תורסטיין ובלן
תורסטיין בונדי ובלן (באנגלית: Thorstein Veblen; 1857-1929) היה כלכלן וסוציולוג ממוצא אמריקני-נורווגי. הוא נחשב אחד מאבות הכלכלה המוסדית - הגות כלכלית שהתפתחה בתחילת המאה ה-20 וקראה תיגר על שני זרמים חשובים אחרים - הכלכלה הקלאסית והכלכלה הנאו-קלאסית
ובלן נולד בקטו וויסקונסין, להורים מהגרים נורווגים. האחיין שלו אוסוולד ובלן הפך למתמטיקאי מפורסם. הוא קיבל את תואר הבי.אי. שלו בקרלטון קולג' ואת תואר הדוקטור באוניברסיטת ייל, עם השכלה נוספת מאוניברסיטת קורנל ובקולג' של ג'ון הופקינס. התאוריה של מעמד הפנאי (1889), מבט סטירי על החברה האמריקנית שנכתב בזמן שלימד באוניברסיטת שיקגו היא עבודתו המפורסמת ביותר. הוא טבע את המונחים הנפוצים צריכת ראווה (Conspicuous consumption), ויריבות כספית (Pecuniary emulation).
הקריירה של תורסטיין ובלן החלה תוך כדי הצמיחה של הדיסציפלינות אנתרופולוגיה סוציולוגיה ופסיכולוגיה. הוא טען כי הכלכלה מעוצבת באופן בלתי נמנע על ידי התרבות וכי לא ניתן למצוא שום "טבע אדם" אוניברסלי שיסביר את מגוון הנורמות וההתנהגויות שנתגלו על ידי המדע החדש של האנתרופולוגיה.
אחד הרעיונות המרכזיים של ובלן הוא שבכל חברה אנושית יש משמעות גדולה לאופיו של המעמד העשיר והחזק, שקובע את דמותם של חיי החברה והכלכלה. ייחודו של המעמד הזה, שעיסוקו אינו יצרני אלא יצירתי ומטרתו העיקרית היא שליטה. המעמד הזה מחליט מה מייצרים, כמה מייצרים ובשביל מי. בתקופתנו, מעמד הפנאי ממוקד בתחום העסקים (להבדיל מתעשייה) ומטרתו היא רווח.
אחת התרומות האנליטיות החשובות ביותר שלו הייתה מה שנודע בתור ה"דיכוטומיה הטקסית/אִינְסְטְרוּמֶנְטָלית". ובלן טען כי למרות שכל חברה תלויה בכלים וכישורים כדי לתמוך ב"תהליך החיים", נראה שכל חברה הכילה מבנה מרובד של סטטוס או מעמד (הפליה לרעה "invidious distinctions"), שעמד בניגוד לצווים של ההיבטים האינסטרומנטליים (כלומר טכנולוגיים) של החיים בקבוצה. דבר זה הוביל לדיכוטומיה (או הפרדה חותכת). ההיבט הטקסי התייחס לעבר כלשהו תומך באגדות השבטיות, ההיבט האינסטרומנטלי היה מכוון כלפי הצווים הטכנולוגיים לבצע שיפוט ערך על פי היכולת לשלוט על תוצאות עתידיות. הדיכוטומיה הובלנית, הייתה ווריאנט מיוחד של תאוריית הערך האינסטרומנטלית של ג'ון דווי (John Dewey) שעימו היה לובלן היכרות קצרה באוניברסיטת שיקגו.
התאוריה של מעמד הפנאי, והתאוריה של היוזמה העסקית, הרכיבו יחד מבנה חלופי לתאוריות הנאו-קלאסיות השוליות של צריכה וייצור בהתאמה. שניהם מבוססים בברור על הדיכוטומיה של ובלן לתבניות תרבותיות. ולכן הם כרוכים באופן עקיף אך בלתי נמנע לעמדה ביקורתית.
הדיכוטומיה הינה עקרון ערכי בליבה של עבודותיו ובלן. הדפוסים הטקסיים של הפעילות אינם קשורים לאיזשהו עבר מקרי, אלא לכזה שמבטיח קבוצה מסויימת של יתרונות ושל דעות קדומות שנמצאות בבסיס של המבנה הנוכחי של הכוח והתגמולים. ראו בהקשר זה מיתוס וסדר חברתי. פעולות שיפוט אינסטרומנטליות יוצרות תגמולים על בסיס אמות מידה שונות לחלוטין, והן לכן חתרניות לחלוטין. קו זה של אנליזה פותח באופן מלא וברור יותר על ידי קלרנס אי. איירס (Clarence E. Ayres) מאוניברסיטת טקסס ביוסטון, החל משנות ה-20.
בנוסף לשני הספרים הללו, מונוגרפיה שלו גרמניה הקיסרית והמהפכה התעשייתית והמאמר "מדוע כלכלה אינה מדע אבולוציוני" השפיעו על האג'נדה המחקרית של הדורות הבאים של מדעי החברה.
רעיונותיו היו בעלי השפעה גם על התנועה הטכנוקרטית.
ספרים
ראו גם
קישורים חיצוניים
- תורסטין ובלן בוויקיפדיה האנגלית
- החומר שממנו עשויים חלוצי המאבק הירוק רחל טל שיר, עכבר העיר, 2010
- ספרים ומאמרים מאת ובלן, בפרוייקט גוטנברג.
- e-texts -- The Veblenite -- (Complete Works, as far as not copyright protected, biography, bibliography and related materials)
- Books and Translations [1]
- Essays in Economics [2]
- War Essays, Memoranda, Suggestions [3]
- Miscellaneous Papers, Reviews [4]
- facsimile An inquiry into the nature of peace and the terms of its perpetuation ...
- Publisher: New York, B.W. Huebsch, 1919
- facsimile The place of science in modern civilisation and other essays
- Publisher: New York, B.W. Huebsch, 1919
- facsimile The Vested Interests and the Common Man ("The modern point of view and the new order").
- Publisher: New York, B.W. Huebsch, 1919
- Othercanon: Biological Metaphor shift in Economics [5]
[קטגוריה:נורווגים]]