האמת על חברות התרופות (ספר)

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
גרסה מ־17:13, 29 בדצמבר 2018 מאת עידן ד (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

האמת על חברות התרופות: איך הן מרמות אותנו ומה לעשות בקשר לכך? (באנגלית: The Truth About the Drug Companies: How They Deceive Us and What to Do About It) הוא ספר עיון ביקורתי על תעשיית התרופות מאת מרסיה אנגל, מי שהיתה עורכת ה"ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין", שיצא לאור בשנת 2005.

מרסיה אנג'ל, היא רופאה והעורכת לשעבר של הירחון הרפואי החשוב New England Journal of Medicine. היא טוענת בספר כי חברות התרופות משקיעות הון עתק בשיווק תרופות במקום במחקר, וכי השוק רווי בתרופות דומות להורדת לחץ דם ונגד דיכאון במקום בתרופות אחרות. אנג'ל טוענת כי רוב המחקר לא מבוצע בחברות התרופות אלא במוסדות מחקר של אוניברסיטאות ומוסדות אחרים במימון ממשלתי. כמו כן היא היא טוענת שכל הפתרונות שנוסו כדי לבער את הקשר המושחת בין חברות התרופות לבין רופאים, חוקרים וגופי פיקוח נכשלו. ‏[1]

לפי מרסיה, במשך שנים רבות חברות התרופות הן המגזר הרווחי ביותר. דבר זה השתנה בעקבות המלחמה בעיראק שהעלתה את רווחי חברות הנפט, אבל גם אז חברות התרופות היו המגזר השני ברווחים שלו. בשנת 2006 חברות התרופות שנכללו ברשימת 500 החברות הגדולות של מגזין פורצ'ן (Fortune 500) מכרו תרופות ומוצרים שונים בסכום של 230 מיליארד דולר. הרווחים שלהן עמדו על 49 מיליארד דולר. הרווח ממוצע של חברות התרופות האלה עמד על 20% מהמכירות, לעומת רווח לחברה ברשימת פורצ'ן 500, שעמד בממוצע על 6.3%.

בשנת 2006, ההוצאות של חברות התרופות על אדמיניסטרציה ועל שיווק עמדו על 73 מיליארד דולר, והוצאות שלהן על מחקר עמדו על 37 מיליארד דולר - פחות כסף מהרווחים של החברות ופחות מחצי מהכסף שהן מוציאות על שיווק ואדמיניסטרציה [1]

חברות התרופות נדרשות להוכיח במבחנים של ה-FDA כי התרופות החדשות שלהן הן בטוחות ויעילות. עם זאת לפי מרסיה, רוב התרופות לא נדרשות להראות כי הן טובות יותר מתרופות שכבר קיימות בשוק, אלא רק שהן טובות יותר מפלסיבו. לפי מרסיה רוב התרופות שאושרו בשנים האחרונות (נכון לשנת 2006) הן תרופות כאלה. מתוך 93 תרופות שאושרו בשנת 2006, 6 היוו שיפור לעומת תרופות קיימות, 12 לא היוו שיפור, ואילו 75 תרופות כלל לא נדרשו לבצע בדיקה מול תרופות קיימות. [2]

הספר זכה לתפוצה נרחבת ולהשפעה רבה, ומאז נחשבת אנג'ל לאישיות חשובה ביחס להתנהלות חברות התרופות. ‏[1]

במאמר המשך לספר, שפירסמה ב"ניו יורק טיימס", הציעה מרסיה שתי רפורמות רדיקליות:‏[1]

  • לאסור על חוקרים במרכזים אקדמיים רפואיים לקבל תשלום מעבר לתמיכה במחקר מחברת התרופות, ולמנוע מצב שהחברות יהיו מעורבות בתכנון המחקר, בפרשנות של התוצאות ובפרסומן.
  • לאסור על רופאים לקבל מתנות מחברות התרופות, אפילו הקטנות ביותר. עליהם לשאת בהוצאותיהם ולשלם על הרצאות של מומחים, כמו שעושים במקצועות אחרים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים