תו תקן לבנייה ירוקה בישראל
תו תקן לבנייה ירוקה הוא תקן המתייחס לבנייה ירוקה. תקן כזה קיים בישראל משנת 2006, מספרו 5281, והוא מעודכן מעת לעת.
מכון התקנים והמשרד להגנת הסביבה הכינו בשנת 2006 תקן לבנייה ירוקה. נכון לשנת 2007 התקן הוא וולונטרי למעט בערי פורום ה-15, שם נדרשת הבנייה לקבל דירוג של כוכב אחד.
כדי לעודד אנשים ומוסדות לאמץ את התקן, נקבע כי די בעמידה ב-80% מהוראות התקן (שימוש בחומרים הנכונים, הצבת הבית בזווית המתאימה וכו') כדי לקבל את תו התקן. כדי שבית יעמוד בתקן באופן מלא, הקבלן יצטרך להוסיף לפחות עוד כ-10% לעלויות הבנייה - דבר בעייתי נוכח שוק תחרותי ושולי רווח נמוכים כיום.
לפי הגדרות המשרד להגנת הסביבה כדי לבנות בית ירוק יש להשתמש בצורה המיטבית במשאבי טבע. נושא אחד הוא שהבניין יהיה בנוי מבחינה ארכיטקטונית והנדסית לחיסכון באנרגיה. זאת ניתן לעשות באמצעות הצללות, בידוד, התאמת גודל וכיווני הפתחים וכדומה. כמו כן הבניין אמור להיות חסכני במים.
יהודה אולנדר, העומד בראש העמותה לבנייה ירוקה, היה יו"ר הוועדה המקצועית שהובילה לקביעת ולאימוץ התקן. לדבריו, התקן הוכן כך שיתאים לאופיין של הערים בישראל:
"בנגב, שם ממילא גרים בבתים צמודי קרקע, זה הרבה פחות קריטי. הבנו שאת איכות החיים צריך להציע דווקא בערים, שם אי-שביעות הרצון של התושבים מקרינה, מזיהום ומגורמים אחרים הובילה אותם לחפש פתרונות על חשבון השטחים הפתוחים. אנחנו רוצים שאנשים ירגישו שהם יכולים לגור במקום המציע להם איכות חיים ובריאות גם בתוך העיר, וכך נדאג לריאות הירוקות מסביב".
סטטוס
לפי הערכה של זיוה פתיר, מנכ"לית מכון התקנים בשנת 2006, עד 2009 יהיו לפחות 50 מבנים בישראל שיעמדו בתקן הירוק.
לדברי נתן חילו, מנהל האגף הטכני בהתאחדות הקבלנים, אף אחד לא מצפה שהשינוי יחול באופן מיידי. "מדובר בהצהרה כללית, לטובת אלה שכל הזמן רצו ירוק אבל לא ידעו מה זה. עכשיו, כשתהיה מודעות, יתחילו היזמים, הקבלנים והצרכנים להתייחס לזה".
מעבר להפנמה ולהבשלה ההדרגתית, גם ברמה המעשית התקן עדיין רחוק מלהיות שלם, ולכן לא ניתן לאמץ אותו במלואו. התקן הנוכחי מתנגש עם חלק מהוראות של רשויות אחרות (לדוגמה, משרד הבריאות מתנגד לשימוש חוזר במים אפורים, כפי שמחייב התקן הירוק, כיוון שהם מחדירים מלחים למי התהום). ובמקרים אחרים עלול להיווצר רושם שהתקן סותר את עצמו (ממליץ על חלונות קטנים לצמצום הוצאות האנרגיה, ומנגד ממליץ על חלונות גדולים לניצול אור השמש).
עם השקת התקן בשנת 2006 פנו 4 גורמים שונים למכון התקנים כדי לזכות באישור תו התקן לבניין החדש שהם מקימים עבור עצמם: חברת אינטל, המקימה כעת בניין בחיפה; איגוד ערים דן לתברואה, המקים בנייני מינהלה ליד רידינג בתל-אביב; מרכז המבקרים והמשרדים ברמת הנדיב שליד זכרון-יעקב; והזוג פיליפ וסנדי דישל שעלו לישראל מארצות הברית, ומעוניינים להקים בית פרטי במצפה רמון.
לדברי אולנדר, "ב-6 השנים שבהן עבדנו על התקן חשבו שאנחנו פסיכים שהולכים נגד הרוח, אבל אנחנו המשכנו להאמין - כי פשוט אין ברירה. זו מדינה קטנה, בלי קרקע, בלי מים ועם אוויר שמזדהם מיום ליום. הפנטזיה שלי היא שנשחזר את ההצלחה של איטונג, כך שבעוד כמה שנים כל קליינט יבוא לקבלן ויגיד לו 'לא ירוק - לא קונה'".
עלויות וחסכונות כלכליים
לדברי ניר קדמי, יו"ר הוועדה הטכנית לבנייה ידידותית לסביבה במשרד להגנת הסביבה, העובדה שחלוצי הבנייה הירוקה מתכננים את הבית הירוק עבור עצמם, אינה מקרית. מעבר לשיקול התדמיתי, בטווח הארוך מדובר בחיסכון כלכלי, ישיר ועקיף.
לדברי קדמי, "כשקבלן בונה לצרכן הוא לא צריך לחשוב על חיסכון ארוך טווח, מפני שאת חשבון החשמל ישלם הדייר. אבל אינטל, שתשלם בעצמה את החשבונות, מבינה שבנייה אקלימית נכונה תביא לחיסכון של לפחות 20% בתצרוכת החשמל ולחיסכון במים שיכול להגיע גם ל-20%, ואפילו ל-25%. מחקרים עדיין לא הוכיחו זאת חד-משמעית, אבל נראה שבניין עם נוחות תרמית, שאפשר לפתוח בו חלון וליהנות מאנרגיה ורוח טבעיים, מגדיל משמעותית את פריון העבודה של העובדים. זה שווה הרבה מאוד כסף לאינטל, או לכל חברה אחרת".
לדברי אולנדר, הניסיון בעולם מלמד שבניין ירוק מחזיר את ההשקעה הנוספת בו בתוך 6-5 שנים, כך שהדייר מסיים די מהר לשלם את ההוצאות העודפות ונשאר עם בניין ירוק וחסכוני.
חינוך הצרכנים
גורמים התקינה מבינים שכדי לגשר על הפער בין הקבלן (שמוציא את הכסף כדי לבנות את הבניין) לבין הדייר (שייהנה בשנים שלאחר מכן מבית חסכוני וירוק) צריך בעיקר לחנך את הצרכן הישראלי למודעות. עד שזה יקרה, העמותה לבנייה ירוקה מנסה לגבש לובי פוליטי, שיסייע לה להעניק תמריצים שונים לקבלנים.
בשנת 2006 העמותה לבנייה ירוקה נתנה הכשרות שיינתנו חינם על-ידי צוותים במשרד להגנת הסביבה, לאדריכלים ולקבלנים שירצו לבנות ירוק, אולם בעמותה מנסים לגבש סל שלם וכולל יותר של הטבות, גם באשר לזכויות הבנייה בבניין ולשיעורי המסים וההיטלים שגובות הרשויות על בניית הבית.
קישורים חיצוניים
- שכונה ירוקה דרור מרמור, nrg, 9.6.2006
- עלויות בניה ירוקה בבנייני מגורים בישראל, מחקרם של חגי קוט וד"ר דוד כ"ץ, המועצה הישראלית לבנייה ירוקה, 1.5.2013
- נעמה ריבה, עוד לא מאוחר לתקן את תקן הבנייה הירוקה, דה מרקר, 4.3.2018