תקציב משתף
תקציב משתף (באנגלית: Participatory budgeting) או תקצוב משתף הוא תהליך של קבלת החלטות בצורה דמוקרטית, של דמוקרטיה נציגותית או דמוקרטיה ישירה, שבו אזרחים מן השורה מחליטים כיצד להקצות חלק מהתקציב העירוני או הלאומי. תקציב משתף מאפשר לאזרחים לזהות, לדון על ולתעדף פרוייקטים שונים שיש צורך לממן בכספי הציבור, ולתת להם את הכוח לבצע החלטות כיצד להוציא את הכסף. תקציב משתף הוא חלק מתפיסה של דמוקרטיה השתתפותית שמנסה להגדיל את השתתפות התושבים, את השקיפות, אמון של הציבור ועוד. יש מקרים בהם תקציב כזה אפילו העלה את הנכונות של אנשים לשלם מיסים.
כל התקציבים המשתפים מאפשרים לאזרחים לדון, במטרה ליצור תוכנית פיננסית קונקרטית (תקציב) או המלצות לנציגים נבחרים. במודל של Porto Alegre המבנה של התוכנית נותן לשכונות והאיזורים סמכות מעל זו שיש לסמכות העירונית הגדולה יותר (העירייה) שהם חלק ממנה. לדוגמה וועדות תקצוב שכונתיות הן בעלות יכולת לדוגמה להשפיע על תקציבה של כל העיר ולא רק להקצות את הכסף עבור השכונה שלהן.
תקצוב משתף מכיל לרוב מספר צעדים בסיסיים:
- חברים בקהילה (אזרחים, תושבים) מזהים העדפות להוצאות ובוחרים בנציגים לתקצוב.
- נציגי התקצוב מפתחים הצעות תקצוב ספציפיות בסיוע עזרה ממומחים.
- חברים בקהילה בוחרים איזה הצעות כדאי לממן.
- העיריה או מוסד אחר מיישם את ההצעות המובילות.
ההצלחה של התקצוב המשתף בעיר פורטו אלגרה בברזיל בסוף שנות ה-80 גרם לאימוץ מודל דומה בערים נוספות בברזיל. עד 2001 מעל 100 ערים בברזיל אימצו את המודל. עד 2015 הוכנו גרסאות שונות רבות של תקצוב כזה באמריקה, אפריקה אסיה ואירופה שיושמו ב-1,500 ערים. [1]
מחקר אחד השווה בין שמונה מקומות שבהן תקציב השתתפותי בברזיל ובחן את ההצלחות והכישלונות בהם. לטענת המחקר תקציב השתתפותי לרוב גורר הוצאות ציבוריות יותר שוויוניות, שקיפות ואחריותיות גדולים יותר של הרשויות, רמות גבוהות יותר של השתתפות ציבורית (במיוחד בקרב תושבים עניים או מודרים יותר) ותהליך לימוד דמוקרטי ואזרחי. [2]
תקציב משתף בברזיל
Olívio Dutra נבחר לראש עיריית פורטו אלגרה (Porto Alegre) שבברזיל בשנת 1989, במאמץ להגביר את מעורבות התושבים בממשלה ולהקצות משאבים לטובת העניים, הוא הכין את המיסוד לתקצוב השתתפותי ברמה עירונית. הצלחת הפרוייקט הובילה לאימוץ שלו בערים רבות אחרות בברזיל.
תקצוב שיתופי בפורטו אלגרה מתרחש מדי שנה, ומתחיל בסדרת פגישות ברמה השכונה הרובע והעיר. באסיפות אלה תושבי ונציגי תקציב נבחרים מזהים העדפות תקצוב ומצביעים איזה מהם ליישם. העיר מוציאה כ-200 מיליון דולר בשנה על בנייה ושירותים ותקציב זה נתון לתקצוב השתתפותי. הוצאות שנתיות קבועות כמו תשלומי פנסיה והחזרי חובות לא כפוף לתקצוב השתתפותי. כ-50 אלף מתושבי מהעיר לוקחים חלק בתהליך התקצוב השיתופי, וזאת מתוך כ-1.5 מיליון תושבי העיר, ומספר התושבים המשתתפים גדל משנה לשנה. התושבים המשתתפים הם בעלי רקע פוליטי וכלכלי מגוון. [3]
תקציב משתף בפריז
ראשת העיר פריז, אן הידלגו, יזמה בשנת 2014 חוק לפיו 5% מתקציב העירייה יוקצה בהתאם לשאיפות תושבים ולהחלטתם. הסכום הכולל הוא 500 מיליון אירו, שיתפרשו על פני שש שנים (עד מועד הבחירות הבאות לעירייה) ונועד כולו רק לפיתוח העיר ולא לתפעול השוטף.
תהליך בחירת הפרויקטים נעשה בשלושה שלבים. בשלב ראשון העיריה ביקשה רעיונות למיזמי פיתוח בשתי רמות: מיזמים לפריז כולה, ומיזמים ברמת רובע מסויים. שלב ההצעות היה פתוח לכל, גם לחברות מסחריות. הוא נוהל באתר אינטרנט שבו ניתן להציע הצעות, לקרוא ולהגיב על הצעות אחרות. שלב זה נמשך שלושה חודשים, ובסופו זרמו לעירייה 5,000 רעיונות חדשים.
השלב השני הוא שלב הסינון בעירייה. כל רעיון עבר בחינת היתכנות טכנית, ביקורת חוקית והתאמה לאג'נדה העירונית. הצעות שונות נפסלו בשל קושי הנדסי, שינוי שלא יעמוד בביקורת משפטית, או שהן סותרות את מדיניות העירייה בתחומים הנוגעים לתחומים כמו תחבורה, זיהום אוויר ועוד. בתום הסיכון הוצגו לציבור 85 הצעות בתחומים שונים - סביבה, תרבות, כלכלה, חינוך ועוד.
בשלב השלישי, כל תושב הורשה לבחור 10 מיזמים לפריז כולה ו-10 מיזמים ברובע שבו הוא גר. בתום תהליך ההצבעה דורגו המיזמים לפי מידת הפופולריות שלהם, והעירייה פתחה ביישום אלה שנכנסו בתקציב השנה הנוכחית.
המיזמים שנבחרו לפריז הם (לפי סדר העדיפויות שקבעו התושבים): תוספת שבילי אופניים; סגירת רחובות לתנועה מוטורית; הכנסת משאיות איסוף אשפה עם פחות רעש וזיהום; פתיחת מסילות רכבת שוממות לשימוש הציבור; שיפוץ והוספה לוקרים ציבוריים למספר שעות; שיפור הנגישות לשירותים דיגיטליים של העירייה; הקמת ברזיות והקצאת שטחים לחקלאות עירונית. היקף ההשתתפות בנושא היה 66 אלף איש - פחות מ-5% מתוך 1.5 מיליון תושבי פאריז. העירייה רוצה להגיע ליעד של 10% השתתפות וכן להרחיב את ההפצה הפיזית של התקציב ולהגיע לאנשים שהם פחות מקושרים מבחינה דיגיטלית. [4]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- תקציב משתף בוויקיפדיה האנגלית
- תקציב עירוני משתף באתר של "שתיל"
- סדנא לפעילי סביבה: תקציב סביבתי לרשויות המקומיות באתר חיים וסביבה, 2008
- בניית תקציב, אפשר גם אחרת אביב וסרמן, "העוקץ", 24.10.2006.
- פריז: התושבים יחליטו מה לעשות ב-500 מיליון אירו, מירב מורן, אייל צאום, גלובס, 23.11.2015