או צריכה מרובה אינם מהווים מפתח לרווחה נפשית, שביעות רצון מהחיים או רווחה חברתית. הדגש לרובה הוא בהשגה של כלכלה בת קיימא במישור האישי ו/או במישורים רחבים יותר ככלי להשגת בטחון כלכלי ויציבות ופיתוח בנפרד של יכולות קשרים וקהילה כדי להשיג היבטים אחרים כמו תחושת נינוחות, סיפוק ואושר.

"החלום האמריקאי החדש" היא תנועה בארצות הברית המשלבת ביקורת חברתית, וסביבתית וקוראת לחלום אמריקאי שמנוסח בצורה הגיונית ובת קיימא יותר.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

תרבות הצריכה

מושגים: התיישנות מכוונת - שיווק - פסיכולוגיה שיווקית - האדם הכלכלי - השלכות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה - קפיטליזם כתרבות - מיתוס - סדר מדומיין - פסיכולוגיה חיובית - כלכלה התנהגותית - כלכלת אושר - הון חברתי - שביעות רצון מהחיים - מרוץ הנאה - אשראי - צמיחה כלכלית - I=PAT - טביעת רגל אקולוגית

תרבות הצריכה

סרטים וספרים: הפרסומת והאגו - מחלת השפע - המאה של העצמי - סיפורם של הדברים - אומת המזון המהיר - בלי לוגו - האוטופיה הרומנטית - שיבוש תרבות - הכסף או החיים - לא רציונלי אבל לא נורא - כשתאגידים שולטים בעולם - כסף כחוב

חלופות: פשטות מרצון - שבוע כיבוי הטלוויזיה - יום ללא קניות - יום לתקשורת דמוקרטית - אדבסטרס - עירוניות מתחדשת - סחר הוגן - מזון איטי - עשה זאת בעצמך - פרמקלצ'ר - שגשוג ללא צמיחה - כלכלת מצב יציב - חמש דרכים לרווחה - צרכים אנושיים בסיסיים - כלכלה בודהיסטית - רוחניות חילונית